האפשרויות של ליברמן: חרדים, ערבים – ורק לא נתניהו

עם פרסומן של תוצאות הבחירות התברר כי השחקן שעל פיו יישק דבר בחודשים הקרובים במערכת הפוליטית הוא אביגדור ליברמן. 'ישראל ביתנו' אומנם הייתה נטועה עמוק במחנה מתנגדי נתניהו בכל השנים האחרונות, ובהצהרותיה היא עדיין שם, אך למרות זאת ליברמן הפך להיות הציר המרכזי במערכת הפוליטית בשבועות האחרונים.

הסיבה לכך היא העובדה שלמחנה איזנקוט אין שום דרך להרכיב ממשלה ללא נתניהו או ליברמן. בכל הקשור לנתניהו, במפלגת 'ישר' סולדים מהמחשבה על הצורך לשבת איתו יחד באותה ממשלה. אחת הסיבות העיקריות לכך היא העובדה שבתרחיש שכזה נתניהו יישאר ראש הממשלה, וגם אם זאת תהיה ממשלת רוטציה, נתניהו יהיה הראשון בה. ב'ישר' זוכרים היטב את הרוטציה של נתניהו עם גנץ וכישלונה, והדבר מרתיע את אנשי המפלגה מאוד.

לכן, הציר המרכזי שדרכו איזנקוט יכול לפעול על מנת להרכיב ממשלה הוא יושב ראש 'ישראל ביתנו'. אלא שליברמן, יותר מכל מפלגה אחרת באופוזיציה היוצאת, פיזר שורה של הבטחות לאורך מערכת הבחירות, שמגבילות עד כמעט מנטרלות כל אפשרות להקים ממשלה בכנסת.

ההבטחות של ליברמן היו לא לשבת בממשלה יחד עם נתניהו, לא להקים ממשלה עם המפלגות החרדיות ולא להסתמך, גם לא למען ממשלת מיעוט, על המפלגות הערביות. הבעיה בשלוש ההתחייבויות הללו היא שלא נותר עם מי להרכיב איתו ממשלה, נוכח תוצאות הבחירות.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת אסף משניות בכירים ביהדות התורה ל'בשבע': "כל השיח כרגע הוא פייק"

עוד מאת אסף משניות משביעים כנסת, נערכים לקמפיין בחירות חוזרות

כבר בעת קבלת המנדט אמר יושב ראש מפלגת 'ישר', גדי איזנקוט, כי כדי שיהיה ניתן להרכיב ממשלה, כל הצדדים יצטרכו להפר הבטחות. בדברים הללו פנה איזנקוט לשני אגפים שונים. הראשון, האגף של מצביעיו שלו, שגם הוא קיבל הבטחות דומות הן על החרדים, הן על נתניהו והן על המפלגות הערביות, אם כי נחרצות פחות מאשר הבטחותיו של ליברמן. האדם השני שאליו פנה איזנקוט הוא ליברמן עצמו, שהבטחותיו שלו הן שמונעות ממחזיק המנדט להרכיב ממשלה.

אלא שליברמן, מאז שהתבררו התוצאות, הפך לחידה עבור כל השחקנים הפוליטיים. "אם נאמר את האמת, אני לא בטוח שמישהו יודע מה ליברמן מתכנן לעשות", אומר חבר כנסת בכיר באופוזיציה, "אי אפשר באמת לקרוא אותו, כי למרות כל מה שהוא אומר, ההבטחות וההתחייבויות שלו לא מצליחות להחזיק קו לוגי רציף. אי אפשר להבטיח את כל מה שהוא התחייב עליו, ואחרי הבחירות להבטיח דברים נוספים כמו לעשות הכול כדי לא ללכת לבחירות חוזרות".

כבר בליל הבחירות, החל ליברמן להישמע אחרת מאשר לאורך כל תקופת קמפיין הבחירות. בדבריו הדגיש ליברמן כי 'ישראל ביתנו' היא מפלגת ימין במחנה שאיננו מזוהה עם הימין, ולכן התוצאות שהשיגה 'ישראל ביתנו' בקלפי "מרשימות במיוחד", כדבריו. לאחר מכן עבר ליברמן לתקוף את נתניהו, להסביר מדוע הוא איננו איש ימין, ולקרוא לקואליציה היוצאת להיפרד מנתניהו על מנת להקים "ממשלת ימין אמיתית": "נתניהו הוא לא ימין. אין בו שום דבר מהימין. אנחנו צריכים להקים מחדש את הגוש הלאומי. אנחנו צריכים להקים ממשלת ימין אמיתית".

כבר בליל הבחירות, ליברמן – שהיה הראשון בקרב חברי האופוזיציה שדיבר לפעיליו – אמר שתוצאות הבחירות מאכזבות מאוד את מחנה האופוזיציה, שלא עמד בציפיות שלו. מאז ליל הבחירות ליברמן חוזר על הדברים הללו שוב ושוב, כחלק מהניסיונות שלו להראות למחנה איזנקוט כי הוא היחיד בגוש מתנגדי נתניהו שגם הצליח בבחירות.

הנתונים, אגב, מלמדים שהוא אכן צודק. 'ישראל ביתנו' גדלה בלא פחות מ־120 אלף קולות, וביותר מאחוז מנתח ההצבעה הכולל. לשם השוואה, הליכוד מתגאה שהוא גדל גידול ניכר במספר המצביעים, ורשם הצבעת שיא מבחינתו בסך הקולות המוחלטים. אלא שהליכוד גדל ב־50 אלף קולות בלבד, וירד מאוד בנתח ההצבעה. ליברמן הוסיף 50 אחוזים מסך המצביעים שלו בקלפי.

בשבועיים האחרונים הרבה ליברמן לתקוף את איזנקוט ולהאשים אותו בכישלון הגוש. במערכת הפוליטית מעריכים כי ההאשמות הללו נועדו לערער את מעמדו של איזנקוט בגוש, כך שבמידה שייכשל בהרכבת הממשלה – אירוע עם סבירות גבוהה במיוחד – ליברמן יוכל לקבל את ראשות מחנה האופוזיציה.

כבר ביום שני שעבר, בתדרוך עיתונאים, הרחיב ליברמן על הכישלון של איזנקוט, לשיטתו: "נתניהו איבד 11 מנדטים, אבל גם האופוזיציה נכשלה. שאף אחד לא יספר סיפורים, 48 זה פחות ממה שציפינו. האחריות על גדי איזנקוט, ניהל קמפיין הכי אגואיסטי שיש. הוריד 8-7 מנדטים".

קואליציה רק אם ש"ס מצטרפת

השבוע, בישיבת הסיעה לפני השבעת הכנסת, ליברמן התמודד לראשונה עם השאלות על העובדה כי ההבטחות שלו – שלא ישב עם נתניהו, החרדים והערבים – סותרות זו את זו, אף שלאורך כל מערכת הבחירות הוא הבטיח שמחנה האופוזיציה יצליח להרכיב ממשלת 61 בלי הסתמכות על הכוחות הללו.

"הנפנו שלושה דגלים במערכת הבחירות: לשים סוף לעידן נתניהו, לא להרכיב ממשלה עם המפלגות הערביות, לא להרכיב ממשלה עם המפלגות החרדיות. רצינו להעביר חוק גיוס לכולם, וחשבתי שיש לזה תמיכה רחבה בציבור. אבל הציבור בחר אחרת. התברר שהציבור לא רוצה את הדגל הזה שהנפנו. קיבלנו רק 48 מנדטים. הציבור רוצה דבר אחר, ואנחנו צריכים למצוא פשרות ולעבוד עם מה שיש", אמר ליברמן בפתח דבריו.

בהמשך דבריו בישיבת הסיעה אמר ליברמן כי בעקבות התוצאות נאלצה המפלגה להציב יעדים חדשים, שונים במקצת מההבטחות שהבטיחה במהלך מערכת הבחירות. "לאור תוצאות הבחירות נאלצנו להגדיר יעדים חדשים: ממשלה ללא נתניהו, ללא הסתמכות על המפלגות הערביות, ולא ללכת לבחירות חדשות. זה שאנחנו צריכים לעשות פשרות לא אומר שאנחנו ויתרנו על מה שאנחנו מאמינים בו. רצינו ללכת על המודל המלא של חוק גיוס לכול. אבל זה לא אפשרי, ולכן צריך לבחור במודל של חוק גיוס עובר בג"ץ", אמר יושב ראש 'ישראל ביתנו'.

ליברמן ויתר למעשה על הווטו שהטיל על החרדים. לאורך הדברים שלו השבוע בכנסת הוא אף הדגיש כי הוא רואה "שעת רצון" בקרב החרדים שתאפשר, אולי, הרכבת ממשלה יציבה בהובלת איזנקוט ובשותפותם. ליברמן מדגיש כל העת כי מבחינתו רק שותפות קואליציונית מלאה, קרי חברות של ש"ס ו'יהדות התורה' בממשלה, היא אופציה רלוונטית. הסיבה לכך היא העובדה שעל מנת שלמחנה האופוזיציה תהיה ממשלה יציבה, לטענתו, אי אפשר להסתמך על ממשלת מיעוט. "ממשלת מיעוט היא לכל היותר הזזה זמנית של נתניהו, ולאחר מכן הוא יחזור עם 70 מנדטים וממשלה ויכהן פה ארבע שנים. הדרך היחידה לוודא ששלטון נתניהו נגמר זה בממשלה יציבה של 61 שתכהן ארבע שנים ותפעל לתיקון השסע החברתי שנוצר כאן", אמר ליברמן.

יש לציין כי ליברמן אומנם מדבר על "תיקון השסע החברתי בישראל", כשהוא מתכוון גם אל מול החברה החרדית, אלא שלאורך השנים הוא היה אחד הגורמים הבולטים ביצירת אותו שסע. במשך השנים האחרונות הקפיד ליברמן להניף את הדגל של חוק הגיוס כנושא האידאולוגי המרכזי במפלגתו. בין שלל אמירותיו זכורה האמירה שצריך "להכניס את החרדים למריצות יחד עם נתניהו ולזרוק באשפה". ליברמן גם היה האדם שקידם יותר מכולם רעיונות כדוגמת אפס פטורים, גיוס לכולם בגיל 18, ובמערכת הבחירות הנוכחית דיבר על הפסקת כל העברה תקציבית למשתמטים ומתן הכספים למשפחות משרתים. במהלך ממשלת בנט־לפיד הוא אף עמד מאחורי הרעיון לעצור את תקצוב מעונות היום לחרדים, בגלל סוגיית הגיוס.

שלל הצהרותיו של ליברמן, שהפכו להיות מעין המשנה האידאולוגית של 'ישראל ביתנו' בשנים האחרונות, הובילו לפי ההערכות השונות לעלייה הדרמטית במספר המצביעים למפלגה בבחירות האחרונות. אלא שדווקא על הדגל הזה, ולא על ההבטחה שלא לשבת עם נתניהו – הבטחה שנדמה שנולדה על רקע פרסונלי ולא אידאולוגי – הודיע ליברמן שהוא נאלץ להתפשר. במהלך דבריו בישיבת הסיעה ניסה ליברמן להסביר את הסיבות לכך: "נתניהו הרס את המדינה. המשך הכהונה שלו מסכנת אותנו. הוא יצר נזק עצום ביחסים הבין־לאומיים שלנו, בנוסף לכל הנזקים שעשה בתוך המדינה. חייבים לסיים את כהונתו".

מלינובסקי מסתודדת עם הציונות הדתית

הוויתור דווקא על דגל החרדים ולא על אחת מההבטחות האחרות, נובע בעיקר מהסתכלות ריאלית פוליטית. באשר לשותפות עם המפלגות הערביות באיזשהו אופן, לליברמן ברור שזה הצעד ההרסני ביותר מבחינת מפלגתו, צעד שיפגע בה מאוד בבחירות הבאות. מכיוון שליברמן מעריך שכל ממשלה עם ערבים תהיה ממשלת מיעוט שתיפול מהר מאוד, הוא רואה באפשרות הזאת רק נזקים פוטנציאליים מבחינתו, ללא שום רווח.

מעבר לסיבה הפוליטית, ישנו גם ממד אידאולוגי בהתנגדותו של ליברמן להסתמכות כלשהי על המפלגות הערביות. ליברמן מדגיש שוב ושוב שאי אפשר לסמוך על חברי הכנסת הערבים. כך למשל הוא הבהיר כי יואב סגלוביץ' מרע"ם "הוא בדיוק אותו הדבר כמו עופר כסיף". את ההבהרה הזאת אמר כשנשאל אם יסכים להסתמך על סגלוביץ', גם אם לא על רע"ם כולה. גם ביום שלישי השבוע, בסיום השבעת הכנסת, הבהיר ליברמן מה הוא חושב על השותפות וההסתמכות על המפלגות הערביות להרכבת ממשלה. לאחר שחברי הכנסת של הרשימה המשותפת יצאו מהמליאה לפני השמעת ההמנון, צייץ ליברמן בחשבון הטוויטר שלו תמונה של חברי הכנסת של המשותפת, ופנה בשאלה לחברי הגוש שלו: "איתם אתם רוצים להרכיב ממשלה?". בימין ניצלו את הציוץ של ליברמן ואמרו כי ליברמן כן משתף פעולה עם המפלגות הערביות לצורך קידום מהלכים בכנסת, למשל החלפת יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה בחבר הכנסת מתן כהנא.

בנוסף לכך, אכן נדמה כי לליברמן יהיה קשה מאוד להסכים לממשלה בהישענות על המפלגות הערביות. אחת הסיבות העיקריות לכך היא העובדה שחברת מפלגתו, חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, יצרה יחד עם חבר הכנסת שמחה רוטמן את התשתית החוקית להעמדה לדין של מחבלי הנוח'בה. מלינובסקי גם אחראית לחוק אונר"א בכנסת היוצאת. לאחר השבעת הכנסת, מלינובסקי ניהלה שיחה צפופה עם חברי הכנסת של מפלגת 'הציונות הדתית', שאיתם שיתפה פעולה שוב ושוב בכנסת הקודמת.

"ברור שבעולם מתוקן ליברמן לא ישתף פעולה עם המפלגות הערביות. זאת תהיה מבחינתו התאבדות פוליטית חמורה. העניין הוא שאת אותו הדבר בדיוק אמרנו גם לפני שהוא הקים את ממשלת בנט־לפיד. כלומר זה שמשהו הוא הצעד ההגיוני, לא אומר שליברמן יבחר בו לבסוף", אומר גורם בכיר בגוש נתניהו.

לעומת זאת, סירובו של ליברמן לוותר על ההבטחה שלא לשבת עם נתניהו איננה אידאולוגית, כמו שמנסה לצייר אותה יושב ראש 'ישראל ביתנו'. בין נתניהו לליברמן שוררים דם רע וחוסר אמון מוחלט לאור אירועי העבר בין השניים. בנוסף לכך, ליברמן יודע כי הנושא היחיד שעליו כל גוש איזנקוט מסכים הוא הסירוב לתת לנתניהו להמשיך ולכהן כראש ממשלה. מהבחינה הזאת, התעקשותו של ליברמן על סירובו לשבת עם נתניהו היא צעד משמר של הגוש שמנסה כעת להרכיב ממשלה, וכפועל יוצא מעניק לו כוח רב.

אלא שליברמן דואג להדגיש שהכוח הזה לא נמצא בידיו, אלא דווקא בידיו של איזנקוט. "אמרנו מהרגע הראשון שאנחנו תומכים באיזנקוט לראשות הממשלה, ושנעשה הכול כדי לסייע לו להרכיב ממשלה. אבל מי שמנהל את המגעים זה לא אני ולא אף אחד מטעמי. מי שמנהל אותם הם איזנקוט ואנשיו, והמשימה שלהם היא להרכיב ממשלה", אמר ליברמן בכנסת השבוע. הסיבה לדברים של ליברמן ברורה: ליברמן מעריך כי לא צפויה לקום ממשלה של איזנקוט, ועושה ככל יכולתו למנוע מהכישלון לדבוק בו. באותו אופן פועל גם נפתלי בנט.

בנט וגולן שמים רגליים

אף שליברמן מחזיק ברוב הקלפים, הוא נמצא בעמדת מיעוט במחנה איזנקוט. שאר המפלגות בגוש מסרבות, בצורה כזאת או אחרת, לשותפות עם החרדים לפי הדרישות של האחרונים. בזמן השבעת הכנסת הבהיר יושב ראש 'דגל התורה', חבר הכנסת יעקב אשר, את הדרישות של המפלגה. מדובר בשלוש הדרישות הבאות: חוק גיוס והסדרת מעמד תלמידי ישיבות, תקציבי חינוך ללא התניית לימודי ליבה, וסטטוס קוו בדת ומדינה.

בדיוק במחוזות הללו, שותפיו של ליברמן למחנה מראים שגם הם יודעים לפגוע במאמציו. כנהוג בכל כנסת חדשה, המפלגות השונות מניחות על השולחן את החוקים הראשונים שהן ירצו להעביר. במקרה הזה גם מפלגת 'הדמוקרטים' וגם 'ביחד' של נפתלי בנט הניחו על השולחן שורה של חוקים שנועדו לפגוע ישירות בדרישות החרדיות. 'הדמוקרטים' הניחו על השולחן הצעות חוק לתחבורה ציבורית בשבת ונישואין אזרחיים. 'ביחד' של בנט ולפיד הגישו את חוק ברית הזוגיות, שנועד להביך את ליברמן ישירות, שכן 'ישראל ביתנו' דרשה את החוק הזה במשך שנים ארוכות, וכן הצעת חוק שתתעדף משרתים על פני משתמטים. מדובר בהצעת חוק שלא רק מנוגדת לדרישות המפלגות החרדיות, אלא ממש עוצרת את כל מנגנוני העברת התקציבים הממלכתיים לציבור החרדי. יש לציין שמפלגת 'הדמוקרטים' גם דורשת את הכנסת רע"ם לממשלה, שליברמן מתנגד לה.

מלבד החוקים שהניחו שתי השותפות הנוספות למחנה האופוזיציה, גם מפלגת 'ישר' לא ממש יוצאת מגדרה בנוגע לרעיון של ליברמן להקים ממשלה עם החרדים. לאורך כל השבוע חזר איזנקוט והדגיש כי בממשלה שלו יכולות להיות שותפות רק מפלגות שמסכימות לארבעת התנאים שהציב לאורך מערכת הבחירות. מדובר על הכרה בישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, נאמנות לערכי מגילת העצמאות, הסכמה לעקרון גיוס לכולם והכרה בחמאס כארגון טרור שיש לפרקו מיכולותיו. התנאים הללו, כמובן, לא מתאימים לא לצד החרדי ולא לצד הערבי.

בנוסף לכך, איזנקוט הבהיר כי "לא תהיה התפשרות בנוגע לסוגיית הגיוס. אלה הערכים שלנו". איזנקוט אמר גם כי חוק הגיוס שיקודם יהיה בנוי על בסיס התוכנית שהניח על השולחן בקמפיין הבחירות, ולא על החוק שליברמן רצה לקדם ב־2018 ושעליו מדבר יושב ראש 'ישראל ביתנו' גם כיום. יש להדגיש כי החוק של איזנקוט מצד אחד מוצג ככזה ש"נותן מקום ומערכת איזונים בין הערכים השונים במדינה", כדברי מחזיק המנדט, אך מציב דרישות גבוהות בהרבה מהחוק של ליברמן מ־2018, שבדיעבד המפלגות החרדיות הצטערו שהפילו אותו.

כפי שפרסמנו באתר 'בשבע', מבחינת החרדים, כל השיח שמתנהל כעת איננו רלוונטי יותר מדי. גורם בכיר ב'יהדות התורה' אמר השבוע לכותב שורות אלה את הדברים הבאים: "כל הדיבורים שיש כרגע הם פייק. כל מה שקורה בבניין הזה כרגע הוא פייק. אין שום התקדמות ואפילו אי אפשר לקרוא לזה מגעים. בעוד חודש אולי תהיה התקדמות. עד אז כנראה לא יקרה כלום בפועל".

במערכת הפוליטית יודעים שליברמן הוא איש המפתח להרכבת הממשלה. בלעדיו איזנקוט תלוי בממשלת אחדות, שבה הוא לא יכהן ראשון בראשות הממשלה. אלא שאף לא אחד בשני המחנות הפוליטיים מצליח לחזות את מהלכיו של יושב ראש 'ישראל ביתנו'. חלק מהדמויות בכנסת ששוחחנו איתן מעריכות כי ליברמן מנסה להוביל למצב שבו הוא יקבל את האפשרות להרכיב ממשלה. אחרים סבורים כי ליברמן נכנס לסחרור בעקבות הבטחותיו הסותרות, והמסלול היחיד שאליו הכנסת צועדת הוא פיזור מוקדם. אותם גורמים סבורים כי ניסיונותיו של ליברמן מתמקדים כרגע בניקויו מאשמת הכישלון להרכבת ממשלה.

מהגורמים ששוחחנו איתם יש שמאמינים באפשרות השלישית, והיא שליברמן מחפש את דרכו חזרה לגוש הימין. תחילה דרך הסרת ההתנגדות החרדית, ולבסוף, לאחר שאיזנקוט ייכשל בניסיון להרכיב ממשלה, יעבור למחנה נתניהו על מנת למנוע בחירות, על אף הבטחותיו החוזרות ונשנות בנושא. יש לציין כי הדבר לא יספיק מבחינת מספר האצבעות הנדרש, ולשם כך יצטרכו במחנה נתניהו למצוא עריקים נוספים, כשהמועמדים המרכזיים הם חברי סיעתו העצמאית של חילי טרופר במפלגת 'ישר', סיעה שמונה שלושה חברי כנסת: טרופר עצמו, שירה שפירא ואליסף פרץ.

זה המקום להזכיר כי כבר בגיליון יום כיפור האחרון פרסמנו בעיתון זה שליברמן אמר למקורביו כי הוא ישלים לנתניהו ל־61 לאחר הבחירות. אלא שליברמן לא יכול כרגע להשלים ל־61, וגורמים במערכת הפוליטית סבורים כי זאת הסיבה שליברמן מתבצר בעמדותיו נגד נתניהו.