הרב יצחק לוי בכנס “ירושלים–עוטף ישראל”: "זה חינוך לאהבת הארץ לא בסיסמאות, אלא מתוך החיים עצמם”

הרב יצחק לוי סיפר על עליית משפחתו ממרוקו לפני כשישים שנה:
“יהדות מרוקו תמיד הייתה ציונית. ההורים שלי ציפו לעלות לארץ, והחינוך לאהבת הארץ עבר אלינו בבירור. ביום הולדתי העשירי אבא לקח אותי להר ציון, הראה לי את העיר העתיקה ואמר לי לשם אנחנו צריכים להגיע”.
בהמשך שיתף באובדן האישי, בתו שנרצחה בפיגוע בירושלים בשנת 2000:
“זה היה אירוע קשה מאוד, אבל אנחנו ממשיכים הלאה. ברוך השם יש לנו משפחה גדולה עם ילדים, נכדים ונינים. כמו כל עם ישראל משפחות רבות שילמו מחירים דומים. אבל אין לנו שמץ של מחשבה לפקפק באהבת הארץ. ישראל נקנית בייסורים ודווקא מתוך הקושי אנחנו מצפים לנחמה, לישועה ולשלום”.
ד”ר אליקים חיבר בין מושגי הטראומה והחוסן דרך סיפור משפחתו:
“אמא שלי נולדה ברומא ב־1943, ימים ספורים לפני גירוש יהודי רומא לאושוויץ. את סיפור ההצלה סיפרנו השנה ביום הולדתה ה־80, כסיפור עבר שמדגיש המשכיות וניצחון. אבל ימים ספורים אחר כך ב־7 באוקטובר בן דוד שלי נרצח בנחל עוז, בת זוגתו נרצחה ושתי בנותיהם נחטפו ושוחררו. המחבלים שידרו בלייב מהבית שלהם, ראו אפילו מגנט מהאירוע המשפחתי. זה הרגע שבו טראומה מתפרצת להווה”.
עוד הוסיף:
“גם הבית שלי בנתיבות נפגע ישירות מטיל, ובמקביל קיבלתי צו גיוס. מאז אותו יום אנחנו מנסים לאחות את הקרע לחזור לעבודה, לחזור ללמד, לבנות מחדש. אחרי 350 ימי מילואים הצלחתי לחזור הביתה, והמוטו שלי הוא לבנות הכל טוב יותר”.
בסיום הדגיש הרב לוי את חשיבות המערכת החינוכית:
“דור שלם של מורים ומחנכים חווה בשנתיים האחרונות את המציאות בצורה הכי מוחשית. הם מבינים מחדש למה הוקמה כאן מדינה ולמה חשוב להגן על העם היהודי. זה חינוך לאהבת הארץ לא בסיסמאות, אלא מתוך החיים עצמם”.