המצור של צה"ל על 200 אנשי חמאס הלכודים בתוך מנהרות טרור ברפיח נמשך כבר 4 ימים, כשבישראל טרם התקבלה ההחלטה כיצד לפעול בנושא. בין הדרג הצבאי לדרג המדיני ישנה מחלוקת קשה באירוע שעשוי להיות נפיץ במיוחד, ואף עשוי להוביל לחידוש המלחמה ברצועה. המחבלים לכודים במנהרות טרור בשטח שאמור להיות לפי הסכם טראמפ בתוך תחומי הקו הצהוב שבשליטת ישראל, ואמור להיות מפורז הן מנשק והן ממחבלים.
העמדה שצה"ל מציג באופן עקבי בדיונים היא כי יש לפעול באחת משתי האפשרויות הבאות. הראשונה היא לקחת את המחבלים בשבי, בין היתר לצורך חקירתם והשגת מידע מודיעיני שהם אוחזים בו. האפשרות השנייה היא לחסל את אותם מחבלים. צה"ל, כך אומרים ל'בשבע' גורמים ביטחוניים, לא שינה את עמדתו, למרות הדיווחים כי הרמטכ"ל היה מוכן לשחרר את המחבלים תמורת החזרת החללים שטרם הוחזרו. יש לציין כי לא אמור להיות קשר בין הדברים, שכן חמאס כבר התחייב במסגרת הסכם טראמפ על השבת כל החטופים שבידיו, החיים והחללים.
הסיבה שבישראל טרם קיבלו החלטה בנושא נעוצה במערכת לחצים מדינית כבדת משקל אותה מפעיל הבית הלבן. החשש בקרב האמריקאים הוא שאם ישראל תחליט לחסל את המחבלים הדבר עשוי להוביל לחידוש המלחמה, אירוע שטראמפ לא מעוניין שיקרה. מאז הפסקת האש הממשל האמריקאי מתערב יותר ויותר בנעשה ברצועת עזה, ולמעשה הוא זה שמקבל את ההחלטות בשטח, וכופה על ישראל ליישר איתו קו.
במסגרת השליטה האמריקאית על הנעשה בשטח, הרכבת האווירית הדיפלומטית של אנשי הממשל המגיעים לישראל לא עוצרת. מה שהתחיל עם טראמפ בערב שמחת תורה, עבר לביקורים של שר החוץ רוביו וסגן הנשיא ואנס, ולאחר מכן חלקים נרחבים מהפיקוד הבכיר של צבא ארצות הברית עשו את דרכם לישראל. במקביל לכך נבנה בסיס צבאי אמריקאי בקריית גת, תחת השם מרכז התיאום האזרחי-צבאי.
במסגרת הלחצים המדיניים הציעו מספר גורמים הצעות כיצד לפתור את המשבר, מבלי שישראל תחסל את המחבלים. ההצעה האמריקאית שהוגשה ביום רביעי כללה את הסעיפים הבאים: המחבלים ייכנעו, ימסרו את נשקם לגורם שלישי כדוגמת מצרים או טורקיה, יחתמו כי הם אינם חוזרים לטרור, וישראל בתמורה תאפשר להם לעבור לצד שבשליטת חמאס ולא תפעל לחסל אותם אלא אם ישובו להתעסק בטרור. בישראל לא קיבלו את ההצעה. היום (חמישי) הוגשה הצעה מצרית חדשה, על פיה המחבלים ישוחררו בתמורה למידע מודיעיני על שאר מנהרות חמאס.
לא מדינת חסות
מכבש הלחצים האמריקאי על ישראל מוביל למתיחות רבה בתוך הממשלה, כאשר שרים רבים אומרים שוב ושוב בישיבות כי יש תחושה שישראל מאבדת את יכולת השליטה שלה על ביטחונה. גורמים איתם שוחחנו אומרים הערב כי לא לחינם ראש הממשלה נתניהו חוזר שוב ושוב על כך שרק ישראל תכריע בנושאים הקשורים לביטחונה. "צריך להרגיע את הזעם הן בתוך הממשלה והן בציבור. אי אפשר להמשיך עם התחושה שאנחנו מדינת חסות אמריקאית. יש סכנה ביטחונית חמורה בכך שאויבינו יראו אותנו בצורה הזאת", אומרים הגורמים.
גורמים מדיניים איתם שוחחנו כורכים בכך את התנגדותו של שר האנרגיה אלי כהן לאשר את הסכם הגז שהאמריקאים הכינו עם מצרים, בטענה כי ההסכם פוגע באינטרסים של ישראל. בעקבות הסירוב, ביטל מזכיר האנרגיה האמריקאי כריס רייט את ביקורו בישראל בראשית השבוע. השניים נפגשו לבסוף בפסגת אנרגיה אזורית שהתקיימה ביוון ביום שלישי.
