חששות בהתיישבות לקראת ביטול גיוס המילואים להגמ"ר

תחת הכותרת הלקונית "היערכות להגנה ברשויות – רידוד סד"כ ההגמ"ר", התבשרו לאחרונה אנשי הביטחון האזרחיים ביהודה ושומרון כי באופן הדרגתי עד סוף השנה האזרחית, כל חיילי ההגמ"ר (ההגנה המרחבית) יסיימו את שירות המילואים שלהם במסגרת זו.

בימים הקרובים צפוי צמצום של כ־30 אחוזים בכוחות ההגמ"ר, ובהמשך אף תופסק פעילותם באופן מלא, זאת בלי להשיב את כוחות ההגנה הסדירים ליישובים. מצב זה מותיר יישובים רבים עם סדר כוחות הגנה נמוך מזה שהיה ערב המלחמה, ומעמיד אותם בפני סכנה ממשית.

עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, בחודש אוקטובר 2023, גויס מערך ההגמ"ר בפיקוד המרכז על מנת לתת מענה נרחב ככל האפשר לצרכים הביטחוניים ביישובים הישראליים המצויים תחת אחריות הפיקוד. תושבי היישובים בפיקוד המרכז נרתמו וגויסו בסד"כ מלא, אף מעל התקן, לתקופה של כשמונה חודשים. החל מחודש מאי 2024 החל תהליך צמצום סד"כ הכוחות המגויסים ביישובים, כדי לשמור על אורך הנשימה של כוחות צה"ל לטווח ארוך ולאפשר המשך שירות של הכוח וכשירותו לשם ביצוע המשימה, בלי לפגוע בחייהם האזרחיים של המשרתים. כעת צפוי המערך כולו להיסגר בלי חלופה הולמת.

חשוב לציין כי כחלק מהפקת הלקחים בעקבות טבח 7 באוקטובר, צה"ל יצא בפרויקט 'משיב הרוח' בשיתוף עם משרד הביטחון ופיקוד העורף, שמטרתו חיזוק כיתות הכוננות ביישובים ברחבי הארץ, ובפרט בפיקוד המרכז. הפרויקט נועד להבטיח תגובה מהירה, אפקטיבית ומוכנה להגנה, כחלק משינוי תפיסת הביטחון הכוללת. על פי תפיסה זו, כיתות הכוננות הן שכבת ההגנה הראשונה על יישובי הגבול, ועליהן להיות מוכנות להתמודד עצמאית עם כל תרחיש, עד חבירת כוח צבאי. אך כאמור, מדובר בכוח כוננות ולא באבטחה שוטפת.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת יוסף ארנפלד פרק נוסף בקרב על זית רענן: הריסה ופיצוי או מאבק על הבית?

עוד מאת יוסף ארנפלד הובא למנוחות נתנאל שקרון הי"ד שנרצח בערב יום כיפור

"אין ספק שירידת חיילי ההגמ"ר תפגע בהגנה על היישובים", קובע שלמה וקנין, קב"ט מועצת יש"ע, בשיחה עם 'בשבע', "אני לא רגוע. גם לפני 7 באוקטובר היה צורך גדול בחיילי ההגמ"ר, על אחת כמה וכמה אחרי מה שחווינו בשנתיים האחרונות. כך שהסרת כמות גדולה של כוחות אבטחה בבת אחת, בשום מצב היא לא צעד הגיוני. הצורך לתגבר את האבטחה ביישובים קיים מזה זמן רב. אין ספק שעל רקע 7 באוקטובר הוא מתבקש עוד יותר. עולם האבטחה עובד על איזונים כי תמיד יש אילוצים. עכשיו בתודעה של ההתיישבות, מאז פרוץ המלחמה, האיום על ההתיישבות ביהודה ושומרון מוחשי יותר. לכן הצורך בהשארת כוחות האבטחה בסדר גודל שהיו בשנתיים האחרונות נדרש יותר".

על אף שאנשי הביטחון האזרחיים חיים בשטח ומכירים את המציאות היטב, לעיתים יותר טוב מכל גורם ביטחוני, וקנין מציין כי צה"ל לא טרח לקבל מהם חוות דעת מקצועית לפני שיידע אותו ואת חבריו על כוונתו לצמצם בהדרגה את כוחות ההגמ"ר עד להסרתם כליל. לצד זאת הוא מדגיש כי צה"ל השקיע עשרות מיליוני שקלים בעמדות שמירה מאוישות 24/7 על ידי חברות אבטחה אזרחיות במימון מערכת הביטחון, ביישובים שהוא הגדיר כ"מאוימים ביותר", אך המשמעות הרחבה יותר של סגירת ההגמ"ר היא צמצום עמדות. "מי שקבע שהעמדות הללו, שהולכות להינטש, נחוצות לביטחון היישובים – הוא צה"ל בעצמו", הוא מזדעק.

פרט להגנה על היישובים עצמם, וקנין מודאג ממצב האבטחה של החוות המקיפות את היישובים ללא חיילי ההגמ"ר. "חשוב מאוד שלפחות באותם מקומות יהיו חיילי הגמ"ר. אותן חוות מקנות ביטחון ליישובים בעצם הנוכחות שלהן בשטח. ביישוב סטנדרטי, הרבש"צ עושה סיבובים על כביש הביטחון ובזה מסתכם המרחב שלו. החוות, לעומת זאת, מעניקות ביטחון רחב יותר ומונעות מהסכנות להתקרב ליישובים. בנוסף, במקומות מסוימים חיילי ההגמ"ר החזיקו את החמ"ל המקומי שתרם רבות לביטחון התושבים, שעלול להיסגר בהיעדרם בשל מחסור בכוח אדם. לכן התקנים האלה נדרשים באופן קריטי. אנחנו נילחם בכל יכולתנו כדי שהתוכנית לסגירת ההגמ"ר תרד מסדר היום ותתבטל".

אין מי שיאייש את העמדות

לאחרונה פנה חבר הכנסת צבי סוכות (הציונות הדתית) אל הרמטכ"ל, רב־אלוף אייל זמיר, וביקש את התערבותו למניעת הפסקת פעילות חיילי ההגמ"ר, לפחות עד למציאת מענה ביטחוני חלופי ומלא. במכתבו קובע סוכות כי נוצרו ביישובים רבים פערים משמעותיים בין צורכי ההגנה בשטח, כפי שעולים מתיקי הגנת היישוב, ובין הסד"כ הנוכחי המוקצה על ידי צה"ל. "כבר זמן רב שצה"ל מנסה לסגור את ההגמ"ר", מעדכן חבר הכנסת סוכות בשיחה עם 'בשבע', "גם בגלל העלות הכספית הגבוהה, גם בגלל אבטלה סמויה ומסיבות נוספות. מצבת כוח האדם של חיילי ההגמ"ר עומדת כיום על כ־2,040 חיילי מילואים. הכוונה הראשונית הייתה לקצץ 70 אחוזים, אך בפועל הוחלט לקצץ בשלב הראשון רק 30 אחוזים, כך שביום ראשון הקרוב צפויה לרדת כמות חיילי ההגמ"ר לכ־1,500. המטרה היא שבסוף השנה האזרחית יסיימו כל חיילי ההגמ"ר את השירות שלהם".

אולי המצב הביטחוני נרגע ובאמת אין צורך בחיילי ההגמ"ר?

"המצב הביטחוני לא נרגע, לכן לא הגיוני שכמות הכוחות להגנה על היישובים תהיה נמוכה יותר מאשר לפני 7 באוקטובר", הוא קובע בנחרצות, "עד פרוץ המלחמה היו ביישובים חיילי הגנ"ש (הגנת יישובים) שהגיעו במהלך קורסים כאלה ואחרים – שהיו אחראים על הגנת היישובים, בנוסף לתקני חברות השמירה האזרחית. בעקבות המלחמה נוצרו פערים רבים עם תקני האבטחה שאוזרחו, כי לא מעט מאבטחים אזרחיים גויסו למילואים, וחברות האבטחה התקשו לאייש את התקנים הללו. כדי לסתום חורים, שמו את חיילי ההגמ"ר בתקנים האזרחיים. ברגע שיקצצו בחיילי ההגמ"ר לא יהיה מי שיאייש את העמדות הללו, כי גם אין חיילי הגנ"ש. לכן מבחינת כוח אדם, היישובים נשארים במצב פחות טוב מאשר ערב המלחמה".

כחלק מהלקחים שנלמדו מטבח 7 באוקטובר, לא מעט יישובים הוסיפו עמדות אבטחה נוספות וכן סיור אבטחה במקביל לרבש"צ. "החל מיום ראשון, אין יותר עמדות ואין יותר סיור – כי אין מי שיאייש אותם", הוא מסביר את ההשלכות של המהלך, "את הצורך בהקמת העמדה והסיור הגדיר הצבא כחלק מתיק הגנת היישוב, לא הרבש"צ. צה"ל עדיין חתום על הצורך הביטחוני הנדרש, אבל בפועל מקדם מהלך שבו לא יהיה מי שייתן מענה על הצורך הזה".

בהמשך מכתבו אל הרמטכ"ל ציין סוכות כי גורמים שונים בצה"ל מסרו לתושבים שהפערים אמורים להתמלא באמצעות יישום צו השמירה על היישובים, המטיל את האחריות לביטחון היישוב על כתפי התושבים. בפתרון זה טמונות כמה בעיות מהותיות: "יישובים קטנים בעלי אוכלוסייה מצומצמת אינם יכולים לממן באופן סביר את צורכי הביטחון הנדרשים, ואין כל היגיון בקשר בין היקף האיום הביטחוני למספר התושבים. ובנוסף לכך, אין זה מתקבל על הדעת להטיל לפתע על אזרחי המדינה תשלומים גבוהים כל כך בעבור ביטחונם האישי, שעה שמדובר באחריותה הבסיסית של המדינה".

"צו השמירה הוא סיפור עתיק שלא באמת מומש עד היום", הוא מרחיב, "הצו אומר שכל תושב במרחב הכפרי ביהודה ושומרון צריך בעצמו לשמור שמונה שעות בשבוע. זה דבר שלא באמת יכול לקרות. עוד לא נולד הרבש"צ שיהיה מוכן לנהל אופרציה כזאת, וגם התושבים לא ממש ישתפו פעולה אחרי שהתרגלו אחרת כל החיים. מכיוון שכך, צה"ל מטיל על התושבים את האחריות למימון האבטחה הנדרשת, מי שיבצע את משימת האבטחה במקומם. אך אין הלימה בין כמות האיומים שיש על היישוב ובין מספר התושבים. כך למשל, ביישוב גדול עם 400 משפחות שיש לידו פלוגה צבאית יחד עם שני תקנים אזרחיים, כל משפחה תצטרך לשלם סכום סמלי. לעומת יישוב קטן ונידח יותר של 70 משפחות עם ארבעה תקנים אזרחיים, שבו כל משפחה תצטרך לשלם 1,500 שקלים בחודש. אין קשר בין מספר התושבים למספר העמדות הנצרכות על פי ההגדרות של צה"ל".

"אני לא מתיימר להחליף את צה"ל ולקבוע מה האיומים על היישובים ומה הדרך להגן עליהם", הוא מבהיר, "אבל צה"ל בנה תיק להגנת היישוב והחליט שצריך להיות חייל בעמדה מסוימת. עכשיו מי יממן אותו? התושבים. ואם צה"ל החליט שצריך גם סיור? זה אומר שהתושבים צריכים לממן שני תקנים. רק כדי לסבר את האוזן, עלות כל תקן כזה היא בסדר גודל של מיליון שקלים בשנה, מה שאומר עלות של שני מיליון שקלים ליישוב בשנה, זה הרבה כסף בשביל התושבים. זה מגה אירוע". 

לדבריו, צריך קודם כול להגדיר את הצורך ומה הסכום המרבי שכל משפחה תשלם, ללא קשר לגודל היישוב שבו היא מתגוררת או לאיומים הביטחוניים סביבו, ואת ההפרש צריכה מדינת ישראל לשלם. "לבוא ולהגיד שכל אחד ישמור שמונה שעות בשבוע – זה פשוט לא יקרה. הדרישה שלי מהרמטכ"ל היא קודם כול לא לבטל את ההגמ"ר לפני שיש פתרון אחר. אין מצב להוריד עמדה נצרכת ביישוב, בלי שיודעים מי יאייש אותה מחר בבוקר. קודם כול למצוא פתרונות, אחרי זה לעשות שינויים".

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "בימים האחרונים צה"ל מקיים הערכות מצב בנוגע לפריסת הסד"כ. כשיתקבלו החלטות היחידות והמשרתים יעודכנו באופן מסודר. ללא קשר להחלטה, יש לציין כי ביישובים במרחב יהודה ושומרון ישנן כיתות כוננות מצוידות ומאומנות, ומרכיבי ההגנה ביישובים שופרו. זאת לצד כוחות לוחמים אשר פרוסים במרחב".