עידן חדש בפוליטיקה החרדית: ימין, שמאל – או אופוזיציה

חודש בדיוק נותר עד לבחירות 2026, וככל שחולפים הימים נדמה כי הסקרים הולכים ומתיישרים לתוצאה שעל פיה לאף אחד מהגושים השונים, גוש נתניהו וגוש מתנגדיו, לא יהיו 61 המנדטים המיוחלים בתום הבחירות. המצב המשתקף בסקרים הופך קבוצה של מפלגות לכאלה שעשויות להיות סחורה חמה במיוחד לאחר פרסום התוצאות, שכן הן עשויות להכריע מי ירכיב את הממשלה הבאה.

מדובר בעיקר במפלגות החרדיות, שעברו טלטלה של ממש בשבועות האחרונים. בחודשים שקדמו ליציאה לבחירות פיזרו המפלגות החרדיות, בדגש על יהדות התורה, רמזים כי כלל לא בטוח שהן יהיו חלק מגוש נתניהו בבחירות הבאות. המטרה מאחורי האמירות הללו הייתה להחזיר את המפלגות החרדיות למעמד לשון מאזניים, מתוך מחשבה כי כך יוכלו להשיג תוצאות טובות יותר בנוגע לחוק הגיוס.

אלא שאז התרחשה הטלטלה ב'דגל התורה' הליטאית, שבמסגרתה הודחו חבר הכנסת משה גפני, ותיק חברי הכנסת ויושב ראש 'דגל התורה', וחבר הכנסת אורי מקלב. במקומם הוצב בראשות הרשימה חבר הכנסת יעקב אשר, וחבר הכנסת יצחק פינדרוס תפס את המקום השני. שאר המועמדים ברשימה הם מועמדים חדשים.

במקביל לכך, בצד החסידי של 'יהדות התורה' התרחשה סערה נוספת, כאשר אגודת ישראל התפצלה לשתי מפלגות שונות: 'אגודת ישראל' בראשות חבר הכנסת יצחק גולדקנופף שמובלת על ידי חסידות גור, ומפלגת 'חומת תורת ישראל' החדשה, בהובלתו של חבר הכנסת מאיר פרוש.

אולי יעניין אתכם

בנושא 1214b גוש הימין מתאושש, בשמאל בונים על טקסי הזיכרון אחרי החגים

בנושא 1214b כשמדובר בתמיכה בטרור, פתאום בהרב מיארה לא כל כך נחרצת

סיפור הדחתם של חברי הכנסת הוותיקים ב'דגל התורה' הפך לאחד ממוקדי השיחה המרכזיים ברחוב החרדי במהלך עשרת ימי תשובה, בעיקר בשל אופן הדחתם של השניים. "מדובר בשניים ממייסדי המפלגה. אלה אנשים שהובילו והנהיגו אותה מיום הקמתה, לאחר שהרב שך הוביל את הפיצול מאגודת ישראל. גם אם רוצים לרענן שורות, יש דרך לעשות את זה, ולא זו הדרך", אומרים גורמים בכירים בפוליטיקה הליטאית ל'בשבע'.

כשגורמים אלה מדברים על הדרך הבעייתית שבה התרחש המהלך, כוונתם לעובדה כי הודעת ההדחה יצאה יומיים לפני סגירת הרשימות, מביתו של מנהיג הציבור הליטאי הרב דב לנדו, ש"הודה להם בחום על פעילותם בשנים האחרונות בציות מוחלט לגדולי ישראל, ובפרט במאבק על מעמדם של בני הישיבות שניהלו אותו במסירות מצוינת לשבח לאורם של גדולי התורה, אך עקב הצורך לעשות ריענון בקרב חברי הכנסת, על כן השניים הראשונים יעזבו את הכנסת בכדי להכניס נציגים חדשים".

השניים ניסו לבלום את הדחתם בסיועו של הרב משה הלל הירש, שנחשב שותפו להנהגה החרדית של הרב לנדו והתנגד במשך זמן רב להדחה, אך הוא לבסוף איפשר אותה לאחר שהובהר כי המועמד המקורב אליו, פינדרוס, יקבל את המקום השני ברשימה. ההדחה נעשתה ללא פגישה של גפני ומקלב עם הרב לנדו.

לאחר ההדחה, ולצד המכתב שמודה לשני חברי הכנסת הוותיקים על עבודתם הפרלמנטרית, פורסם בעיתון 'יתד נאמן', העיתון המרכזי של הציבור הליטאי, מאמר מערכת שתוקף את עוזרי גפני ומקלב בחריפות. בין הטענות במאמר נטען כי היועצים תדרכו כנגד הרב דב לנדו והכרעותיו. יש לציין כי בפועל שתי הלשכות דווקא הקפידו ליישר קו עם העמדות שיצאו מביתו של הרב לנדו ולקדם את המדיניות שלו, גם במקרים שהיה ברור כי שני חברי הכנסת ולשכותיהם מתנגדים נחרצות לצעדים ולאמירות של מנהיג הציבור החרדי. גורמים ששוחחנו איתם אף מתארים את המהלך כניסיון למצוא "שעיר לעזאזל", שכן בסופו של דבר מה שהוביל לכישלון של הנציגות החרדית בכנסת הוא המדיניות שהרב לנדו ביקש לקדם. "בסוף הנבחרים החרדים והעוזרים שלהם לא מקדמים את המדיניות של עצמם. הם הזרוע הארוכה של הרבנים", אומרים הגורמים.

"קדנציה לא מוצלחת לציבור החרדי"

"ברור שאפשר להבין את הרצון לרענן שורות. זה הגיוני ולגיטימי. אבל זה נשמע כמו תירוץ שנועד להזיז את השניים. אם באמת היו רוצים לצאת במהלך של פתיחת דף חדש, לא היו מדיחים רק את גפני ומקלב אלא את כל הרשימה, ואז זה היה יוצר תדמית של התחדשות אמיתית. אבל זה לא המצב", אומרות דמויות בולטות במגזר החרדי ל'בשבע'.

להחליף את כל הרשימה ולהציב בה רק אנשים ללא ניסיון פוליטי ארצי לא היה הימור גדול מדי?

"כל חלק בצעד הזה הוא הימור גדול מדי. אגב, גם השארת המפלגה כמו שהיא הייתה בקדנציה האחרונה הייתה צעד לא בטיחותי. אבל בסוף מסתכלים הצעירים החרדים ושואלים את עצמם את השאלה הבאה: גפני היה יושב ראש המפלגה, והוא נכשל. אבל יעקב אשר היה חבר ועדת החוץ והביטחון. הוא זה שהיה הנציג של החרדים בדיוני חוק הגיוס, והוא זה שלא סיפק את הסחורה בפועל. אז הוא יהיה הפתרון המיוחל שיחזיר את המצביעים שעזבו את המפלגה?".

גורמים אחרים במערכת הפוליטית החרדית מצביעים על בעיה נוספת בתהליך ההדחה. "אם היה מדובר בקאליברים גדולים, היה ברור שמדובר בצעד חיובי. אבל חלק מהמועמדים הם מועמדים אלמוניים שמעטים יודעים מי הם. המועמד שממוקם שם במקום החמישי כל כך אלמוני, עד שלרוב העסקנים במגזר בכלל אין את המספר שלו בטלפון שלהם", הם אומרים.

מנגד, גורמים יודעי דבר שהיו בסוד הליכי הדחתם של השניים מתארים סדר אירועים אחר. "היה ברור כי גפני לא יכול להישאר לעוד קדנציה. הוא גם כיהן כבר 38 שנים, וזה הרבה יותר מדי, וגם הקדנציה הנוכחית הייתה לא מוצלחת בכלל מבחינת הציבור החרדי. כלומר ריענון היה חייב להתרחש", אומרים הגורמים.

גם אם ריענון היה חייב להתרחש, הדרך די החתימה את המפלגה.

"הדרך הייתה צריכה להיות אחרת, וזה אכן יצא מכוער מאוד, אבל גם לא הייתה באמת ברירה. כבר לפני שלושה חודשים, עוד לפני שהכנסת התפזרה, אמרו לגפני שהגיע הזמן שיפרוש. אבל הוא לא היה מוכן לשמוע. הוא העדיף להילחם בזה, ולמעשה גרר את המפלגה למחוזות הללו. במפלגה היו רוצים שזה ייראה אחרת".

האם ההתנהלות הזאת תוביל להרחקת מצביעים של דגל התורה?

"אני לא חושב. בסוף הרב לנדו הבהיר שזאת הייתה החלטה שלו, לא של באי ביתו ולא של עסקנים כאלה ואחרים. הוא רצה שברשימה יהיו אנשים שמזוהים איתו ומחויבים לו. גפני לא היה כזה. הוא היה ונותר תלמיד של הרב שך. יעקב אשר לעומת זאת הוא בן בית אצל הרב לנדו. בסוף מדובר בצעד הגיוני".

אז בסוף כל המטרה לא הייתה לרענן את השורות כדי להחזיר מצביעים מאוכזבים, אלא לחזק את השליטה של הרב לנדו במפלגה?

"לא. המטרה הייתה לרענן שורות. זה היה נחוץ. אבל כשמרעננים שורות זה הגיוני שלרב לנדו תהיה השפעה רבה מאוד על הרשימה ושיהיו בה אנשים שהולכים אחריו. אבל זה לא שהוא מרוצה לחלוטין מהרשימה. פינדרוס ממש לא איש של הרב לנדו. הוא לא מחזיק בעמדות של הרב לנדו כמעט בכל נושא, ובכל זאת הוא נשאר ברשימה".

כבר לא מחויבים לגוש הימין

האמירה כי הרב לנדו היה רוצה לראות את פינדרוס מודח גם הוא מהרשימה, יכולה ללמד רבות על המניעים האפשריים למהלך. פינדרוס, בעמדותיו המדיניות, הוא נץ ימני. לעומת זאת הרב לנדו מחזיק בעמדות מדיניות ממחוזות השמאל, גם אם לא השמאל הקיצוני. ביחס למדינת ישראל, עמדותיו כן נמצאות באזורי האגף הקיצוני של הציבור החרדי.

העובדה הזאת, כך מעריכים גורמים פוליטיים חרדיים רבים, הייתה בסופו של דבר הסיבה העיקרית להדחתם של גפני ומקלב. על פי הגורמים השונים ששוחחנו עימם, הרב לנדו רצה להציב ברשימה, לפחות בראשה, דמויות שיוכלו בעת הצורך לשבת בקואליציה עם ממשלת מרכז-שמאל, במטרה להחזיר את יהדות התורה למעמד לשון מאזניים. "כל עוד גפני ומקלב היו מי שהובילו את המפלגה בכנסת, זה לא באמת היה אפשרי לדבר על ממשלת מרכז-שמאל בהשתתפות יהדות התורה", אומרים הגורמים.

למה? הרי בעמדותיו המדיניות והכלכליות גפני הוא איש שמאל די מובהק, והוא גם מצהיר זאת שוב ושוב.

"נכון, אבל בסוף גפני הוא גם תלמיד של הרב שך, והרב שך אמר במפורש כי הוא הולך עם הימין כי הימין מקורב יותר ליהדות ולתורה. הוא לא יכול לסמוך על השמאל בנושא. על מי הוא יסמוך? על מי שרוצים תחבורה ציבורית בשבת, נישואים אזרחיים, והכנסת חמץ בפסח לבתי חולים? כל עוד גפני היה בראשות המפלגה, האופציה הזאת לא באמת הייתה קיימת".

גם גפני אמר שהוא לא רואה את עצמו מחויב לגוש נתניהו בבחירות הבאות.

"אלה דיבורים של משחק פוליטי. בסוף גפני מתגאה בכך שהוא לא ישב מעולם בממשלת מרכז-שמאל או שמאל. וכך גם מקלב. אי אפשר להגיד את זה על ש"ס, שישבה כמה פעמים בממשלות שמאל, כולל בממשלת רבין השנייה שהביאה את אוסלו, וגם לא יהיה ניתן לומר את זה על יעקב אשר. ההצבה שלו בראש נועדה לפחות לתת פתח לאפשרות של הצטרפות דגל התורה לממשלה בראשות איזנקוט".

האפשרות לחבירה לממשלה בראשות איזנקוט היא חלק מאירוע גדול אף יותר, שכורך בתוכו את כל הנציגות החרדית האשכנזית בכנסת, כולל החסידים. כאמור, רגע לפני הגשת הרשימות התפצלה אגודת ישראל החסידית לשתי מפלגות שונות, לאחר שחבר הכנסת פרוש, נציג שומרי אמונים, והמועמד החדש של חסידות בעלז אליקים שטארק, הקימו את מפלגתם החדשה. למעשה, במהלך הזה הפכה חסידות גור, ששלטה ביד רמה באגודת ישראל בפרט וביהדות התורה בכלל, לשחקן הקטן ביותר במגרש, כאשר בטווח המקומות הריאליים נותר רק גולדקנופף. גם הנציג הנוסף ברשימה, שנכון לעכשיו איננו ריאלי, חבר הכנסת לשעבר משה רוט מחסידות צאנז, כמעט הצטרף לפרוש ושטארק.

האדמו"ר מגור הוביל את הקו החריף ביותר כנגד הממשלה היוצאת, ובעיני רבים במערכת הפוליטית היה אחד הגורמים המרכזיים לחוסר ההצלחה להגיע למודל מוסכם בסוגיית הגיוס. על פני בכירים ליטאיים במערכת הפוליטית עלה חיוך גדול כאשר גור ספגה את המכה הקשה בהגשת הרשימות. גור גם הובילה את האמירות כי אין יותר משמעות למילים 'גוש נתניהו' או 'מחנה הימין'.

אלא שאם נדמה היה שהפיצול באגודת ישראל נועד למנוע מגור להוביל את הנציגות החסידית לממשלה בתמיכת איזנקוט, גם חבר הכנסת פרוש לא ממהר להביע תמיכה בהמשך כהונת נתניהו.

"בעיניי אין בכלל דבר כזה שנקרא 'גוש נתניהו'. אני נאמן לעקרונות שלי ושל הציבור שאני מייצג. הבהרנו בצורה הברורה ביותר כי ימי 'הצ'ק הפתוח' נגמרו. כל מי שירצה לקבל את תמיכתנו יידרש בראש ובראשונה לשלם 'במזומן' על שמירת שלמות התורה ולהסדיר את מעמד בני הישיבות", אומר פרוש בריאיון ל'בשבע'.

הפיצול מאגודת ישראל לא נועד להחליש את היכולת של חסידות גור להוביל אתכם לממשלת מרכז-שמאל?

"הקמת המסגרת המפלגתית הפנימית נועדה אך ורק להסדרת עניינים טכניים בתוך אגודת ישראל, כדי למנוע מחלוקות פנימיות מיותרות ולהבטיח ייצוג נאמן לעקרונות שלנו סביב שולחן מקבלי ההחלטות. ודאי שאין להקמת המפלגה כל קשר לסוגיה שציינת. בכל מקרה, שאלת התמיכה בראש ממשלה מוכרעת אך ורק על ידי מועצת גדולי התורה".

בהקשר לעקרונות הללו, הרי באותה ממשלה אלטרנטיבית יהיו חברים גם יאיר גולן וגלעד קריב. אתה יכול לשבת איתם באותה ממשלה?

"מטבע הדברים, יש לי הרבה יותר שפה משותפת עם מי שלא חרת על דגלו את הפגיעה בעיקרי הדת ובמסורת. השמאל של היום הפך את רדיפת הדת והמסורת לדגל המרכזי שלו, ואין לנו שום שפה משותפת עם מי שרודף את עולם התורה. צריך להבין שמפת האיומים השתנתה: אם בעבר ההקשר של ימין ושמאל התבטא בעיקר בשאלת שתי המדינות, הרי שהיום הנושא של מדינה פלשתינית ממילא ירד לגמרי מהפרק ואינו רלוונטי. קו השבר המרכזי והאיום הממשי כיום הם הפגיעה החמורה בשלמות התורה, ועל כך לא נתפשר. בהזדמנות זו אני מבקש להביע את צערי על שהיו כמה חברי כנסת ציונים דתיים שלא התנהגו איתנו כמו שהיה מצופה ממישהו ב'גוש נתניהו' להתנהג, ואני אומר זאת דווקא כמי שלאורך שנים עמד לימין ההתיישבות וגיבה את המהלכים שדרשו הציונים הדתיים בתחום זה".

"אנחנו בית למי שנשאר בלי ייצוג"

גם בצד הספרדי של הפוליטיקה החרדית, סוגיית ההישארות בגוש היא סוגיה מהותית. אלא שבש"ס, אולי בניגוד למצב ביהדות התורה, כל רמיזה על נטישת מחנה נתניהו עולה ישירות במנדטים בסקרים, שעוברים לרוב לאיתמר בן גביר. כמו כן, במפלגה מודעים לכך שהתבטאויות של רבניה, בדגש על הרב יצחק יוסף, נגד חיילי צה"ל, הובילו לפגיעה אלקטורלית של ממש. כתוצאה מכך החליטו במפלגה לשבץ למקום השישי ברשימה את ראש המועצה הדתית בחיפה דרור עמוס, לשעבר רב סרן בצה"ל.

בריאיון ל'בשבע' מבטל אשר מדינה, דובר ש"ס, כל אפשרות לישיבה בממשלה שלא בהובלת נתניהו. "ש״ס הקימה את גוש הימין וממשיכה לשמור עליו ולתמוך רק בנתניהו לראשות הממשלה", הוא אומר.

במידה שנתניהו לא יגיע ל־61, מבחינתכם יש אפשרות לשבת בממשלה תחת איזנקוט?

"ש״ס לא רואה שום אפשרות להליכה עם איזנקוט והשמאל, שמנסים להחריב את הזהות היהודית של המדינה".

במידה שיהדות התורה כן תלך לצעד הזה, האם תצטרפו אליה?

"ש״ס פועלת על פי הנחיית מועצת חכמי התורה, ותמשיך לעשות כך בכל סוגיה שעל הפרק".

ברקע הבלגן במפלגות החרדיות המסורתיות, ניצבת התנועה החדשה של המשנה לראש עיריית בית שמש מוטי לייטנר. לקראת הבחירות הקרובות הקים לייטנר מפלגה חרדית חדשה בשם 'הציבור החרדי'. בתחילה ניסה לייטנר להשתבץ ביהדות התורה, אך נתקל בסירוב מוחלט. על פי הסקרים המפלגה נמצאת הרחק מתחת לאחוז החסימה, אך לצד זאת במפלגות המסורתיות חוששים כי 'הציבור החרדי' תשיג מספר גדול של תומכים, שמצד אחד יקטינו אותם, ומצד שני יראו את כוחה של התנועה.

"אנחנו מכוונים לכלל הציבור החרדי, אשכנזים, ספרדים, חסידים ועולים. לכן קוראים למפלגה 'הציבור החרדי'", אומר לייטנר בריאיון ל'בשבע', "יש עשרות אלפי חרדים בלי בית פוליטי: חרדים שרוצים לקחת אחריות על חיינו כאן – חרדים עובדים, עולים, חוזרים בתשובה. עשרות אלפים ללא בית. בנוסף לכך יש מאות אלפי יהודים, ישראלים, מסורתיים – שהצביעו ש"ס ואיבדו את הבית שלהם. לפי הסקרים שלנו הפוטנציאל הוא חמישה-שישה מנדטים, כשלושה מהם מתוך החברה החרדית והשאר מחוצה לה. מי שרבו מורה לו להצביע ליהדות התורה או לש"ס, שילך ויצביע להם. אנחנו בית למי שנשאר בלי ייצוג".

בסופו של דבר, אחת הסיבות העיקריות לעובדה שיהדות התורה עשתה שינוי משמעותי בנציגיה לכנסת היא ביקורת ציבורית מתוך הרחוב החרדי על הפעלת סנקציות כלפי צעירים חרדים ועצירתם. לכאורה זה בדיוק הפוך ממה שאתם מציעים לבוחר החרדי, אז כמה באמת אתם מייצגים ציבור רחב?

"אנחנו לא מציעים הפוך מהרחוב. אנחנו מציעים את מה שהמפלגות החרדיות לא הצליחו לעשות: להגן באמת על עולם לומדי התורה, מתוך אחריות. מי שתורתו אומנותו ישב וילמד בלי סנקציות ובלי מעצרים. מי שלא לומד חייב לקחת אחריות בשירות צבאי, לאומי או אזרחי. לא תוקם רק חטיבה חרדית, תוקם אוגדה חרדית. יהדות התורה החליפה נציגים ישנים בעסקנים מנותקים אחרים. אנחנו מייצגים ציבור רחב שלא מוכן יותר שהנציגות הישנה תחסל את עולם התורה ואת מדינת ישראל מתוך ניתוק. יש פה רבבות מצביעים".

האם אתם מתכננים לרוץ עד הסוף, גם אם יהיה ברור שלא תצליחו לעבור את אחוז החסימה?

"הגשנו רשימה, ואנחנו רצים. נפעל באחריות בכל צורה שתידרש כדי שיהיה ייצוג לציבור החרדי בכנסת הבאה. הסחף לכיווננו עצום ואנחנו רואים את זה בכל הסקרים הפנימיים, ובעשרות חוגי בית שהמועמדים שלנו מקיימים כל שבוע. אנחנו מאמינים שנעבור ונפעל באחריות. בסוף לא באנו לפצל את הקול החרדי. רצינו ייצוג אינטגרלי בתוך ש"ס ויהדות התורה, לחבר מחדש את ההנהגה לשטח. כשלא נתנו מקום, לא נשארנו בבית והקמנו בית משלנו".

מבחינתכם, ממשלה בהובלת איזנקוט היא אופציה רלוונטית?

"אנחנו מפלגה ימנית. אנחנו חרדים מהאפשרות שתקום פה ממשלה שתייצג חצי עם, נפעל להקמת ממשלה לאומית רחבה".

"איזנקוט לא ייקח את החרדים"

"צריך לומר את האמת, המפלגות החרדיות אולי רואות בעצמן סחורה חמה, אבל הן ממש לא", אומר שמואל רוזנר, עורך אתר 'המדד' ומחבר הספר 'בעניין החרדים', "בשביל נתניהו הן לא מצליחות להשלים ל־61, ובמחנה השני אין אף אחד שמוכן להתקרב לתת להן את מה שהן רוצות".

גם לא תמורת השלטון? כי בסוף גם איזנקוט רואה שאין לו כרגע אפשרות להקים ממשלה בלעדיהן.

"אני חושב שאנשים לא מבינים את האופי של איזנקוט. הוא לא נתניהו והוא לא רבין, יש לו אישיות אחרת, ולכן אני לא רואה אותו עושה צעד כזה. חוץ מזה, הוא לא לבד. יש לו במפלגה אנשים דעתניים מאוד בנושא, ובממשלה שלו נמצאים בנט וליברמן. מי שחושב שהם ייתנו לחרדים יותר ממה שהקואליציה הנוכחית נתנה, בעיניי לא מחובר למציאות".

בימין טוענים שזה בדיוק מה שיקרה, ולאחר הבחירות סוגיית הגיוס תיגנז.

"לדעתי זה תלוש מהמציאות. אנחנו לא נמצאים באותו המקום. החרדים חשבו במשך 80-70 שנה שהם יכולים לגלגל את האירוע הלאה ושום דבר לא ישתנה. אבל היום הדרישה לשינוי היא דרישה ציבורית. לא של פוליטיקאים. הציבור רוצה שהמציאות תשתנה, ולכן אנחנו צפויים לראות שינוי גדול מאוד. האופציה היחידה, מבחינת החרדים, לקבל לפחות את רוב מה שהם רוצים זה אם הקואליציה הנוכחית תשיג 61, ואז תהיה לגיטימציה ציבורית להעברת חוק הגיוס של ביסמוט".

אז מה התרחיש הריאלי של החרדים?

"אם הקואליציה הנוכחית לא משיגה 61 אצבעות, ולצורך העניין גם וינטר חלק מזה כי אני לא רואה אותו מביא איזושהי בשורה גדולה בנושא החרדי, אז הם ילכו לאופוזיציה. אני לא יודע אם לכל הקדנציה, אבל לפרק זמן משמעותי של שנה לפחות. בזמן הזה יתבצע השינוי, בין בחוק ובין במציאות, ולאחר מכן המפלגות החרדיות יוכלו לומר לציבור שהן נכנסות לממשלה כדי למזער את הנזקים של המצב החדש".