סוגיית גיוס החרדים היא כנראה הנושא המרכזי בבחירות הקרובות, אם כי יש לציין שהנושא יורד קצת מהכותרות ככל שחולפים הימים. ובכל זאת, מדי יום ישנה התבטאות פוליטית בנושא. במפלגת יהדות התורה חוללו מהפכה ברשימה בגלל סוגיית חוק הגיוס, ובש"ס הדהדו את הצבתו של רב סרן במילואים ברשימתם. אלא שהדיבורים על חוק הגיוס, ומי יהיה מוכן לתת למפלגות החרדיות את מבוקשן, מפספסים את השאלה החשובה באמת: האם הציבור החרדי אכן מגיע להתגייס, או לא?
הנתונים עצמם מעט מבולגנים. בצה"ל מתגאים שבשנת הגיוס 2025, שהסתיימה ביוני האחרון, חל גידול דרמטי בגיוס. ראש חטיבת תכנון כוח האדם בצה"ל, תת־אלוף שי טייב, אמר בדיון אצל היועצת המשפטית לממשלה כי מספר החרדים שהתגייסו בשנה החולפת גדל ב־53 אחוזים, ועמד על כ־4,300 מתגייסים. גם שנת 2024 הוגדרה כשיא, עם 2,800 מתגייסים חרדים.
אלא שנתוני העלייה בגיוס החרדים, שצה"ל מתפאר בהם כיום, מלמדים בעיקר על הכישלון בנושא, מאז שיאיר לפיד חרת אותו על דגלו, משום שלמספרים האלה צה"ל העריך שנגיע כבר לפני שנים. כפי שכבר פרסמנו בעבר בעיתון זה, בצה"ל העריכו בתחילת העשור הקודם כי אם קצב גיוס החרדים יישאר כמו שהיה בשנת 2012 ו־2013, כבר בשנת 2015 יתגייסו לצה"ל 2,700 חרדים. שנה אחר כך המספר אמור היה לגדול ל־3,200. למעשה, המאבק על חקיקת חוק הגיוס עיכב את תהליך גיוס החרדים בעשור, לפי הערכות צה"ל.
בכל הקשור ללוחמים, על פי הערכות צה"ל מלפני יותר מעשור, בשנת 2014 היו אמורים להתגייס אלף לוחמים חרדים ולהצטרף לכאלף נוספים שכבר היו אמורים לשרת בצה"ל. למספר הזה עדיין לא הגיעו בצה"ל, למרות העלייה בגיוס. יש לציין כי הגדרת חרדי לצורכי גיוס שנויה במחלוקת, וכוללת בתוכה גם דתיים לאומיים שלמדו במוסדות מסוימים במגזר הדתי, וכן יוצאים בשאלה מבתים חרדיים.
אולי יעניין אתכם
עוד מאת אסף משניות
טראמפ הודיע: ישראל ביקשה לסיים את העברת הסיוע האמריקאי הביטחוני
עוד מאת אסף משניות
בניגוד להנחיות הדרג המדיני: השב"כ מונע את הריסת בית המחבל מהפיגוע בבקעת הירדן
עוד בצבא וביטחון
צה"ל ושב"כ: יעד החיסול – מח"ט חאן יונס של ארגון הטרור חמאס
עוד מאת אסף משניות
שר הביטחון ישראל כ"ץ: "צה"ל נערך להיפוך קנים מצד שוטרי הרשות"
עוד מאת אסף משניות
סערת הפרת פקודת השירות המשותף בגבעתי: לשכת ראש אכ"א קוברת את איגרת הרבצ"ר בנושא
למרות שהמספרים עדיין רחוקים מהיעדים המקוריים שצה"ל קבע לפני יותר מעשור – יעדים שעודכנו כלפי מטה בכל סיבוב של סערת חוק גיוס עד לפעם האחרונה – בכל זאת ניכר גידול במספר המתגייסים החרדים לשירות קרבי. לפני כשבועיים התקיים יום גיוס ייעודי לחרדים, במסגרת גיוס אוגוסט, ונרשמו נתוני שיא. בסך הכול התגייסו 500 חרדים לצה"ל, עלייה של 25 אחוז מגיוס אוגוסט הקודם, שבו התגייסו בסך הכול 400 חרדים. מבין המתגייסים, 260 הצטרפו לתפקידי לחימה, ו־240 לתפקידים עורפיים.
התחושות בצה"ל היו מעורבות. מצד אחד, העלייה בשיעור המתגייסים נמשכה, על אף המחאות החריפות בציבור החרדי בנושא. מצד שני, בצה"ל ציפו ליותר. התוכנית המקורית הייתה פתיחת שתי פלוגות בחטיבת חשמונאים החרדית, אבל בגלל חוסר גיוס מספק נפתחה לבסוף רק פלוגה אחת.
מבחינת החלוקה הפנימית, ניצחון ברור נרשם לטובת גדוד נצח יהודה, שרשם גיוס של 110 חרדים לשורותיו. אלה מצטרפים ל־70 תלמידי ישיבות הסדר שהתגייסו גם הם לגדוד, סך הכול 180 מתגייסים באוגוסט. יעד הגיוס השני בגודלו הוא חטיבת החשמונאים, שהוקמה במיוחד כדי לתת מעטפת מלאה למתגייס החרדי. בשביל החטיבה מדובר בנתונים מאכזבים במיוחד.
שאר המתגייסים התחלקו בין יעדי גיוס חרדיים קטנים יותר: 35 התגייסו לפלגת ח"ץ – חרדים בצנחנים, 28 התגייסו לפלוגה החרדית במג"ב, ו־15 התגייסו לפלגת הנגב בחיל האוויר. יש לציין כי פלוגת תומר החרדית, שפעלה שנים בגבעתי, נסגרה השנה. חייליה נשארו בחטיבה לאחר שהובטח להם כי תנאי השירות החרדיים המגיעים להם לפי פקודת שילוב החרדים בצה"ל יישמרו, אך בפועל הם לא מקבלים את התנאים שהם זכאים להם. הפרת זכויותיהם קיבלה משנה תוקף בסערת גבעתי על הפרת פקודת השירות המשותף, כפי שפרסמנו בשבוע שעבר.
הפלוגה הכי גדולה בבסיס החטיבתי
ההצלחה של גדוד נצח יהודה בגיוס חרדים לשורותיו איננה עניין מובן מאליו. הגדוד קיים כבר יותר משני עשורים, והוא מותג מוכר בציבור החרדי, אך חטיבת חשמונאים הוקמה כי במשך השנים הוא לא הצליח לפרוץ תקרת זכוכית מסוימת. כעת נדמה כי הלחימה האינטנסיבית, שהגדוד לקח בה חלק פעיל, העלתה את יוקרתו. לכבוד נתוני הגיוס המוצלחים, ולקראת ראש השנה, נפגשנו עם מג"ד נצח יהודה, סגן אלוף י', לריאיון על גיוס חרדים לצה"ל ועל תרומתו של גדוד נצח יהודה למאמץ המלחמתי.
"יום גיוס זה תמיד מרגש, במיוחד כשמדובר ביום גיוס לחרדים, שזה לא דבר פשוט בשבילם", אומר סגן אלוף י', "מחוץ ללשכת הגיוס הייתה הפגנה נגד המתגייסים. אז זה לא קל להם להגיע, להקריב מעצמם ולבוא ולשרת. בלא מעט מקרים מדובר על בחורים שבוחרים בדרך אחרת מזו שההורים שלהם גידלו אותם בה, וזה לא מובן מאליו בכלל. לכן זה יום מאוד מרגש".
י' עצמו לא היה עם חייליו המיועדים בלשכת הגיוס. בימים אלה הגדוד שלו נמצא בלבנון, לאחר חודשים ארוכים של לחימה בשלל גזרות המלחמה, אך מפקדים מהגדוד היו נוכחים וקיבלו את החיילים החדשים לצה"ל. "הלוואי שיכולתי להיות שם בעצמי", אומר י', "בשל הפעילות שלנו בלבנון המפקדים שלנו מבא"ח כפיר הגיעו לשם. כשדיברתי איתם אחרי יום הגיוס, הם אמרו שהחבר'ה החדשים הגיעו עם מוטיבציית גיוס גבוהה מאוד. לשמחתי אני גם רואה שזאת מגמה. המוטיבציה להתגייס לנצח יהודה עולה, וזה לצד עלייה כוללת של מתגייסים מהציבור החרדי לצה"ל".
הנתונים מלמדים על עלייה, אבל זאת באמת עלייה ששווה להתייחס אליה? הרי בסוף המספרים עדיין נמוכים מאוד.
"קודם כול, זה תהליך. מי שחושב שבן לילה יגיעו אלפי מתגייסים חרדים לצה"ל, ועוד לשירות קרבי, לא ממש אוחז במציאות. וכשיש ביקורת כל כך קשה וחריפה בתוך הציבור החרדי, ומחירים לא פשוטים של המתגייסים החרדים, אז זה הופך את התהליך לקשה יותר. כשבסיטואציה הזאת אנחנו רואים עלייה בגיוס, זה אירוע חשוב מאוד".
בגלל העניין הסמלי בעצם הרעיון שחרדים מתגייסים לשירות קרבי בצה"ל, או שגם במספרים האלה יש תרומה מעשית מיידית לצבא?
"שני הדברים גם יחד. ברור שיש תרומה תודעתית, ואנחנו רואים אותה באופן רציף כבר מ־7 באוקטובר. יש יותר ויותר חרדים שרוצים לתרום למדינת ישראל, ומרגישים חלק ממה שקורה כאן, ולכן הם מגיעים להתגייס. העלייה במספר המתגייסים היא אירוע עקבי שנמשך מפרוץ המלחמה ועד עכשיו. וגם מבחינת התרומה המיידית הם תורמים לנו מאוד. אנחנו צריכים את הלוחמים האלה בגדוד נצח יהודה. הם לוחמים מעולים. אנחנו היום הפלוגה הגדולה ביותר בבא"ח כפיר, וזה כבוד מבחינתי".
אחד הנתונים המפתיעים ביותר בגיוס האחרון הוא העובדה כי למרות המאמצים הרבים, והקמת חטיבה שלמה שמיועדת לחרדים, מרבית המתגייסים החרדים בחרו להתגייס דווקא לנצח יהודה. אם תשאלו את י', הוא יסביר כי מדובר בעובדה שנצח יהודה, אחרי שנים ארוכות שבהן התמחה בלוחמה ביהודה ושומרון, הפך להיות גדוד מתמרן לכל דבר ועניין במלחמה החולפת.
"את מה שעשינו מאז תחילת מלחמת התקומה מעולם לא עשינו קודם לכן. במשך שנתיים וארבעה חודשים לחמנו ללא הפסקה בתוך רצועת עזה, כולל בקרבות הקשים ביותר. לצערי נפלו לנו במהלך המלחמה תשעה לוחמים בקרבות הקשים ההם. סיפורי הגבורה של הגדוד הזה לאורך המלחמה הם בלתי נתפסים, וזה מסייע מאוד כדי להביא לכאן חיילים חדשים".
איך זה מסייע?
"אני חושב שכשלוחם חרדי מתגייס לצה"ל, שזה לא המסלול שאליו הוא נולד, הוא מתגייס מתוך רצון לתרום כמה שהוא רק יכול. במיוחד מי שהתגייס בעקבות 7 באוקטובר, כי האסון הזה השפיע עליו. ולכן, כשהוא עושה את הצעד הזה ומתגייס, הוא רוצה להגיע ליחידת החוד שמתאימה לאופי חייו, והיא נצח יהודה. אנחנו נמצאים בקצה המבצעי בעזה, ועכשיו אנחנו בקצה המבצעי בלבנון".
גדוד מתמרן באופן מלא
נצח יהודה לא רק הפך לגדוד מתמרן במהלך המלחמה, אלא שינה ממש את המבנה שלו והתרחב מאוד. מדובר היה בתהליך שהוביל מפקד זרוע היבשה. "בשלוש השנים האחרונות הגדוד השתנה מקצה לקצה. התרחבנו מאוד. הקמנו פלוגה מסייעת, יש שלוש פלוגות לוחמות וגם פלוגת סיור. כל התהליכים האלה נועדו לחזק את הגדוד ולשדרג אותו משמעותית גם בתוך הצבא", אומר י'.
איך זה בדיוק תורם לכך?
"קודם כול, אנחנו לראשונה עושים קו מבצעי בגבול הצפון. במשך כל השנים התמקדנו בעיקר ביהודה ושומרון, ועכשיו אנחנו חלק בלתי נפרד מכל צה"ל. אנחנו היום גדוד מתמרן באופן מלא, עם כל מרכיבי הצק"ג (צוות קרב גדודי, א"מ). אנחנו כל יום מוציאים מבצעים עם לוחמים שלנו, של שריון, הנדסה וכל המעטפת המלאה שיש. זאת בעיניי הסיבה העיקרית שהמתגייסים החרדים בוחרים בנו".
לעומת חשמונאים שהוקמה במיוחד בשביל הציבור הזה?
"אני לא רוצה, ולא יודע, לדבר על מה קורה במקומות אחרים. אני כן יכול לומר שגדוד נצח יהודה משמש ללוחמים שלנו כמו בית לכל דבר ועניין. לחלקם, כאלה שנאלצו להתנתק מהמשפחות שלהם, זה עוד יותר משמעותי. אז העובדה שאנחנו נותנים להם מעטפת שלמה, עוד לפני שהם מתגייסים בכלל, והעובדה שהם מתגייסים עם צעירים אחרים מרקע דומה להם, תורמת מאוד לחיזוק של הלוחמים".
גם אצל המתגייסים החרדים יש ניסיון לגייס קבוצות יחד, כמו גיוסי בני"שים?
"בהחלט. יש לנו את המכינות וישיבות ההסדר החרדיות, שבעצמן תרמו לעלייה בנתונים. ואנחנו גם מנסים לגייס קבוצות חברים יחד, כי אנחנו מבינים שזה עוזר מאוד גם להגברת המוטיבציה וגם ליכולת שלהם להיקלט כמו שצריך במסגרת הצבאית".
ברקע סוגיית גיוס החרדים, עומדים תנאי השירות שנועדו לאפשר למתגייסים להישאר חרדים גם לאורך שירותם הצבאי. כמו שצוין בתחילת הכתבה, לחיילים החרדים של פלוגת תומר הובטח עם פירוק הפלוגה כי תנאי השירות שלהם, שמחייבים בין היתר שירות מגדרי מלא, יישמרו במלואם, אך זה לא מה שקרה בפועל. י', לעומת זאת, אומר שאצלו הבעיות הללו לא קיימות.
"אצלנו המתגייסים מקבלים את כל המעטפת החרדית שהם זקוקים לה, בין בכשרויות ובין בשיעורי תורה או בכל דבר אחר. אצלנו אין דבר כזה שמישהו נכנס אלינו בלי שאני מאשר אותו. אנחנו באמת גדוד מגדרי על מלא. אבל זה לא רק הדברים הטכניים. אתמול סיימנו את סיבוב הסליחות של הגדוד. בשבועות האחרונים, בכל פעם הוצאתי פלוגה אחרת לסיור סליחות בצפת, כי בעיניי זה חלק מהמשמעות של שירות בנצח יהודה. אנחנו לא דואגים רק לבסיס של הבסיס, המטרה שלנו בסוף היא שהחיילים שמתגייסים אלינו ירגישו שהם לא נאלצו לוותר על משהו באורחות חייהם בשביל לשרת בצה"ל, ואולי אפילו התחזקו במהלך השירות".
וזה באמת קורה? חיילים שמתגייסים לנצח יהודה באמת מתחזקים בו?
"בהחלט. אני יכול להגיד לך שחיילים שלי למדו תורה בקצה האחיזה של ישראל בלבנון, בערך 15 קילומטרים לתוך לבנון. וזה לא היה אירוע נקודתי. זה קורה שוב ושוב. בשבת האחרונה (הריאיון נערך לפני כשבוע וחצי, א"מ) סיימנו התקפה בשטח לבנון. מיד לאחר מכן נכנסתי למבנה וראיתי שם חיילים שלי לומדים גמרא. זה חלק מהעוצמה של גדוד נצח יהודה".
נשמע בהחלט מרשים, אבל מעט לא אמין. ראינו את התמונות והסרטונים שיצאו מיום הגיוס האחרון, רובם לא היו בעלי חזות חרדית בדיוק.
"אני לא בודק בציציות של אף אחד. אני כן יכול להגיד לך שכולם באו מבתים חרדיים. זה חלק עיקרי במה שבוחנים בהכנות מראש של הגיוס החרדי. אבל מה שרואים בסרטונים שיצאו לא משקף נאמנה את כל המתגייסים. יש לנו הרבה לוחמים שמגיעים מחסידויות, יש מהציבור הליטאי, יש לוחמים מחב"ד. יש אצלנו הכול. כמפקד אני רואה את התהליך שכל אחד ואחד מהם עובר".
חיילים חרדים בבית ספר בקיבוץ
אחד מאותם תהליכים שי' מדבר עליהם הוא ההתמודדות מול המשפחות, שלא פעם מנתקות איתם קשר. "יש אצלנו מספר עצום של לוחמים בודדים, שנאלצים לחיות בנפרד מהמשפחות שלהם בגלל הדרך שהם בחרו בה. זה מורכב מאוד, אבל גם בזה אנחנו רואים לא פעם לאורך הדרך התקדמות וקבלה מצד המשפחה. אנחנו מנסים לעשות מה שאנחנו יכולים כדי לעזור במצב הזה, כולל שיחות וביקורי בית אצל המשפחות".
ומקבלים אתכם שם? הרי אנחנו מכירים את התמונות המורכבות ממעוזים חרדיים כמו בני ברק, שבהם מותקפים חיילים במדים.
"נכון, אלה תמונות קשות ואסור שזה יקרה, אבל אני חייב לציין שאת לוחמי נצח יהודה הן פחות מטרידות. הלוחמים שלנו גאים בדרך שלהם, ואין להם חששות".
ובכל זאת, נתקלת באירוע שבו התגברו הלהבות בגלל נוכחותך במדים במעוז חרדי?
"לפני כחודש נסעתי לנחם את אחד החיילים שלנו, שישב שבעה על אביו במודיעין עילית. הייתה לי התלבטות אם להחליף לבגדים אזרחיים או לא, כי אמרו לי שמדובר באזור קיצוני. בסוף לא החלפתי את המדים. נכנסתי לבית, והדבר הראשון שראיתי זה את הפער בחייל עצמו, בין איך שהוא בבית לאיך שהוא בגדוד. בבית הוא לבוש שחור לבן בצורה מלאה, ובגדוד הוא על מדים. אבל מעבר לכך, הרגשתי שהם מכבדים אותי. הרגשתי שהם גם מבינים שלבן ולאח שלהם טוב אצלנו. באופן כללי אני מרגיש בביקורים האלה שלאט לאט, אחרי שהמשפחה מבינה שטוב לבן שלה אצלנו, הם מתחילים להתגאות בו".
את הריאיון עם י' אנחנו עורכים בתפר שבין גיחה לישראל מתוך לבנון ובין כניסה מחודשת. את הגיחה ביצעו י' וחייליו במטרה להשתתף בפתיחת שנת הלימודים בבית ספר בקיבוץ סאסא. מבחינתו של י' לא היה מדובר בהפסקה קלה מהפעילות המבצעית של הגדוד, אלא באירוע משמעותי לחייליו.
"על חזית בית הספר משקיף הכפר מארון א־ראס. לפני שנה וחצי, בית הספר שבו ביקרנו חטף טיל נ"ט. לכן היה לי חשוב מאוד שהחיילים שלי יגיעו לשם לפתיחת שנת הלימודים. כי זה לא סתם ביקור, זו ההבנה למען מה אנחנו נלחמים. בית הספר הזה לא נפתח בשנתיים האחרונות באופן סדיר. בחלק ניכר מהזמן התושבים בכלל לא היו שם. ועכשיו השנה כן נפתחה, בתפילה שהתלמידים יוכלו לעבור אותה כסדרה", הוא אומר.
מה ביקור כזה עושה ללוחמים שלך?
"מכניס לפרופורציות ולהבנת המקום שלנו בתוך הסיפור הזה. כשאתה נלחם, אתה עלול לשכוח שיש מי שנמצאים מאחוריך, וחייבים שאתה תצליח. ביקורים כאלה הם הדרך להזכיר כל הזמן את המהות הגדולה. כשאנחנו יצאנו מבית הספר, לקראת התארגנות לחזרה ללבנון, הבנו מה משמעות העובדה שאנחנו חוצצים בין האויב לבין האזרחים שלנו".