שבוע וחצי נותרו עד הבחירות, והמערכת הפוליטית כולה נכנסת לישורת האחרונה של מסעות הבחירות. בשני הגושים נדמה שהפוקוס מתמקד במחוזות שונים. בגוש האופוזיציה המאבקים בין המפלגות הולכים ומחריפים, לצד ניסיונות לעצור את הדימום בסקרים מבחינת המפה הגושית.
הקרבות בתוך המחנה של איזנקוט הגיעו השבוע לשיאים חדשים, כאשר כל מפלגות הגוש תקפו את יושב ראש מפלגת 'ביחד', נפתלי בנט, על האמירה שלו כי נתניהו יוכל לשמש כשר האוצר בממשלה הבאה בראשות מחנה האופוזיציה. פרט לעובדה כי הדבר לא אפשרי מבחינה טכנית, שכן נתניהו אינו יכול לכהן כשר בגלל המשפט שמתנהל נגדו, במחנה האופוזיציה הדבר עורר גל של מתקפות והתנגדות פומבית. לאחר מכן נאלץ בנט לספק תירוצים לאמירה, ולהבהיר כי נתניהו לא יהיה חלק מהממשלה הבאה, במידה שהם יקימו אותה.
אלא שבמקביל לכך, גם בנט עצמו יורה אש לעבר רוב שותפיו למחנה, כולל מתקפה על יושב ראש מפלגת 'הדמוקרטים', יאיר גולן, ותוקף את דבריו מתקופת המלחמה על כך "שמדינה שפויה לא הורגת תינוקות כתחביב". יאיר גולן חוטף אש גם מיושב ראש 'ישראל ביתנו', אביגדור ליברמן, בעקבות אמירותיו על כך שאין שום מניעה להקים ממשלה עם רע"ם.
כאמור, בצל המתקפות הפנים־אופוזיציוניות ניצבים הסקרים שמצביעים על מגמה עקבית של היחלשות מחנה איזנקוט, לצד עלייה עקבית של מחנה הקואליציה בעקומת המנדטים. לצד זאת, אחת הסיבות היא העובדה כי מפלגתם של יועז הנדל וירון זליכה מתייצבת ברוב הסקרים על ארבעה מנדטים, כאשר הסוקרים אף אומרים כי היא מתקרבת למנדט החמישי. הסקר היחיד שמוריד אותם מתחת לאחוז החסימה הוא של ערוץ i24news, ומכון הסקרים דיירקט פולס.
אולי יעניין אתכם
עוד מאת אסף משניות
השגרירות העשירית בירושלים: קולומביה חנכה הבוקר את שגרירותה החדשה בבירה
עוד מאת אסף משניות
משרד התפוצות נגד מזכ"ל האו"ם: "הפך את האו"ם לאנטישמי"
בנושא 1216b
העונה החדשה של משפט נתניהו: דמויות מרתקות, עלילה צפויה
בנושא 1216b
הזדמנות היסטורית להשלים את המלאכה
עוד מאת אסף משניות
הבריטים מנסים לפגוע בישראל, אך הם הנפגעים העיקריים
עוד מאת אסף משניות
שר הביטחון: "נישאר בקו הצהוב בעזה כל עוד חמאס לא יסולק"
בהצהרות מהשבוע האחרון נדמה כי ההפרדה המלאכותית שנעשתה בסקרים בין מחנה איזנקוט להנדל וזליכה התמוססה לחלוטין, כאשר הנדל הודיע כי הוא ימליץ לנשיא על המועמד שיביא את רוב הקולות הציוניים. אלא שהנדל אינו מגדיר את המפלגות החרדיות כמפלגות ציוניות, מה שלמעשה אומר כי הנדל יעביר את תמיכתו לאחר הבחירות לגדי איזנקוט.
יש לציין, במאמר מוסגר, כי המפלגות החרדיות מסייעות להנדל ולקמפיין שמצייר אותן כמפלגות לא ציוניות. שורה של אמירות של ההנהגה החרדית ונבחרי הציבור החרדי מהימים האחרונים אכן חיזקו את הטענות נגד שותפות עתידית עם המפלגות החרדיות לאחר הבחירות. השיא של ההתבטאויות הגיע מכיוונו של הרב דב לנדו, שאמר את הדברים הבאים: "אני לא יודע מה היה קורה אם בהתחלה לא הייתה מדינה והיו עושים כאן שלטון של או"ם, היה מצב מצוין. אפשר בלי מדינה, לחיות טוב עם הערבים… היה די טוב שמושלים כאן ערבים, היה המצב הכי טוב. הערבים מושלים, היו מכבדים אותם ולא מתערבים להם. מביאים כסף לארץ, הערבים אוהבים כסף. הם (הציונות – א"מ) גרמו שערבים שונאים אותנו. הם הביאו את האסונות הגשמיים, לא הרוחניים רק, לעם ישראל. אף פעם ערבים לא כל כך שנאו בהיסטוריה".
הקו המקומם שיוצא מההנהגה החרדית הליטאית לא נשאר במחוזות 'דגל התורה' בלבד. גם בש"ס נאמרים דברים דומים, אם כי בטון עדין מעט יותר. באולפן 'בשבע' אמר השבוע חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי את הדברים הבאים: "בוודאי שאנחנו בגלות גם היום. כל אדם דתי יודע שאנחנו בגלות גם היום. כל עוד לא הגענו לגאולה השלמה אנחנו עדיין בגלות. כשמושלים עלינו פקידים רודפי דת זאת גם סוג של גלות. יש פקידים, לצערנו יהודים, חלקם עם כיפות, רודפים לומדי תורה, זה נקרא גלות. כשמגיע בן אדם ומדבר מעל כל במה נגד לומדי תורה בצורה אנטישמית זה גלות, זה לא גאולה". הריאיון המלא עכשיו באתר 'בשבע'.
ובחזרה להנדל וזליכה. למרות ההצהרות של הנדל, שעל פיהם מתחזקת התחושה כי הרשימה תתמוך בממשלה בראשות איזנקוט, במפלגה עדיין מנסים לשדר כי הם נמצאים בתפר שבין הגושים ולא נעולים במחנה ספציפי. אחת הסיבות לכך, פרט לעובדה כי ברשימה פונים גם למצביעי הקואליציה, היא שבפועל מדובר בשתי מפלגות שונות שרצות יחד, ולכל אחת מהן קו משל עצמה בתחומים רבים. הנדל עומד בראשות מפלגת 'המילואימניקים', וזליכה עומד בראשות 'המפלגה הכלכלית'.
עינת וילף, שהקימה בתחילת מערכת הבחירות את מפלגת 'עוז', מתמודדת לבסוף כחלק ממפלגת 'המילואימניקים'. אלא שהקו האידאולוגי שהיא מציגה אינו מיושר לחלוטין עם עמדותיו של הנדל, ולא ברור שהשניים יוכלו בכלל לתמוך בממשלה שעדיין תסתמך על קולות של המפלגות הערביות. יש לציין שלפי כל הסקרים, גם לאחר צירופם של הנדל וזליכה למחנה איזנקוט, ואפילו בסקרים האופטימיים ביותר, מחנה האופוזיציה עדיין אינו מצליח להשיג 61 מנדטים.
במפלגה – שכאמור, נכון לעכשיו יציבה מעל אחוז החסימה ומתחזקת – אין שום כוונה להרהר בפרישה מן המרוץ. לאור זאת, נתניהו החל לכוון את החיצים גם לעבר ירון זליכה, בטענה כי מדובר באיש שמאל מובהק. הסיבה לכך היא כי נתניהו מזהה בסקריו הפנימיים שזליכה מצליח להביא כשני מנדטים של מאוכזבי הקואליציה מימין למפלגה, מנדטים שלפי ההצהרות של הנדל יעברו בפועל לתמיכה באיזנקוט.
וינטר מסומן כבנט
נתניהו, באופן כללי, הפך להיות מוביל הקמפיין הכמעט בלעדי של הליכוד. בימים שלישי ורביעי התראיין נתניהו לא פחות משלוש פעמים לכלי תקשורת שונים: ריאיון של כשעה לערוץ 14 בתוכנית 'הפטריוטים', וראיונות ברדיו 'גלי ישראל' בתוכנית של פתחי וזמרי ובגלי צה"ל ביומן הצהריים אצל אמיר איבגי, ושוב בגלי ישראל לדורון כהן וסילבן שלום. בכל הראיונות הציג נתניהו את הקמפיין של מחנה הקואליציה לזמן הנותר עד לסוף הבחירות.
הקמפיין המדובר יתמקד בשני צירים מקבילים. הראשון הוא העלאת מספר המצביעים בקרב מצביעי הימין. במפלגות הקואליציה מזהים תמונת מצב שמדאיגה את מטות המפלגות השונים. הציבור אכן ימני בהרבה לעומת הבחירות הקודמות. הוא מתנגד לממשלה בראשות איזנקוט, אך המוטיבציה שלו להצביע למפלגות הקואליציה הקיימות נמוכה למדי. לכן מנהלים בקואליציה קמפיין שנועד להעלות את אחוזי ההצבעה במחוזות הימין. יש לציין שמבחינה היסטורית, במעוזי הליכוד אחוזי ההצבעה נמוכים יותר מבשאר המגזרים והאזורים הגאוגרפיים.
לצד הקמפיין להעלאת מספר המצביעים בימין מתנהל קמפיין מקביל, ואגרסיבי למדי, להוביל לפרישתן של מפלגות שרצות בבחירות ומתנדנדות סביב אחוז החסימה, או אפילו רחוקות ממנו. בראשן ניצבות מפלגת 'עמך ישראל' של עופר וינטר ומפלגת 'הציבור החרדי' של מוטי לייטנר.
הקמפיין נגד וינטר הוא המרכזי שבין הקמפיינים, אך כאן ישנה מחלוקת בין המפלגות השונות בגוש. סמוטריץ' מוביל את הקו שאומר כי וינטר לא עובר את אחוז החסימה, נתון שמתיישב עם חלק מהסקרים, בעוד באחרים הוא על ארבעה מנדטים. לעומתו, נתניהו ובן גביר נוקטים בקו אחר, על פיו וינטר יערוק לאחר הבחירות ויעזור לליברמן להרכיב ממשלה. במילים אחרות, המחלוקת בתוך הגוש היא האם למתג את וינטר כבנט מבחירות 2019, או כבנט מבחירות 2021.
יש לציין כי וינטר עצמו מצהיר מעל לכל במה כי הוא ימליץ לאחר הבחירות רק על נתניהו כראש ממשלה, ויתמוך רק בממשלת ימין. יתרה מזאת, ההתחזקות בסקרים של מחנה נתניהו התרחשה רק בעקבות העובדה כי וינטר נספר כעת בסקרים כחלק מגוש נתניהו. בסקרים בהם וינטר עובר את אחוז החסימה, גוש נתניהו גם עוקף לראשונה את גוש אינזקוט במספר המנדטים. החריג היחיד, כרגיל, הם סקריו של שלמה פילבר בערוץ 14.
אלא שבליכוד התקבלה החלטה ללכת לווינטר, ולמתמודדים שברשימתו, על הראש. בריאיון בפטריוטים אמר נתניהו כי "הסכנה היא לא שווינטר לא יעבור, אלא שהוא יעבור וייקח את המנדטים לליברמן". בגלי צה"ל אמר כי "הוא (נתניהו – א"מ) לא רוצה להקים ממשלה עם וינטר כי וינטר לא רוצה שהוא יהיה ראש ממשלה". גם בן גביר ממשיך בקו ההחרמה של וינטר, כאשר סירב לחתום איתו על הסכם עודפים בטענה שווינטר הוא "בנט שתיים".
מערכת הלחצים הכבדה שהופעלה על וינטר החלה לתת את אותותיה, כאשר ביום שלישי השבוע פרש הנציג הדתי ברשימה, דוידי בן ציון, מהתמודדות בבחירות הקרובות. בן ציון הודיע על פרישתו בקבוצת הפעילים של המפלגה, לאחר קמפיין ממוקד שקרא לו לפרוש הציף את היישוב שבו הוא מתגורר. לפי דבריו של בן ציון, הקמפיין יצר לחץ בקרב משפחתו, ובשל כך הוא החליט לפרוש.
בהודעה שהוציא מאוחר יותר פירט בן ציון את סיבת הפרישה דווקא מכיוון אחר – אחוז החסימה. "עופר וינטר הוא איש ימין אמיתי, לוחם ומפקד שהקדיש את חייו לביטחון ישראל ולא מתנצל על מה שהוא מאמין בו. שליחות נמדדת ברגעים שבהם צריך לבחור בין מה שטוב לך לבין מה שנכון. שבועיים לפני הבחירות, על פי התמונה המתגבשת, נראה שהסיכון שלא לעבור גבוה ואני לא מוכן שקולות של אנשים שהאמינו בדרך הזו ילכו לאיבוד", כתב בן ציון בהודעת הפרישה שלו ברשתות החברתיות. לפי פרסומים שונים, בן ציון התייעץ עם איילת שקד לפני הפרישה, והיא אמרה לו כי מניסיונה מימי 'הימין החדש', במצב העניינים הנוכחי וינטר לא יעבור את אחוז החסימה. מלבד שקד, ביום שלישי בבוקר הגיע לביתו רבו של בן ציון, הרב אליקים לבנון, ראש ישיבת אלון מורה. זאת הייתה הפגישה הסופית בין השניים שבמהלכה החליט בן ציון לפרוש מההתמודדות.
אצל וינטר הבינו את המכה הקשה שבפרישתו של בן ציון, שכן משקלו הסגולי גדול יותר ממספר הקולות הישירים שהביא. על פי סקרי העומק, חלק ניכר ממצביעיו של וינטר מגיעים מהעולמות שבן ציון מייצג: הציבור הדתי שהתאכזב מהממשלה היוצאת, הן בסוגיית תוצאות המלחמה והעובדה שחמאס עדיין שולט בעזה, והן בסוגיית גיוס החרדים.
העובדה שבן ציון פורש, ובהודעתו הפומבית בגלל שאלת אחוז החסימה, היא אירוע שבמפלגה חוששים שיוביל לתגובת שרשרת שתפיל אותה אל מתחת לאחוז החסימה. מלבד בן ציון ישנם דיבורים על פורש נוסף בדרך, כשהשמות הבולטים הם ללי דרעי וערן בן ארי. גם בהם מתמקד הקמפיין של מחנה הימין. יש לציין שפרישתו של בן ציון הייתה באוויר בימים האחרונים, וגם במפלגה הכירו אותה. במפלגה ניסו לגרום לבן ציון להישאר ברשימה, ומינו אותו בתחילה לאחראי על ניהול מטה יום הבחירות של המפלגה.
ב'עמך ישראל' מנסים למזער נזקים, ולהפוך את הפרישה למסע רדיפה נגד המפלגה. כבר לאחר הודעת הפרישה, אמר וינטר את הדברים הבאים בכנס תומכים באילת: "הקמפיין הבלתי נתפס, שירד לרמות ופסים אישיים מול אנשים במפלגה שלנו מכל מיני גורמים בימין, הוא קמפיין בזוי, נמוך. באמת נמוך. תלו שלטים ליד ההסעות של הילדים, אתמול ליד הבתים שלהם. אני מבין את דוידי, מבין שהוא לא עמד בלחץ, אשתו לא הייתה יכולה לעמוד בזה, עם כל השלטים שתלו להם ליד הבית וכמה פעמים שאיימו, ואמרו לו 'תפרוש תפרוש'. דרך אגב, זה לא שבטעות הלכנו עם מנסור עבאס, זה בסך הכול כי החלטנו להוביל דרך חדשה. זה הסיפור. אז אני אומר שמי שעשה את זה שיתבייש לו, זו לא דרך הימין, זו לא דרך שכך מתנהגים". וינטר בדבריו גם הבהיר כי המפלגה תמשיך להתמודד עד לסוף המרוץ.
הקטנות מתכוונות להפתיע
מלבד הקמפיין נגד וינטר, נתניהו מפעיל לחצים גם על מפלגת 'הציבור החרדי', המפלגה החדשה שמנסה לערער את ההגמוניה הפוליטית החרדית של ש"ס ויהדות התורה. בסקרים האחרונים נדמה שהמפלגה התרחקה עוד יותר מאחוז החסימה, ומשיגה פחות מאחוז מהקולות. לצד זאת, במפלגה אומרים במפורש שהם מתכננים לרוץ עד הסוף, בלי קשר למצב בסקרים. במערכת הפוליטית נשמעים קולות שאומרים שהמטרה של לייטנר איננה לעבור את אחוז החסימה, כשהוא יודע שהסיכויים לכך קלושים, אלא להשיג היקף מצביעים מספיק רחב כדי להראות שיש כוח פוליטי חרדי שמתנגד למפלגות הקיימות.
"אנחנו רצים עד הסוף. ההחלטה התקבלה", אומר יושב ראש המפלגה לייטנר ל'בשבע', "הסחף לכיווננו עצום. התמיכה גדלה משבוע לשבוע, גם בתוך החברה החרדית וגם בקרב ציבורים נוספים. על פי סקר ynet אנחנו זוכים לחמישה מנדטים מקרב הצעירים החרדים. מדובר במערכת הבחירות הגורלית ביותר לנו כחרדים מאז קום המדינה, לכן אין לנו הפריבילגיה לחכות למערכת הבחירות הבאה – כי זה או המשך ההרס עם יהדות התורה וש"ס, או תקווה עם מפלגת הציבור החרדי. אנחנו לא שורפים קולות לגוש הימין. ההפך. עשרות אלפי חרדים שלא מתכוונים לצאת להצביע לעסקנים ישנים ומנותקים ישימו בקלפי זך. רצים עד הסוף, נפתיע, ובעזרת ה' ננצח. אנחנו הקול של החרדים, אבל גם של מדינת ישראל כולה. אין לנו יכולת לחיות פה כקבוצות נפרדות. כולנו לוקחים אחריות".
מפלגה נוספת שנמצאת במצב זהה ל'ציבור החרדי' היא 'נעם לישראל' של אבי מעוז. גם לגבי 'נעם לישראל' הסקרים ברורים: המפלגה לא מתקרבת לאחוז אחד מהקולות, וכל שכן לאחוז החסימה. אך גם שם מבהירים כי ירוצו עד הסוף. אלא שבניגוד לקמפיין נגד וינטר ולייטנר, נתניהו לא משקיע מאמצים בניסיון להוביל את מעוז לפרוש מהמרוץ.
"אנחנו רצים עד הסוף, על פי הוראתו של מורנו ורבנו הרב טאו שליט"א, מתוך אמונה שנעבור את אחוז החסימה, מתוך אחריות לחינוך לזהות יהודית ולדמותה היהודית של מדינת ישראל וכדי להציל את גוש הימין", אומר סגן־אלוף (במילואים) אליהו ליבמן, לשעבר ראש מועצת קריית ארבע ומועמד המפלגה לכנסת.
בסקרים אתם לא מתקרבים לאחוז החסימה. אולי המעשה האחראי, שעליו אתם מדברים, הוא דווקא לפרוש?
"בחירות מוכרעות בקלפי, לא בסקרים. אנחנו לא מתכוונים לוותר על הדרך שלנו בגלל מסע הפחדה. יש לנו תוכנית סדורה כיצד לעבור את אחוז החסימה. אנחנו לא סומכים על הנס ועובדים קשה למען כך".
האם המטרה היא להראות את הכוח של המפלגה, כמו שעוצמה יהודית עשתה בזמנו?
"נעם לישראל קמה כדי לעסוק במה שאחרים מזניחים: הזהות היהודית של המדינה והחינוך של ילדי ישראל. אנחנו כאן כדי להשפיע על עתידה של המדינה ולהביא את הנושאים שהם בנשמתה של המדינה לראש סדר היום. אנחנו עסוקים רק בזה ולא בשום דבר אחר".
האם אין חשש שהקולות שלכם יובילו לממשלה בראשות איזנקוט?
"בינתיים מי שמנסה להרכיב ממשלה עם איזנקוט הם נתניהו ודרעי, ואנחנו רוצים למנוע את זה. אנחנו לא מקבלים את הניסיון להפוך את הזהות היהודית ואת החינוך היהודי לבני ערובה של תרגילים פוליטיים. הציבור צריך לבחור בדרך ובערכים שבהם הוא מאמין. אנחנו מאמינים שנעבור את אחוז החסימה, וכל קול ל'נעם לישראל' נועד לבניית הכוח שלנו ולמימוש הדרך שלנו".
'כחול לבן' תחת מכבש לחצים
מפלגה נוספת שלא עוברת לפי הסקרים את אחוז החסימה ומצהירה כי תרוץ עד סוף מערכת הבחירות היא 'כחול לבן' של בני גנץ, שעברה מתיחת פנים משמעותית לקראת הבחירות הקרובות. כנגד המפלגה מופעלים לחצים כבדים מצד גוש האופוזיציה לפרוש, אך במפלגה מסרבים להיכנע ללחצים המופעלים עליהם.
"אנחנו רצים עד הסוף", אומר רועי קונקול, מועמד המפלגה, "הסקרים אינם משקפים את תמונת המצב האמיתית. יש יותר מ־20 מנדטים שעדיין מתלבטים למי להצביע. בתוך קהל היעד הזה כחול לבן היא אחת המפלגות המובהקות שהם רוצים להצביע לה. 40 אחוזים מאזרחי המדינה מאמינים ומבקשים את מה שאנחנו מציעים לעם ישראל: ממשלת אחדות רחבה ציונית, חוצת גושים, שלא תלויה במפלגות אנטי־ציוניות".
למה שבעצם המצביע המתלבט יבחר בכם, במיוחד לאור הסקרים שבהם אתם לא עוברים את אחוז החסימה?
"אנחנו לא מוכנים שאחרי 7.10 נמשיך באותה קונספציה פוליטית שהובילה אותנו לאסון. יש למדינת ישראל אתגרים גדולים וגם הזדמנויות גדולות שרק ממשלת אחדות שמקבלת לגיטימציה רחבה בעם ובעולם מסוגלת להתמודד איתם. זאת השליחות שלנו, זאת המטרה שלנו ואנחנו יודעים בוודאות שיש מאות אלפי ישראלים שרוצים שזה יקרה. אנחנו נחושים לממש את זכותנו הדמוקרטית להציע לעם ישראל הצעת ערך אחרת שהיא לא מלחמת אחים".
אתה חושב שמה שמציעים בליכוד ואצל איזנקוט זה "מסלול למלחמת אחים"?
"יש אחוז עצום של מתלבטים שלא מוצאים בית פוליטי ונמאס להם ממלחמות כן ביבי ולא ביבי, נמאס להם מתרבות החרם הפוליטית שתוקעת את ישראל. לכן אנחנו לא שייכים לאף אחד מהגושים. אנחנו בגוש של עם ישראל ואנחנו רוצים להציע לו אפשרות אחרת ממה שיש על השולחן, אפשרות שאנחנו מאמינים שהיא הדרך היחידה בשביל מדינת ישראל נוכח האתגרים שעומדים בפניה".
במחנה האופוזיציה מפעילים עליכם לחצים כבדים לפרוש, זאת לא הפעם הראשונה שזה קורה, וכך היה גם במערכות בחירות קודמות. האם החשש שלהם הוא שלא תעברו ותשרפו קולות למחנה האופוזיציה, או שתעברו ותצטרפו לממשלה בראשות נתניהו לאחר הבחירות?
"במחנה האופוזיציה מבינים היטב שאנחנו לא חלק מהם. הם מבינים שאנחנו לא נאפשר להם הקמת ממשלת מיעוט שתלויה במפלגות הערביות. רעיון האחדות שאנחנו מציעים מאיים עליהם. הוא מנוגד לקמפיין שלהם שהוא כולו על כמה רע פה, ורק לא ביבי ולהמשיך את החרם בפוליטיקה. אנחנו ממש לא שם, הפוך מזה. אנחנו לא מוכנים לתת להם לגרור את המדינה להמשך מלחמת האחים שהייתה פה ערב 7.10. זה נכון גם לגבי האופוזיציה וגם לגבי הקואליציה".
תהיו מוכנים לשבת בממשלה תחת נתניהו לאחר הבחירות, גם אם היא לא תהיה ממשלת אחדות עם איזנקוט בתוכה?
"אנחנו לא נשב באף ממשלה צרה שתלויה במפלגות הערביות או החרדיות. זה מתכון לאסון לעם ישראל. אנחנו לא מחרימים את נתניהו ונתמוך במי שיש לו את הסיכוי הגדול ביותר להביא לממשלת אחדות רחבה, ציונית וחוצת גושים. זאת הדרישה שלנו מכל המערכת הפוליטית וזאת המטרה שלנו".
הכרעה של מספר מצביעים קטן
"צריך לומר בהגינות, ההיסטוריה הפוליטית שאנחנו מכירים מלמדת שמפלגות שמתנדנדות סביב אחוז החסימה, כמו הרשימה הלא קצרה שנעה במחוזות האלה כעת, נופלות מתחתיו בתוצאות האמת", אומר ד"ר רוני קמפינסקי, דיקן אקדמי וראש חוג אזרחות במכללת אפרתה, "בבחירות הקודמות מרצ, מפלגה ותיקה ומבוססת, נפלה מתחת לאחוז החסימה, ומפלגת העבודה לא הייתה רחוקה משם. ושתיהן מפלגות שורשיות. בנט ופייגלין, שהיו בעקביות מעל אחוז החסימה בסקרים, סיימו ב־2019 מתחתיו. אפילו בן גביר ניסה כמה וכמה פעמים ונפל מתחת לאחוז החסימה, לפני שהצליח להיכנס לכנסת במסגרת איחוד".
כל האירועים האלה הם מההיסטוריה הקרובה יחסית. למה שורה ארוכה של מפלגות לא משתכנעת מהנתונים הללו?
"קודם כול, צריך גם ניסיון פוליטי לשם כך. ראית שאלה שהגיעו למערכת הזאת עם ניסיון פוליטי כן הבינו את זה ופרשו. אני מדבר כמובן על ארדן ואדלשטיין, שהם שועלים פוליטיים ותיקים. כשהם ראו שהם לא מצליחים לצבור תאוצה הם פרשו, כי הבינו שאין להם סיכוי. גנץ לדעתי לא פורש כי הוא זוכר שגם במערכות הבחירות הקודמות הוא היה במצב דומה, ובסוף הביא תוצאה נאה. לגבי האחרים, הם לא מגיעים עם ניסיון פוליטי ולא חוו את האירוע הזה שנקרא אחוז החסימה כדי להבין את המשמעות של ההתמודדות הזאת".
הזכרת את בן גביר, אז אולי לפחות חלק מהמפלגות הללו מתמודדות מתוך ידיעה שלא יעברו את אחוז החסימה, אבל במטרה להוכיח את כוחן?
"בהחלט, זה אפילו סביר. הרי בן גביר אכן נפל כמה פעמים מתחת לאחוז החסימה, כשלדעתי השיא היה בבחירות 2019 מועד ב' כשהוא השיג 80 אלף קולות. הוא צבר תמיכה ונוכחות ממערכת בחירות אחת לשנייה, ובסוף אנחנו רואים את ההצלחה שיש לו היום. אז מפלגות נוספות רואות את המסלול שעבר בן גביר ושוקלות לאמץ את אותה הדרך, גם בידיעה שהן לא יעברו את אחוז החסימה".
"האירוע של שריפת קולות במקרה של אי מעבר אחוז החסימה הוא אירוע מאוד משמעותי", אומר אודי טנא, יועץ אסטרטגי ושותף בחברת האסטרטגיה, הדוברות והממשל Tenne Team. "אנחנו זוכרים את בחירות סבב א' ב־2019, כשבנט ופייגלין לא עברו את אחוז החסימה וזה עלה לימין בשלטון. בבחירות הקודמות, ההתעקשות של מרב מיכאלי לא לרוץ עם מרצ הפילה את מרצ מתחת לאחוז החסימה ונתנה לנתניהו ממשלה של 64 מנדטים. אז מדובר באירוע משמעותי".
מי עלול להיפגע יותר מנפילת המפלגות מתחת לאחוז החסימה?
"זאת שאלה טובה. נדמה שמי שייפגע מזה יותר הוא דווקא מחנה השמאל. אבל הסיבה היא כי נתניהו עובד ומצליח להקטין את המפלגות שלא עוברות מהמחנה שאמור לתמוך בו, בעוד איזנקוט לא מצליח לעשות זאת בצד השני. בסוף, הבחירות יכולות להיות מוכרעות על כמות מצביעים זעומה, ובזה נתניהו יודע לפעול הכי טוב".
כל המפלגות הללו מצהירות שירוצו עד הסוף. אז מה הקמפיין שהן צריכות לעשות כדי לנסות ולעבור את אחוז החסימה?
"בעיקרון יש שלוש מפלגות שיש להן סיכוי לעבור את אחוז החסימה: הנדל וזליכה, וינטר ובני גנץ. הדבר הנכון מבחינת כל השלוש זה לא להיגרר לקמפיין החיצוני שיפעילו עליהן כדי לפרוש. הם צריכים להתמקד במסרים שלהם, ולהראות מה הם מציעים לציבור, כי בסוף כולם פונים לאותו ציבור מתלבט. גנץ כרגע מנהל קמפיין מוצלח מאוד של המבוגר האחראי ושל האחד שמוכן להיכנס מתחת לאלונקה, כולל לחטוף על זה ביקורת חריפה, לטובת ישראל. הקמפיין הזה עובד. יש לו גם יתרון נוסף בדמות מימון בחירות גדול הודות לעובדה שהוא מגיע למערכת הבחירות הזאת עם שמונה מנדטים. וינטר צריך להתמקד בקולות הדתיים, שם נמצא הבייס שיכול להעביר אותו את אחוז החסימה. הקו של הקמפיין צריך להיות מאוד מדויק לעבר הציבור הזה. הנדל וזליכה נמצאים במצב הכי בעייתי, כי הקמפיין המרכזי של סוגיית המילואים לא מצליח לתפוס. הם צריכים להתמקד בכיוון הכלכלי, בדגש לבעלי עסקים".
