ישראל 2030, אנחנו בדרך

על אף שבאופן רשמי מלחמת חרבות ברזל טרם הסתיימה, נדמה שהמשק הישראלי מתאושש במהירות ומנסה לחזור לשגרה ככל הניתן. שוק הנדל"ן, שפעל לסירוגין בתקופה המאתגרת הזאת, מנסה להדביק את הפער בין הביקוש הרב להיצע. יצאנו לבדוק כיצד פועלות הרשויות בישראל להגדלת היצע הדירות בחמש השנים הקרובות, והאם הן נמצאות עם היד על הדופק.

התחנה הראשונה שלנו היא שדרות. העיר ספגה לא מעט בשנים האחרונות, במיוחד עם פרוץ המלחמה ב־7 באוקטובר. "בזכות ההחלטה של ראש העיר להחזיר את התושבים עוד במרץ 2024, האירוע שלנו שונה לחלוטין. כבר מאז אנחנו עם הפנים קדימה", מצהיר חגי כהן, מהנדס העיר שדרות, בשיחה עם 'בשבע'. "ההיערכות שלנו ל־2030 כבר קיימת. גם בתוכניות, גם בקידומים אסטרטגיים, גם בפרויקטים בביצוע שכבר מתנהלים, וגם בפרויקטים עם רשויות שונות כמו רכבת ישראל, נתיבי ישראל, נתיבי איילון וכדומה. העיר עובדת במלוא המרץ".

אולי יעניין אתכם

עוד בהתיישבות העיניים של יהודה ושומרון: חמ"ל JSR יוצא למלחמה בפייק ניוז

עוד בהתיישבות חוואים יצוידו במצלמות גוף: "לראות בעיניים מה באמת קורה"

איך זה בא לידי ביטוי?

"אנחנו לפני חתימת הסכם גג חדש של כ־7,000 יחידות דיור בחודש הבא", הוא מעדכן. "יש לנו מגוון פרויקטיים של תשתית, כגון שתי שכונות חדשות שכוללות מחלף תנועתי, תחנת רכבת חדשה, תחנת רכבת משא, אזורי תעשייה חדשים ואזורי תעסוקה. התחדשות עירונית שתפסה תאוצה – אוטוטו אנחנו מפקידים את התוכנית הראשונה שלנו בעיר. וגם פרויקטי תשתית של שדרוג תשתיות קיימות בתוך העיר כגון מים, ביוב, ושדרוג צירי תנועה ראשיים. הכול עובד. כל מחלקות העירייה, כל אחת בגזרתה, ובסוף זה מתחבר להרמוניה אחת שעובדת מעולה בניצוחו של ראש העיר אלון דוידי".

"הדברים האלה כבר קורים", מדגיש כהן, "השכונות החדשות, שיאכלסו אותן התושבים החדשים שיגיעו, כבר פה. הן אושרו סטטוטורית, והתחילו כבר לתכנן אותן בתכנון מפורט, שלבי השיווק ידועים לנו, התשתיות הנדרשות לטובתן כבר ידועות לנו והמדינה מבינה אותן. לדוגמה, משרד התחבורה מבין את הצורך במחלף שהוא צריך להקים בכביש 34 והקצה לזה תקציב, וכך בעוד פרויקטים שונים עם גופים שונים. הדברים קורים בצורה טובה, ובעזרת ה' נגיע ל־2030 כמו שצריך, עם תושבים חדשים, תשתיות חדשות, ואזורי תעסוקה ותעשייה שישדרגו את העיר ויעצימו אותה".

כשכהן נשאל מה מצב הביקוש למגורים בשדרות והאם ההיצע אכן תואם את הביקוש, הוא מחייך. "אני משוחד, כי אני מהנדס העיר, אז אפשר להיכנס לטבלאות השיווקים של משרד השיכון ולראות מה קורה אחרי סבבי לחימה – הגרף תמיד עולה בצורה אקספוננציאלית. מתחילת הלחימה ועד היום הגיעו לעיר יותר מ־2,000 תושבים חדשים. השיווק הקרוב שלנו יהיה בשכונה חדשה בעיר, שהיא אחת השכונות היפות במרחב, שכוללת בתוכה מבנה אקדמיה בשיתוף מכללת ספיר ופארק תעסוקה שהעירייה כבר מקדמת תכנון שלו. עד סוף השנה אמורות לצאת לשיווק כ־3,000 יחידות דיור. אני לא צופה מורכבות. אומנם הנבואה ניתנה לשוטים, אבל פה אני לא נשען על נבואות. אני פשוט רואה מה קורה בשטח".

בגלל הציונות

כהמחשה לדבריו מציין כהן את האכלוס בשכונת הבוסתנים, שנתיים אחרי 7.10. "אחרי מה שקרה לנו בשמחת תורה, 800 יחידות דיור אוכלסו בשכונה חדשה, שזה רק השלב הראשון שלה. השלב השני יהיה בסדר גודל של קרוב ל־1,000 יחידות דיור. הדברים קורים. יזמים מחכים שישווקו מגרשים בעיר שדרות. הם מודעים לזה שהוועדה לתכנון ובנייה יודעת לטפל בהיתרים בזריזות גדולה, וקיבלנו על כך הכרה ממינהל התכנון על עמידה ביעדי הוצאת היתרי בנייה ביחס למדינה כולה. אנחנו על המסלול. אני מאמין שהשיווקים יגיעו, ונראה את התוצאות".

איך אתה מסביר את הביקוש הזה? מה מושך תושבים חדשים לבוא להתגורר בשדרות?

"אנחנו מדברים עכשיו בשעה תשע וחצי בערב, סיימתי את העבודה לפני ארבעים דקות בערך", הוא מצביע לעבר השעון. "ביחד איתי היו עוד כמה מנהלי אגפים שנשארו עד השעה הזאת, כי יש איזו אנרגיה חזקה באוויר. אני לא יכול להסביר לך את זה. כולם נמצאים כאן בגלל מטרה אחת: אנחנו פה בגלל ציונות, אידאולוגיה, והרצון שלנו לפתח את חבל הארץ הזה בצורה המדהימה ביותר. אלון דוידי, ראש העיר, הוא קרון שרותם את כולם אחריו. כל אגף בעירייה נעול על מטרה אחת: להפוך את העיר להרבה יותר טובה. והתושבים חשים את זה. הם מרגישים את זה בחינוך, הם מרגישים את זה בתרבות, הם מרגישים את זה בפיתוח. האווירה היא אווירה של עשייה, אווירה של חיבוק, אווירה שעוטפת את התושבים".

הרשויות במדינה מתגייסות גם הן לקדם את הדברים כדי להגיע מוכנות ל־2030?

"בהחלט. עוד בתקופה של תחילת המלחמה כולם היו רתומים: מינהל התכנון, רשות מקרקעי ישראל, משרד הבינוי והשיכון, משרד החינוך, משרד התחבורה ומנהלת תקומה כמובן. תוכניות אושרו בזמן שיא. כולם רצו ששדרות תגדל, מתוך אמונה שמדובר בערך לאומי. יש הצלחה וניצחון יותר גדול מזה של המדינה, על שלל אגפיה, מחלקותיה ומשרדיה, ששדרות עכשיו תקים בחמש שנים הקרובות עוד 7,000 יחידות דיור? המדינה הבינה את גודל השעה. כולם מבינים את זה, ורוצים לבוא וליהנות מפירות ההצלחה, כי בשדרות זה קורה. כולם רוצים להיות שותפים".

מיליון דונם מחכים

התחנה הבאה שלנו היא המועצה האזורית הר חברון. למעשה, הר חברון משתרעת על שטח של כ־1,000 קילומטרים רבועים. במילים אחרות: מיליון דונמים, 23 יישובים ו־29 חוות. "זהו השטח של אדמות מדינה הגדול ביותר ביהודה ושומרון", מצהיר אלירם אזולאי, ראש המועצה. "בהר חברון יש שטח גדול יותר של אדמות מדינה לבנייה, לתעשייה, להתיישבות ולתיירות. אנחנו נמצאים בקצב גידול של בערך 5.5% בשנה. זה ממש לא מספיק לנו, אנחנו שואפים להרבה יותר, כי מבחינתנו משימת העל היא להביא כמה שיותר יהודים לאזור שלנו. אנחנו פועלים כדי להוציא את זה לפועל בשני צירים מקבילים. הציר הראשון הוא תכנון בנייה למגורים. השלמנו עכשיו תוכנית גג שמתפרסת על הרבה תוכניות בתוך היישובים, בסדר גודל של כ־3,000 יחידות דיור נוספות. כיום בכל הר חברון יש 2,800 יחידות דיור, ויש לנו כבר תוכניות מאושרות של כ־3,000 יחידות דיור נוספות. אנחנו ממשיכים בתכנון בצורה מאוד מאסיבית".

הציר השני הוא תכנון של הרבה מאוד תעשייה בהר חברון. כך למשל, לפני חודש אושרה להפקדה תוכנית של 900 דונם מתוך 2,400 דונם לתעשייה באזור טנא־עומרים. "התוכנית הזאת תיתן אפשרות לתעשייה שהיא מאוד מבוקשת אצלנו. מפעלים שהם עתירי כוח אדם רוצים לבוא אלינו בגלל הצורך בפועלים, שהם לא צריכים לצאת מאצלנו החוצה. גם כוח האדם זול יותר, וגם יש כוח אדם זמין. אנחנו מתקדמים לכיוון הזה, גם כדי לבסס את היכולת הכלכלית שלנו כמועצה. כשבונים מגורים, חייבים להשלים את הפאזל עם הרבה מאוד עסקים, כדי לאפשר איכות חיים ושתהיה מספיק ארנונה עסקית".

"הביקוש היום הרבה יותר גדול מההיצע", הוא מעדכן. "יש לנו בעיית היצע, אין לנו בעיית ביקוש. בהיצע יש לנו בעצם שני אתגרים עיקריים. אתגר אחד הוא הסיפור של הפועלים, בעיקר בתחום הפיתוח והתשתיות, כי אין כמעט פועלים זרים או קבלנים עם פועלים יהודים שעושים תשתיות ופיתוח. רוב היישובים לא כל כך מוכנים שהערבים ייכנסו לעשות את זה אחרי 7 באוקטובר, ולכן יש לנו אתגר מאוד גדול שאנחנו מתמודדים איתו ושוברים את הראש איך לפתור אותו, כדי לאפשר את פיתוח התוכניות שכבר מאושרות".

כיום יש מאות יחידות דיור שנמצאות בשלבי בנייה שונים בהר חברון: 135 בטנא־עומרים, 67 בסנסנה, 103 במעלה חבר, 500 יחידות דיור שנחתמו לאחרונה בתלם ואדורה ועוד היד נטויה. "בנוסף לכך, יש יזמים שכבר חתומים בשטח מול היישובים ומול המועצה על קידום לבניית יותר מ־1,000 יחידות דיור".

מכפילים כוח

בהר חברון לא נמצאים עם הפנים קדימה רק ל־2030, אלא ל־2048. "אנחנו עכשיו מכינים תוכנית שנקראת 'הר חברון 2048' – כשמדינת ישראל תהיה בת 100, איפה אנחנו נהיה בתחומי התשתיות, הבנייה, המסחר, התעסוקה, החקלאות והתיירות", הוא מציין. "את התוכנית הזאת אנחנו בונים בתיאום עם משרדי הממשלה, והיא כוללת גם עוגנים כלכליים, כמו למשל הקמה של תחנת כוח. לפני חודש קיבלנו אישור ממשרד התשתיות והאנרגיה להקים תחנת כוח של 900 מגה־וואט אצלנו באזור תרקומיא – אחת מתוך שלוש תחנות ביהודה ושומרון, שתהיה גם מנוע כלכלי אדיר וגם תשתית של חשמל שתאפשר יותר התיישבות באזור".

בנוסף לכך, באמתחתו של אזולאי בשורה נוספת: הקמת יישוב עירוני בהר חברון. "עד עכשיו כל היישובים בהר חברון הם יישובים כפריים – בין 100 ל־300 משפחות במצב הקיים, שגם אם נכפיל את זה, בסוף יהיו עוד 200 משפחות ביישוב או 600 משפחות ביישוב. זה עדיין לא מסה", הוא מזכיר. "אחת המשימות שהיו לי הכי חשובות לקדם היא שבהר חברון יהיה יישוב עירוני. לפני ארבעה חודשים החליטה הממשלה להקים יישוב עירוני ל־20 אלף נפש בהר חברון. זה נמצא עדיין בשלבים ראשוניים של תכנון, אבל כבר יש אישור ממשלתי. יש כבר קו כחול שמגדיר את המרחב, ויש החלטה עקרונית שהיישוב הזה הולך להיות יישוב עירוני ולא כפרי. היישוב ממוקם כ־20 דקות מבאר שבע, בין טנא־עומרים לשמעה, וייתן פתרון דיור להרבה מאוד זוגות ומשפחות שמחפשים מצד אחד קצת יותר טבע ומצד שני אפשרות לדיור בר השגה".

באופן כללי מחירי הנדל"ן הולכים ועולים. מה מצב המחירים בהר חברון?

"גם עולים", הוא אומר. "אומנם תמיד באופן יחסי לאחרים היינו קצת יותר נמוכים, אבל גם אצלנו המחירים עדיין עולים. כבר לא פשוט לזוג צעיר לקנות אפילו אצלנו. בית פרטי או דו־משפחתי על מגרש של בין 300 ל־500 מטר רבוע יכול לעלות כשני מיליון שקלים".

מה החזון הכולל שלך להר חברון?

"אנחנו משקיעים הרבה מאוד במעטפת כדי להביא אנשים לחבל הארץ הזה. כך למשל, אנחנו משקיעים הרבה מאוד בתיירות, בשירותים עירוניים, הקמה של בתי ספר נוספים, הקמה של מרכז ספורט, הקמה של בריכה אזורית גדולה בעתניאל. בסוף, אלו דברים שייתנו לאנשים את איכות החיים מעבר לבית עצמו. כמועצה אנחנו עובדים קשה כדי לבנות את התשתיות האלה – גם כי אלה תשתיות יקרות מאוד, וגם כי לוקח זמן לבנות אותן".

"יש רצון של הרשויות במדינה בשיתוף פעולה, אבל אנחנו עדיין מאוד רחוקים ברמת האישורים התקציבים והבנייה של התשתיות בפועל", הוא משתף בכנות. "הרמה של התשתיות בהר חברון – גם של הכבישים, גם של המים, גם של החשמל, גם של הביוב – טעונה שיפור. אומנם יש תוכנית גדולה לשפר אותה, אבל המימוש יהיה ב־2028, ב־2029, וחלק ב־2033. המדינה בפנים ברמת התכנון, ובחלקה גם בתקצוב. ברור לי שברגע שהתשתיות האלה יהיו, זה יאפשר לאנשים להגיע בצורה הרבה יותר טובה לאזור. בסופו של דבר, המשימה הכי גדולה שלנו היא להביא את מדינת ישראל להשקיע בתשתיות. ברגע שהיא תשקיע בתשתיות, יהיה לנו קל יותר להביא תושבים".