עימות סוער בכנס בשבע: "נוער הגבעות הוא החזית"

עימות חריף נרשם במושב “בדרך האבות” בין דניאלה וייס, ממובילות תנועת ההתיישבות, לבין פנחס ולרשטיין, מראשי ההתיישבות הוותיקים היום (א) בכנס ירושלים של קבוצת ״בשבע״ סביב נוער הגבעות, ההתיישבות בעזה והדרך להחלת ריבונות ביהודה ושומרון.

במהלך השיחה, בהנחיית הרב בני לאו, אמרה וייס כי היא רואה בנוער הגבעות כוח מרכזי בהגנה על ההתיישבות ואף על מדינת ישראל כולה. “אני רוצה לומר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים: נוער הגבעות הוא החזית האנושית שעומדת להגנת לא רק יהודה ושומרון אלא כל מדינת ישראל”, אמרה.

לדבריה, ישראל אינה פועלת בנחישות מספקת לחזרה ולהתיישבות ברצועת עזה. “אנחנו לא מספיק משתדלים לקחת את המתנה שהקב”ה נתן לנו, את השער הדרומי של ארץ ישראל, את מערב הנגב, ואנחנו לא מסתערים על התיישבות והגירה”, אמרה. “אנחנו חייבים חוב גדול מאוד לתעוזה של נוער הגבעות”.

ולרשטיין הגיב בחריפות לדברים ותיאר אירועים שלטענתו ראה בעצמו. “אוי ואבוי לנו”, אמר. “אני ראיתי חייל שוכב על הרצפה ובועטים בו. ראיתי את הדבר הזה במו עיניי. ראיתי שעולים על ג’יפ צבאי שאין בו חיילים ומרססים את החלונות כדי שלא יוכלו להשתמש בו. ראיתי במו עיניי איך עוצרים מכונית ערבית על הכביש בצומת שילה, פותחים את הבגאז’, לוקחים את המזוודות שיש שם ובורחים”.

אולי יעניין אתכם

בנושא כנס ירושלים בסימן אחריות לאומית סמוטריץ' בקריאה לחיבור בכנס 'בשבע': "לשים את האגו בצד"

בנושא כנס ירושלים בסימן אחריות לאומית גנץ בכנס 'בשבע': "מוכן לשפוך את דמי הפוליטי למען אחדות"

ולרשטיין הוסיף: “את רוצה עוד דוגמאות? אני לא רוצה להשתמש בהן כי זה ייצא לתקשורת. דברים איומים ונוראים. האם את זה את מהללת?”. הוא שאל את וייס ישירות: “מה עמדתך על פגיעה בבלתי מעורבים? אלה דברים בלתי נסלחים”.

וייס דחתה את הביקורת על נוער הגבעות ואמרה: “כל מה שנאמר מצד ארה”ב, בריטניה, אירופה, הערבים וכמובן מצד השמאל בישראל נגד נוער הגבעות, זו עלילת דם שהמטרה שלה להוציא אותנו מיהודה ושומרון”.

המחלוקת בין השניים התרחבה גם לשאלת הריבונות. וייס אמרה כי מבחינתה, השלב הראשון צריך להיות הרחבה משמעותית של ההתיישבות ורק לאחר מכן החלת ריבונות. “אנחנו רוצים להגיע לשלושה מיליון יהודים”, אמרה. “אנחנו צריכים לפרוץ קדימה, להביא עוד שני מיליון יהודים, לבנות עוד יישובים, לפתח ואז להחיל ריבונות”.

גם על כך השיב ולרשטיין בחריפות: “אוי ואבוי לנו, ואני בהלם על מחיאת הכפיים”. לדבריו, ההתיישבות לאורך השנים נועדה להוביל דווקא להחלת החוק והמשפט הישראלי: “ההתיישבות מאז חומה ומגדל, מאז ליל 11 היישובים בנגב, מאז ההתיישבות בגוש אמונים, מטרתה הייתה להוביל להחלת החוק והמשפט”.

עוד קודם לכן תקפה וייס את התנהלות מועצת יש”ע בתקופת ההתנתקות ואמרה כי ההחלטה שלא לפרוץ את הגדרות בכפר מימון הייתה “שגיאה היסטורית”. “אני חושבת שמה שהיה מצד הפעילות של מועצת יש”ע סביב ההתנגדות לגירוש מחבל עזה ומצפון השומרון זו הייתה שגיאה היסטורית, שכתוצאה ממנה הגענו עד הטבח בשמחת תורה ועד השביעי באוקטובר”, אמרה.

ולרשטיין הגן על אותה החלטה ואמר כי נועדה למנוע קרע בחברה הישראלית. “היה ברור לנו מעל כל ספק שההתגרות היזומה נגדנו על ידי כוחות הביטחון שהיו שם, בעיקר משטרה, תגרום לעימות פיזי קשה וקרע בחברה הישראלית”, אמר. “אני חלק מהחברה הישראלית בכל תנאי. אני נגד קרע בחברה הישראלית”.