מצעד המפלגות להגשת הרשימות לכנסת הבאה החל היום (שני), כאשר כמה מהמפלגות הבולטות במערכת הבחירות כבר התייצבו בפתח ועדת הבחירות, כאשר הדד ליין להגשה הוא מחר בשעה עשר בלילה.
המפלגות הראשונות שהתייצבו הן המילואימניקים של יועז הנדל וירון זליכה, מפלגת ביחד של נפתלי בנט, ישר של גדי איזנקוט, מפלגת עמך ישראל של עופר וינטר, וישראל תחילה של שרן השכל.
בהמשך היום רשומות גם ש"ס ועוצמה יהודית להגשת רשימה כבר היום, ולא מחר. מפלגה בולטת נוספת שמופיעה כרגע ברשימת המגישות היא הציבור החרדי, אם כי במפלגה מנסים עדיין למצוא דרך לחיבורים של הרגע האחרון.
הגשת הרשימות סותמת מעשית את הגולל על חיבורים אפשריים. בימים האחרונים היו דיבורים וניסיונות על איחוד של ביחד של בנט עם ישר של איזנקוט, דיבורים שלא צלחו. במסגרת הדיונים עלתה גם האפשרות שבנט יתפצל מלפיד, ויותיר את יש עתיד מדממת עוד יותר לקראת הגשת הרשימות. לבסוף הרעיון נפל, לאחר שבשתי המפלגות השתכנעו כי הדבר רק יקטין יותר את עמודת המנדטים של מחנה האופוזיציה.
מפלגת ישר של איזנקוט אמנם מופיעה כאחת הראשונות להגשה, אבל נכון לכתיבת שורות אלה לא כל המקומות ברשימה הוצגו לציבור. מי שכן הוצגו הם חברי העשירייה הנועלת, מקומות הכבוד במקומות 110-120. מדובר כמובן על מועמדים סמליים, ולא על מועמדים ריאליים. בנוסף, במפלגה הציגו את יו"ר מועצת מטולה משה דוידוביץ' שהיה מהקולות הבולטים נגד הממשלה לאורך המלחמה מהגזרה הצפונית. אלא שהמקום בו ישובץ הוא המקום ה-40 בלבד. לצד זאת, הובטח לו תפקיד השר לשיקום הצפון, תפקיד בו מחזיק היום השר זאב אלקין (תחת שם דומה).
אצל גדי איזנקוט צירפו בשבועיים האחרונים עוד מספר שמות לכוורת, כשהבולטים שבהם הם ח"כ אלעזר שטרן, שעבר מיש עתיד לישר, וחבר הכנסת לשעבר רועי פולקמן. פולקמן ערק מארדן לאיזנקוט לפני כשבוע וחצי, לאחר שהיה מאלה שלקחו חלק בבנייתה של מפלגתו של ארדן. ארדן עצמו הודיע על פרישה מהמירוץ, ומפלגת האחדות למעשה סיימה את דרכה הקצרה מאוד במערכת הפוליטית.
מפלגה נוספת שסיימה את דרכה במהירות מטרידה היא מפלגת הבית הציוני-המילואימניקים, שהחלה בקול תרועה רמה עם ארבעה ולעיתים חמישה מנדטים בסקרים, אך דעכה מאז. אמש החליט ח"כ חילי טרופר על פירוק השותפות עם יועז הנדל, ועל הצטרפותו לגדי איזנקוט. טרופר ישובץ במקום השלישי. יש לציין, שמהרגע הראשון החיבור בין טרופר להנדל היה רעוע, למרות ניסיונות הולכים וחוזרים של אנשי המפלגה להכחיש כי כך המצב.
בניגוד לארדן שפרש מהמירוץ, עבור הנדל המירוץ לא הסתיים, והוא הודיע עח ריצה משותפת עם ירון זליכה והמפלגה הכלכלית שבראשותו. זליכה מנסה את מזלו בריצה לכנסת מספר רב של פעמים, ותמיד סיים הרחק מאחוז החסימה. מבחינתו של הנדל, פירוק הריצה עם טרופר איננו פורמט חדש. גם בבחירות הקודמות הנדל החל את המירוץ בריצה משותפת עם איילת שקד, כשבסוף שקד הודיעה על פירוק השותפות. שקד לאחר מכן הצטרפה לריצה משותפת עם שרידי הבית היהודי, אך לבסוף פרשה לחלוטין מהמירוץ.
אחת הסיבות לניסיון הריצה של שקד בפעם הקודמת הוא שמירה על האות ב', המזוהה היסטורית עם המפד"ל. על פי החוק, קיימת זכות קדימה אבסולוטית למפלגה קיימת על האותיות המייצגות. העובדה כי הבית היהודי לבסוף כלל לא התמודדה, שיחררה למעשה את האות ב' לשוק המפלגות, ושתי מפלגות היו מעוניינות להשתמש באות בבחירות הבאות: עוצמה יהודית של איתמר בן גביר, וביחד של נפתלי בנט.
לבסוף, לאור סדר הגשת הרשימות, ביחד של בנט היא הראשונה שהגישה בקשה לשימוש באות ב'. להחלטה של בנט ישנה משמעות היסטורית: היא למעשה מוחקת סופית את מפלגתו של לפיד, יש עתיד, שתוותר על האותיות פה. בכך "הצליחה" מפלגתו של יו"ר האופוזיציה להימחק דה פקטו.
בנט ולפיד הציגו את הרשימות שלהם בנפרד במהלך יום ראשון, כאשר לפיד הגדיר את נציגיו כ"נציגי יש עתיד ברשימת ביחד", כביכול לשוות תדמית של ריצה משותפת בלבד, ולא מיזוג המפלגות. זאת בניגוד להצהרות הקודמות של השניים, והתהליכים שביצעו לשם כך, שלימדו על מיזוג מלא של המפלגות.
על שני האישים נמתחת ביקורת חריפה ביממה האחרונה, בעקבות שיבוצי המקומות. על לפיד ישנו כעס רב על דחיקתו של ולדימיר בליאק, מבולטי הח"כים של המפלגה בכנסת היוצאת, אל המקום ה16 הגבולי מאוד בסקרים הקיימים. צריך לציין, בליאק שובץ במקום הזה גם בכנסת הקודמת, וברשימת נציגי יש עתיד שובץ במקום השביעי. אך הציפייה היתה כי ישובץ במקום ריאלי.
אירוע דומה ניתן לומר על ח"כ משה "קינלי" טור פז. טור פז גם הוא הוצב ברשימה הסופית באותו המקום בו הוצב בכנסת הקודמת: מקום 24, מרחק שנות אור מהמקום הריאלי. גם כאן מדובר על פגיעה בחבר הכנסת עם הנוכחות הגבוהה ביותר בקרב חברי האופוזיציה. טור פז גם ניהל את מטה המילואים מטעם בנט, ובשבועות האחרונים עלתה המחשבה שהוא ישובץ במקום ריאלי ברשימה, על משבצת מפלגתו של בנט.
הכעס על ראש הממשלה הוא בעיקר על שיבוצו של יונתן שלו במקום העשירי ברשימה הכוללת. שלו, בן ה-24, נחשב אולי כגורם שיכול להביא קולות, אך באופן טבעי הוא נטול כל ניסיון פוליטי באשר הוא. לעומתו, הציפייה היתה כי שחר ורון, גם הוא מייצג מילואימניקים, רק עם רקורד עשייתי רחב בהרבה, ישובץ במקום ריאלי לכנסת הבאה. ורון משובץ במקום ה19 בלבד.
הצד השני של המאבק על האות ב' החל להתגבש גם הוא לקראת הגשת הרשימה. ההגשה המוקדמת בעוצמה יהודית נועדה לעצור את בליץ הלחצים שהעריכו שיגיע במפלגה מצד נתניהו, לאיחוד עם סמוטריץ' ופייגלין. במקביל לכך, בעוצמה יהודית החלו לפרסם כבר אתמול את רשימת המועמדים. לאחר שביום שישי הוכרז כי טלי גוטליב תעזוב את הליכוד ותצטרף סופית לבן גביר, היא שובצה במקום השני. וסרלאוף הוזז למקום השלישי. כמעט כל חברי הכנסת המכהנים של המפלגה נותרו ברשימה, למעט צביקה פוגל שהודיע על פרישה מהחיים הפוליטים. בהודעת הפרישה פוגל רמז כי היה מעוניין להישאר בתפקיד, אך במפלגה הבהירו לו שיפרוש. שאר החכים המכהנים שובצו ממקום 3 ועד 6 בסדר הבא: השר יצחק וסרלאוף, השר עמיחי אליהו, ח"כ לימור סון הר מלך וח"כ יצחק קרויזר. במקום השביעי ברשימה ישובץ ראש המטה של בן גביר, חנמאל דורפמן. במקום ה-11 במפלגה, שנכון לעכשיו אינו ריאלי, מוצב יועץ החקיקה של בן גביר, עו"ד דוד בבלי. השרה מאי גולן, שהיו דיבורים כי תעבור גם היא לרשימתו של בן גביר, נותרה בחוץ.
אירוע נוסף שנמשך כל העת היה השיחות בין וינטר למפלגת הציבור החרדי. המחשבה היתה כי חיבור של השניים יבטיח מצד אחד את המעבר מעל אחוז החסימה מצד וינטר, ומקום לנציג מפלגת הציבור החרדי בכנסת הבאה. אלא שוינטר הציע רק את המקום ה-9, והלא ריאלי, מה שהוביל לפיצוץ בשיחות
