בדרך כלל, כשיוצאים מהמסלול לתקופה מסוימת מתקשים לחזור אליו. עד היום אני זוכרת את תחושת המבוכה והקושי כשהייתי חוזרת לכיתה אחרי כמה ימי מחלה. אך פעמים רבות אחרי שאנחנו חוזרים אנחנו רואים שמה שעמד בפנינו היה בעיקר דמיון, אך קשה להבין את זה לפני שעוברים את המשוכה. לחזרה מחופשת לידה מתווסף קושי נוסף – החולשה, התינוק הקטן, הבית שעדיין לא חזר לסדר ולרוגע שלו. כך מצאה את עצמה מירי חברתי חוששת מהזמן המתקצר והולך מסוף החודש השלישי לחופשה, שכמעט כמעט נגמר.
"אני עובדת בעבודה שקשורה למוזיקה. שנים רבות של התמודדות עם המקצוע כבר מאחוריי. דברים רבים בו אני אוהבת ואחרים פחות, אך זוהי פרנסתי וכרגע אין לי אפשרויות רבות חוץ מלהמשיך. בשנתיים האחרונות אני מרגישה שכבר קצת הזדקנתי וצעירות רבות נושפות בעורפי. פה ושם שמעתי התבטאויות של לקוחות שמחפשים משהו קצת שונה ממה שאני מציעה. יותר צעיר, יותר חדשני, ודעתי חלשה לא פעם.
"לכן כשהסתיים החודש השני לאחר הלידה של בתי הקטנה, ודף אחר דף מהחודש השלישי החלו לנשור מהלוח, הרגשתי לחץ מאוד גדול. פתאום שכחתי את כל מה שיש לי להציע, שכחתי את השנים של הניסיון, את הגישה המיוחדת שלי, את העומק ויראת השמיים שתמיד אמרו לי שאני מצליחה להעביר. כל מה שזכרתי זה את המשפטים הללו, המחלישים. יש צעירות וטובות ממך, את כבר מיושנת, אף אחד לא מחכה לך במיוחד, או שתתאימי את עצמך לרוח הזמן או שתמצאי את עצמך בקרוב בחוץ – מחשבות כאלה ודומות מילאו את ראשי והמתח הלך וגדל מרגע לרגע. לא הצלחתי לומר לעצמי שום מילים טובות. רק קיוויתי שהזמן יעמוד מלכת ושלושת החודשים לא ייגמרו לעולם".
"את שומעת את עצמך?"
אולי יעניין אתכם
"אך מטבע הדברים הזמן לא נעצר, וכך מצאתי את עצמי בשבוע האחרון צריכה להכין חומר למפגש הראשון שיתקיים מיד בתחילת השבוע הבא. כל השבוע התפללתי להשם שיעזור לי, שישלח לי רעיון מיוחד, מדהים, מרגש, רעיון כזה שיכה שוק על ירך את כל הצעירות הסנוביות האלה, שיראו שגם אני יכולה ולא פחות טוב מהן. שבוע שלם של תפילות – וכלום. אין השראה, אין חידוש, אין כלום. ביום חמישי כבר הבנתי שאני צריכה לשנות כיוון. "לפחות שאכין את עצמי בזמן, לא ברגע האחרון כמו תמיד, שאגיע עם משהו בנוי, שאכין אותו ברוגע…"
"אך גם הפעם לא הצלחתי. יום חמישי עבר, בשישי הייתי שקועה בהכנות לשבת, ונותר לי רק מוצאי שבת. במוצאי השבת נזכרתי בשיר שהקלטתי לפני כמה שנים ולא עשיתי איתו כלום. החלטתי לקחת אותו, הוא הרי היה יפה למדי. ניגשתי למקום שבו אני שומרת את הקלטות והתחלתי לחפש את הקלטת המדוברת. חיפשתי זמן רב – אך הקלטת נעלמה. כעת נוספו תפילות עזות שאמצא את הקלטת, אך כלום לא עזר והקלטת לא נמצאה. ככל שחלפו הדקות הרגשתי צער גדול יותר ויותר.
"כמה חבל, השיר ההוא היה כל כך מיוחד, כל כך מוצלח. דווקא הוא היה צריך להיעלם, ועוד בזמן שאין לי שום דבר אחר! נזכרתי בשיר והצטערתי כל כך, הוא באמת היה משהו מיוחד. ואז איזה קול קטן בתוכי אמר: 'שמעת? שמעת את זה? את חושבת שהשיר היה יפה, מוצלח, מיוחד. תגידי את זה שוב לעצמך'. באותו רגע נפל לי אסימון גדול. למה אני צריכה לומר לעצמי שבחים רק לאחר שהשיר נלקח ממני? מדוע אינני רואה את הטוב שבי לפני שלוקחים לי אותו? באותו רגע קיבלתי על עצמי להפסיק להסתכל על אחרים, להפסיק לפחד ולחשוב האם אני יותר או פחות, ולהאמין בטוב שהשם נתן לי.
לא עברו דקות מספר ומי מופיעה? הקלטת… את תפקידה היא כבר ביצעה בשלמות, ועכשיו היא גם יכולה לחזור".
דג מרוקאי עם פלפלים וניוקי
הניוקי הם בעצם כופתאות קטנות שמכינים מתפוחי אדמה. הן סופגות את הרוטב העשיר ומעצימות מאוד את טעמו של הדג. הסוד לניוקי מוצלחים הוא תפוחי אדמה אדומים, אפיה בתנור וכמה שפחות נוזלים כדי שלא נצטרך להוסיף הרבה קמח לתערובת.
דרגת קושי:
בינונית
זמן בישול:
2 דקות לניוקי ו־25 דקות לדג
10-8 מנות ראשונות
4 יחידות פילה דג ללא עור ועצמות
4 כפות + חצי כוס שמן זית
2 שיני שום כתושות + 8 שיני שום פרוסות
עגבנייה מגוררת
2 עגבניות קלופות וחתוכות לקוביות
פלפלון חריף קצוץ דק
4 פלפלים צבעוניים (רצוי שושקה) שטופים
כוס עגבניות שרי חצויות
חצי חבילה כוסברה קצוצה
כף גדושה פפריקה מרוקאית
חצי כפית כורכום
מלח
לניוקי:
4 תפוחי אדמה אדומים, אפויים שעה בחום של 180 מעלות על מלח גס
2 חלמונים
מלח ופלפל
⅓ כוס קמח
מכינים את הניוקי: קולפים את תפוחי האדמה ומגררים אותם בפומפייה לקערה. מוסיפים את הקמח והחלמונים, מתבלים במלח ומערבבים עד לקבלת תערובת אחידה. יוצרים "נקניקים" של בצק, ובעזרת סכין חותכים לפיסות. מבשלים את הניוקי במים רותחים כ־2 דקות, עד שהם צפים. מסננים ומוציאים.
בסיר רחב מטגנים ב־4 כפות שמן זית את 2 שיני השום הכתושות, העגבנייה המגוררת והפלפל החריף, דקה או שתיים להזהבה. חותכים את הפלפלים לרצועות ומוסיפים לטיגון של דקה או שתיים, מתבלים במלח. מוסיפים את השום הפרוס, קוביות העגבניות ועגבניות השרי, מתבלים במלח ומטגנים 5 דקות על אש בינונית. מניחים את פרוסות הדג על הירקות ומתבלים במלח גם אותן, מערבבים את חצי כוס השמן עם הפפריקה והכורכום ויוצקים על הדג. מפזרים את הכוסברה מעל הכול. מוסיפים כוס מים, מביאים לרתיחה ומבשלים מכוסה על אש נמוכה. אחרי 10 דקות מפזרים את הניוקי בתוך הרוטב וממשיכים לבשל עוד 10 דקות.
לתגובות:
דג מרוקאי עם פלפלים וניוקי. צילום: שושי גרינוולד