נתניהו וכ"ץ: מחבלים לא יוחזרו לבתיהם, בניגוד לפסיקת בג"ץ

אין לדעת אם אלו הבחירות שבפתח, או שהפעם שופטי בג"ץ באמת הגדישו את הסאה קצת יותר מהרגיל. אבל פסיקת בית המשפט בתחילת השבוע בעתירת האגודה לזכויות האזרח נגד צה"ל, הוציאה מראש הממשלה ומשר הביטחון פנינים שהם מתקשים להנפיק בימי השגרה הפוליטית, שבה הם מקפידים על ממלכתיות מאופקת בדרך כלל. "בג"ץ רוצה להחזיר את תושבי ג'נין וטולכרם? הוא יכול לרצות – יש גבול לטרלול. זה לא יקרה!", אמר נתניהו בריאיון ל'פטריוטים' השבוע.

היה זה לאחר שההרכב שבראשו עמד הנשיא יצחק עמית וישבו בו גם השופטים חאלד כאבוב ואלכס שטיין, קיבל חלקית את עתירת 'האגודה לזכויות האזרח' נגד צה"ל, הדורשת להשיב את מפוני מחנות הפליטים בצפון השומרון – ג'נין, טולכרם ונור א־שאמס – לבתיהם.

מאחורי הלשון המשפטית בפסק הדין עומדת עוד פסיקה עיוורת למציאות, אקטיביסטית ומסוכנת של בג"ץ. חזרתם של רבבות מחבלים לבתיהם היא פגיעה חמורה בהישגי צה"ל וביכולותיו במיגור הטרור בערי צפון השומרון, וכתוצאה מכך מסכנת את אזרחי ישראל, במיוחד אלו המתגוררים ביישובי קו התפר, מרחק קילומטרים ספורים מטולכרם או ג'נין. ההתרעות מפני 'היפוך הקנים' ביהודה ושומרון הולכות ומתחממות, אבל יצחק עמית וחבריו פחות מוטרדים מסכנת החיים של תושבי עמק חפר, ויותר חרדים לתנאי המגורים של אחמד כלשהו, מחבל בסבירות גבוהה, מנור א־שאמס.

נזכיר כי במסגרת מבצע 'חומת ברזל', שבו פתח צה"ל לפני כמעט שנתיים, פונו מבתיהם עשרות אלפים מתושבי מחנות הפליטים הללו. מטרת המבצע הייתה "פירוק והוצאה מכשירות של הגדודים החמושים בצפון השומרון, תוך יצירת חופש פעולה מתמשך לכוחות צה"ל" בעקבות היווצרות מוקדי טרור במחנות בצפון יהודה ושומרון.

אולי יעניין אתכם

בנושא 1216b העונה החדשה של משפט נתניהו: דמויות מרתקות, עלילה צפויה

בנושא 1216b 12 יום לבחירות: מה יקרה בעשר ודקה?

בעתירה, שהגישו בספטמבר 2025 תושבים ו'האגודה לזכויות האזרח', טענו העותרים שהלחימה מוצתה ודרשו לאפשר לתושבי מחנות הפליטים לשוב לבתיהם. עד לשיבת התושבים לבתיהם דרשו העותרים מצה"ל לספק למפונים מגורים הולמים ואספקה של שירותים ומצרכים חיוניים.

ביום ראשון השבוע הורו השופטים לצה"ל לספק בתוך כחודש לוחות זמנים להשלמת המהלכים שיאפשרו חזרה של תושבי מחנות הפליטים לבתיהם, אף שקיבלו את עמדת צה"ל שלפיה החזרה לא אפשרית כעת מבחינה ביטחונית. כמו כן פסקו כי על צה"ל להתייחס לדרישה למענה על צורכיהם ההומניטריים של המפונים.

צה"ל טען בדיון כי נדרש זמן נוסף עד להשגת מטרות המבצע, וכי התושבים יכלו להישאר בבתיהם ובחרו להתפנות. מסתמן כי הפעם צה"ל לא יכפיף ראשו לגמרי מול השופטים. תשובת צה"ל בעוד כחודש לא תציג כנראה את לוחות הזמנים, אלא תטען כי החזרה למחנות בג'נין, טולכרם ונור א־שמס תתאפשר רק לאחר עמידה בשורה של תנאים מבצעיים ותשתיתיים שהגדיר הדרג המדיני. בפיקוד המרכז אומרים כי בשלב זה הרשות הפלשתינית רחוקה מעמידה בתנאים אלו, וכי השטח עדיין אינו ערוך לחזרת התושבים.

תפיסה ביטחונית חדשה ביהודה ושומרון

בתגובה לקבלה החלקית של העתירה תקף השר סמוטריץ' את שופטי העליון ואמר כי הם "מסכנים את ביטחון ישראל", "כובלים את ידי צה"ל" ו"במו ידיהם מביאים לשיקום תשתיות הטרור הערבי בצפון השומרון". הוא כינה אותם "חסרי אחריות שלא מבינים שום דבר בביטחון", וקרא לראש הממשלה ולשר הביטחון להורות לצה"ל לא לשתף פעולה עם בית המשפט.

שר הביטחון ישראל כ"ץ יצא בהצהרה חריפה נגד השופטים, ודחה את הלגיטימיות של שופטי בג"ץ לעסוק בסוגיה שהיא ביטחונית נטו. "בג"ץ חייב למשוך את ידו מעיסוק בפעילות מבצעית של צה"ל ביהודה ושומרון, שבאה להגן על חיי חיילים ואזרחים", כתב כ"ץ בהודעתו.

השר הדגיש כי מדובר בסוגיה ביטחונית מבצעית ולא משפטית, ולכן אין זה מתפקידו של בית המשפט להתערב בה. "זה לא עניינו של בג"ץ להתערב בשיקולים ביטחוניים מהסוג הזה – כמו שלא עניינו להתערב בפעילות מבצעית בעזה, בסוריה, בלבנון או באיראן", הבהיר השר כ"ץ. הוא הוסיף כי עמדתו בעניין ברורה והוא מתכוון לוודא שתבוא לידי ביטוי בכל דיון שיתקיים בנושא בהמשך.

כ"ץ גם הזהיר כי אם יידרש, יפעל בחקיקה כדי לעקוף את החלטת בג"ץ: "בעניין הזה אני לא מתכוון להתפשר גם אם זה ידרוש הליכי חקיקה מיוחדים בכנסת – זאת חובתנו לחיילינו ואזרחינו, ואנחנו נעמוד בה".

ראש הממשלה הגיע ביום שלישי, לאחר מתן הפסיקה, לסיור מבצעי בקו התפר. גם שם התייחס ישירות להחלטת השופטים, ועמד על כך כי צה"ל יישאר בשטח, וכי התושבים המדוברים אינם אלא מחבלים: "אני נמצא כאן עם שר הביטחון וקציני צה"ל במה שמכונה קו התפר", פתח ראש הממשלה, "מאחוריי מחנה הפליטים טולכרם, מחנה הפליטים לשעבר. זה היה מבצר טרור. צה"ל נכנס וניקה אותו בהנחייתנו, עשה עבודה מצוינת. שמעתי שבג"ץ רוצה להחזיר את התושבים. לא, אלה לא תושבים, אלה מחבלים. מי שישלוט בשטח הזה ויישאר בו זה צה"ל. לא יהיה פה צבא ערבי ממערב לירדן, יהיה פה צבא ההגנה לישראל".

ברקע העתירה עומד שינוי בתפיסת הביטחון ביהודה ושומרון שיזם השר כ"ץ יחד עם ראש הממשלה. במסגרת התפיסה החדשה הנחה שר הביטחון את צה"ל לשנות את שיטת הפעילות ולעבור מכניסות ויציאות חזרתיות למחנה הפליטים ג'נין, לכיבוש קבוע של מחנות הפליטים ג'נין, טולכרם ונור א־שמס.

כ"ץ הסביר כי מחנות הפליטים הללו הפכו לקיני טרור שבהם פעלו גדודי טרור ג'יהאדיסטים נתמכי איראן, שייצאו פיגועי טרור לכל מרחב יהודה ושומרון ולשטח ישראל. במהלך המבצע התפנו כל 40 אלף תושבי המחנות, צה"ל חיסל את המחבלים, הרס את תשתיות הטרור – כולל בתים רבים ורחובות צרים וממולכדים – ונשאר במחנות באופן קבוע.

התוצאות המבצעיות של השינוי בתפיסה היו משמעותיות: "כתוצאה מכך ירד היקף הטרור ביהודה ושומרון ב־80 אחוז לרמתו הנמוכה אי פעם, והיכולת לבצע פיגועים בתוך ישראל פחתה מאוד", מסר שר הביטחון, "הרבה חיים נחסכו והרבה פציעות נמנעו – והאתגרים עדיין רבים".

כ"ץ הדגיש כי הישארות צה"ל במחנות לטווח ארוך היא עניין מבצעי־ביטחוני הנדרש להצלת חיי חיילים ואזרחים ישראלים, מול איומים חמורים ופעילות של גורמים ג'יהאדיסטים נתמכי איראן והאחים המוסלמים, לקידום פעילות טרור בסגנון שבעה באוקטובר גם ביהודה ושומרון.

"הנושא אינו שפיט"

עורכת הדין יסכה בינה, העומדת בראש 'התנועה למשילות ודמוקרטיה', זועמת אומנם על פסיקת בג"ץ, אולם רואה נקודת אור בתגובותיהם של ראש הממשלה ושר הביטחון, המשקפות עמידה מול בג"ץ וחוסר נכונות ליישם את החלטותיו הקיצוניות.

"יש פה הצהרות חשובות מאוד, גם של שר הביטחון וגם של ראש הממשלה בריאיון בערוץ 14", אומרת עורכת הדין בינה, "ההצהרות שלהם ממש מחזירות את השליטה על ביטחון ישראל לידי נבחרי הציבור. כשנתניהו אמר בצורה ברורה שיש לשים סוף לטרלול של בג"ץ, זה אומר מבחינתו שבג"ץ יכול להגיד מה שהוא רוצה, אבל הוא ושר הביטחון אחראים על הביטחון. ראש הממשלה שם גבול ברור, וצה"ל יעשה מה שהוא צריך ומה שהוא יאמר לו, וזו נקודה שאני רואה בה נקודת אור".

ביחס להחלטת בג"ץ אומרת עורכת הדין בינה: "החלטה זו מהווה עוד התערבות בוטה ובלתי חוקית בשיקולים מבצעיים־ביטחוניים מובהקים. מבצע 'חומת ברזל' נועד לפרק תשתיות טרור שנבנו במחנות אלה, שהפכו לקיני טרור בלתי חדירים, ולמנוע את חזרתו של האיום. כפי שעולה מהעדכונים שהוגשו לבית המשפט עצמו, התנאים הביטחוניים אינם מאפשרים חזרה, ולוחות הזמנים שנדרשים עלולים לקעקע הישגים מבצעיים ולפתוח את הדלת לשיקום תשתיות הטרור – בדיוק כפי שאירע בעבר".

היא רואה בפסיקה הזאת חלק משיטת עבודה של בג"ץ, שאותה חקרה בשנים האחרונות: "זהו המשך ישיר של שיטת בג"ץ: הטלת מגף שיפוטי על צווארו של צה"ל במלחמה בטרור הרצחני. כפי שחשפנו במחקרנו המעמיק על מעורבות בג"ץ במדיניות הביטחון של ישראל, התערבויות מסוג זה – בקביעת לוחות זמנים, כפיית מהלכים 'הומניטריים' על חשבון שיקולים מבצעיים וכניסה לנעלי הדרג המדיני והביטחוני – פוגעות ביכולת להילחם בטרור ומסכנות את ביטחונם ושלמות גופם של אזרחי ישראל.

"נושאים אלה אינם שפיטים", קובעת עורכת הדין בינה, "האחריות לביטחון מדינת ישראל מוטלת על נבחרי הציבור, שנושאים באחריות ונבחרו על ידי העם, ולא על שופטים שאינם נושאים באחריות ביטחונית ואינם חשופים להשלכות המבצעיות. אין סמכות בלי אחריות".

בתנועה למשילות ודמוקרטיה קוראים לראש הממשלה, שר הביטחון ויתר שרי הממשלה להציב גבול ברור וחד: "אין לשתף פעולה עם דרישות שמסכנות את הישגי הלחימה ואת ביטחון ישראל. ככל שהפרקליטות מסרבת לייצג את העמדה הבסיסית שהנושא אינו שפיט, יש למנות פרקליטים אחרים שייצגו את עמדת המדינה נאמנה.

"מדינת ישראל זקוקה למערכת משפט של ישראל – איתנה, מקצועית ועצמאית, הפועלת בתחומה ומכבדת את הפרדת הרשויות. לא דיקטטורה שיפוטית שמכתיבה מדיניות ביטחון מאחורי גבם של נבחרי הציבור ואזרחי המדינה".

לתגובות:

[email protected]