בפאנל “מחשבים מסלול מחדש?”, בהנחיית יוני רוטנברג, היום (א) בכנס ירושלים של קבוצת ״בשבע״ התייחסו ד”ר קרן רז נצר וחיים שקד לאתגרים שמולם ניצבת מערכת החינוך לאחר שנים של קורונה ומלחמה, למחסור בכוח אדם איכותי, למעמד המורים ולשינויים שמחייב עידן הבינה המלאכותית.
רז נצר אמרה כי מערכת החינוך מתמודדת עם השלכות עמוקות של כמעט שבע שנים ללא שגרה יציבה. “אנחנו מדברים על כמעט שבע שנים של מציאות שאין בה שגרה ודור שלם שאין לו חוויית למידה עקבית שגרתית”, אמרה. “רואים עומק משברי שצועק לנו הצילו. זה שם, זה עמוק ולא משהו סמנטי, שעכשיו אם נפתח את השנה בצורה תקינה הכול יהיה הוקוס פוקוס”.
שקד אמר כי מערכת החינוך חייבת להיערך לכך שגם בשנים הקרובות לא בהכרח תהיה שגרה. “המציאות שלנו היום היא כזאת שמערכת החינוך צריכה להסתגל לעבודה במצבי חוסר יציבות, בתפקוד לא רציף”, אמר.
לדבריו, מערכת החינוך צריכה להפוך לנושא מרכזי גם בשיח הפוליטי. “אני מאוד רוצה שהציבור ישאל את כל המועמדים, שמאל ימין, מה אתה הולך לעשות עם מערכת החינוך? גם זה צריך להטריד אותנו”.
אולי יעניין אתכם
בנושא כנס ירושלים בסימן אחריות לאומית
סמוטריץ' בקריאה לחיבור בכנס 'בשבע': "לשים את האגו בצד"
בנושא כנס ירושלים בסימן אחריות לאומית
גנץ בכנס 'בשבע': "מוכן לשפוך את דמי הפוליטי למען אחדות"
עוד בכנס ירושלים
סמוטריץ׳ קרא בכנס 'בשבע' לוינטר ובן גביר להתאחד
עוד בכנס ירושלים
ליאת שדה בכנס בשבע: "עברתי מההייטק לתעשיית ההשפעה"
מומלץ עבורכם
ליברמן ל'בשבע': "יש להעביר את שטחי A ו-B לשליטה ירדנית"
מומלץ עבורכם
אחרי עשור: מותג הטיפוח הישראלי נוחת בנתב"ג
שקד התייחס גם למעמד המורים ואמר כי “אחד מהדברים שצריך לעשות זה למתן את כוחם של ארגוני המורים. יש להם כוח חזק מדי, הם חסם בפני שינויים במערכת”. עם זאת הדגיש כי זו רק חלק מהבעיה.
“הבעיה המרכזית היא האטרקטיביות של מקצוע החינוך וההוראה שאינו מספיק גבוה”, אמר. לדבריו, השיפור אינו צריך להיות רק בשכר אלא גם “בתנאים הפיזיים בכיתה, כוס הקפה בחדר המורים, מבחינת היחס של משרד החינוך כמעסיק, מבחינת יחס ההורים”. שקד הוסיף ביקורת חריפה על שר החינוך: “ישב שר חינוך ארבע שנים ולא עשה כלום לשיפור מעמד המורים, וזה חבל וזה דחוף מאוד מאוד”.
רז נצר הסכימה כי השינוי הנדרש עמוק יותר משביתה או שינוי נקודתי. “חינוך זה לא גוף כלכלי עסקי”, אמרה. “אם אנחנו לא נייצר את התפיסה בחברה הישראלית שאנשים מוצלחים וחזקים רוצים לעסוק בחינוך, מבינים שזה מה שמשקם חברה, אז אנחנו בבעיה”.
לדבריה, השבתה ארוכה עלולה דווקא להעמיק פערים. “לא יעזור לנו להשבית שנה, שנתיים. מה שקורה זה שהציבור החזק ידאג לילדים שלו, כל החינוך האפור יהפוך להיות החינוך שהוא הסיפור שלוקחים, וכל מי שאין לו וכל מי שכרגע נמצא במצוקה יהיה במצוקה יותר גדולה”.
רז נצר הוסיפה כי מחקר שנערך ברשת שלה על מערכות חינוך במדינות שחוו מלחמות קיומיות העלה כי “בכל מדינה חפצת חיים היו רפורמות עמוקות בנושא של חינוך”, וכי אם רוצים להבריא את החברה, “זה מתחיל בחינוך”.
בהמשך עבר הדיון להשפעת הטלפונים, המסכים והבינה המלאכותית על הלמידה. רז נצר אמרה כי “בעידן של טכנולוגיות ובטח בבינה מלאכותית אתה חייב להשקיע תשומות ענקיות דווקא בביסוס החשיבה העצמאית”. לדבריה, בתי הספר צריכים “לעבוד הרבה יותר על מהות האדם”. “הילדים היום הם נייטיבז, הם הרבה יותר יודעים מה לעשות עם הצ’אט מאשר מה שאנחנו יודעים”, אמרה. “אנחנו צריכים ללמד אותם איך לחשוב”.
שקד הציע דימוי לתפקיד החדש של בתי הספר: “אני חושב שלא נתנוון אלא נפתח חדרי כושר מוחיים שכליים שהם יהיו בתי הספר. זה התפקיד של בית הספר. הוא יכריח אותך להתאמן ולהשאיר את המוח שלך פעיל גם כשכל התשובות נמצאות בהישג יד”. לדבריו, המטרה היא “לשמר את יכולתנו לחשוב בעצמנו למרות שאפשר לשאול כל דבר את הצ’אט”.
רז נצר אמרה כי יש ללמד תלמידים ומורים לעבוד עם הבינה המלאכותית “כעוזר ולא כמחליף”. לדבריה, “יש פה הזדמנות מטורפת למערכת החינוך”, משום שהטכנולוגיה מאפשרת לעבור מעבודות טכניות לחשיבה גבוהה יותר.
“הדבר הכי מסוכן זה ללכת לפשט של הבינה”, אמרה. “בואו נכניס עוד תוכנה, עוד תרגילים מבוססי AI ואת הסוכן הזה והזה, זה לא רלוונטי, את זה הם יודעים לעשות. אנחנו צריכים לתת להם את הפיגומים לקומה הגבוהה”.
בסיום התייחס שקד להשפעת שנות המלחמה על האופן שבו החברה מסתכלת על הדור הצעיר. “המלחמה גילתה לנו איזה נוער מופלא צומח במערכת החינוך שלנו”, אמר. “פתאום החבר’ה הצעירים האלה גילו גבורת נפש ומסירות לעם ישראל… אני חושב שזה עשה סוויץ’ בראש לכולנו”.