אחד הדברים הכי מעצבנים שאפשר לומר למי שנמצא בקושי זה "תשמח שאין לך צרות גדולות יותר". נכון, זה באמת משמח שאין לי צרות גדולות יותר, אבל זה לא מנחם בשום צורה. זה רק גורם לי להרגיש עוד יותר קטנה שאני כל כך סובלת מבעיות "קטנות".
ובכל אופן, לפעמים זהו לימוד אמיתי שיכול לשנות את כל זווית המבט, כמו שקרה לרחל חברתי בסיפור הבא.
"הדבר קרה אחרי חתונתו של בננו הבכור בשעה טובה ומוצלחת. האירוע כולו היה משמח במיוחד, אך צל כבד העיב על שמחתנו – הכיבודים לשבע הברכות בחופה. מערכת היחסים ביני ובין חמותי איננה פשוטה בכלל. פעמים רבות אני מרגישה שהיא מתערבת יותר מדי בחיי. בעלי הוא אדם עדין מאוד, וחמותי אישה דעתנית במיוחד. כך יוצא שדעתו של בעלי היא לא פעם ולא פעמיים – בעצם דעתה של חמותי. אני רוצה מאוד לכבד אותו ואותה, אך קשה לי כשאני מרגישה שבעצם הרצון שלו הוא רצונה של אימו…
"לא מעט ויכוחים התגלעו בינינו עם השנים, ותמיד השתדלתי לתפוס בחבל הוויתור. מאז היותי ילדה תמיד גידלו אותי על כך שלא סתם קוראים לי רחל ושיש לי מידת ויתור גדולה. אך בכל אופן המרמור הפנימי היה קיים. לפני החופה שוחחנו מי יקבל כיבוד לברכות והיה לנו ויכוח קטן בנושא. לי היה חשוב שיקראו למישהו ממשפחתי שחמותי לא ממש מעריכה, ובעלי היה בין הפטיש לסדן. אבל הפעם לא רציתי לוותר. היה לי חשוב שגם המשפחה שלי תקבל את הייצוג הראוי, ולא רק המשפחה של בעלי. ראיתי את חמותי מתלחשת ארוכות עם בנה הבכור, אותו אחד שעמד להכריז על הכיבודים מתחת לחופה, וזה חרה לי מאוד. בסוף באמת לא קראו לקרוב המשפחה שלי. הוא נפגע עד עמקי נשמתו, ושמחתי נעכרה".
אולי יעניין אתכם
חזרה לפרופורציה
"במשך כמה חודשים הסתובבתי עם כעס בבטן שלא ידעתי על מי להוציא אותו. על בעלי? על חמותי? התפללתי לה' שיעזור לי להתמודד עם הרגשות הקשים הללו, והוא עשה זאת בדרך לא צפויה. אנו נוהגים לארח מדי פעם זוגות מתקרבים, וכך יצא לי להכיר את מרים. שבת שלמה ישבה מרים וסיפרה לי סיפור כאוב במיוחד, סיפור הכרוך בגירושים של הורי בעלה כאשר האב והאם מסוכסכים ביניהם קשות. בעלה מוצא את עצמו קרוע בין שניהם, וכל ביקור של אחד מהם רווי כולו האשמות ותקיפות של הצד השני. חמותה ממש דורשת ממנה לעשות מעשים נגד בעלה לשעבר, רוצה שהיא תאסור עליו לפגוש את הנכדים ועוד דרישות קשות ביותר.
"במשך שעות הקשבתי לסיפור ולקשיים הנוראים שבהם היא נמצאת וליבי נכמר. לאט לאט, תוך כדי שיחה איתה, הרגשתי איך השיחה הזאת בעצם תורמת גם לי. פתאום החשיפה לקשיים כה גדולים של מישהו אחר עזרה לי לקבל פרופורציות לגבי הסיפור שלי. כך הגיעה הברכה והשלווה לליבי. אם מישהו אחר היה אומר לי 'תשמחי שאין לך קשיים גדולים יותר' קשה להאמין שזה היה מעודד אותי. אבל כאן, כאשר חוויתי זאת מקרוב, הבנתי שבאמת לפעמים אנחנו נתפסים לדברים קטנים ומנפחים אותם מעבר לפרופורציה שלהם, ושמחתי שהצלחתי ללמוד זאת בעצמי".
סופגניות סינרול
החיבור בין סופגניות לשושנים ממולאות בקינמון פשוט מושלם. זה גיוון מעניין ושונה מהרגיל, והריח והטעם של הקינמון פשוט מושלמים. את הכול מצפים בציפוי נפלא של אבקת סוכר ושמנת ומתקבלת סופגנייה שקשה להפסיק לאכול.
דרגת קושי:
קלה פלוס
זמן התפחה:
שעה עד לילה
כ־40 סופגניות
קילו קמח לבן
קוביית שמרים, שקית שמרית או 2 כפות שמרים יבשים
4 ביצים בטמפרטורת החדר
150 גרם חמאה מומסת
קורט מלח
½1 כוסות מים או חלב
חצי כוס סוכר
מעט תמצית וניל
שקית אבקת אפייה
שמן לטיגון
למילוי:
כוס סוכר
3 כפות קינמון
2 כפות גדושות אבקת נוגט
100 גרם חמאה מומסת
לציפוי:
100 גרם אבקת סוכר
4-3 כפות שמנת מתוקה
מכינים את הבצק: בקערת המיקסר מניחים את המלח, מעליו את הקמח, שמרים, סוכר, ביצים וכל שאר הרכיבים. לשים במהירות גבוהה 8 דקות לפחות, עד לקבלת בצק רך וחלק. מכסים ומעבירים את הבצק להתפחה עד הכפלת הנפח. רצוי ועדיף התפחה של לילה שלם במקרר.
להכנת הסופגניות: מערבבים את חומרי המלית לתערובת אחידה. מחלקים את הבצק לכדורים של 60 גרם כל אחד. מרדדים כל כדור לעלה מלבני בעובי חצי סנטימטר, מורחים עליו תערובת, מגלגלים לשבלול ומעבירים לריבוע נייר אפייה. מתפיחים שעה.
מחממים שמן לחום בינוני. בעזרת ריבועי נייר האפייה מכניסים בכל פעם כמה סופגניות לשמן, מטגנים על אש בינונית כ־2 דקות מכל צד, ומעבירים לנייר סופג.
מערבבים את חומרי הציפוי, יוצקים על הסופגניות ואוכלים חם.
לתגובות:
סופגניות סינרול. צילום: שושי סירקיס