"אם שוב יהיו מהומות ברחובות – אנחנו הראשונים שנהיה שם"

יום רביעי שעבר, לקראת שעות הצהריים. תושב אזור המרכז נדקר בלוד. החשוד נמלט מהמקום. משטרת ישראל פתחה מיד במצוד אחריו. כוחות גדולים של המחוז הדרומי, בהם שוטרי המחוז ולוחמי מג״ב, נפרסו בצירים וביישובים והעמידו מחסומים במטרה לאתר את החשוד. בתוך כשעה החשוד נתפס ונשלח לחקירה. מי שתפסו אותו היו לוחמי מרחב דרום של המשמר הלאומי, אותה יחידה שהייתה בלב אחת הסערות הגדולות ביותר שידעה הממשלה הנוכחית.

על יחידת המשמר הלאומי מדברים בישראל כבר שנים ארוכות. כבר בשנת 2000 עלה לראשונה הרעיון להקים גוף כזה, מעין יחידת עילית לתגבור כוחות ביטחון הפנים. הגלגול הנוכחי של המשמר הלאומי עלה לדיונים נוכח אירועי 'שומר החומות' והפרעות שעשו ערביי ישראל ברחבי הארץ. במהלך הפרעות בדקה הממשלה את האפשרות להביא כוחות צה"ל שיעצרו אותן, אך שר הביטחון דאז, בני גנץ, התנגד שחיילי צה"ל יפעלו נגד אוכלוסייה אזרחית בישראל. במקום זאת נשלחו לוחמי משמר הגבול למטרה זו, כשצה"ל מחליף את לוחמי מג"ב במקומות שבהם הוצבו קודם לכן.

בעקבות האירועים הללו התקבלה ההבנה כי ישנו צורך להקים גוף כדוגמת המשמר הלאומי, לאור העובדה שלמשטרת ישראל אין את היכולת להתמודד עם אירועים כמו 'שומר החומות', וצה"ל אינו מעוניין לפעול נגד אזרחים ישראלים. למרות ההבנה הזאת, שאף הופיעה בדוח שהכין המפכ"ל דאז, קובי שבתאי, על אירועי 'שומר החומות', עברו עוד שנתיים עד להקמת המשמר הלאומי במודל הקיים כיום. למעשה, רק במאי 2024 הוקם המשמר בפועל, והמפקד שלו, ניצב נחשון נגלר, מונה רק באוקטובר באותה שנה.

דרך התלאות שעבר המשמר הלאומי לפני שהוקם הייתה ארוכה. בזמן ממשלת בנט־לפיד, קידם ראש הממשלה בנט את המהלך, אך הוא נתקל בהתנגדות של השר לביטחון הפנים באותם הימים, עמר בר לב. לבסוף הוקם יציר כלאיים שהיה קטן מדי ולא אפקטיבי. בנט דיבר אז על הרחבת המערך, אך ממשלתו נפלה ימים ספורים לאחר מכן וכל התוכניות נגנזו.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת אסף משניות שר הביטחון: "נישאר בקו הצהוב בעזה כל עוד חמאס לא יסולק"

עוד מאת אסף משניות סערת הפרת פקודות הדת בגבעתי: הלוחמים הוחזרו ללחימה

השינוי הגיע במערכת הבחירות שהייתה לאחר מכן. השר איתמר בן גביר, אז עדיין חבר כנסת מהאופוזיציה, הציב את הקמת המשמר הלאומי כאחד מיעדיו העיקריים בממשלה הבאה. בהסכמים הקואליציוניים הקמת המשמר הלאומי הייתה אחד הסעיפים העיקריים בהסכם שבין עוצמה יהודית לליכוד. למעשה, בן גביר אף דרש לשנות את שמו של המשרד לביטחון פנים למשרד לביטחון לאומי, כדי לחזק את מותג המשמר הלאומי שאמור לקום.

אלא שאז הגיעו הבעיות. מתנגדי הממשלה האשימו את בן גביר כמי שמנסה להקים מיליציה פרטית שתרדוף את מתנגדיו הפוליטיים. כל זה חלק מקמפיין הרס הדמוקרטיה שהופנה נגד הממשלה מהרגע הראשון לכהונתה, ואף קודם לכן. שורה ארוכה של גורמים, ובראשם היועצת המשפטית לממשלה, עשו ככל יכולתם כדי למנוע מבן גביר להקים את המשמר הלאומי.

"זה היה כמו לחצוב בסלע", אומר השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, "הקמפיין נגד המשמר התנהל מכמה כיוונים: גם קמפיין תקשורתי על כך שאני מתכנן להקים צבא עצמאי, גם קמפיין משפטי כששלחו אותי להקים ועדה מיוחדת שדרכה יוקם המשמר הלאומי, וגם בדרג הפוליטי לא כולם היו איתי כל הזמן. אז לקח זמן והייתה דרושה המון נחישות, אבל בסוף הצלחנו להקים את הפרויקט החשוב הזה, וממש לאחרונה ציינו שנה לפעילות סדירה של המשמר".

היה שלב שחששת שהכוחות שמולך חזקים מדי ולא תצליח להקים את המשמר?

"לא. צריך להבין, לפני שהנחתי את התוכנית על השולחן עשיתי עבודת מטה מקיפה ביותר. דיברתי עם אלופים, עם ניצבים, עם שורה ארוכה של אנשי כוחות הביטחון. כשהנחתי את התוכנית על השולחן היא הייתה מפורטת, מגובה במסקנות מאותן שיחות עם אנשי הביטחון, ובעיקר מוכנה לביצוע. ואז כל צעד וצעד ניסו לסכל. דרשו שהכפיפות לא תהיה ישירות אליי, אלא שהיחידה תהיה בתוך המשטרה. ואז לא רצו שזאת תהיה יחידה עצמאית, אלא תחת יחידה אחרת בתוך המשטרה. הטילו על המהלך שלל מגבלות משפטיות. השב"כ של רונן בר ניסה גם הוא למנוע את ההקמה של המשמר הלאומי. הרבה גורמים ניסו להפריע, אבל לא הצליחו".

הם באמת לא הצליחו? הרי בסוף המשמר הלאומי הוא אכן יחידה בתוך המשטרה ותחת יחידה אחרת – מג"ב.

"היום, אחרי שלוש שנים, אני חושב שכולם מבינים מה אני רציתי מלכתחילה. השמאלנים כנראה חשבו שאני רוצה לשבת בחפ"ק ולהתחיל להניע כוחות בעצמי, לתת לכוחות וליחידות השונות הוראות בעצמי. הם עושים את זה עד היום. רק בשבועות האחרונים האשימו אותי שאני נתתי את ההוראה לעצור את הדרבי התל־אביבי ועוד טענות מופרכות שכאלה. אני מעצב את קווי המדיניות והחזון, אני לא מחלק הוראות ליחידות. וברוך ה' התוצאות מדהימות".

לשמור על הבית, כפשוטו

התוצאות של המשמר הלאומי אכן בלתי נתפסות. כפי שאנו מפרסמים לראשונה, מאז הקמתו לפני כשנה נתפסו על ידי לוחמי המשמר הלאומי יותר מ־400 כלי נשק ומטענים בחברה הערבית. בנוסף לכך נתפסו גם 662 קילוגרמים של סמים ויותר מ־400 שב"חים, ונעצרו יותר מ־2,100. כל זה בכאלף חיפושים שביצעו לוחמי היחידה.

האפקטיביות הגבוהה של היחידה נובעת מכמה סיבות, שקשורות הן להרכב היחידה והן למשימות שהוטלו עליה. המשמר הלאומי הוקם כחלק ממג"ב, ולמעשה מפקד מג"ב, ניצב בֵּרִיק יצחק, מוגדר גם כמפקד המשמר הלאומי. בפועל מדובר במעין מפקח על היחידה, שכן יש לה מפקד ישיר אחר, ניצב נחשון נגלר. המשמר הלאומי בנוי משלוש חטיבות: חטיבת הדרום וחטיבת הצפון היו הראשונות שהוקמו, והן פועלות היום באופן מלא. חטיבת המרכז נמצאת עדיין בשלבי הקמה. נכון להיום יש ביחידה כ־900 שוטרים בשירות פעיל, רובם שוטרים בקבע ומיעוטם בשירות סדיר. בנוסף לכך ישנם כ־2,500 לוחמי מילואים שמצטרפים ליחידה בשעת הצורך.

כל חטיבה מורכבת מכמה פלגות, שלכל אחת מהן מומחיות בפני עצמה: פלגת ניוד, פלגת כלבנים ופלגת איסוף ומודיעין. כמו כן, במסגרת היחידה פועלים גם כוחות לוחמה בטרור. בניגוד לכוחות שיטור רגילים, ואף כוחות מג"ב רגילים, המשמר הלאומי מתמקד בפשיעה חמורה ולאומנית. עיקר הפעילות שלו היא בתחומי החזקת אמצעי לחימה בלתי חוקיים, דרך סחר בסמים ואמל״ח ועד פשיעה מאורגנת. לצד הפעילות המבצעית, המשמר הלאומי מגביר את הנוכחות המשטרתית במרחב הציבורי, בדגש על אזורים שבמשך שנים משטרת ישראל לא הצליחה להיות מספיק נוכחת בהם.

"חטיבות המשמר הלאומי במג"ב הן כוח ייעודי 'שובר שוויון', התורם רבות לחיזוק ביטחונם של אזרחי המדינה", אומר ל'בשבע' המפכ"ל, רב ניצב דני לוי. "זהו כוח מקצועי ונחוש, המבטיח ששלטון החוק והמשילות יישמרו ללא פשרות. הלוחמים והמפקדים של המשמר הלאומי ניצבים יום יום בפעילותם בחזית המאבק בפשיעה ובטרור במדינת ישראל. לא סתם הם הפכו למקור גאווה עצום למשטרה".

"זהו נדבך משמעותי בהתעצמות החיל וביכולתו לתת מענה לאירועי פשיעה ואתגרי ביטחון פנים", מוסיף מפקד מג"ב, ניצב בריק יצחק, "מדובר בלוחמי ולוחמות מג"ב, בשירות סדיר וקבע, שפועלים במסירות ובתחושת שליחות עמוקה לצד כוחות החיל האחרים למען ביטחון אזרחי ישראל".

כמה חשובה בעיניך היחידה, כמי שיש לו פרספקטיבה של כל יחידות מג"ב?

"חשובה מאוד. אלה שלוש חטיבות טקטיות שפרוסות ברחבי הארץ, העבודה שלהן היא חלק מהפעילות של מג"ב, והן חלק בלתי נפרד מלוחמי ולוחמות משמר הגבול שממשיכים לעמוד כחומת המגן של מדינת ישראל, בנחישות, בגאווה ובמסירות אין קץ".

ניצב משנה אלי אבוטבול מלווה את המשמר הלאומי משלבי ההקמה הראשונים שלו. הוא משרת כבר שלושים שנה במשמר הגבול בשלל תפקידי שטח והדרכה. בין התפקידים שמילא ניתן למצוא תפקידים כמו ראש מגמת הפרות סדר, היחידה שמאמנת את כל כוחות הביטחון של ישראל כיצד להתמודד עם אירועי הפרות סדר; מפקד מג"ב אילת, שבגלל מיקומה ובידודה משאר הערים בארץ מהווה מוקד של פעילות חבלנית ופשיעה; מפקד גדוד חומה במג"ב ירושלים, שמופקד על ארבעה כפרים ערביים במזרח ירושלים; ומפקד גדוד הכשרת לוחמי מג"ב במשך שנתיים וחצי. כיום הוא מכהן כמפקד החטיבה הדרומית של המשמר הלאומי.

"ברגע ששמעתי שהולכים לפתוח את המשמר הלאומי הבנתי שכמי שגדל במשמר הגבול והמשמר הלאומי יהיה חלק ממנו, זה יהיה נכון מאוד בשבילי להצטרף אליו. בסוף המשמר הלאומי משלב גם לוחמה, גם הפרות סדר וגם לשמור על הבית שלי ממש, כמי שגר בבאר שבע", הוא אומר ל'בשבע'.

מה שונה בכם בפועל מיחידות אחרות במשטרה? הרי המשטרה כולה צריכה להגביר את הביטחון האישי של אזרחי מדינת ישראל.

"הקימו אותנו כדי להיות כוח עזר של משטרת ישראל. וזה נכון שהמשטרה צריכה לדאוג לביטחון האישי, אבל לנו יש יכולות שאין ליחידות אחרות במשטרה. בגלל שאנחנו תחת פיקוד עצמאי, אנחנו יכולים לטפל בתופעות של פשיעה לאומנית, טרור, פשיעה עבריינית ושאר התחומים שבהם אנחנו מתמקדים, בלי להזדקק לסיוע של גורמים מבחוץ. זה אומר שאנחנו יכולים להסתער במהירות, להתפרס על כל השטח בצורה מקיפה ומעמיקה מאוד, לבנות את התמונה המלאה במהירות, ולטפל בשורש הבעיה".

איך זה מתבטא בשטח?

"ניקח למשל את אירועי הירי בכפרים. זה אירוע קשה שנמשך תקופה ארוכה מאוד ופוגע בהרבה מאוד אזרחים בלתי מעורבים. לקחנו את הכפרים המרכזיים אצלנו בגזרת הדרום, שנמצאים תחת אחריותנו במשמר הלאומי, והצבנו כוח משימה מיוחד לטיפול בתופעה החמורה הזאת. אני יכול להגיד לך שהורדנו משמעותית את מספר אירועי הירי ואת הפגיעה, גם בקרב העבריינים עצמם, אבל חשוב מכך – בקרב האוכלוסייה האזרחית. הפעילות שלנו הצילה את חייהם של לא מעט אנשים".

שילוב של ניסיון, ערכיות ומקצועיות

המשמר הלאומי, בדומה למשמר הגבול, מורכב מלוחמים וגם מלוחמות. לפי אבוטבול ישנם כ־60 אחוזים לוחמים, ו־40 האחוזים הנותרים הן לוחמות. אל המשמר הלאומי מגיעים לוחמים מכל חלקי החברה הישראלית. "יש לנו כמה יתרונות גדולים מאוד", אומר ניצב משנה אבוטבול, "הראשון הוא שמכל הארץ רוצים להגיע ליחידה, ואכן יש לנו לוחמים מכל אזורי הארץ. היתרון השני הוא שבגלל אופייה של היחידה, הלוחמים בחטיבה הדרומית יגיעו מדרום הארץ, בצפונית מהצפון וכן הלאה. היתרון השלישי שלנו הוא העובדה שמי שמתגייסים למשמר הם לא רק יוצאי משמר הגבול, אלא גם יוצאי יחידות קרביות בצה"ל, מה שמגדיל את הפוטנציאל לגיוס, ובהתאם גם את האיכות של הלוחמים ביחידה".

מה היתרון בכך שהלוחמים בחטיבה הדרומית, כדוגמה, גרים באזור הדרום? הרי בצה"ל הלוחמים לא בהכרח משרתים באזור המגורים שלהם.

"כל הלוחמים, בצה"ל, במשטרה ובכל מערכות הביטחון, הם לוחמים נחושים ומסורים שבאים להגן על מדינת ישראל ועל אזרחי ישראל. ולצד זאת יש יתרון טבעי בכך שלוחם של המשמר הלאומי הולך להגן על האזור שבו הוא גר. זה הופך את המשימה למוחשית הרבה יותר. הסיסמה 'לשמור על הבית' הופכת למציאות של ממש. כולנו גרים כאן שנים רבות. את התחומים שבהם אנחנו נשלחים לטפל אנחנו מכירים עוד מלפני שהתגייסנו. אנחנו חווים אותם לא כשוטרים או כלוחמים, אלא כאזרחים וכתושבים. לכן המשימות האלה הופכות בשבילנו למשמעותיות ומוחשיות הרבה יותר".

היחידה משלבת גם לוחמים בקבע וגם לוחמים בשירות סדיר. זה אומר שמדובר בטווח גילים רחב. איך זה עובד בשטח?

"זה עובד טוב מאוד. בסוף אנחנו מתחלקים לשלוש זרועות בכל חטיבה, ולכל אחת יש את המאפיינים שלה. יש את הזרועות שעוסקות בהפרות סדר, ויש את הזרוע שעוסקת בתפקידים מקצועיים, כמו איסוף מודיעין, לוחמה בטרור ועוד תחומים שצריך בהם אנשי מקצוע. לכן זה הכרחי שלתפקידים האלה יגיעו אנשים מנוסים, והגיל מהווה פקטור. יש לנו לוחמים בני 40, עם ניסיון שטח רב במקצוע ספציפי שקריטי להצלחת היחידה. זה נכון לכל חטיבות המשמר הלאומי".

אחד מאותם אנשי מקצוע מנוסים הוא פקד יוחאי אסרף, קצין המודיעין של החטיבה הדרומית במשמר הלאומי של מג״ב. ב־17 השנים האחרונות הוא משרת במשמר הגבול, ובעשר השנים האחרונות הוצב בשורה של תפקידי מודיעין. רוב תפקידיו היו באזור ירושלים, ובשנה האחרונה הוא קצין המודיעין של החטיבה.

"אפילו כמי שהגיע מתוך המערכת וגם גר בדרום, לא הבנתי עד כמה גדולים האתגרים הביטחוניים בגזרה. רק אחרי שהצטרפתי למשמר הלאומי הבנתי את חומרת האירועים", הוא אומר.

מה האתגרים הגדולים שלא הכרת קודם לכן?

"כל סוגיית האמל"ח במחוז הדרומי היא דוגמה קלאסית. קצב העבודה במחוז פשוט מטורף. אירועי הירי שהמח"ט הזכיר קודם לא היו רק מטרד, הם ממש פגעו בביטחון האישי של התושבים וגבו מחירים כבדים".

בסוף אתה קצין המודיעין של החטיבה. אתה נחשף לכל האתגרים ומשחק תפקיד מרכזי בבניית המבצעים כדי למגר את התופעות האלה. עד כמה מדובר באירועים שהחברה הישראלית לא שומעת עליהם בכלל?

"אני אתן לך דוגמה מפעילות שעשתה יחידת הלוט"ר שלנו. היו אירועי ירי חוזרים ונשנים ביישוב חורה במסגרת סכסוך. קיבלנו מיחידות המחוז את המודיעין על תא השטח, ומשם יצאנו לפעולה. הצלחנו לייצר פעילות של יחידת הלוט"ר, שהם חוד החנית של המשמר הלאומי, וכוח קטן של לוחמי מודיעין הצליח לחדור לתא שטח קטן שקשה מאוד להכניס אליו כוח משטרתי ולהגיע עד למתחם שבו שוהים חמושים, שרק כמה דקות קודם לכן ביצעו ירי. הפתענו אותם, תפסנו אותם ממש בזמן מעשה ועצרנו אותם. תפסנו שם אמל"ח רב, גם נשקים וגם תחמושת".

מה היה האפקט של הפעולה הזאת?

"היא הייתה משמעותית ביותר. למבצע הזה היה הד ענק ברשתות החברתיות. השיח בחברה הערבית באזור היה שהמשמר הלאומי הצליח להיכנס עמוק לתוך תאי הפשיעה המבוצרים הללו ולהפיל אותם. זה יצר הרתעה מאוד גדולה".

אתה מתאר פעילות של כוחות מיוחדים, כוח קטן שמבצע פעולה נקודתית שמצליחה מאוד. גם ברמה החטיבתית יש הצלחות כאלה?

"בוודאי. לפני כמה חודשים יצאנו למבצע חטיבתי של כל לוחמי החטיבה הדרומית ביישוב תל שבע. מספר אירועי הירי ביישובים שבסביבה שלו, כמו עומר, כרמית ומיתר, זינק בשנה האחרונה, ויצאנו למבצע נרחב שנועד פשוט לפרק את תשתיות הפשיעה ביישוב. תקפנו שורה של יעדי אמל"ח, סמים ויעדים נוספים שהפגיעה בהם ממוססת את המשילות של גורמי הפשיעה. במקביל עצרנו רבים מהם, וכל זה בכניסה אחת מכמה כניסות ליישוב. במבצע אחד רשמנו הישגים ותוצרים שלעיתים לוקח חודשים להשיג אותם. הריכוז של היקף התוצרים בפעולה אחת יצר גם הוא אפקט תודעתי חשוב ביותר".

בזמני שגרה המשמר הלאומי ממלא את תפקידיו המוגדרים, אבל באירועי חירום הוא מצטרף למשטרת ישראל ומהווה גורם שנותן לה תוספת כוח אדירה. המשמעות היא לא רק עוד לוחמים בשטח, אלא ניהול טוב יותר של האתגרים בזמן חירום. "אנחנו חטיבה ארצית. זה אומר שכשיש אירוע חירום או מצב שבו צריך להקפיץ אותנו מגבולות המחוז, אנחנו יודעים להגיע לזירת האירוע ככוח אורגני שאינו תלוי מחוז. מפקד המחוז לא צריך לתפעל אותי. אני לוקח ממנו תחום אחריות, מוריד ממנו את העול הזה, ומתפעל אותו בתוך היחידה מא' ועד ת'. זה ההבדל בין המשמר הלאומי ליחידות אחרות", מתאר אבוטבול.

השוני הוא רק במבנה הפעילות של היחידה, או גם ביכולות שיש לכם ולשאר היחידות במשטרה אין?

"בסוף אנחנו כוח עזר למחוז שבו אנחנו פועלים. אנחנו קיבלנו תחומי אחריות כדי למגר תופעות. זה אופי פעילות אחר, שמגיע מתפיסה אחרת. אבל מעבר לכך, המשמר הלאומי עובר אימונים מיוחדים בהכשרה שלו".

איך ההכשרה עובדת?

"בבסיס מדובר בהכשרת מג"ב, אבל יש לה הרבה מאוד תוספות והרחבות. את ההכשרה הבסיסית של מג"ב הלוחמים עוברים במסגרת החיל, את התוספות הם עוברים בתוך המשמר הלאומי. אלה תחומי אימונים שיחידות אחרות במשטרה ובצבא מתאמנות עליהם, אבל אף פעם לא כל היחידות מתאמנות בעצימות הזאת על כל הנושאים גם יחד. אנחנו היחידים שמתאמנים באופן אינטנסיבי גם על לוחמה בשטח בנוי, גם על לוחמה בשטח פתוח וגם על לוחמה בטרור. אנחנו מתאמנים במתקנים מיוחדים שמותאמים במיוחד לתרחישי הייחוס שלנו. אבל בשביל להיות לוחם של המשמר הלאומי צריך יותר מכשירות פיזית, צריך גם כשירות ערכית גבוהה. צריך בראש ובראשונה להיות בן אדם".

זה בגלל שהעיסוק שלכם כולל חיכוך רב עם אוכלוסייה אזרחית?

"בדיוק. בכל מג"ב הלוחמים צריכים בראש ובראשונה להיות בני אדם, אבל במשמר הלאומי זה עוד יותר חשוב. בסוף אנחנו פועלים במרחב שבו בבית אחד ישנם עבריינים או פעילי טרור, ובבית הסמוך משפחה תמימה עם כמה ילדים. בשגרה שלנו אנחנו פועלים באופן ממוקד נגד גורמי פשיעה שתפסנו אצלם מאגים שאפילו בשוק השחור קשה להשיג היום. תפסו המון מטעני חבלה, רימונים, הרבה מאוד תחמושת צה"לית, וכל הפעילות הזאת נעשית בסביבה אזרחית. להצליח במשימה כזאת זה דבר מורכב גם ערכית וגם מקצועית, והנתונים של הפעילות שלנו מעידים שאנחנו עומדים במשימה בהצלחה יתרה".