עמנואל שילה בכנס בשבע: "אנחנו חיילים של ערכים"

בפאנל ״שומרים על השיח הישראלי״, בהנחיית עינת ברזילי ובהשתתפות עמר לחמנוביץ’, העורך הראשי של ״ישראל היום״, הרב תמיר גרנות ראש ישיבת אורות שאול ועמנואל שילה, העורך הראשי של ״בשבע״, עסקו המשתתפים בגבולות חופש הביטוי, האחריות של אנשי תקשורת ורבנים ובדרך לנהל מחלוקת מבלי להפוך אותה לשנאה.

הרב גרנות התייחס לתפקידם של רבנים בשיח הציבורי ואמר כי אין לראות בהם מי שתפקידם רק להנמיך את הלהבות. ״רבנים הם לא כבאים, לוחמי אש. תפקידם לא להוריד להבות״, אמר. לדבריו, ״זה נכון שרב צריך להיות זהיר מאוד לא להצית להבות, אבל זה לא תפקידנו. לפעמים אני צריך להתריע על אש שבוערת שצריך לכבות אותה, ולפעמים אני בעצמי צריך להדליק אש כשאני רואה סכנה״.

לדבריו, תפקיד הרבנים הוא להעניק לשיח הציבורי עומק נוסף. ״כשאנחנו מזהים בשיח הפוליטי יסודות של שקר, רדידות ושטחיות, תפקידנו להעמיק את השיח, לתת לו גובה רוחני, מוסרי ותורני, לקחת אותו למעלה, להאיר אותו מזוויות שונות וגבוהות יותר ולבסס אותו על מקורות״.

ברזילי שאלה את הרב גרנות על דבריו הנוקבים בעבר כלפי הרב יצחק יוסף, סביב סוגיית גיוס החרדים. הרב גרנות אמר כי אילולא נאמרו הדברים במסגרת תפקידו כרב ראשי, הוא לא היה יוצא נגדו באופן אישי. ״הייתי שמח לא לדבר איתו באופן ישיר. אם לא היה רב ראשי באותה שעה שאמר את הדברים הקשים והחמורים שאמר, לא הייתי אומר עליו שום דבר״, אמר. ״אני לא יוצא נגד רבנים. זה לא שאני חושב שהם צודקים, אני חושב שהם טועים, אבל לשיטתם אני לא מתערב. בתור רב ראשי הדברים היו בלתי נסבלים״.

אולי יעניין אתכם

בנושא כנס ירושלים בסימן אחריות לאומית סמוטריץ' בקריאה לחיבור בכנס 'בשבע': "לשים את האגו בצד"

בנושא כנס ירושלים בסימן אחריות לאומית גנץ בכנס 'בשבע': "מוכן לשפוך את דמי הפוליטי למען אחדות"

לדבריו, גם ביקורת חריפה צריכה להיאמר מתוך שפה של ברית ולא מתוך פסילה גורפת של ציבור שלם. ״יש ברית בינינו לבין החרדים והחילונים, ואת אשר יאהב יוכיח״, אמר. ״מה שנאמר צריך להיאמר מתוך רצון לקרב, מתוך הערכה וכבוד למה שיש, וכשיש מקומות שבהם מזהים חיסרון או משהו שצריך לזוז, צריך להצביע עליו באמת באופן מדויק, לא כללי וגורף״.

כשנשאל מה עבר עליו לפני שהחליט לצאת בפומבי נגד הדברים, השיב: ״זו הייתה שעה שחשתי בעומק הלב שלי, לא שאני צריך לדבר, אלא שאי אפשר לשתוק״. גרנות הוסיף כי ניסה למצוא דרך שבה הדברים גם יוכלו להישמע. ״חיפשתי דרך להגיד את זה במילים שתישמענה, שתעבורנה. אני מחפש כל הזמן, לפעמים מצליח ולפעמים טועה״.

לדבריו, היו שתי סיבות מרכזיות לכך שהרגיש שאינו יכול לשתוק: ״אחת, לכבודה של תורה. דברים שבעיניי היו חילול השם, וזו אחריות שלי. כל עיסוקי בעולם זו תורה. דבר שני, לכבודם של חיילי צה״ל. הדברים שנאמרו שם היו פגיעה חמורה בחיילי צה״ל, ובטח בחיילי ישיבות. זה בשעתו חשבתי שאי אפשר לשתוק״. הרב גרנות הוסיף כי לאחרונה שמע מהרב יוסף גם דברים חיוביים כלפי חיילי צה״ל. ״אדרבא, אפשר לתקן, ללכת לכיוון הזה. צריך לחזק את הכיוון הזה״.

עמנואל שילה, העורך הראשי של ״בשבע״, דיבר על הדרך שבה עיתון בעל עמדה אידיאולוגית יכול לנהל מחלוקת חריפה מבלי להפוך אותה לשנאה. ״אתה לא אמור להסתיר את דעתך, אתה גם יכול להיאבק עליה, אבל יש כמה סייגים בסיסיים שמאפשרים לנהל מחלוקת ומצד שני לא להפוך את זה לאיבה, לקטטה ולשנאה״, אמר.

העיקרון הראשון, לדבריו, הוא דבקות באמת. ״זה שאתה חושב משהו ומישהו אחר חושב אחרת לא אומר שמותר לך להגיד עליו דברים לא נכונים. לא לשקר, לנפח, להגזים או להגיד דברים לא מדויקים שאתה לא יודע לבסס״. הוא הוסיף כי גם יריב אידיאולוגי אינו הופך בהכרח לאדם רע. ״זה לא אומר שבנושא אחר אתה לא יכול גם להסכים איתו או להחמיא לו. אם אנחנו נאבקים על משהו חשוב זה לא אומר שאני שונא אותו ולא יכול להיפגש איתו״.

בהמשך הבהיר שילה: ״אנחנו לא חיילים של מחנה פוליטי, אנחנו חיילים של ערכים. הערכים הקלאסיים של הציונות הדתית, עם ישראל, תורת ישראל, ארץ ישראל״. לדבריו, התמיכה הפוליטית נגזרת מהערכים ולא להפך. ״לפי הערכים שלנו אנחנו הרבה פעמים בוחרים לתמוך פוליטית במי שמקדם את הערכים שלנו, אבל זה מתחיל מערכים, לא משום מפלגה״.

עמר לחמנוביץ’, העורך הראשי של ״ישראל היום״, דיבר על תפקידה של התקשורת בתקופה שבה הציבור נחשף יותר ויותר לתיבות תהודה. ״מעבר להיותנו גוף תקשורת שמייצג זרם מסוים, דובר אמת ומביא עובדות, יש לנו גם סוג של אחריות להיות גשר״, אמר. לדבריו, מערכת תקשורת צריכה להכיל מגוון קולות ולא רק לשקף עמדה אחת. ״האחריות שלי כעורך היא, תחת כוכב הצפון שלנו כגוף תקשורת לאומי ציוני, לנווט את הגיוון הזה״.

לחמנוביץ’ התייחס גם להבדל בין הדיגיטל לעיתון המודפס. ״הפרינט הוא כל מה שחשוב, הדיגיטל הוא כל מה שמעניין, ובסוגריים גם חשוב״, אמר. ״הפרינט היום, התפקיד שלו הוא לייצר סדר יום, וזה דבר אקוטי לקיום האומה. הוא צריך להציף דברים חשובים״. הוא הוסיף כי התקשורת אינה יכולה להסתפק רק בתיאור המציאות הנוכחית. ״עיתונות חייבת להציע מבט קונסטרוקטיבי לעתיד. איך אנחנו לא רק שוקעים בתוך הבעיה, איך אנחנו מוצאים סוג של אופק. אני חושב שזו המשימה של התקשורת היום״.

לקראת סיום הפאנל התייחס הרב גרנות למקומה של הציונות הדתית בחברה הישראלית. ״הציונות הדתית כמערכת חברתית נמצאת במקום שלא הייתה מעולם״, אמר. ״אנחנו נמצאים במקום שבשדות רבים אנחנו מובילים את החברה. בצבא, בזרועות ביטחון אחרות, בחלקים מסוימים של המשפט באופן דומיננטי, בתקשורת וגם בפוליטיקה״.

לדבריו, השאלה שעומדת כעת בפני הציבור הציוני דתי היא האם להישאר בתוך גבולות המחנה או לקבל על עצמו אחריות רחבה יותר. ״האם אני רוצה להישאר בנישה שלי, או שהרגע הגדול הזה הוא הזדמנות לעלות קומה אחת למעלה, להסתכל רחב ולהגיד: יש הזדמנות להוביל את עם ישראל. לא לנצח את החלק השני, אלא להוביל את עם ישראל בדרך שלנו״.

הרב גרנות הוסיף כי הנהגה מחייבת גם הקשבה למי שנמצא במקום אחר. ״כשאתה רוצה להוביל כמפקד אתה מסתכל מי החיילים, הציבור, האנשים, מה כואב להם. אתה לא שולל באופן אוטומטי כל מי שנמצא במקום אחר״. לדבריו, הציונות הדתית יכולה לעמוד באתגר הזה ״מתוך אהבת ישראל ומבט על כל ישראל, לשמוע את הכאב, להיות גמיש ולהתפשר כדי לאפשר לדבר הזה לקרות, בלי לאבד את הציר העיקרי האידיאולוגי שאנחנו מאמינים בו״.