זו לא חנינה לנתניהו, זו חנינה למדינה

1

לציבור מבקריה ההולך וגדל של מערכת אכיפת החוק בישראל, שעומק שחיתותה נחשף כעת במלוא כיעורו בפרשת הפצ"רית וגרורותיה, יש סיבה טובה לרצות בהמשך משפטו של ראש הממשלה נתניהו. המסכת שהולכת ונפרסת במהלך המשפט המתוקשר לאורך שנות התנהלותו, תורמת עובדות וטיעונים רבים לכל מי שמתריע כבר שנים על הסיאוב, ההטיה הפוליטית ושיכרון הכוח שפשו כמחלה ממארת באגפים שלמים בייעוץ המשפטי, בפרקליטות המדינה, במשטרה, במח"ש, בפרקליטות הצבאית ובתקשורת.

עבירות מסמרות שיער נעברו לכאורה בהליכי החקירה והמשפט של נתניהו. נפתחה חקירה נגד ראש ממשלה מכהן בסעיפי אישום שלא אושרו על ידי היועץ המשפטי דאז, בניגוד לחוק. אמצעי לחץ פסולים ועברייניים הופעלו נגד מקורבי נתניהו כדי לחלץ מפיהם עדות מרשיעה או לשכנעם להפוך לעדי מדינה. האשמות שהתביעה אמורה הייתה לכאורה לדעת שאינן תואמות את העובדות, נכללו בכל זאת בכתב האישום. חומרים שפרקליטי הנאשם יכלו להשתמש בהם להגנתו הועלמו מהם בניגוד לחוק.
ועוד לא אמרנו כלום על התעקשות התביעה על סעיף השוחד, גם לאחר שהשופטים הבהירו שאין בו ממש. ועוד לא דיברנו על ההדלפות המגמתיות והמסולפות מחדרי החקירה, או על האכיפה הבררנית וסעיפי האישום התקדימיים שהומצאו לראשונה במשפט הזה, כדוגמת ההגדרה של "היענות עודפת" בסיקור עיתונאי (שכלל לא הוכח שהייתה) כמתת שניתן להאשים עליה בקבלת שוחד. שלא לדבר על התעקשות השופטים, המזיקה לאינטרסים לאומיים חיוניים, לכפות על ראש הממשלה להתייצב לעדות בבית המשפט שלושה ימים בשבוע, לא פחות, תוך כדי ניהול מלחמה רבת־חזיתות.
ככל שמתארך המשפט כך מתחזק הרושם שמדובר בתביעה שעומדת על כרעי תרנגולת, ושמלכתחילה נתפרו תיקים מופרכים בתפרים גסים לא כדי להשיג הרשעה, כי אין בהם חומר ראיות שיביא לכך, אלא כדי להדביק בנתניהו את כתם הנאשם ולדחוק אותו מהשלטון.

2

אולי יעניין אתכם

עוד מאת עמנואל שילה "עשינו המון, תנו לנו כוח להמשיך"

עוד מאת עמנואל שילה האנשים שהביאו הישגים חסרי תקדים ראויים להכרת הטוב

כל זה, אגב, לא אומר שנתניהו לא יורשע בסוף בהפרת אמונים בסעיף כזה או אחר. במערכת המשפט בישראל, ובמיוחד בצמרת בית המשפט העליון, יש מי שיעשו הרבה מאוד כדי לגונן על מערכת התביעה, במסגרת יחסי הגומלין והחברות השוררים בין שני הממסדים הממונים לכאורה על עשיית הצדק. במערכת המשפט שלנו יש מעט מדי שופטים אמיצים והגונים כמו אשר קולה, בעבר סגן נשיא בית משפט מחוזי וכיום נציב תלונות הציבור על השופטים. רק למעטים משופטינו יש את עמוד השדרה האישיותי והמוסרי שממנו צמחה היכולת שלו לעמוד מול הכרעת שני הרכבים בכירים ומול מתקפות אישיות מצד הפרקליטות, ולזכות את רומן זדורוב אחרי שנשפט למאסר עולם וישב בכלא 15 שנים על רצח תאיר ראדה. לכן סביר להניח ששופטי נתניהו במחוזי ירשיעו אותו בעבירה קלה כלשהי, כדי לא לגרום לקריסה מוחלטת של התביעה. ואם שופטי המחוזי יפתיעו ויזכו לחלוטין, יש להניח ששופטי העליון יעשו את העבודה ויצילו את כבודה של הפרקליטות.

3

מיצוי ההליך של משפט נתניהו פוגע בתדמיתה של מערכת אכיפת החוק ומחליש את כוחה, ומחזק את ידיהם של הדורשים לערוך בה רפורמות מקיפות ולנקות את הרפש מהאורוות. וכאן המקום להדגיש ששחיתות והטיית משפט במערכת אכיפת החוק הן חמורות הרבה יותר משחיתות במערכת השלטונית, משום שלמערכת אכיפת החוק אין שום תפקיד מלבד לעשות משפט צדק ואמת, ואם היא פועלת באופן הפוך היא מועלת בליבת תפקידה.
המערכת השלטונית ממונה על ביטחון, כלכלה, חינוך, תשתיות ועוד אלף משימות המהוות את ליבת תפקידה והצדקת קיומה, ובנוסף לכך היא חייבת לפעול במסגרת החוק, הצדק והיושר. אבל למערכת המשפט ואכיפת החוק אין שום תפקיד זולת אכיפת החוק, הצדק והיושר, ולכן אין דבר מושחת יותר מאשר מצב שבו "מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע". על כן ביעור השחיתות במערכת אכיפת החוק הוא קריטי הרבה יותר מאשר ביעורה במערכת השלטונית. כאשר המערכת השלטונית חוטאת, יש לנו מערכת אכיפת חוק שיודעת לטפל בה. לעומת זאת, ניסיון העבר ופרשת הפצ"רית בהווה מראים לנו עד כמה מערכת המשפט לוקה ביכולתה לטפל בעיוותים ובשחיתויות של עצמה.

4

להמשך משפטו של נתניהו יש אפוא ערך רב, גם אם באופן אישי הוא משלם על כך מחיר כבד. אבל על כף המאזניים השנייה מונחים אינטרסים לאומיים כבדי משקל שמטים את ההכרעה לטובת הפסקת המשפט – אם לא באמצעות משיכת התביעה על ידי מגישיה אז באמצעות חנינה.
החוק הישראלי קובע ובצדק שראש ממשלה יכול להמשיך לכהן גם אם הוגש נגדו כתב אישום וגם תוך כדי ניהול משפט. כאשר הקצב שבו מתנהל המשפט הוא סביר, וכאשר המצב הכללי במדינה הוא סביר ורגיל, ניתן לנהל את המדינה היטב גם תוך כדי ניהול משפט.

זה לא מצבנו כעת. המצב הביטחוני מתוח והאש יכולה לפרוץ שוב בכל רגע בעזה, בלבנון, באיראן ובתימן. מצד שני, גילה הקרוב לפרישה של ראש הרכב השופטים רבקה פלדמן־פרידמן ושאיפתה להגיע להכרעת הדין בטרם תפרוש, מונעים את האפשרות לקיים דיון אחד בשבוע בלבד, כמתבקש בעת שזמנו היקר של ראש הממשלה צריך להיות מוקדש למהלכים קריטיים ולהכרעות גורליות.
השהות הממושכת של ראש הממשלה בבית המשפט, והצורך לבקש תדיר את הסכמת השופטים לשחררו לעיסוקים דחופים, יוצרים מצב שבו מהלכיה של ישראל גלויים וחשופים, לפחות באופן חלקי, באופן שעלול לפגוע בביטחון המדינה. זו התנהלות אבסורדית וגרוטסקית, ויש צורך במבוגר אחראי ואובייקטיבי שישקול את טובת המדינה הכוללת ויבין שהאינטרס הציבורי החיוני מחייב להפסיק את המשפט. הנשיא יצחק הרצוג, שעד כה לא הצליח להיות משמעותי במיוחד בשלוש השנים הקשות שעברו עלינו, מחזיק בידיו את הסמכות ואת ההזדמנות לעשות את הטובה הזאת לעם ישראל, ומי יודע אם לעת כזאת הגיע למלכות.

5

יש הטוענים שהפתרון צריך להיות שנתניהו יפרוש מהחיים הפוליטיים, ובא לציון גואל. אך מעבר לכך שנתניהו הוא ראש הממשלה שרוב הציבור מעוניין בו וסומך עליו לפי ההכרעה בקלפיות וגם לפי הסקרים העדכניים, גם אין להשלים עם מצב שבו המזימה המושחתת להפיל את השלטון באמצעות תיקים תפורים משיגה את יעדה. לא ברור מה טובתו האישית של נתניהו, ייתכן שעדיף לו מצד עצמו להמשיך לנהל את המשפט וייתכן שלא. אבל לא על טובתו של נתניהו מדובר כאן, אלא על טובת המדינה. כולנו זקוקים לחנינה מהמשפט המייגע, המעוות והמזיק הזה.

לתגובות:

[email protected]