"יש משבר אמון חריף בין הציבור הדתי לצה"ל"

יותר משבוע חלף מאז החלה הסערה בגדוד רותם של חטיבת גבעתי. הסערה התעוררה לאחר שבאחת הפלוגות בגדוד, שמוצב בימים אלה על גבול רצועת עזה, התבצעה הפרה חמורה של פקודת השירות המשותף – זאת שנועדה לאפשר לחיילים הדתיים ושומרי המסורת לשרת בצה"ל לפי אמונתם.

באירוע, שהתרחש בלילה שבין יום שלישי ליום רביעי שעבר, הורה מפקד הפלוגה למחלקת הבני"ש שבאחריותו לצאת לסיור בתחומי הקו הצהוב ברצועה, פעילות שצה"ל מגדיר כשגרתית לכל דבר ועניין. אלא שאל הפעולה הזאת הורה המ"פ לצרף גם את הפראמדיקית המשרתת בגדוד, שתיסע עם החיילים ברכב הנמ"ר.

מדובר בהפרה חמורה של פקודת השירות המשותף, וזה פרט שעליו ישנה הסכמה בין כל הצדדים בפרשה, כולל בצה"ל עצמו. בסעיף 12 בפקודה נאמר: "פעילות חיילי צה"ל תעמוד בקווי מדיניות השירות המשותף כאמור בסעיף 2 3. חייל שאורח חייו דתי זכאי לבקש להימנע מפעילות משותפת עם בן המין השני – לרבות תורנות שמירה, ניווט ונסיעה ברכב. אם יש חשש סביר למגע גופני, לייחוד או לפעילות בלבוש חשוף נדרש המפקד להיענות לדרישה זו".

על פי הגדרת צה"ל, הפקודה בתוקף באופן גורף, כולל במהלך פעילות מבצעית שגרתית. הסיור המדובר, שסיורים כמוהו מתבצעים בכל יום, מוגדר כפעילות שגרתית בגזרה. על פי הנהלים יש החרגה ל"מקרים חריגים" שבהם – במידה שאין אפשרות אחרת, והפעילות קריטית לביטחון המדינה או ניהול המלחמה – אפשר לעבור על כללי הפקודה. הדבר מצריך את אישורו של רב היחידה, במקרה הזה רב חטיבת גבעתי.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת אסף משניות שר הביטחון: "נישאר בקו הצהוב בעזה כל עוד חמאס לא יסולק"

עוד מאת אסף משניות סערת הפרת פקודות הדת בגבעתי: הלוחמים הוחזרו ללחימה

המפקדים טענו כי האישור להפרת הפקודה ניתן על ידי רב החטיבה, אלא שהחיילים דרשו לאמת זאת איתו באופן אישי. הייתה להם סיבה טובה מאוד לכך: שבוע וחצי קודם לכן, אותו מפקד הפר בצורה קיצונית עוד יותר את פקודות המטכ"ל בנושאי דת, כשהורה לחיילים לבצע בשבת אימון שבמהלכו נדרשו לתרגל פתיחת וריד, דבר שאסור מן התורה בשבת. על פי פקודות הצבא אין אימונים בשבתות, ועל אחת כמה וכמה כאלה שמחייבים חילול שבת.

מפקד הפלוגה טען בפני החיילים כי התרגיל אושר עם רב החטיבה, אלא שהוא לכאורה שיקר משום שאישור כזה מעולם לא ניתן. החיילים גילו זאת לאחר השבת, ופנו בתלונה לרב החטיבה וזה ניהל שיחה קשה עם המ"פ. אך נגד המפקד שהפר את הפקודות לא ננקטו צעדים מעשיים, ובשלב ההוא גם לא הדבר לא הועלה כדרישה על ידי רב החטיבה.

במקביל לכך ניהלו חיילי הפלוגה שיחות עם חיילי הפלוגה המקבילה, פלוגת תומר. מדובר באחד ממסלולי הגיוס החרדיים, ומהוותיקים יותר שיש. בינואר האחרון נכנסה לתוקף פקודת המטכ"ל לשילוב חרדים בצה"ל, ובה כללים מחמירים הרבה יותר מתנאי פקודת השירות המשותף בכל הקשור לשילוב בין לוחמים לחיילות ביחידות השונות. אלא שחיילי תומר סיפרו לחבריהם שההקפדה על פקודות המטכ"ל בנוגע לשירות מעורב מתבצעת רק בשלב ההכשרה. ברגע שבו עולים לקו, החטיבה אינה מתייחסת כלל לפקודה. מיותר לציין כי מדובר בהפרה מוחלטת של פקודות המטכ"ל הרלוונטיות.

הצנחנים מצאו פתרון יצירתי

על רקע האימון האסור בשבת וחוסר האמון עם המפקדים, התרחש האירוע המדובר בלילה שבין יום שלישי ליום רביעי. בגלל שרק עשרה ימים קודם לכן נאמר להם כי הרב אישר את אותו האימון – מה שהתברר לאחר מכן כשקר – דרשו החיילים לאמת בעצמם את אישורו של הרב, אך בגדוד סירבו לעשות זאת. יש לציין כי הסיור היה אמור לצאת בשעה אחת לפנות בוקר. בעקבות כך סירבו החיילים לעלות אל הנמ"ר. בעקבות סירובם, בוטל הסיור. על פניו, ביטול הסיור נשמע כמו פגיעה חמורה במבצעיות של כוחות צה"ל ברצועת עזה. אלא שלא מדובר באירוע חריג כלל.

המצב כיום בעזה מוגדר בדרג המדיני כ"מלחמה לא פעילה". למעשה, המצב בעזה – בדגש על שטחי הקו הצהוב, שם הסיור אמור היה להתבצע – זהה למצב ביהודה ושומרון, שם ביטול סיורים כאלה בגלל חוסר היכולת לעמוד בתנאי פקודת השירות המשותף הוא דבר שבשגרה, ומתרחש שוב ושוב בשנים האחרונות, בין היתר בעקבות תחקירים של עיתון זה על הפרות של פקודת השירות המשותף שהובילו לשינוי נהלים בצה"ל כולו.

גם בציר שבו אמור היה להתבצע הסיור בוטלו בשבועות האחרונים סיורים דומים, מסיבות שונות. דוגמה בולטת לביטולים היו ערבי משחקי חצי גמר וגמר המונדיאל, שבחטיבת הצנחנים – שתפסה את הקו לפני גבעתי – החליטו לאפשר בהם לחיילים לצפות במשחקים ולדלג על הסיור השגרתי בשטח, שבו אין נוכחות של מחבלים כבר חודשים ארוכים.

יש לציין שזה לא היה האירוע הראשון שבו הבעיה עלתה על סדר יומו של גדוד רותם. כמה שבועות קודם לכן, בזמן שהגדוד ביצע קו בלבנון, התרחש אירוע זהה. גם שם החיילים דרשו לעמוד על זכויותיהם, והמפקדים מצאו פתרון שאיפשר את הסיור. הפעם, המפקדים לא טרחו לחפש פתרונות. באופן רשמי, הטיעון היה ששני הנמ"רים הנוספים של הגדוד תקולים, ולכן אין אפשרות לשלוח את הפראמדיקית בנמ"ר אחר. אלא שהיו פתרונות נוספים שבגדוד בכלל לא פנו לכיוונם. אחד מהם הוא לשלוח את הפראמדיקית בהאמר, כפי שעשתה חטיבת הצנחנים לאורך כל שהותה בקו. לצנחנים לא היו נמ"רים, ולכן בהגדרה כל הסיורים בוצעו באמצעות האמרים. היו פתרונות נוספים שיכולים היו לבוא לכדי ביצוע, מה שהיה מונע את הפרת הפקודה. אך בגדוד לא ניסו למצוא פתרון, והפרו את הפקודה.

חשוב לומר: רב החטיבה אכן אישר בזמן אמת את הפרת פקודת השירות המשותף. אלא שגורמים המעורים בפרטים אומרים ל'בשבע' כי הרב טעה בהחלטתו. הרב עצמו הסביר לראש ישיבת ההסדר בחולון, הרב טל שאוליאן, כי המג"ד הטעה אותו כשאמר שמדובר בסיור חריג ולא בסיור שגרתי, ועל כן הוא אישר את הפעילות. למפרע, לאחר שהתבררו הפרטים בימים שלאחר הסערה, ברבנות הצבאית גיבו את החלטת רב החטיבה.

בין כך ובין כך, העובדה כי מדובר כבר באירוע שני ברציפות שבו הרב אינו מטפל כנדרש בהפרות של פקודות הדת בצבא, מעוררת שאלות קשות לגבי תפקודו. הפנינו לצה"ל את השאלות על מנת לקבל את תגובת הרבנות הצבאית בעניין.

הפער שבין ההגדרה ובין המציאות

סאגת הפרות פקודות המטכ"ל בנושאי דת לא הסתיימה בסיור עצמו, אלא נמשכה בגדוד לאורך כל הימים שלאחר מכן. מהרגע שבו סירבו החיילים לעלות על הנמ"ר הם הואשמו בסירוב פקודה. באופן מיידי פעילותם הוקפאה, ונאמר להם כי יעמדו לדין. נזכיר: בשלב זה עדיין לא נעשה שום הליך פיקודי נגד המ"פ על הפרת פקודות המטכ"ל, ונכון לכתיבת שורות אלה הוא עדיין מקבל גיבוי מצה"ל וממשיך לפקד על הפלוגה.

בשבת הגיעה ההפרה הבאה בתור. מח"ט חטיבת גבעתי, אלוף משנה נתנאל שמכה, הגיע במהלך השבת אל המוצב שבו נמצא הגדוד, במטרה לנהל שיחת נזיפה עם הלוחמים ממחלקת הבני"ש. גם פעולה זו אסורה על פי פקודת המטכ"ל בנושא השבת. לאחר השיחה, שניתן היה לקיים אותה בכל הימים שחלפו מאז האירוע עצמו, עזב המח"ט את המוצב ונסע למקום אחר, עדיין במהלך השבת.

יש לציין כי חטיבת גבעתי נמצאת במשבר פיקודי חריף כבר שבועות ארוכים, תחת כהונתו של שמכה, שצפוי בחודשים הקרובים לסיים את תפקידו ולהתחיל תקופת לימודים. לפני כחודשיים התרחש בחטיבה מרד שבמסגרתו עשרות חיילים נטשו את בסיס שדה תימן לאחר שמפקד הגדוד שלהם, גדוד צבר, הורה לשבור את לוחות "מורשת הגדוד" שיצרו החיילים, בטענה כי מדובר בלוחות "שאינם עומדים בקנה אחד עם ערכי הצבא". גם על תפקודו של שמכה הפנינו שאלות לצה"ל.

ביום ראשון השבוע נערכו המשפטים ללוחמים מהמחלקה באשמת סירוב פקודה. שלושה מתוכם נענשו במחבוש של עשרה ימים בכלא הצבאי, וחמישה נוספים יישלחו לחמישה ימים בכלא. בפלוגה רצו לשפוט את כל המחלקה, אך הבינו כי הדבר לא אפשרי מבחינה חוקית. אחד מהשלושה שנשלחו למאסר של עשרה ימים מועמד גם להדחה מלחימה. מדובר בלוחם שעליו אמור היה להתבצע התרגיל שכלל את פתיחת הווריד במהלך השבת. ביום המשפט הורו בגדוד לסלק משטח המוצב את אחד ממשרתי המילואים במקום, שבמשך כל הימים מאז תחילת האירועים גיבה את הלוחמים וחיזק אותם. במהלך ריאיון שנתן ביום רביעי השבוע, טען שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי בחטיבה רצו לסגור את הפרשה בשקט, אך הוראה מהרמטכ"ל עצמו הובילה לענישה החמורה של החיילים.

רק בעקבות הזעם העצום שעלה מהציבור הדתי, דרש הרב הצבאי הראשי ממפקד האוגדה להורות על הליך משמעתי נגד המ"פ. ההליך צפוי להתקיים בימים הקרובים. לצד זאת, ועל אף העובדה כי האשמה העיקרית באירוע מופנית אל עבר מפקדי גבעתי – בדגש על מג"ד רותם והמ"פ המדובר – גם לרבנות הצבאית יש חלק משמעותי ביצירת הבעיה, פרט לתפקודו הלקוי של רב החטיבה.

מדובר למעשה בהחלטה שקיבל הרב הצבאי הראשי (הרבצ"ר), הרב אייל קרים, שבה הוא מגדיר כל פעילות מבצעית בעזה כפעילות חריגה. הסיבה: בעזה המצב מוגדר עדיין כמצב מלחמה, ומדובר בשטח שהוא "מעבר לקווי האויב". אלא שכמו שכבר הובהר, מדינת ישראל עצמה באופן רשמי אינה מגדירה את הסיטואציה בעזה כמלחמה פעילה. בנוסף לכך, לפי הצהרות הדרג המדיני, הנוכחות הישראלית בעזה, בלבנון ובסוריה תמשיך להתקיים עוד שנים ארוכות. מדינת ישראל, למעשה, הן כמדיניות והן בהצהרותיה הרשמיות, מתייחסת לאחיזה הישראלית ברצועה, במיוחד בשטחי הקו הצהוב, בדיוק כמו שהיא מתייחסת לפעילות הצה"לית ביהודה ושומרון. לפי המדיניות של הרבצ"ר, המשמעות היא שבכל שלוש הגזרות הללו ניתן יהיה להפר את פקודת השירות המשותף שוב ושוב, למרות שאין שום צורך בכך. גם על כך הפנינו לרבנות הצבאית שאילתא על מנת לקבל מענה בנידון.

האירועים בחטיבת גבעתי הם חלק ממגמה הולכת וגוברת של פגיעה בזכויותיהם של המשרתים הדתיים בצה"ל, בדגש על הפרות חוזרות ונשנות של פקודת השירות המשותף. המגמה המטרידה הזאת מתרחשת בזמן שצה"ל צפוי לצאת בחודשים הקרובים לפיילוט נוסף לשילוב לוחמות בשריון, הפעם בחטיבות מתמרנות. כל הפיילוטים הקודמים לשילוב לוחמות בשריון כשלו, אך הדבר לא הפריע לבג"ץ להורות לצה"ל לנסות שוב. לצד זאת, ובניגוד לרמטכ"ל הרצי הלוי, נדמה כי הרמטכ"ל הנוכחי אייל זמיר דווקא תומך מאוד בהכנסתן של לוחמות לשריון.

חומרת האירוע היא בגלל האופן שבו צה"ל פועל כיום, כאשר בהגדרה כוחות חי"ר משולבים באופן אינטגרלי בתוך חטיבות השריון השונות. משמעות שילובן של לוחמות בחטיבות המתמרנות בשריון, ולא רק בחטיבה המוצבת לצד חיל הגבולות, תוביל למצב שיקשה מאוד על חיילים דתיים לשרת בכל חטיבות הצבא, ועלול להוביל למצב שבו חיילים דתיים יזדקקו למסלולים מיוחדים כדוגמת חטיבת חשמונאים כדי שיוכלו לשמור על אורחות חייהם בצבא. חשוב לציין כי הרבצ"ר הרב איל קרים התריע שוב ושוב בפני הרמטכ"ל זמיר מפני ההשלכות של הצעד הזה.

"ההצהרות יפות, אבל לא עושים כלום"

הפרשה כולה הובילה, כאמור, לזעם ציבורי רב נגד צה"ל במגזר הדתי. אפילו גופים שלרוב מתבטאים בזהירות מול הפיקוד הבכיר תקפו אותו בימים האחרונים, ואמרו כי נוצר משבר אמון חריף בין הציבור הדתי לצבא. אחד מהגופים הללו הוא איגוד ישיבות ההסדר. בריאיון לכתבה זו אומר מנכ"ל האיגוד, אורי פינסקי, כי צה"ל הוא האשם בכך שהחיילים סירבו פקודה, והוא לא הותיר להם שום ברירה אחרת.

"החיילים אולי טעו בהחלטה הסופית שלהם לסרב פקודה, אבל האשמה על כך מוטלת בראש ובראשונה על צה"ל עצמו", אומר פינסקי, "הבעיה לא מתחילה באירוע החמור והמקומם בגבעתי, אלא בהתנהלות מערכתית של צה"ל כולו. וההתנהלות הזאת, שהגיעה לרמת חומרה גבוהה במיוחד בכל האירועים של החודש האחרון בגבעתי, היא זאת שגררה את החיילים בעל כורחם להרגיש שלא נותרה להם שום ברירה אלא לסרב פקודה. לכן כל האשמה, מהרגע הראשון ועד האחרון, מוטלת על צה"ל".

איך צה"ל גרר את החיילים לצעד הקיצוני של סירוב פקודה?

"בצה"ל יש פקודות מטכ"ל מפורשות שנועדו להבטיח את הזכויות של המשרתים הדתיים, שהם משרתים מעולים ביותר. הרי המחלקה הזאת זכתה לאין־ספור תשבחות על התפקוד שלה, היא ניצחה בתחרויות. היא מחלקה מאוד מאוד מוערכת. אבל הם דורשים דבר אחד בסיסי: שהזכויות שלהם כחיילים דתיים יישמרו. וצה"ל, למרות פקודות המטכ"ל בנושא, רומס פעם אחר פעם את זכויותיהם של החיילים הדתיים בכל שורות הצבא".

זאת התדרדרות של התקופה האחרונה, בעיקר מאז פרוץ המלחמה?

"ממש לא. אנחנו מדברים על משהו שנמשך שנים ארוכות. אנחנו באיגוד זועקים על כך שנים, ראשי הישיבות זועקים על כך שנים, וכלום לא קורה. עד היום נשלחו אין־ספור מכתבים לפיקוד הבכיר בצה"ל, קוימו שורה ארוכה של פגישות עם צמרת הצבא, נערכו דיונים מיוחדים בוועדות בכנסת על התופעה הנוראית הזאת, וצה"ל פשוט לא עושה דבר כדי לתקן את המצב. ואלה לא רק תלמידי ישיבות ההסדר או הישיבות הגבוהות שנפגעים מכך. חשוב לומר שכל חייל דתי, חרדי ושומר מצוות נמצא היום במאבק מתמיד על שמירת אורחות חייו בשירות הצבאי. זאת לא בעיה של זרם כזה או אחר בתוך הציבור הדתי, אלא בעיה כוללת, רוחבית וחמורה, שצה"ל פשוט מתעלם ממנה".

פינסקי תוקף בחריפות את הצביעות, לטענתו, בהתנהלות הצבא בפרשה. "מדובר בחרפה. צה"ל שופט כרגע את החיילים על כך שהפרו פקודה. אז למה אנחנו לא רואים ענישה על הפרה של פקודת השירות המשותף? למה המפקד של החיילים האלה עדיין משרת בצה"ל אחרי האירועים שהתרחשו שם? למה אין־ספור מקרים, שאנחנו התרענו עליהם מראש והתעלמו מאיתנו, לא הולכים לבירור משמעתי ופיקודי? אם שולחים לכלא חיילים על הפרת פקודות, צריך לשלוח לכלא גם את כל הקצינים הללו שדורסים פעם אחר פעם את פקודת השירות המשותף. לא יכול להיות שיש פקודות ששומרים עליהן בצה"ל ויש פקודות שאפשר לאפסן אותן במחסן כשהן לא נוחות. זאת מציאות בלתי אפשרית. ושלא תבין אותי לא נכון. פקודת השירות המשותף רחוקה שנות אור מלהיות מושלמת, אבל היא המינימום של המינימום שאנחנו דורשים שיעמדו בו".

בהצהרות שאנחנו שומעים פעם אחר פעם, כולל מהרמטכ"ל, הוא כן מדבר על חשיבותם של לוחמי ההסדר, כמו שהוא אמר בשבוע שעבר. הוא גם מבטיח שוב ושוב שבצה"ל יקפידו על פקודת השירות המשותף. למה לא קורה עם זה משהו?

"זאת בדיוק הבעיה. בהצהרות הם אומרים דברים מאוד יפים. במעשה לא עושים כלום. אחרי זה מתפלאים שהחיילים מרגישים חסרי אונים. אי אפשר לנתק את מה שקרה בשבוע שעבר בגבעתי מתוך מכלול של האירועים. אם צה"ל היה רוצה לוודא שהפקודה נאכפת, הוא יכול היה לעשות זאת. אבל הוא לא עושה זאת. אז הדיבורים נורא יפים, אבל בשלב התכל'ס אין כלום".

בחודשים הקרובים יחל פיילוט שילוב הלוחמות בחטיבות מתמרנות. כמה אתה מודאג?

"מאוד. קיבלנו הבטחות מאוד יפות מהרמטכ"ל בשיחה עם ראשי ישיבות הסדר (שיחה שהתקיימה לאחר חודשים של סירוב הרמטכ"ל לקיומה, עד שראשי ישיבות ההסדר איימו שיורו לתלמידיהם שלא להתגייס לשריון בגיוס אוגוסט שהיה בשבועות האחרונים. א"מ), אבל אני ממש לא רגוע. אנחנו נמצאים במצב מסוכן מאוד. לא מספיק לי שיבטיחו הבטחות. אני רוצה לראות צעדים מעשיים שיאפשרו לכל חייל דתי באשר הוא לשרת בצה"ל, בין אם מדובר בבני"ש, בין אם מדובר בבוגר מכינה, ובין אם מדובר בחייל דתי שהתגייס לשלוש שנים מיד אחרי התיכון. הסיטואציה היום מאוד מטרידה".

ברמה שאולי תוביל לשבירת כלים מול הצבא?

"צריך לומר בצורה ברורה: יש היום משבר אמון חריף בין הציבור הדתי וראשי הציבור ובין צה"ל. ההתנהלות של צה"ל קורעת עוד ועוד את הקשר בין הציבור הדתי לצבא. אם צה"ל חושב שהוא יכול להמשיך להתנהל כך בלי שהדבר יגביר את הפיצוצים ויחמיר אותם, כנראה הוא לא מבין את האירוע שאנחנו נמצאים בו".

נכון לשעת סגירת הכתבה צה"ל לא שלח תגובה לשאלות. בתגובה לשאילתא מוקדמת יותר, בחר דובר צה"ל להגיב בצורה שאינה עונה על השאלות שנשאל, ולכן לא ראינו לנכון להציג את תגובתו.