לשם בדיוק מתקדמת ההתיישבות ביהודה ושומרון

מפעל ההתיישבות חווה בארבע השנים האחרונות תנופה שלא הכיר מעולם, ובעיניו של ראש מועצת יש"ע ובנימין, ישראל גנץ, מדובר בתחילתה של דרך ארוכה. גם לשיחה איתו הוא מתפנה תוך כדי סיור בשטח, שם הוא וצוותו מאתרים נקודות ששולטות מגובה על יישובים וצירי תנועה כדי לתכנן את גל היישובים הבא שעוד יקום.

כשאנחנו מבקשים מגנץ לצפות מעט קדימה ולהעריך את הצפוי ביהודה ושומרון בשנת 2048, שנת המאה להקמתה של מדינת ישראל, הוא גדוש באופטימיות: "אני רואה את יהודה ושומרון כאחד המקומות היפים ביותר בישראל, המאוכלסים ביותר בישראל, עם הכי הרבה מסחר, פנאי ותרבות בישראל. הרי יש לנו כאן איכות חיים, אוויר נהדר ונופים שאין בשום מקום בישראל, אבל עד אז אנחנו צריכים לא לחכות לשנת המאה, אלא כבר בשנים הקרובות להחיל את החוק הישראלי ביהודה ושומרון. כשזה יקרה יהיה הרבה יותר קל לקדם תשתיות לחיזוק המרחב הזה לתפארת מדינת ישראל".

כזכור, לפני כל אחת ממערכות הבחירות האחרונות הצהירו הפוליטיקאים מימין אמונים לחזון הריבונות והתחייבו לקדם אותו. בקדנציה האחרונה, אומר גנץ, דברים גם קרו בפועל, גם אם עדיין לא בצורה מושלמת ומלאה. "מדינת ישראל החילה לא מעט חוקים שלא היו כאן בעבר, ובהם חוק האוויר הנקי, חוק פסולת בניין, הגברת אכיפה על בנייה לא חוקית בשטחי A ו־B, השוואת חוקי התכנון והבנייה לשאר חלקי הארץ בתחומים רבים ועוד ועוד. אומנם לא מדובר בהחלה של כל החקיקה הישראלית בבת אחת, אבל דברים נעשים בפעימות, וברוך ה' זה קורה".

"עם זאת, כיום עדיין מי שמחוקק את החוק, ובהגדרה אחרת הריבון, הוא אלוף הפיקוד, ובעתיד הקרוב מי שצריך לעשות זאת הוא כנסת ישראל, וגם לשם נגיע", הוא משוכנע, ודוחה את הטענות שאין משמעות לזהותו של המחוקק, האלוף או הכנסת. חקיקת הכנסת, מסביר גנץ, לא חלה באופן אוטומטי על תושבי יהודה ושומרון, אלא רק לאחר הפעלת השוואת החקיקה והדברים תלויים במסננת של הייעוץ המשפטי שלא מאפשר ולא מאשר כל דבר. בקצה הדרך מי שמשלם את המחיר על הפער בין המציאות הריבונית בכל חלקי הארץ למציאות הקיימת ביהודה ושומרון, הם האזרחים שזכויותיהם נפגעות.

אולי יעניין אתכם

בנושא 1217c כך נראית מהפכה ציונית שקטה

עוד בהתיישבות מחאת הרבש"צים הגיעה לקריה: דורשים לשחרר את איש הביטחון

בריאות, סלולר, זיהום אוויר. זכויות אדם אבודות ביו"ש

ניתן לשער שלא כל תושבי יהודה ושומרון מודעים לזכויות שנגרעות מהם בשל היעדר ריבונות, אבל מדובר במגוון רחב ביותר של נושאים הנוגעים לחייו האזרחיים, וגנץ מציין דוגמאות בודדות מתוכן. לדוגמה, חובתה של חברה סלולרית לדאוג לכיסוי בכבישים לא הוחלה ביהודה ושומרון עד לפני כשנתיים. לניתוקים הסלולריים שהיו חלק בלתי נפרד מהנסיעה בכבישי יו"ש הייתה גם משמעות ביטחונית, ולכן לפני כשנתיים נעשה מהלך לקידום השוואת החקיקה. זה עדיין לא מושלם ושווה, אבל מתקרב.

דוגמה נוספת נוגעת לבריאותם של התושבים. "בישראל יש החלטת ממשלה שיהיה מכשיר אחד של MRI ו־CT על כל מאה אלף תושבים. ביהודה ושומרון יש 560 אלף תושבים ואין אפילו MRI ו־CT אחד, כי החובה הזאת לא הוחלה כאן", אומר גנץ וקובע: "זה נוגע לכל תחומי החיים שלנו, גם לתחום השדות הסלולריים, האחריות על השילוט בשטח שבין היישובים, מה שמאפשר גביית תשלום שמופנה לרווחת התושבים, הענישה על זיהום אוויר שונה, מה שגורם למזהמים להעביר פסולת ליהודה ושומרון ולשריפת פסולת ללא טיפול. מי שנפגעים מכל אלה ומעוד הרבה סוגיות הם התושבים".

כתומך נלהב של חזון הריבונות ומהמקדמים הבולטים שלו, מוצא את עצמו ישראל גנץ מתמודד גם עם טענה מימין שלפיה ריבונות תקשה מבחינה פרוצדורלית על הקמת יישובים חדשים והרחבת יישובים קיימים. "החיים במדינת ישראל כמדינה ריבונית הם זכות גדולה שלפעמים היא גם מורכבת. כשיש מדינה צריך לשלם מיסים, יש חוקי תכנון ובנייה, ואולי כל החובות והזכויות הללו לא היו אם היינו חיים על אי בודד, אבל זה מה שבונה את המדינה שלנו. אי אפשר גם לצפות שיו"ש לא תהיה חצר אחורית וגם לרצות שזה יקרה בדרכים אחרות", אומר גנץ.

על כך הוא מוסיף וקובע כי "התקדמות הבנייה היא לא בגלל שאין כאן חוק, אלא בגלל שראשי הרשויות והמתיישבים מושקעים ברצון לפתח ולגדול. זה לא תלוי בחוק אלא תלוי במי שדוחף, ולכן גם אחרי שתהיה כאן ריבונות דברים יתקדמו בקצב מהיר ואולי אפילו מהיר יותר, כמו הסכמי הגג שאינם קיימים היום ביהודה ושומרון, והמשמעות היא שכל בנייה מתקדמת ב־200 או 300 יחידות דיור, כשבכל שאר מדינת ישראל יש דרך הסכמי הגג הרבה יותר היצע. רק עכשיו מתחילים לחתום, וגם זה עדיין לא בכל מקום ביהודה ושומרון".

גם בסוגיית המים והחשמל משוכנע גנץ שריבונות תאפשר פיתוח מואץ ומותאם לגודלה ולגידולה של האוכלוסייה. "אם היינו תחת מינהל התכנון שמתכנן את כל מדינת ישראל, היו כאן מזמן קווים גדולים של מים וחשמל, ויש עוד דוגמאות למכביר. להיות חלק ממדינה זה אומר זכויות וחובות, ואנחנו רוצים להיות אזרחים שווי זכויות".

"גם בתקופת הגלות היה מי שהעדיף להישאר עם הפריץ, כי מי שידע לרקוד איתו הרוויח. אנחנו חלק ממדינת ישראל ורוצים להיות חלק ממדינת ישראל. לכן חוקי מדינת ישראל צריכים לחול פה על זכויותיהם וחובותיהם".