אחרי 30 שנה של דחיות: מכרזים לבנייה בשטח האסטרטגי E1

בתום שנים של עיכובים מדיניים ותכנוניים, פרסם משרד הבינוי והשיכון מכרז ראשון לבניית כ־1,200 יחידות דיור באזור E1 המחבר בין ירושלים למעלה אדומים. הצעד החזיר את הנושא למרכז סדר היום הציבורי, בפרט על רקע עיתוי הפרסום בערב בחירות, כאשר המועד האחרון להגשת ההצעות נקבע ל־19 באוקטובר, שבוע בלבד לפני ההצבעה בקלפיות. התוכנית מעוררת סערה ציבורית ובין־לאומית, עקב ההערכה החד־משמעית כי בנייה ישראלית במקום תקטע רצף טריטוריאלי פלשתיני. אף שהממשלה אישרה את תוכניות הבנייה באזור כבר בשנה שעברה, פתיחת המכרז בפועל נדחתה שוב ושוב עקב לחצים בין־לאומיים, ורק כעת יוצאת לדרך.

אזור E1 משתרע על פני כ־12 קילומטרים רבועים בגבעות המפרידות בין מעלה אדומים לתחום המוניציפלי של ירושלים, לצד כביש 1. השטח כולו מוגדר כשטח C ונמצא תחת תחום השיפוט המוניציפלי של עיריית מעלה אדומים, כשהוא תחום בין מעלה אדומים במזרח, נחל אוג והשכונות אל־עזריה ואבו־דיס בדרום, עיסאוויה והמורדות המזרחיים של הר הצופים במערב, וכביש 437 בצפון. השטח ברובו אינו מיושב, למעט כמה קהילות בדואיות ומטה מחוז ש"י של משטרת ישראל.

כבר בשנות ה־90 ייעדה ישראל את השטח להקמת שכונת מגורים, שזכתה בתוכניות לכינוי 'מבשרת אדומים', במטרה ליצור רצף התיישבות ישראלי בין מעלה אדומים לירושלים. לאחר שנים שבהן קודמו והוקפאו תוכניות לסירוגין, באוגוסט 2025 אושרו התוכניות באופן סופי, ולאחרונה פורסמו ברשומות המכרזים הראשונים לביצוע. כעת מדובר על כ־1,200 יחידות דיור, ובהמשך צפויות לצאת לשיווק כ־2,000 יחידות נוספות.

באופן לא מפתיע, ההודעה על המכרז לא התקבלה באהדה יתרה על ידי מדינות אירופיות. צרפת, גרמניה, בריטניה ואיטליה פרסמו הודעת גינוי משותפת, ובה נאמר: "החלטת ממשלת ישראל אינה מקובלת. הקהילה הבין־לאומית מתנגדת זה מכבר להרחבת ההתנחלויות, והסדר E1 יפגע בסיכוי לפתרון שתי המדינות בכך שיתקע טריז בגדה המערבית ויפגע ברצף הטריטוריאלי של השטחים הפלשתיניים. לא רק שהן ירחיקו אותנו משלום, אלא שהן יפגעו עוד יותר במעמדה הבין־לאומי של ישראל. קבלנים לא צריכים לשקול להגיש הצעות מחיר למכרזי בנייה. עליהם להיות מודעים להשלכות המשפטיות והתדמיתיות, כולל הסיכון של מעורבות בהפרות חמורות של המשפט הבין־לאומי".

אולי יעניין אתכם

עוד מאת יוסף ארנפלד בבנימין מתריעים: מסיק הזיתים מחר בדיר ג'ריר – פרובוקציה מתוכננת

עוד מאת יוסף ארנפלד תפיסת ענק בכפר ראמה: נחשף מצבור אמל"ח וסמים

גם בארגון השמאל 'שלום עכשיו' מתאבלים על הורדת התוכנית סוף כל סוף לביצוע, ומודים בפה מלא כי היא זאת שתמנע רצף טריטוריאלי פלשתיני. "התוכנית תמנע כל פיתוח של ישות פלשתינית, או אפילו כלכלה פלשתינית מתפקדת, כי היא חותכת את הגדה המערבית לשניים ומונעת פיתוח במטרופולין הפלשתיני הראשי בין רמאללה לבית לחם, שבו מתגוררים כמיליון פלשתינים", נכתב בהודעת 'שלום עכשיו'. לדבריהם, "התוכנית הזאת מסוכנת לישראל. אם ההתנחלות ב־E1 תיבנה, כמעט ולא ניתן יהיה להגיע להסדר מדיני. היום כבר ברור לכולם ש'ניהול הסכסוך' נכשל. בלי פתרון והסדר מדיני, שיאפשר לפלשתינים חיים עצמאיים בגדה המערבית, הסכסוך ימשיך לגבות מישראל מחירים עצומים. הממשלה החליטה להשאיר אחריה אדמה חרוכה שיהיה קשה מאוד לתקן ולבנות מחדש אחריה".

גם שר החוץ הבריטי אד מיליבנד גינה בחריפות את קידום תוכנית הבנייה ב־E1, והגדיר את פרסום המכרז כ"מעשה בלתי מתקבל על הדעת והרסני", אשר "יחצה את ליבה של פלשתין ועלול להביא להפרדה בין יהודה ושומרון לבין מזרח ירושלים, ובכך לסכן את היתכנותו של פתרון שתי המדינות". מיליבנד הבהיר כי על ממשלת ישראל "לעצור לאלתר את התוכניות ל־E1, לבטל את המכרז ולהפסיק את כל הרחבת ההתנחלויות", הודיע על כוונה להציג צעדי תגובה נוספים כולל סנקציות ממוקדות, ומשרדו אף זימן את ממלא מקום שגריר ישראל לשיחת בירור.

איזנקוט מתנגד, בנט תומך

בתגובה לדברים, תקף שר החוץ גדעון סער ברשת X: "אני דוחה מכול וכול את הצהרתו של שר החוץ הבריטי ואת הטון המתנשא שבדבריו", כתב סער. הוא עמד על הזכות ההיסטורית של העם היהודי בארץ, והוסיף כי "לעם היהודי יש את הזכות לחיות בכל רחבי ארץ ישראל, כשם שלבריטים יש את הזכות לחיות בלונדון ובכל רחבי בריטניה", תוך שהזכיר כי "לפני יותר ממאה שנה, הצהרת בלפור הכירה רשמית בזכותו ההיסטורית של העם היהודי להקים מחדש את ביתו הלאומי בארץ ישראל – כולל באזור המדובר".

גם בקרב חברים נוספים בממשלה ובקואליציה בירכו על המהלך. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הצהיר: "אני גאה להיות השר שמוביל את הבנייה ב־E1 ומחסל את רעיון המדינה הפלשתינית. כל עוד אני שר במדינת ישראל – לא תקום מדינת טרור פלשתינית ביהודה ושומרון". מנגד, חבר הכנסת גדי איזנקוט הביע עמדה שונה לחלוטין. בריאיון לדני זקן ב'ישראל היום' נשאל אם נכון היה להוציא את מכרזי הבנייה בעת הזאת, והשיב: "לא כעת. זו טעות שעולה לנו במחיר בין־לאומי. אני מזכיר שנתניהו עצמו התנגד לכך לאורך זמן, ובגלל הלחץ הקואליציוני נכנע ואישר".

מי שתקף את עמדתו של איזנקוט הוא ראש הממשלה לשעבר ויושב ראש מפלגת 'ביחד' נפתלי בנט. באירוע 'שישי תרבות' בראשון לציון אמר בנט: "אני תומך בבנייה ב־E1 ליצירת רצף ישראלי בין ירושלים למעלה אדומים. מי שמתנגד למדינה פלשתינית צריך לתמוך בהתיישבות ב־E1".

לגיבוי עמדתו של בנט מצטרפים גם חברי רשימתו. חבר הכנסת משה (קינלי) טור־פז, המתמודד ברשימה המאוחדת 'ביחד' לצד בנט ולפיד, מבהיר כי עמדתו של יושב ראש המפלגה מקובלת על כלל חברי הסיעה. "לא עושים כעת משאל ח"כים; יש מנהיגות למפלגה, ובנט ולפיד מובילים את 'ביחד'", אומר טור־פז, "אני כמובן שותף לעמדה שבנייה ב־E1, כפי שאמר בנט, היא צעד נכון בעת הזאת שמשרת את האינטרסים של מדינת ישראל".

טור־פז מתייחס לדימוי הציבורי של מנהיגי הרשימה ומדגיש את שורשיהם האידאולוגיים. "אנשים נוטים לשכוח שמדובר בנפתלי בנט, שאותו אני מכיר עוד מילדותו – מדובר באיש ימין מובהק, שמגיע ממשפחה ימנית מאוד. לאחרונה הזכירו גם את הפגישה של לפיד עם ליברמן בנוקדים, וזה לא במקרה. הקו המוביל כיום את בנט ואת אנשי 'יש עתיד' בתוך 'ביחד' הוא קו שאני, כמתנחל, מרגיש בו לגמרי בבית".

כדי להפיג את הספקות בעניין עמדותיהם של שותפיו לרשימה, מציג טור־פז דוגמאות מן העבר. "אנשים נתפסו לדימוי שאינו משקף כלל את המציאות. איפה הכרתי לראשונה את יאיר לפיד? הזמנתי אותו לכפר עציון להנחת אבן הפינה לשכונה החדשה, והוא הגיע להניח אותה. איפה נערך כנס הייסוד של 'יש עתיד'? באריאל. לכן, כשיציאה לבנייה ב־E1 מוגדרת על ידי בנט כאינטרס לאומי – אנחנו תומכים בה. כל מה שהוא חוקי ומשרת את אינטרס המדינה מקבל את תמיכתנו. הדברים של בנט נכונים לחלוטין, ואסור לשכוח שהוא שימש בעברו מנכ"ל מועצת יש"ע".

האם כל חברי הסיעה חולקים את אותה תפיסה מדינית מעבר לקו הירוק?

"האזור שבין מעלה אדומים, ירושלים וגוש עציון עמד תמיד בלב הקונצנזוס הציבורי – מי שהקימה אותו הייתה מפלגת העבודה", מזכיר טור־פז, "אין כיום ב'יש עתיד' חבר כנסת שחושב אחרת בנושא מעמדן של ירושלים ומעלה אדומים, ואף אחד לא חשב כך בעבר".

לצד התמיכה העקרונית בבנייה, טור־פז מותח ביקורת נוקבת על אוזלת ידה של הממשלה. "מה שממשלת 'הימין על מלא־מלא' לא עשתה במשך ארבע שנים – אני מניח שיש לזה את הסיבות שלו, בדיוק כפי שהם לא פינו את חאן אל־אחמר. אני לא אגן עליהם, כי הם הצהירו על זה תחת כל עץ רענן, כולל סמוטריץ' לפני כמה חודשים, וזה פשוט לא קרה. מטבע הדברים, כשאני יושב באופוזיציה אני לא מכיר את כל האילוצים ורואה את כל התמונה כמו במשרד ראש הממשלה. יחד עם זאת, אתה יכול לסמוך על אנשים כמוני וכמו בנט, וגם על הרשימה של 'ביחד' שהיא רשימה מנוסה מאוד. אתה יכול לראות מה עשינו בעבר ומה אנחנו אומרים כיום – וזה לחלוטין עקבי".

עד כמה הקידום ב־E1 מעשי כעת מבחינתכם?

"הנושא נמצא על סדר היום, אך הוא אינו מובל כנושא מרכזי בקמפיין. הדגל העיקרי שלנו כעת הוא סוגיית הגיוס. אני מאמין כי גיוס החרדים לצה"ל הוא הנושא שעליו המדינה תעמוד או תיפול. הבנייה ב־E1 חשובה, אך השילוב של החרדים בצה"ל קיומי ודחוף ממנה. זו הזרוע החסרה כרגע באלונקה. בנייה ביהודה ושומרון במרחבים אסטרטגיים היא אינטרס לאומי, וכפי שאמר בנט – אנו עומדים מאחורי זה. התייחסותו ל־E1 נובעת מכך שמדובר באינטרס ישראלי מובהק שאינו נתון במחלוקת. יכול להיות שבנט ממוקם צעד אחד ימינה מאיזנקוט, וזה בהחלט הגיוני כשרואים מאיפה כל אחד מהם מגיע – אך אינני חושב שיהיו פערים במבחן המעשה בין הממשלות".

לא מחכים ללונדון

בעיריית מעלה אדומים, שהשטח ב־E1 נכלל תחת תחום השיפוט המוניציפלי שלה, מגדירים את פרסום המכרז כנקודת אל־חזור ביצועית. ראש העיר גיא יפרח מבהיר כי השלב הנוכחי מעביר את התוכנית ממישור ההבטחות התאורטיות למימוש פיזי. "זה מעבר להכרזה – זה מעשה של ממש", אומר יפרח בשיחה עם 'בשבע', "להוציא מכרז קבלנים לאוויר, שייסגר באמצע אוקטובר ושיהיו בו קבלנים זוכים, אומר שכבר נוצר אינטרס הסתמכות אצל צד שלישי. זה הופך למעשה עשוי, והבנייה ב־E1 תקרה – אלא אם כן בית המשפט יעצור זאת, ואני מקווה שלא".

יפרח מזכיר את ההיסטוריה התכנונית של הקרקע שבה מתרחש המהלך. "אנחנו מחכים להחלטה הזאת כבר 30 שנה. יצחק רבין היה מי שהפקיד את המפות של השטח וצירף אותו לתחום המוניציפלי של מעלה אדומים. הוא דרש, בעקבות הסכם השלום עם ירדן, לחבר את העיר לירושלים כדי לשמור על פתחה המזרחי של הבירה. אחריו דיברו על החשיבות שבדבר גם אהוד ברק ואריאל שרון, שהקים במקום את מטה מחוז ש"י של המשטרה כדי לתקוע יתד, וכך גם אהוד אולמרט ובנימין נתניהו. במשך 30 שנה סיפרו לנו שהעיכוב בבנייה נובע מהצורך למצוא את העיתוי המדיני המתאים. לכן זו בשורה ענקית, קודם כול לזוגות הצעירים ולפיתוח של מעלה אדומים, ולאחר מכן ברמה המדינית והלאומית".

בדבריו מתייחס ראש העיר למאבק על השטח עצמו ולתפיסה התכנונית של ארגוני השמאל. "יש מי שלצערי מקדש רצף טריטוריאלי אורבני עבור הערבים ביהודה ושומרון בין הצפון לדרום, במקום לקדש רצף טריטוריאלי ישראלי־יהודי ממעלה אדומים מערבה לכיוון ירושלים. זה אבסורד. לאורך השנים, כל הקשת הפוליטית בישראל – מימין ועד שמאל, כולל רבין, ברק ואולמרט – גורסת כי לבנייה בין מעלה אדומים לירושלים יש חשיבות אסטרטגית".

יפרח מותח ביקורת חריפה על עמדתו של גדי איזנקוט, תוך שהוא משווה אותה לתגובת הבית הלבן. "רבין היה מתהפך בקברו למשמע ההודעה של גדי איזנקוט. לא ברורה לי האמירה הלא אחראית הזאת. הוא טוען שהוא לא נגד הבנייה עצמה אלא מחפש את 'העיתוי המתאים'. אך כשדוברת הבית הלבן נשאלת על כך, היא משיבה כי ישראל רשאית לבנות בשטחה ומעניקה למעשה אור ירוק גלוי – אם זה לא העיתוי המתאים, אינני יודע מהו עיתוי מתאים. זו אמירה ששייכת לשמאל הקיצוני, גם אם יש לאיזנקוט זכויות רבות כרמטכ"ל".

באשר לגינויים מצד מדינות אירופה, מבהיר ראש העיר כי המציאות בשטח נקבעת על ידי ישראל. "אנחנו לא צריכים לחכות ללונדון. האיחוד האירופי מימן בכספו מבנים בלתי חוקיים ב־E1 ובמקומות אחרים כדי למנוע בנייה ישראלית, כך שזה לא מפתיע. איננו רפובליקת בננות, וראוי שנבנה בשטחה של ארץ ישראל ובפרט בין מעלה אדומים לירושלים – שטח שהיה ונותר בקונצנזוס. אפילו יוזמת ז'נבה הלא רשמית של יוסי ביילין השאירה את מעלה אדומים ואת הגישה אליה בריבונות ישראלית. נוכחנו לדעת שכאשר ישראל פועלת בנחישות ולא ממצמצת – הדברים קורים".

באשר ללוח הזמנים המעשי ולחשש כי מדובר במחווה של ערב בחירות בלבד, מציג יפרח מפת דרכים ברורה לתחילת העבודות בשטח. להערכתו, סגירת המכרז באמצע אוקטובר תביא למימוש מהיר בשטח. "אני מעריך שברגע שייסגר המכרז, תוך חודשיים יעלו כלים לעבודות הפיתוח, ומיד לאחר מכן נראה תחילת בנייה של המבנים. אם הכול יעבוד כשורה, תוך ארבע עד חמש שנים נוכל לחלק מפתחות לראשוני התושבים שיחברו את מעלה אדומים לירושלים".

לצד לוח הזמנים, מצביע ראש העיר על נתון מרכזי המפשט את ההליכים בשטח: המתחם המיועד לבנייה פנוי לחלוטין. "בשטח המוגדר בתוכניות הבנייה הקיימות אין כיום אפילו פולש אחד או בנייה בלתי חוקית", מבהיר יפרח, "גם אם היו שם פולשים, היה צריך לפנותם. הקרקע הזאת עברה מסכת בדיקות קפדנית ביותר על ידי המינהל האזרחי והייעוץ המשפטי, כדי לוודא מכל הכיוונים שמדובר בקרקעות מדינה שאינן שייכות לאיש. הבדיקות כאן מחמירות עד כדי כך שאפילו במקרים שבהם אין בעלות, אך תצלומי אוויר ישנים מראים עיבוד חקלאי או רעיית צאן בעבר, קובעים שהשטח במחלוקת ולא מגדירים אותו כאדמות מדינה. לאחר שכל הבדיקות המחמירות הללו הושלמו ו־E1 הוכרז כאדמות מדינה, אין שום סיבה לקדש מבנים ארעיים שהוקמו רק כדי לקבוע עובדות בשטח".