ליברמן: "נתניהו ישב עם קושנר והסכים למדינה פלשתינית"

השבוע הפוליטי הסוער שעברה ישראל מסמן את הכיוון שאליו צועדת מערכת הבחירות המתקרבת. גם הנושאים שבהם עסק השיח השבוע יהיו אלה שיעמדו בליבת מערכת הבחירות, החל ממחדלי המלחמה ותוצאותיה, וכלה כמובן בחוק הגיוס. סקרי המנדטים שמתפרסמים כל העת מציירים מפה פוליטית ללא הכרעה, כאשר אף אחד מהמחנות הפוליטיים לא מצליח לגבש רוב של 61 בכנסת, למעט אירועים חריגים. לצד זאת, הסקרים כן מצביעים על אחת התופעות הבולטות במערכת הבחירות: התחזקותה הדרמטית של מפלגת 'ישראל ביתנו'.

אל חדר ישיבות הסיעה של מפלגת ישראל ביתנו אנחנו נכנסים בעיצומו של אחד הימים הדרמטיים שידעה ישראל בשנים האחרונות. הריאיון עם יושב ראש ישראל ביתנו, חבר הכנסת אביגדור ליברמן, הוקדם בשעה בשל הישיבה המיוחדת שנערכה בכנסת לכבוד ביקורו של ראש ממשלת אלבניה בישראל. רגעים ספורים לאחר שאנו מתיישבים בכיסאות שבחדר הראשון שבקומת הסיעות, הטלפון של ליברמן מתחיל לצלצל. "שלום הרב", הוא אומר, לפני שהוא יוצא לחדר הצדדי. כמה דקות לאחר מכן הוא שב לחדר ישיבות הסיעה. "יש זיהוי על רן. הסיוט נגמר. עוד מעט ניתן יהיה לספר את זה לכל המדינה", הוא אומר בחיוך. כמה דקות מאוחר יותר הציבור הישראלי כולו קיבל את הבשורות על השבתו של רן גואילי לקבורה בארץ. ביום רביעי אלפים ליוו את גואילי במסע הלוויה.

עכשיו, כשרן הושב הביתה ולא נותרו עוד חטופים בעזה, אפשר להסתכל על תוצאות המלחמה במבט מפוכח. בעיניך אלה תוצאות טובות, כאלה שישראל יכולה להיות מרוצה מהן?

"ודאי שלא. באמצע אוגוסט 2025 נתניהו נתן הצהרה לתקשורת ובה הוא הסביר מה נחשב הניצחון המוחלט של ישראל. היו שם חמש נקודות: פירוק חמאס מנשקו, החזרת כל החטופים עד החטוף האחרון, פירוז עזה, שליטה ישראלית ביטחונית מלאה ברצועת עזה ושלטון אזרחי חלופי שאינו מורכב מנציגי הרשות הפלשתינית וחמאס. חוץ מהחזרת כל החטופים המשמחת שהתרחשה השבוע, בכל שאר הסעיפים לא השגנו כלום מהמטרות. לא רק שחמאס לא פורק מנשקו, הוא מתעצם. ראש הממשלה נתניהו קיבל בחודש האחרון כמה וכמה מסמכים ממערכת הביטחון שמוכיחים לו שחמאס מתעצם מדי יום. הוא גם מתעשר מדי יום. ממשלת ישראל מכניסה לרצועה מדי שבוע 4,200 משאיות של ציוד, כשהיא יודעת ש־80 אחוז מתוכו נופל לידיים של חמאס. חמאס העלה לאחרונה את שכר המחבלים ל־1,500 שקל בחודש. במונחים עזתיים זה המון כסף".

אולי יעניין אתכם

עוד מאת אסף משניות דיווח: ליברמן יחבור לנתניהו תמורת רוטציה – ליברמן מכחיש

עוד מאת אסף משניות בחירות 26: מי עבר, מי נשאר, ומי הולך לבד נגד הסיכויים

ראש הממשלה אומר שעכשיו, אחרי שהחזרת כל החטופים הושלמה, נוכל להשלים גם את המטרות האחרות. בהרבה צמתים שהציבור הישראלי לא האמין שהממשלה תעמוד במילתה, היא כן עמדה.

"הממשלה לא עמדה במילה שלה ולא שום דבר דומה לזה. בסוף יש לנו עיניים. יש מבחן תוצאה. זה לא רק שחמאס מתעצם ומתחזק, כך שבשביל לפרק אותו נצטרך שוב להשקיע מאמצים רבים. גם שלושת הסעיפים הנוספים לא מתממשים. אין שליטה ביטחונית מוחלטת של ישראל בעזה. בקושי יש לנו שליטה בקו הצהוב, כשגם בתוכו עדיין מוצאים פירי מנהרות שחמאס משקם. חלק מאותם פירים נמצאו ממש סמוך למוצבים של צה"ל. הניהול עצמו בכלל מתבצע מהבסיס האמריקני בקריית גת. אז איך אפשר לומר שהשגנו שליטה צבאית מלאה על הרצועה? זאת אחיזת עיניים. פירוז עזה, כאמור, לא קורה. מה שקורה זה בדיוק הפוך. עוד ועוד מחרטות ליצירת כלי נשק מוקמות בעזה. והסעיף האחרון הוא אולי הכי מקומם. לא רק שלא הוקם בעזה שלטון חלופי ללא נוכחות של הרשות הפלשתינית או חמאס, קיבלנו את שני הגופים האלה גם יחד. ממשלת הטכנוקרטים מורכבת ברובה מאנשי אבו מאזן, ויש שם גם נציגות של חמאס. אז כמעט כל האלמנטים שנתניהו עצמו אמר לציבור שהם אלה שמהווים את הניצחון המוחלט לא רק שלא התממשו, ספגנו נסיגה חמורה בהם. וזה עוד לפני שבכלל התחלנו לדבר על הנוכחות הקטארית והטורקית ברצועה".

דין עזה כדין לבנון

בראשית השבוע הגיעו לארץ יועציו של הנשיא טראמפ, ג'ארד קושנר וסטיב ויטקוף, לפגישה עם ראש הממשלה נתניהו, שהוגדרה כפגישת עבודה בנוגע לעזה. אלא שליברמן טוען שבמהלך הפגישה הצדדים דנו על נושא אחר לגמרי: יהודה ושומרון. "קושנר וויטקוף הגיעו לפגישה עם מפות חדשות, שבהן מסומנים כל היישובים והמאחזים ומנגד השטח שבשליטת הרשות. הכותרת של המפות הללו הייתה מפות תכנון להסדר ארוך טווח. ההגדרה הזאת היא מכבסת מילים למדינה פלשתינית, ונתניהו הסכים לזה", אומר ליברמן.

ישראל חתמה במסגרת תוכנית טראמפ גם על הקמת מדינה פלשתינית בסוף התהליך. האם היא בכלל יכולה להגיד 'לא' כרגע? הרי היא עשתה את זה בשביל להחזיר את כל החטופים הביתה.

"זאת בדיוק הבעיה. הם פשוט מוכרים שקרים לציבור ומיתממים. ישראל נאלצה לחתום על ההסכם הזה שכולל בסופו הכרה במדינה פלשתינית? שתהיה לכם, חברי הממשלה, מספיק יושרה להגיד את זה לציבור ולא לשקר לו. שבענו מהשקרים האלה. ושיהיה ברור, אני לא מאשים את האמריקנים בשום דבר. הם נתנו לנו חבל ארוך מאוד של שנתיים ורבע למגר את שלטון חמאס. העובדה שלא הצלחנו לעשות את זה היא אשמתה של הממשלה, אותה ממשלת 7 באוקטובר. עוד כשהייתי שר הביטחון ואייל זמיר היה אלוף פיקוד הדרום, הנחנו על השולחן את תוכנית 'סלע איתן' שנועדה למוטט את שלטון חמאס. בתוכנית דיברנו על 45 יום שדרושים כדי למוטט את חמאס. במקום לעשות את זה במהירות, אנחנו תקועים באירוע הזה כבר יותר משנתיים, ושילמנו מחיר אדיר. מחקו את כל ההישגים שכן השגנו".

היה אפשר בכלל להגיע לתוצאה אחרת? הרי גם יאיר לפיד, יושב ראש האופוזיציה, כשהוא תוקף את נתניהו על כך שהטורקים והקטארים יהיו בעזה, אומר שהיה צריך לקבל את ההצעה המצרית שלו. אבל גם מצרים היא חלק ממועצת השלום, והיא לא בדיוק תומכת ישראל.

"יש פה בעיה בהבנת הנקרא של לפיד. לחשוב שהמצרים טובים מהקטארים והטורקים זה תלוש מהמציאות. המצרים הם לא בדיוק שוחרי שלום, והם לא נקפו אצבע כדי למנוע את ההברחות מסיני לעזה, וגם היום יש המון הברחות, וזה כבר הגיע למצב של רכבת אווירית. לסמוך על מצרים זאת טעות קשה".

אז מה כן צריך לעשות? כי בסוף אי אפשר רק לומר מה לא.

"קודם כול, זאת אמירה חשובה שאתה מציג כאן, והיא צריכה ללוות אותנו בכל הנושאים, לא רק בנושאי המלחמה. אנחנו נמצאים היום בשנת בחירות. אם אנחנו רוצים לשקם ולתקן את הנזקים של הממשלה הזאת, לא מספיק שנגיד מה היא עשתה לא טוב, אלא מה אנחנו מציעים במקום. מה האלטרנטיבה. לכן חשוב מאוד לומר את זה, ולהציג אלטרנטיבה. בהקשר של עזה, בעיניי הדבר שצריך לעשות זה להתייחס לעזה בדיוק כמו שמתייחסים לישות עוינת. לא יכול להיות שכספי המיסים שלנו יממנו חשמל ומים ברצועה. לא יכול להיות שנמל אשדוד יהיה בפועל חצי נמל עזה. זה חייב להיפסק. עזה היא ישות עוינת, ואנחנו לא יכולים להישאר קשורים אליה".

אז איך תבטיח ביטחונית שלא תיבנה שם מחדש התשתית לעוד 7 באוקטובר, אם ישראל לא נוכחת בשטח?

"ודאי שנוכל. כמו שאנחנו תוקפים שנים בסוריה, לבנון, עיראק ושאר המקומות, כך צריך להיות גם בכל הקשור לעזה. שעזה תנהל את עצמה כרצונה. אם הם רוצים מעברים וכניסת סחורות, שיעשו זאת דרך מצרים, וישראל במקביל מודיעה שבדיוק כמו שעשתה בלבנון ובסוריה, היא אקטיבית תסיר כל איום חדש שיצמח שם".

ליברמן מתריע בדברים שהוא מציג כאן כי מאחורי הקלעים מתגבשת תוכנית מדינית, בהשתתפותו של נתניהו, במטרה להוביל לקונסטלציה כזאת או אחרת של מדינה פלשתינית. ליברמן, היום, מגדיר זאת כסכנה ביטחונית חמורה למדינת ישראל. ואולם ליברמן עצמו הציג בעבר את תוכנית חילופי האוכלוסייה, שהייתה מעבירה חלקים כמו היישובים הערביים במשולש לשליטת הרשות הפלשתינית.

בעבר גם אתה דיברת על רעיונות של הקמת מדינה פלשתינית, תוצאה של חילופי שטחים. זאת הייתה טעות?

"התוצאה של החלפת שטחים ואוכלוסיות לא הייתה הקמת מדינה פלשתינית. זאת הייתה תוכנית טובה, וגם היום הייתי קונה את זה. אני בעד לוותר על כל המשולש ולקבל את כל היישובים ביהודה ושומרון".

אתה מכיר בפועל במדינה פלשתינית, שמעבר לעצם הבעיה בקיומה היא גם תהפוך מהר לישות טרור מטר מחדרה. הרי זה בדיוק מה שקרה בעזה.

"אנחנו נדע להתמודד עם זה כמו שעושים היום עבודה טובה מאוד ביהודה ושומרון. זאת לא תהיה מדינה פלשתינית, אלא ניהול אזרחי של תושבי המשולש, כמו שהיום מנוהלים החיים האזרחיים של תושבי רמאללה ושכם. ניהול אזרחי על ידי הרשות ושליטה ביטחונית מלאה של ישראל. אבל ברור שאנחנו נצטרך לעבוד ולא לאפשר להם התעצמות. לא בלבנון, לא ביהודה ושומרון, לא ברצועה, וגם לא בקרב ערביי ישראל".

בנגב ישראל שולטת, ואנחנו רואים את הברחות הנשק ואת האירועים החמורים שם. גם בגליל יש בעיה קשה. כמה שליטה באמת תהיה לך אם תיתן את המשולש לרשות?

"הבעיה הכי גדולה שיש לנו בתחום הביטחוני זה שבנגב ובגליל יכול לצמוח נוח'בה תוצרת ישראל. בשביל למנוע את זה צריך להוביל למדינה שהיא כמה שיותר הומוגנית, והמשולש מפריע לזה. וזאת לא תהיה מדינה פלשתינית. הפלשתינים לא רוצים מדינה עצמאית. הם רוצים את המדינה שלנו".

אז מה הפתרון המדיני שאתה מציע כאלטרנטיבה?

"בסוף נצטרך להגיע להסדר מול ירדן על ניהול משותף של האוכלוסייה הפלשתינית ביהודה ושומרון. זה המודל הכי סביר בעיניי".

"המצב הכלכלי קשה יותר"

המשבר הפוליטי העיקרי השבוע נע סביב העברת התקציב בקריאה ראשונה. ליברמן, שכיהן כשר אוצר בממשלה הקודמת, מכיר מקרוב את האתגרים שיש למי שנושא בתפקיד ואת האתגרים הכלכליים של מדינת ישראל. את שנת 2026 מדינת ישראל אומנם פותחת ללא תקציב מדינה שעבר, אך באופן בלתי נתפס כלכלת ישראל חזקה במיוחד. הבורסה הישראלית רושמת עליות עצומות, האינפלציה בישראל נמוכה יחסית לשאר העולם המערבי, השקל מתחזק כל העת, ואפילו הגירעון נמוך ממה שחשבו שיהיה. כל זה מתרחש, כמובן, תוך כדי המלחמה הארוכה והיקרה בתולדות ישראל.

אתה רוצה להחמיא לשר האוצר סמוטריץ' על שלמרות המלחמה הוא הצליח לשמור על כלכלת ישראל חזקה?

"ההצלחות הכלכליות של ישראל הן למרות המלחמה ולמרות סמוטריץ', ולא בזכותו. מה שהוכח לאורך כל המלחמה זה שהמגזר הפרטי בישראל מאוד חזק, והוא זה שמחזיק אותה מעל למים. פעמיים כשהממשל המרכזי קרס, אחרי לבנון השנייה ובחודש הראשון של המלחמה הנוכחית, מי שהחזיק את המדינה זה הסקטור הפרטי. הוא קנה שכפ"צים, ציוד, סיפק אוכל ליחידות, ניהל את מערך ההסברה של המדינה. הוא נכנס לאן שהמדינה הייתה אמורה להיות וכשלה. והמדינה, במקום לסייע לו, ניסתה לפגוע בו. סמוטריץ' היה מהגורמים המובילים בפגיעה בסקטור הפרטי. כל העיסוק ברווחים הכלואים בזמן מלחמה פשוט שגוי. זה מסכן את היציבות הכלכלית בישראל".

בסוף הצעדים שהוא קידם והוביל הם צעדים שלא פעם אתה הובלת כשר אוצר, כמו רפורמת החלב או רפורמת מה שטוב לאירופה טוב לישראל. אז המהלכים שאתה הובלת הם אלה שמסכנים את היציבות של הכלכלה הישראלית?

"זה לערבב בין נושאים. הצעדים שאתה מדבר עליהם לא נבנו נכון בממשלה הנוכחית, ולכן גם נכשלו. בסוף, אם תשאל את הישראלי הממוצע ברחוב אם המצב הכלכלי שלו טוב יותר היום מאשר מלפני שלוש שנים, התשובה תהיה לא. מצבו הורע".

זה בכל העולם ככה. דווקא בישראל האינפלציה יחסית נמוכה למערב.

"זה לא משנה. הממשלה הבטיחה שהיא תוריד מחירים. הבטיחו מעונות חינם. הבטיחו ירידה במחירי דיור. שום דבר לא קרה. לאזרחים היום הרבה יותר קשה מאשר בעבר".

אז איך אתה היית פותר את זה? הרי מדובר בבעיות שיש היום בכל העולם.

"הייתי מתחיל בשני מוקדים עיקריים: צמצום משרדי ממשלה מיותרים וקיצוץ דרמטי של התקציבים הקואליציוניים. בממשלה הנוכחית התקציבים הקואליציוניים הגיעו לשיא של כל הזמנים. שעבדנו את הכלכלה שלנו בשביל הציבור החרדי והמפלגות החרדיות. אנחנו מדברים על מיליארדים רבים, בערך עשרה מיליארד שקל, שאפשר מחר בבוקר לקצץ. אלה סכומים גבוהים מאוד שאפשר היה באמצעותם לסייע רבות לאזרחים".

בתוך הכספים הקואליציוניים האלה נמצאים בין היתר משכורות השוטרים, תקציבי תנועות הנוער ומרכיבי הביטחון של יהודה ושומרון. גם אותם אתה רוצה לקצץ?

"רוב התקציבים הקואליציוניים זה לא הדברים האלה. רובם מיועדים לחרדים. משכורות השוטרים צריכות להיות חלק מבסיס התקציב. לא להיות ככספים קואליציוניים. אותו הדבר גם בנוגע למרכיבי הביטחון ותנועות הנוער".

אתה היית במשרד האוצר. אתה יודע שמי שמתנגדים לכל זה הם בכירי המשרד.

"אז בשביל מה יש שר אוצר? הוא צריך להכריע בדיוק בסוגיות ובנקודות האלה. הוא צריך להורות לאנשי אגף התקציבים להכניס את זה לבסיס התקציב. אם הוא לא יודע לעשות את זה, הוא לא מתאים לתפקיד שלו".

עשרה מיליארד שקל זה סכום מכובד, אבל הוא עדיין נמוך במידה ניכרת מהצרכים של מדינת ישראל. זה לא באמת יפתור את הבעיה שאתה מצביע עליה.

"נכון. לכן צריך להתייחס בצורה מאוד זהירה לשינויים כלכליים אחרים. הוויתור שנתניהו צועד אליו בנוגע לסיוע האמריקני זה כסף שאנחנו נצטרך להביא מאיפשהו. מדובר על כ־13 מיליארד שקל בשנה. הסכמי סחר ומחקר עם האיחוד האירופי גם שווים מיליארדים, וכרגע הם נמצאים בסכנה. אלה תחומים שהממשלה צריכה לגעת בהם, והיא לא עושה זאת. זה חלק מהכישלון הנוראי שלה".

ואיפה המקום של נתניהו בכל זה?

"הוא ראש המערכת והוא הבעיה העיקרית. הוא צריך ללכת הביתה. עצם זה שהוא הוביל אותנו למצב שבו אנחנו לא יכולים לומר לא לנשיא האמריקני פירושו של דבר שהוא לא יכול עוד להישאר בתפקידו. במשך שנים הוא ידע לעמוד מול נשיאים אמריקנים. הוא עשה את זה מול קלינטון ואחר כך מול אובמה. אבל עכשיו הוא לא יכול. אני אגיד לך יותר מזה. כששאלתי גורמים יהודיים משפיעים מאוד בארצות הברית למה הם לא מפעילים את היכולות שלהם כדי לסייע לישראל מול הלחץ האמריקני, הם אמרו לי שאף גורם רשמי במדינה לא פנה אליהם לעשות זאת. נתניהו פשוט ויתר על האפיק הזה, כדי שיהיו לו תירוצים לכישלונות. זאת עוד אחת מהסיבות שצריך ועדת חקירה ממלכתית, ולא השקר שהקואליציה מקדמת שנועד רק לבזבז זמן".

אתה לא מבין את חוסר האמון שיש למחצית מהציבור בנוגע לוועדת חקירה ממלכתית?

"לא. נתניהו עצמו, כשזה היה לו נוח, רצה להקים ועדות חקירה ממלכתיות. לפני שלוש שנים הוא רצה להקים ועדת חקירה שכזאת לעניין הרוגלות. אז בכל הקשור לאסון הכי גדול שהיה למדינת ישראל הוא לא רוצה להקים ועדת חקירה ממלכתית? הסיבה היחידה היא שהוא לא רוצה שיבדקו נושאים כמו העברת הכסף הקטארי לחמאס".

זה כסף שגם אתה המשכת להעביר. יכולת לעצור את זה ולא עשית זאת.

"לא יכולתי לעצור את זה. נכנסתי למצב שבו הכסף זרם כבר שנים, וזה היה חלק מתוכנית הפעולה של ישראל. הרבה יותר קשה להפסיק תהליכים שכבר מתרחשים מאשר למנוע מהם להגיע לעולם".

להחליף את נוסח התפילה

בבחירות הקרובות מכוון ליברמן למאגר קולות שבכל סקר אפשרי עשוי להכריע את הבחירות. מדובר בקול הדתי־לאומי. בעבור חלקים נרחבים בציבור הדתי, ליברמן משמש כתובת בעקבות משבר חוק הגיוס והעמדה שמוביל סמוטריץ' בנושא. אלא שעיסוקיו של ליברמן בסוגיות דת ומדינה לא מסתכמות בחוק הגיוס. בין היתר ליברמן מעוניין שיהיה רק רב ראשי אחד בישראל, ושהממשלה היא שתבחר אותו ולא הגוף הבוחר הקיים כיום. בנוסף לכך, הוא מעוניין לאפשר נישואים אזרחיים בישראל. הוא אפילו דוגל ברעיון לגבש נוסח אחיד למדינת ישראל כולה, שיחליף את נוסחי התפילה הקיימים כיום לכל עדה ועדה.

"המצב שיש כיום, שבו רב לא ציוני שמתנגד לצבא, כמו הרב יצחק יוסף, יכול לכהן בתור רב ראשי לישראל, זאת בושה למדינה. לא יכול להיות שאדם כזה יקבל משכורת לכל החיים על חשבון הציבור הישראלי. לכן אני אדרוש בממשלה הבאה שיהיה רק רב ראשי אחד, והוא יהיה מישהו שעשה צבא. ומי שיבחר אותו תהיה הממשלה, כאשר ראש הממשלה יגיש את השם שלו לממשלה והיא תאשר. כמו כל מינוי בכירים אחר במדינה".

מי ערב לך שראש הממשלה לא יביא שם של איש ש"ס נוסף? הרי זה בדיוק מה שקרה בהוד השרון כשראש העיר מיש עתיד מינה רב ראשי מש"ס, וזה גם מה שקורה בימים אלה בתל אביב.

"מה שקורה ברמה המקומית פחות מעניין אותי. וגם שם זאת תוצאה של הסחטנות של המפלגות החרדיות. הן סוחטות את ראשי הערים ומציבות להם תנאים שיסדרו להם ג'ובים בתפקידי רבנות, אחרת אותן ערים לא יקבלו תקציבים ממשרד הפנים. אין שום דבר יהודי בהנהגה החרדית. כל מה שמעניין אותה זה כסף, כוח וכבוד".

ולמה שזה לא יקרה גם בממשלה?

"זאת תהיה דרישה שאני לא אהיה מוכן לוותר עליה. לא יכול להיות שהחרדים ימשיכו לשלוט בזירה הדתית בישראל. מי שהייתה אמורה לעשות את העבודה הזאת היא מפלגה ציונית דתית אמיתית, אבל הנציגים של הציונות הדתית בכנסת עסוקים בלהתרפס בפני החרדים. זה פשוט בושה שהמגזר הנפלא הזה, ששילם מחיר כבד כל כך, צריך להתרפס בפני ההנהגה החרדית".

ואולי הוא פשוט מסתכל על האלטרנטיבות ורואה שאתה מקדם נישואים אזרחיים, והוא לא רוצה להסתכן במצב של מגילות יוחסין. אז אין לו ברירה אלא להמשיך את הברית עם החרדים.

"נישואין אזרחיים זה כורח המציאות. אין מנוס מזה. לא יכול להיות שיש כאן 400 אלף ישראלים שאינם יהודים על פי ההלכה והם לא יכולים להתחתן כאן, אבל הם כן מספיק טובים בשביל להילחם ולמות למען המדינה. עשרות מהם גם נהרגו במהלך המלחמה. זאת מציאות שחובה לטפל בה ולפתור אותה, ולכן צריך לאפשר בארץ נישואים אזרחיים. ויש גם פתרונות נוספים, כמו הקלות בתהליכי הגיור. העם היהודי ידע בעבר לעשות גיור המוני כדי למנוע התבוללות. זה המסלול שצריך לסלול עכשיו, כדי למנוע מצב שבו 400 אלף הישראלים הלא יהודים שחיים בארץ כישראלים ויהודים לכל דבר ועניין יתחתנו עם יהודים והדבר יגביר התבוללות. זה מצב שאסור שיקרה.

"פעם הציונות הדתית העמידה בראשה הנהגה שהבינה את החשיבות של האירוע. היום כבר לא. בזמן הדיונים על חוק השבות אמר שר הפנים דאז ומנהיג המפד"ל, חיים שפירא, ש'הרבנות הראשית אינה מבינה שאנו לא חיים באיזו עיירה באירופה. הרבנות נתונה להשפעות הכובלות את ידיה. במשך אלפי שנים ידענו לתקן תקנות ולמצוא הקלות. אך כאן כל מי שרוצה להחמיר בא ומחמיר. ברבנות הראשית שולטים רבנים קיצוניים, והם משפיעים גם על רבני המפד"ל'. זה רק החמיר מאז. במקום לתקן, הציונות הדתית רוצה לבטל היום את סעיף הנכד. זה לא נתפס בעיניי".

סעיף הנכד רק החמיר את הבעיה, שכן מי שעלו במסגרתו היו לא יהודים.

"על זה היו הסכמות. חוק השבות נקבע במסגרת הסכמות. אי אפשר לפרק אותן כשזה לא נוח למישהו".

אתה טוען שמפלגת הציונות הדתית לא מייצגת את המגזר, ולכן אתה יכול לייצג אותו טוב יותר. אבל כשצריך להגן עליו אתה לא עושה את זה. כשיאיר גולן תוקף את הציבור הדתי בצורה קשה, לא שמעתי אותך תוקף אותו חזרה.

"ליאיר גולן יש חוסר קואורדינציה בין הראש לפה. הוא אומר הרבה מאוד שטויות, והרבה מאוד דברים שאסור שייאמרו. המתקפות שלו נגד הציבור הדתי איומות ופסולות. ולצד זאת, לא ראיתי שחברי הכנסת מהציונות הדתית תקפו את הנציגים ואת ראשי הציבור החרדי כשהם תקפו את עולם התורה הדתי, או כשהם אמרו שדתיים מתים במלחמה כי יש להם כיפות קטנות. זה לא פחות חמור? אז שיהיה ברור, הדברים שגולן אומר איומים ואסור שהם יישמעו. והדברים של ההנהגה החרדית נגד הציבור הדתי חמורים אפילו יותר".