התחלה// נולד בתל אביב, אך בגיל שלוש עבר עם משפחתו לגבעת שמואל, "שהייתה אז יישוב עם דימוי של עבריינות וטיפוסים כמו משפחת אלפרון. ככל שהשנים עברו הגיעו יותר דתיים והמקום השתפר, עד שהפך לעיר הדתית שהוא היום". הבכור מתוך שבעה אחים.
אבא// אבי רט (66), איש חינוך ותקשורת מוכר שפעל לאורך השנים בערוץ 7, בטלוויזיה ובמכון ש"י. "אבא הוא דמות ציבורית מוכרת מאוד. לאורך השנים הוא שילב בין עשייה תקשורתית ענפה לעבודה חינוכית מעמיקה".
אמא// חגית ז"ל, נפטרה לפני כמה שנים לאחר שחלתה. "היא הייתה העוגן שלנו בבית, זו שגידלה אותנו והייתה נוכחת בחיינו בכל רגע. מבחינתי שניהם דמויות למופת, והשילוב בין אבא לאמא בנה את מי שאני".
ספסל הלימודים// למד ביסודי בבית הספר 'סגולה' בבני ברק, מוסד שנחשב אז לאופציה התורנית יותר באזור. "היינו נוסעים לשם כל יום בהסעה. רוב המורים היו חרדים, מה שהיה די מקובל בבתי הספר הדתיים של אותה תקופה, וזה לא נראה לנו חריג. אהבנו ללמוד שם, זה היה מקום טוב. בהמשך עברתי לישיבה התיכונית קריית הרצוג בעיר".
אולי יעניין אתכם
ספרא וסייפא// בתום כיתה י"ב עבר ללמוד בישיבת ההסדר בקרני שומרון, ובשנת 2000 התגייס למסלול הסדר בחיל התותחנים. "התגייסנו רגע לפני היציאה מלבנון ופרוץ האינתיפאדה השנייה. עוד הספקנו לשהות בסוללה בלבנון פעם אחת במהלך הטירונות, וזמן קצר לאחר מכן צה"ל נסוג. השירות עצמו עבר בתעסוקה מבצעית שגרתית בלי אירועים מיוחדים או מבצעים רחבים".
החצי השני// בתחילת שיעור ד' בישיבה התחתן עם מלי. "השידוך הגיע דרך רכזת השירות הלאומי שלה, שהייתה שכנה שלנו בגבעת שמואל וחברה של אמא שלי. היום היא עקרת בית, כפי שהייתה אימי, ומקדישה את זמנה לגידול הילדים שלנו".
אקדמיה// המשיך ללמוד בישיבה בקרני שומרון כאברך עד שיעור ט', שבמהלכו השלים סמיכה לרבנות ותואר ראשון בחינוך במכללת מורשת יעקב. בהמשך פנה ללימודים גבוהים באוניברסיטת בר אילן. "הלימודים לתואר הראשון פתחו לי את התיאבון להרחיב את הידע האקדמי. התלבטתי בין פסיכולוגיה והיסטוריה לפילוסופיה, ולבסוף בחרתי בפילוסופיה כללית. הרגשתי שפילוסופיה יהודית מתאימה יותר לעולם הישיבתי, בעוד שהאקדמיה היא המקום ללמוד בו פילוסופיה כללית. זה מסלול שלא מתאים לכל אחד, אבל בשבילי באותה נקודת זמן הוא היה נכון. השלמתי תואר שני ודוקטורט, כשבמקביל למדתי במכון הגבוה לתורה בבר אילן, מה שאפשר לי להקדיש את זמני ללימודים".
הדוקטורט// מחקרו האקדמי התמקד בנקודת המפגש שבין אמונה למוסר, ובהמשך עובד לספרו 'אמת וחובה': "את התזה לתואר השני כתבתי על מוסר מלחמה והתפיסה של המלחמה כעימות בין קולקטיבים. בדוקטורט, שנכתב בהנחיית ד"ר יהודה שנאל, עסקתי בקשר שבין אלוקים, חובה ומוסר. ביקשתי להראות שאלוקים הוא הבסיס האפשרי היחיד למוסר, ושבלעדיו לא יכול להיות מוסר תקף. לפני כמה שנים הוצאתי את הספר 'אמת וחובה', המבוסס על המחקר ועוסק בנושאים הללו בשפה נגישה יותר לציבור הרחב".
פרנסה// עם סיום הדוקטורט החל לעסוק בכתיבה ובעריכת תכנים במגוון פלטפורמות, תוך שהוא מוציא לאור את ספריו. "כתבתי ל'תלמוד הישראלי' שאבי היה ממייסדיו, ערכתי ספרים ופרסמתי טורים. עם הזמן התרחבה העשייה וכיום אני כותב ל'ותן חלקנו', ובשנים האחרונות גם במגזין 'אפוק', שם אני כותב טור חודשי ומשמש כעורך חדשות. במקביל אני ממשיך לעסוק בעריכת ספרים ובעבודות כתיבה נוספות".
מענה לאתאיזם// ספרו הראשון, שיצא בימים אלה במהדורה חדשה, נולד מתוך צורך אינטלקטואלי להתמודד עם גל האתאיזם החדש של תחילת שנות האלפיים. "השתמשתי בכלים של הפילוסופיה האקדמית כדי להשיב מלחמה. כתבתי טורים ופוסטים בנושא, ומתוכם גיבשתי את הספר 'פשוט להאמין', שמסביר את בסיס האמונה בצורה הגיונית ורציונלית. זהו מענה ישיר להתקפות על עולם האמונה, וברוך ה' הספר הצליח מאוד ונמכר היטב עד היום".
אמונה מקצועית// בימים ההם היה חבר במכון ידעיה, המוכר כיום כמכון עולמות, שהוקם כדי לתת מענה מקצועי לסוגיות אמוניות. "המכון הוקם על רקע הצורך לתת מענה רציני ומקצועי ליציאה בשאלה ולשאלות באמונה. כרגע המכון פחות פעיל, אבל אני מקווה שהוא יצליח להתאושש ולחזור לפעילותו החשובה".
בין העולמות// ספרו השני 'פנטזיהדות' הוא חיבור פילוסופי־עיוני המבקש לגשר בין עולם הדמיון למציאות המוחשית. "הספר בוחן את מושגי המציאות והדמיון ואת הזיקה העמוקה ביניהם. רציתי לחקור כיצד כוחו של הדמיון משתלב בתוך המחשבה היהודית, ולהראות שהגבולות בין הממשי למופשט ביהדות הם הרבה יותר גמישים ומפרים ממה שנדמה לנו במבט ראשון".
אימה ופחד// במהלך השנים פרסם בפייסבוק סיפורי אימה קצרים, ז'אנר שהוא מחובר אליו עוד מילדותו. "התחום הזה תמיד משך אותי. כילד הייתי מרותק לכל סדרה או פרק שעסקו ברוחות רפאים, ולצד המשיכה לנושא סבלתי גם מפחדים רבים. דווקא בגלל שזה הפחיד אותי, זה גם ריתק אותי. חשבתי שאם אקרא ואבין את זה, אצליח להתגבר על הפחד. כך נכנסתי לעולם הזה, ועד היום אני עוסק בו רבות דרך ספרים וסרטים".
מול המסתורין// בסיפוריו ובספריו הוא מבקש ליצוק תוכן עמוק לז'אנר האימה, ומסביר כי מדובר ברגש שיכול להפוך לדתי: "האימה מופיעה בחזיונות של אברהם אבינו, באיוב ובדניאל, ויכולה להוביל לגילוי אלוקי. יש להבדיל בין פחד טבעי, כמו מפגיעה פיזית, ובין האימה, שהיא התייצבות מול המסתורין והבלתי נודע שמערער את תפיסת הקיום. סיפור אימה שמזעזע את האדם יוצר מעין התגלות קטנה שאפשר לקחת למקומות גבוהים. על בסיס התובנות האלה כתבתי את הספר העלילתי הראשון שלי, 'בנפול תרדמה', שנוגע גם הוא בשאלות של מציאות ארצית מול על־טבעית".
פנטזיה ומוסר// ספרו החדש, 'יחידת האוב', שרואה אור בימים אלה, נכתב בצל המלחמה הנוכחית ועוסק בדילמות מוסריות קשות באמצעות עלילה דמיונית: "הספר הוא פנטזיית אימה המתארת יחידה סודית בצה"ל העוסקת בהנפשת מתים והעלאה באוב למען הגנת המולדת. למרות המעטפת הדמיונית, הספר נוגע בשאלות רציניות של מוסר לחימה והקרבה עצמית. המציאות הקשה של המלחמה השפיעה מאוד על הכתיבה, ודרכה אני בוחן בצורה עקיפה עד כמה רחוק אפשר ללכת כדי להגן על עם ישראל".
חסד של אמת// לפני כ־12 שנים, עוד בראשית פעילותו של ארגון 'מתנת חיים', החליט לתרום כליה לאדם שלא הכיר. "ראיתי מודעות של הארגון בעלוני השבת ושאלתי את עצמי: למה לא? לדברי הרב ישעיהו הבר זצ"ל, מייסד העמותה, הייתי בין מאה התורמים הראשונים. בהתחלה חשבתי שמדובר בתהליך פשוט יותר מכפי שהוא באמת, אבל ברוך ה' הכול עבר על הצד הטוב ביותר. אני מלא שמחה על הזכות שנפלה בחלקי לעשות את הצעד הזה".
אם זה לא היה המסלול// "במהלך לימודי הפילוסופיה שקלתי ברצינות לפנות לקריירה אקדמית, אך המציאות הובילה לנתיב אחר. תמיד אמרתי לעצמי שאם לא אצליח להתפרנס מכתיבה והגות אעשה הסבה להייטק, אבל זה לא משהו שבאמת רציתי לעשות, ואני שמח שהדברים התגלגלו כך".
במגרש הביתי:
מה הלו"ז// משכים קום בכל בוקר בשעה ארבע, מנצל את השעות השקטות לכתיבה ולקריאה ומתפלל ותיקין. "אלו השעות האהובות עליי ביום. לאחר התפילה אני חוזר הביתה ומתחיל בעבודת עריכת החדשות ובמשימות האחרות שלי. עובד ברצף עד הצהריים, ואחרי תפילת מנחה ומנוחה קצרה ממשיך בכתיבה ועריכה עד הערב. בסביבות השעה עשר או אחת עשרה בלילה אני פורש לישון".
פלייליסט// "הטעם המוזיקלי שלי מגוון ונע בין סגנונות שונים, החל ממוזיקה חסידית ופופ ועד לצלילים רחוקים מהמזרח. בין היתר אני אוהב להאזין למוזיקה יפנית. זה סגנון שקשה להגדיר במדויק, אבל יש בו משהו שמאוד מדבר אליי".
השבת שלי// "אני מאוד אוהב את השבת. יש לי יעד קבוע – לסיים לקרוא ספר שלם בכל שבת. בשבתות החורף זה מאתגר יותר, אבל בימי הקיץ אני בדרך כלל מצליח לעמוד במשימה. פרט לקריאה, זה הזמן שלי להשלים שעות שינה ולהיות עם המשפחה".
דמויות מופת// צבי קמיל ז"ל, סבו מצד אימו, שהיה ממקימי הכור הגרעיני וחתן פרס ביטחון ישראל. "הוא שילב בצורה מדהימה בין גאונות מדעית ליהדות שורשית וחזקה – היה טובל במקווה וקם בכל בוקר לתפילת ותיקין. השילוב הזה בין אמונה פשוטה ולא מתנצלת, עם כל סיפורי הצדיקים והמסורת בלב תל אביב, ובין חיבור עמוק למדע ולמדינת ישראל, היה מבחינתי מודל לחיים ללא פשרות".
מפחיד אותי// "אני מפחיד אחרים".
משאלה// "להרחיב את מעגלי ההשפעה של היצירות ולהגיע לקהלים חדשים. שהספרים שלי יהיו רבי־מכר ויגיעו לכמה שיותר אנשים כדי להשפיע עליהם לטובה. השאיפה היא גם לראות אותם מעובדים לסדרות מצליחות, שיביאו את התכנים והרעיונות הללו אל המסך".
כשאהיה גדול// "אני מקווה להמשיך לעשות בדיוק את מה שאני עושה עכשיו – לשבת מול המחשב, לקרוא ולכתוב".
לתגובות:
