האמריקנים להוטים לעבור לשלב ב' – האם נתניהו יעמוד בלחץ?

כשהנשיא דונלד טראמפ נשאל לפני ימים אחדים על ההתקדמות לעבר שלב ב' בתוכניתו, הוא השיב בסגנונו הנחרץ: "זה הולך טוב. זה יקרה בקרוב מאוד". ימים ספורים אחר כך כבר נודע כי ראש הממשלה נתניהו מוזמן בעוד שבועיים לפגישה מדינית עם הנשיא טראמפ. הדחיפות לפגישה היא הרצון האמריקני להכריז על הכניסה לשלב השני של תוכנית טראמפ בעזה עוד לפני סוף השנה האזרחית. המסר לישראל ברור: אי אפשר יותר להמתין עם הצעדים שיובילו לשיקום מסיבי של הרצועה והקמת מנגנון שלטוני יציב בעזה.

עיקר המחלוקת בשלב זה בין האמריקנים לישראל נוגעת לסוגיית פירוק חמאס מנשקו. בעוד האמריקנים סבורים כי מדובר בתהליך ממושך והדרגתי שיארך שנים, בישראל דורשים לא להתקדם בשלבי התוכנית לפני פירוק חמאס מנשקו. גורמים בישראל גם מביעים התנגדות לתוכנית היום שאחרי בעזה, הכוללת את הקמתו של גוף בין־לאומי לניהול הרצועה, שעדיין לא ברור מי המדינות שיחברו אליו, וכן מנגנון פלשתיני שינהל את הפן האזרחי. הכנסת כוח שיטור מטעם הרשות הפלשתינית, סוברים הגורמים הללו, עלולה להחיות מחדש את רעיון שתי המדינות והקמת מדינה פלשתינית.

יש לומר כי למרות הלהיטות האמריקנית להזדרז ולעבור כבר לשלב הבא, נדמה שהמציאות בשטח לא תואמת כל כך את התוכניות. חמאס אומנם מצהיר כי הוא מוכן לדון בשלב הבא בעסקה, אבל בפועל מקדיש את זמנו להתאוששות ולביסוס וחיזוק שלטונו ברצועה. גם הנהגת חמאס הבכירה לא מראה כל כוונה להוריד את הידיים מהגה השלטון בעזה, וחוזרת ומבהירה כי חמאס לא מתכוון להתפרק מנשקו בשום אופן. כך, למשל, בשבת האחרונה נשא ראש חמאס חו"ל, חאלד משעל, נאום בכנס באיסטנבול והבהיר כי: "יש להגן על פרויקט ההתנגדות ועל כלי הנשק שלו. איזו עוצמה יש לאומתנו בלי ההתנגדות? איזו עוצמה בלי נשק?". בכיר אחר בחמאס, טאהר א־נונו, אמר לאל־ג'זירה כי "חמאס מוכן להגיע להסכם של הפסקת אש ארוכת טווח, בתנאי שישראל תתחייב לחלוטין להפסקת אש" – תנאי בלתי אפשרי מבחינת ישראל שמחויבת להבטיח בכוחות עצמה את ביטחונה. א־נונו גם דחה את האפשרות שכוח רב־לאומי יפרק את "ארגוני ההתנגדות" מנשקם.

זאת ועוד. הכוח הרב־לאומי שאמור להיכנס לעזה מיד עם המעבר לשלב ב' ולפעול להשלטת הסדר ופירוז הרצועה, לא רק שאינו מגובש דיו, אלא שמדינות רבות – עוד טרם השתלבותן בכוח – מסתייגות מעימות אפשרי עם חמאס ברצועה. ולכל זאת מצטרפת הציפייה הישראלית להשבתו של החטוף האחרון רב־סמל רן גואילי לקבר ישראל.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת רבקי גולדפינגר ההצלחה מסחררת: החות'ים נערכים לפלישה לישראל

עוד מאת רבקי גולדפינגר נרצח בפיגוע ירי בבנימין: מרדף נרחב אחר מחבל

המוקש בעת הזאת הוא הפער העצום בין הצדדים. הממשל האמריקני לוחץ להכריז על ההתחלה של שלב ב' בהסכם, גם במקרה שהחלל החטוף האחרון לא הוחזר עדיין, ומצפה מישראל לעמוד בתנאי ההסכם שכוללים נסיגה ישראלית, הכנסת כוח ייצוב רב־לאומי, פתיחת מעבר רפיח באופן מלא, הקמת ממשלת הטכנוקרטים ושיקום מסיבי של הרצועה. ישראל מצידה דורשת קודם כול את השבת גופתו של החטוף, בד בבד עם פירוז הרצועה ופירוק חמאס, ורק לאחר מכן את המעבר למימוש הצעדים הבאים.

בינתיים, מכבש הלחצים על ישראל רק הולך וגובר. נדמה שהאמריקנים והמתווכות נחושים לדהור קדימה, ודווקא בשלב הקריטי הזה – אחרי שנתיים של מלחמה, ולקראת נסיעה מדינית של נתניהו לוושינגטון – לא ברור כיצד ישראל תצליח לעמוד בפרץ הלחצים הבין־לאומיים, ולא תוותר על מימוש שלב א' במלואו לפני המעבר לשלב הבא.

הפנים של טראמפ בעולם

אלוף משנה במילואים פרופסור גבי סיבוני, חוקר במכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון, מדגיש כי למרות הלחצים האמריקנים והבין־לאומיים, ישראל חייבת לעמוד על שלה ולא לוותר, ובמיוחד כשהדברים מעוגנים בתוכנית טראמפ: "יש הסכם עם טראמפ, וההסכם הזה מחייב את כל הצדדים, כולל את נשיא ארצות הברית טראמפ. לכן, מה שסוכם, זה מה שצריך להיות", הוא פותח, "יש פה שתי נקודות חשובות ביותר שמעכבות את ההתקדמות לשלב הבא מבחינתה של ישראל: האחת היא השבת גופתו של החלל החטוף רן גואילי, והשנייה היא פירוק חמאס ופירוז הרצועה".

לגבי השבת החטוף האחרון, יש טענות מפי גורמים שונים בעולם שזה לא אמור לעכב את המשך קיום ההסכם.

"אנחנו צריכים לעמוד על כך", מבהיר סיבוני, "אנחנו חייבים לא לזוז לשום שלב עד שהם לא משיבים את גופת החטוף. זה בעיניי נושא קריטי. לא מתקדמים עד שהם לא עושים את מה שהם מחויבים לעשות. חמאס צריך לעמוד בהסכם, וישראל חייבת לעמוד על כך שהוא ישיב לנו את החטוף. אם נתקדם לשלב הבא זה יתמסמס לעוד 20 שנה ואולי לעולם. לכן צריך לדאוג שזה יקרה עכשיו", הוא אומר בנחרצות.

בעניין פירוק חמאס הודף פרופסור סיבוני את האמירות המפורשות של הנהגת חמאס שהם לא מתכוונים לעשות זאת, וכן את הטענה של האמריקנים שמדובר בתהליך ארוך שנים. "אני לא יודע למה הם מתכוונים כשהם אומרים שנים. פירוק חמאס צריך לקרות מיד. חמאס לא יתפרק מעצמו, זה ברור. אסור גם לקבל את כל הפטנטים האלה של חמאס שאומר 'אנחנו נפקיד את הנשק בידי גורמים כאלה ואחרים'. שום דבר. יש לקבוע מדדים ברורים בעניין הזה. חשוב להגדיר בדיוק מה זה אומר פירוק מנשק, ולהבהיר שזה כולל גם נשק קל ולא רק נשק כבד. כל הנשק של חמאס צריך וחייב להיות מחוץ לידיים של חמאס. צריך לפרק אותו ולהוציא את הדבר הזה מהידיים שלו".

והם יישארו בעזה?

"למיטב ידיעתי מוסכם שיקבלו חנינה. אבל שלא נתבלבל, זה לא משנה אם חמאס בלי נשק או עם נשק, כי יש בעזה אספסוף ברברי שיוציא מתוכו חמאס חדש. הוא יוציא מתוכו המון מוסת שישאף להשמיד את ישראל. זה באתוס שלהם וזה לא ישתנה. ולכן אנחנו צריכים לעמוד על כך שהרצועה תהיה מפורזת. זה אומר שלא ייכנס לשם שום אמל"ח, כי גם עכשיו בתוך הסיוע ההומניטרי הם מבריחים אמצעי לחימה ואפילו חלקי רחפנים. מי שחושב שחמאס הניח את הרצון להילחם בישראל לא יודע על מה הוא מדבר. לכן צריך לעמוד על פירוז הרצועה בצורה עקבית ולא מתפשרת", הוא מדגיש. "חייבים לפרק את חמאס, פשוט כמו שאת שומעת, לפרק את הארגון הזה".

אבל אף אחד לא יעשה את זה בשבילנו.

"אז אנחנו נעשה את זה. זה לגמרי אפשרי. אנחנו נכנסים לעזה ומפרקים את חמאס".

אתה רואה סיטואציה שישראל מניעה שוב מלחמה ושמאפשרים לה את זה?

"זו חייבת להיות ההתעקשות שלנו. יש הסכם, וצריך לדרוש שייושם בצורה יסודית בלי לזוז ממנו מילימטר. זה ההסכם וראש הממשלה צריך לעמוד על כך מול הנשיא טראמפ. אי אפשר שלא", הוא פוסק, "גם טראמפ עצמו, כשהוא לוקח בחשבון איך מסתכלים עליו בעולם, אם הוא יבין שיש חבורה של 20,000 מחבלים בעזה שמצליחים להשפיל אותו, איך הפנים שלו יהיו בעולם? מול רוסיה, מול אוקראינה? לכן הסיפור הזה הוא סיפור קריטי גם לטראמפ וחייבים לעשות את המהלך הזה בשלמותו. אי אפשר להתקדם לשום שלב בלי לפרק את חמאס ולפרז את הרצועה, נקודה".

הרמטכ״ל, רב־אלוף אייל זמיר, אמר השבוע ש״הקו הצהוב הוא קו גבול חדש – קו הגנה קדמי ליישובים וקו התקפה". האם לדעתך ישראל צריכה להתעקש לשמור עליו?

"על פי תוכנית טראמפ, ישראל אמורה לסגת מהקו הצהוב במסגרת שלב ב' ואת השטח אמור לתפוס כוח רב־לאומי. ישראל מחויבת להסכם. אבל הקו הצהוב הוא קו ביניים, שאך ורק אחרי פירוק חמאס ישראל אמורה לסגת ממנו. רק כשזה יושלם ישראל תיסוג לקו הפרימטר, לא לפני כן".

לנצח במלחמת התודעה

עורך הדין שגיב אסולין, בכיר במערכת הביטחון לשעבר וכיום חוקר בכיר במכון הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מדגיש כי למרות הלחץ המאסיבי על ישראל, עליה לעמוד איתן בשמירה על האינטרסים הביטחוניים והמדיניים: "שלב ב' יכול להיות בשביל מדינת ישראל גם הזדמנות אסטרטגית, אם אנחנו נפעל בעיניים פקוחות. אבל זה אם מאוד גדול, רק אם אנחנו נתנהל לא כמו שהתנהלנו לפני 7 באוקטובר".

למה אתה מתכוון?

"קודם כול, ודאי שיש לנו את התנאים שהציבו האמריקנים בעצמם, של פירוק חמאס מנשק והשבת החטופים כולם. ובזמן שאנחנו מדברים, רן גואילי הי"ד עדיין לא חזר".

הטענה היא שזה רק עניין של זמן עד שזה יקרה.

"אני קושר יחד את פירוק חמאס מהנשק ואת השבת הגופה של רן, זיכרונו לברכה. כי צריך להבין שהדברים האלה הם מבחן מציאות לכל האזור. כולם מסתכלים עלינו, ואם האירוע הזה לא יטופל בנחרצות ובצורה חדה אז כל התהליך של מעבר לשלב ב' מאבד מהמשמעות שלו", מתריע אסולין, "אם ישראל תאפשר בסיטואציה הנוכחית התפשרות כזאת או אחרת באחת משתי הנקודות האלה, ישראל תיגרר לסבב נוסף".

אסולין הודף את ההצעה להתיר לחמאס לשמר את נשקו: "ארגון טרור שממשיך להחזיק בנשק, נשאר ארגון טרור. אין מציאות כזו שארגון טרור מחזיק בנשק ונעשה ארגון אזרחי".

בכל מקרה, חמאס מבחינתו לא מתכוון למסור את הנשק.

"צריכים להיות ברורים ולהתעקש שאין דבר כזה שחמאס נשאר עם נשק ואנחנו מתקדמים לשלב ב'. בלי נטרול חמאס מהנשק, מדובר יהיה בכישלון אסטרטגי ידוע מראש", הוא קובע, "ישראל צריכה להיות מאוד חזקה בשלב הזה מול השותפים. צריך להיות פירוק מלא של אמצעי הלחימה, שליטה על מנגנוני הפיקוח ולא באמצעות משקיפים כאלה או אחרים. צריך לוודא שלישראל יהיה פיקוח מלא על המנגנונים ברצועה, ולוודא עצירה מוחלטת של ייצור הרקטות ובניית מנהרות".

אסולין רואה בהתעקשות של ישראל להשבת החלל החטוף צעד קריטי: "אני יודע שאולי יש כאלה שמסתכלים על העניין של החזרת גופתו של רן גואילי ז"ל כמשהו שהוא כבר גמור, אבל אני לא בטוח שזה המצב. צריך להבין שזה לא רק מבחן מוסרי־לאומי, אלא זה גם אירוע הרתעתי סופר חשוב. אם אין קודם כול החזרה של רן – זו תהיה פגיעה ישירה בדוקטרינה הישראלית. אנחנו צריכים להבין שזה יהיה ניצחון תודעתי לחמאס. בזירה הזאת זה אירוע שהוא יותר חשוב מכל ניצחון צבאי טקטי כזה או אחר. המשמעות של השארת הגופה אצלם, חס וחלילה, בעולמות התודעה מול העולם הערבי ומול העולם כולו, היא ניצחון. וכבר הבנו שלפעמים לניצחון בעולמות התודעה יש השפעה הרבה יותר גדולה מניצחונות בקרבות פיזיים".

כיצד לדעתך ישראל צריכה לפעול?

"ישראל צריכה לעמוד בצורה מאוד ברורה על העקרונות שנקבעו על ידי האמריקנים עצמם, ולהסביר שבלי החזרת הגופה של רן גואילי, ובלי פירוק מלא של חמאס מנשקו – לא תהיה בשום פנים ואופן התקדמות לשלב ב'", הוא שב ומדגיש, "כולם מסתכלים על שלב ב' כהזדמנות מדינית, אבל אני מציע קודם כול להסתכל על זה כצינור חמצן לאויב. כי מי שנמצא במצוקה מאוד גדולה, מי שהובס, מי שביתו הרוס, זה האויב. מי שנמצא תחת לחץ צבאי זה חמאס, ומי שלא מחזיק בשטח זה חמאס. לכן, כל שינוי מהמצב היום הוא לטובתם והוא בגדר הזרמת חמצן", הוא מסביר, "אנחנו מייצרים לעצמנו לחץ פנימי ואסור שניגרר לזה. השאלה עכשיו היא האם אנחנו מעמיקים את ההרתעה כאבן בסיס להמשך, או שאנחנו חוזרים לימים הנוראים של הקונספציות של לפני 7 באוקטובר, עד כדי כך".

אתה רואה סיטואציה שישראל אומרת: אנחנו נכנסים שוב, מטילים מצור, ומתחילים לפרק בעצמנו את חמאס?

"בסיכום עם ארצות הברית, בהחלט כן. חמאס אומרים שהם לא מתכוונים להתפרק מהנשק, אז ישראל צריכה לומר: אנחנו מוכנים ורוצים להתקדם לשלב ב', שאנחנו רואים בו גם הזדמנות אסטרטגית נוכח המערכה הכללית, אבל כדי שזה יקרה, אנחנו צריכים להגיע לפירוק של חמאס. ישראל צריכה להיות במצב שהיא מוכנה להפעיל כוח כדי לעשות את זה, אבל בגיבוי אמריקני".

ואם אין גיבוי?

"הנשיא טראמפ בעצמו יצר תוכנית. הוא שם אותה על השולחן ביחד עם שותפים, יש פה צד אחד שלא מקבל את התוכנית הזאת ולא מתקדם על פיה וזה חמאס. ישראל יכולה להיות במצב שהיא נלחצת ועוד פעם מגמגמת ונגררת לשלב הבא, ויכול להיות מצב אחר שאנחנו אומרים שאנחנו מעוניינים להתקדם לשלב ב', אבל בהינתן ביצוע התנאים שהנשיא עצמו קבע שיתרחשו. על פי התוכנית חמאס חייב להתפרק, ואנחנו גם מוכנים לעשות את זה פיזית אם צריך, אבל בגיבוי אמריקני", הוא מתאר את התהליך הרצוי.

"ארצות הברית הרי לא תשלח כוחות לעשות את זה בפועל וגם לא מישהו אחר, והיחידים שיכולים לעשות זאת הם אנחנו, אבל האירוע הזה צריך להיות לא עוד סבב. לתודעה ולהשפעה היום יש כוח עצום, ואם נכנסים למערכה כזאת היא צריכה להיות מתוך גיבוי אמריקני ובהסכמה של הגורמים הערביים, בגלל שחמאס מפר את ההבנות".

אתה מדבר על החשיבות שבמימוש התוכנית, אבל לדעתך ישראל צריכה להסכים להכנסת הרשות הפלשתינית לעזה? הרי גם זה חלק משלב ב'.

"עוד חזון למועד. אני בוודאי נגד החלפה של גורם טרור אחד בגורם טרור אחר. אבל אנחנו צריכים להתנהל בחוכמה מול ארצות הברית והשותפים האזוריים ולהסתכל צעד־צעד. כרגע נמצאים על הפרק שני דברים שעדיין לא התקיימו ואנחנו לא יכולים לדלג על מימושם. אנחנו לא יכולים לחזור למציאות של 'הרגעת הזירה', 'שקט תמורת שקט' ו'שקט תמורת זמן'. היינו בסיטואציה הזאת די והותר".

אסולין מבקש לחדד: "גם נוכח שיתוף הפעולה האמריקני יש לשים לב. אסור לנו להיות כמי שמבקשים חסות אמריקנית. אנחנו צריכים לנצל את החסות הזאת כדי לייצר הרתעה, לא להיתפס כמי שמבקש חסות אמריקנית וכמי שנתלה בה. האמריקנים, כמו שכבר הבנו בממשל טראמפ, מתחברים לגורם שמוביל, יוזם ומייצר הצלחות וניצחונות ושיש לו מדיניות ברורה. אם אנחנו נגמגם, אם נתחיל להתגמש ולוותר – יכפו עלינו דברים נוספים. אנחנו נמצאים בנקודת מבחן מדינית־היסטורית קריטית", הוא אומר בהדגשה, "ואיך שנתנהל פה על שתי נקודות שהן כביכול לא דרמטיות בעיניים לא ישראליות, של החזרת גופת החטוף האחרונה אחרי שהחזרנו את כולם, ופירוק החמאס שלכאורה כבר מוחלש, מפורק ומובס – זה ישפיע על מעלה הדרך. אסור בתכלית האיסור שזאת תהיה הגישה של ישראל. זו שעת מבחן. הגישה של ישראל צריכה להיות: להקפיד על קוצו של יוד על פי תוכנית טראמפ. זה המסר שצריך להעביר לאמריקנים. ראש הממשלה נתניהו צריך לומר לטראמפ: אנחנו מוכנים להיכנס בעצמנו לפרק אותם מהנשק, ולהשלים את המשימה כדי להתקדם, אדוני הנשיא, לשלב הבא בתוכנית שאתה הובלת. זהו מבחן לאומי, זהו מבחן ערכי, וזהו מבחן על גורל ההרתעה של ישראל לא מול החמאס בלבד, אלא מול איראן ומול כל העולם הערבי, וחשוב מאוד שנסביר לטראמפ ולממשל האמריקני שזה מה שיביא ליציבות אזורית. ההתעקשות הזאת של ישראל וההקפדה על כל פרט ופרט בתוכנית היא קריטית. ואם אנחנו נגמגם כעת, בוודאות גם לא תושג יציבות".