מנכ"ל נמלי ישראל: "99% מהסחורות עוברות דרכנו"

חברת נמלי ישראל כבר מזהה חזרה להיקפי הפעילות שנרשמו לפני אוקטובר 2023, ובמקביל מקדמת שורה של פרויקטים אסטרטגיים שנועדו להבטיח את יכולתה של ישראל להתמודד עם צורכי המשק בעשורים הבאים: נמלי אנרגיה חדשים, נמלים יבשתיים וחיבור אפשרי של ישראל לנתיב סחר יבשתי מהמזרח לאירופה.

בשיחה אחד על אחד היום (א׳) בכנס ירושלים של קבוצת ״בשבע״ עם תמר ציונוב סיפר פנחס צרויה מנכ״ל חברת נמלי ישראל על האתגרים, התוכניות והאחריות הלאומית שמאחורי אחת התשתיות הקריטיות ביותר למשק הישראלי.

״99 אחוז מהסחורות שנכנסות למדינת ישראל ויוצאות ממנה עוברות דרך הנמלים״, אמר צרויה. לדבריו, העלייה בפעילות מורגשת כיום בכלל סוגי הסחורות: ״כשהמשק צומח אנחנו רואים את זה בפעילות העצומה שמגיעה לנמלים. המשק צומח, והוא צומח בכל הסגמנטים ובכל סוגי הסחורות, במכולות, גרעינים, דלקים ועוד. ראינו את זה בנתונים האחרונים וזה מעודד מאוד״.

אלא שבחברת נמלי ישראל, הוא מדגיש, האחריות אינה מסתכמת רק בתפעול השוטף. כחברה ממשלתית האמונה על התשתיות הנמליות בישראל, נדרשת החברה גם להביט שנים רבות קדימה. ״האחריות השגרתית שלנו היא שימור התשתיות והמשך פעילות הנמלים, לוודא שהם תקינים ויכולים להמשיך לפעול״, הסביר. ״אבל האחריות הגדולה יותר היא להסתכל עשר, עשרים ושלושים שנה קדימה ולוודא שיש מספיק תשתיות להמשך צמיחת המשק וקידומו. אנחנו כבר היום בודקים שיש מספיק אמצעים להכניס ולהוציא סחורה מהנמלים, כדי שהנמלים לא יהפכו לחסם לצמיחת המשק״.

אולי יעניין אתכם

בנושא כנס ירושלים בסימן אחריות לאומית סמוטריץ' בקריאה לחיבור בכנס 'בשבע': "לשים את האגו בצד"

בנושא כנס ירושלים בסימן אחריות לאומית גנץ בכנס 'בשבע': "מוכן לשפוך את דמי הפוליטי למען אחדות"

אחד הנושאים המרכזיים שעליהם עובדת כיום החברה הוא הגדלת מספר שערי הכניסה של דלקים ומוצרי אנרגיה לישראל. ״במדינת ישראל האנרגיה קריטית לפעילות המשק, ושערי הכניסה בתחום האנרגטי מצומצמים מאוד״, אמר צרויה. לדבריו, חברת נמלי ישראל מובילה הקמת שני נמלים חדשים, בצפון ובדרום, שנועדו לאפשר כניסה של אוניות דלק גדולות ולהרחיב את יכולת אספקת האנרגיה למדינה.

צרויה התייחס גם לקשיים שמעכבים לעיתים פרויקטים מסוג זה. ״אנחנו נתקלים הרבה פעמים בבירוקרטיה ובגרירת רגליים לא מכוונת, אבל בתוך האחריות הלאומית אנחנו מבינים שזה צורך לאומי ופורמים את הקשיים האלה״.

לדבריו, הצורך בתשתיות חדשות מתחדד גם לנוכח מצבן של תשתיות ותיקות. ״צינור דלק שנבנה בשנות השישים נמצא במצב מאוד בעייתי. אנחנו מבינים את האחריות שלנו ודוחפים את הפרויקט קדימה תוך השקעות אדירות של מיליארדי שקלים״.

פרויקט נוסף שמקדמת חברת נמלי ישראל הוא הקמת נמלים יבשתיים, בין היתר בבית שאן ובלוד. ״נמל יבשתי הוא בדיוק כמו נמל ימי, רק שהוא לא קרוב לים״, הסביר צרויה. ״יש בו יכולות מכס, ביקורת, אחסנה ושינוע סחורות״.

לדבריו, הצורך נובע בין היתר מהמגבלות הפיזיות של נמלי ישראל הקיימים. ״נמל אשדוד, חיפה ומרחב נמל אילת נמצאים בתוך ערים, והיכולת שלהם להתפתח ולהרחיב את העורף התפעולי מוגבלת. כחלק מהתפיסה שלנו להמשך צמיחת המשק, נכון להקים עורף לוגיסטי ותפעולי בעומק המדינה, באזורי הביקוש״.

המודל אמור לאפשר להעביר במהירות סחורות מהנמל הימי אל מרכזים לוגיסטיים בתוך הארץ, ובכך להפחית עומסים ולאפשר לנמלים להמשיך לגדול. הנמל היבשתי בבית שאן, על פי צרויה, עשוי להיות חלק מחזון רחב בהרבה, שבו ישראל תהפוך לציר בנתיב סחר המחבר בין מדינות המזרח לבין אירופה.

״ישראל היא מדינת אי וכל הסחורות מגיעות דרך הים״, אמר. ״אבל תחשבי שיכול להיות לנו חיבור יבשתי שמאפשר כניסת סחורות מאזור המזרח, מהודו, סין ומדינות נוספות, דרך האמירויות, ערב הסעודית וירדן, לתוך ישראל, וממנה דרך נמל חיפה או אשדוד לאירופה ולעולם כולו״.

לדבריו, השנים האחרונות המחישו עד כמה נתיבי סחר הם לא רק עניין כלכלי אלא גם סוגיה אסטרטגית. ״אם יש משהו שלמדנו בשלוש השנים האחרונות, זה שנתיבי הסחר קריטיים להתפתחות הכלכלית העולמית ובעצם גם לביטחון הכלכלי של המדינות שמרכיבות את הנתיב״.

הוא הוסיף כי חיבור כזה עשוי לייצר גם אינטרסים משותפים בין המדינות שלאורכו: ״אנחנו מדברים על נתיב שיאפשר לחבר גיאופוליטית הרבה מדינות ולייצר אינטרסים עולמיים משמעותיים, כשישראל תהיה ציר מרכזי בתנועת הסחורות. זה כלכלי, יעיל ונותן ביטחון וחיבור גיאופוליטי לכלל המדינות״.

לדברי צרויה, אחת המשימות המשמעותיות ביותר של חברת נמלי ישראל כמעט אינה נראית לציבור: הניסיון לחזות כבר היום את צורכי המדינה בעוד עשרות שנים. ״אם אני רוצה היום להוציא הנחיה להקים נמל חדש, כמה זמן ייקח להקים אותו? עשרות שנים. עשרים שנה״, אמר. ״אם אנחנו רוצים נמל חדש לפי צרכי המדינה בעוד עשרים וחמש שנה, אנחנו צריכים כבר היום לצפות, לנטר ולבנות״.

לדבריו, זו ליבת האחריות של החברה: ״יש מישהו שיושב על התשתיות הנמליות ומוודא שהן יתאימו לקצב הצמיחה של המדינה ולא יהוו חסם. זו האחריות הגדולה של נמלי ישראל״. הנמלים עצמם, הוא מעריך, צפויים להשתנות באופן דרמטי. ״אנחנו נראה נמלים מתקדמים טכנולוגית. זה הופך להיות מדע בדיוני. חדרי בקרה עם אנשים מתוחכמים מאוד, מנופים שמופעלים מרחוק, רכבים אוטונומיים ופחות אנשים על רצפת הרציף״.

המטרה, לדבריו, נשארת פשוטה גם בעולם עתיר טכנולוגיה: ״התפקיד המשמעותי של הנמלים הוא לקבל סחורה ולהוציא אותה למשק. אני מאמין שנעשה את זה בצורה טכנולוגית מתקדמת ועתירת הון״.