עד כמה ארגון הטרור חמאס מתעצם ומשתקם, ולא מעט תחת השגחתנו, אפשר ללמוד מהדברים הבאים שנחשפו השבוע בסקירה המודיעינית שקיבלו חברי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. מדינת ישראל מאפשרת להכניס לעזה בין 600 ל־800 משאיות ביום. עד כאן אין חדש. העניין הוא שהיו מי שגרמו לנו לחשוב שכל הדבר הזה נובע מצורך הומניטרי בעבור קיום מינימלי של העזתים. אלא שנציג מתאם פעולות הממשלה בשטחים גילה לחברי הכנסת באותו דיון שההמלצה שלהם, כגורם המקצועי שאמון על הנושא, היא להכניס לא יותר מ־150 משאיות ביום. כלומר אין צורך ביותר מכך כדי לספק את צרכיה השונים של האוכלוסייה בעזה, וגם המספר 150 נחשב כהערכה לחומרה בעניין הזה.
גורמי מקצוע אחרים בכלל טוענים שגם 75 משאיות יספיקו לצורך כך. במילים אחרות, מתפ"ש אפילו אימץ את הגישה המרחיבה יותר ביחס למה שנדרש לסיפוק צורכי היומיום של העזתים, והמליץ על 150 משאיות אספקה ביום. בפועל, כאמור, מדינת ישראל מאפשרת להכניס מספר משאיות גדול פי ארבעה מאותה המלצה. בסיכום שבועי זה יוצא 4,200 משאיות כל שבוע, באירוע שנמשך כבר לא מעט חודשים. המשמעות היא הכנסה ישירה של סיוע לידיו של חמאס. כל משאית שהיא מעבר ל־150 המשאיות הראשונות מתורגמת לכסף שזורם לחשבון הבנק של חמאס. צריך להבין, וכך גם הוסבר לחברי הוועדה על ידי אנשי אמ"ן, שזה לא רק העובדה שמחסני חמאס מתמלאים מחדש לקראת המערכה הבאה, דבר שיאפשר לו להחזיק מעמד לאורך זמן, אלא הוא גם משלם משכורות באמצעות האספקה הזאת.
ארגון הטרור הוא למעשה המעסיק הכמעט יחיד בעזה. שירותי הרווחה, החינוך, הבריאות, השלטון המקומי והמרכזי, הכוח צבאי – כל אלו שמועסקים בגופים הללו עובדים ישירות אצל חמאס. כמעט ולא נשאר משהו משוק התעסוקה הפרטי, וגם אם כן, מדובר על מספרים קטנים מאוד. עזתי שחופר מנהרות בעבור חמאס ומקבל משכורת, או הפקיד בקבלה בסניף הדואר וכן הלאה, כולם מקבלים משכורת שמחולקת לשניים – חלק ממנה משולם בכסף וחלק באמצעות אספקה של מוצרים או באמצעות תלוש לקבלת מזון. במילים אחרות, משאיות סיוע משמעותן כסף שמועבר ישירות לחמאס כדי לשלם משכורות. בהיותו המעסיק הכמעט יחיד ברצועת עזה, חמאס למעשה שולט שליטה מלאה וללא מצרים באוכלוסייה העזתית כבר כמה חודשים. כשנשאל נציג מתפ"ש על ידי חבר הכנסת עמית הלוי וחברי כנסת נוספים מדוע לא מיושמת עמדתם בנוגע למספר משאיות הסיוע שנדרש להכניס לעזה, השיב שמדובר בהחלטה מדינית שהתקבלה מעליהם ושנובעת בעקבות לחצים מדיניים. או בשפה פחות מכובסת, ככה נראית כניעה ישראלית ללחץ אמריקני ובין־לאומי אחר.
קודם מחרטות, אחר כך מגדלים
אולי יעניין אתכם
עוד בפוליטיקה
12 יום לבחירות: מה יקרה בעשר ודקה?
עוד בפוליטיקה
"עשינו המון, תנו לנו כוח להמשיך"
עוד בפוליטיקה
ראשי המפלגות חייבים להסכים איך לא מסכימים
עוד בפוליטיקה
שישה בעקבות אחד: למה כל הפוליטיקאים רוצים את תיק הביטחון?
עוד בפוליטיקה
"למישהו יש ספק שאנחנו נהיה הכבש בסולחה של ביבי עם השמאל?"
עוד בפוליטיקה
לא זז: וינטר עומד יציב מאחורי חדאד, וגם מאחורי ההחלטה לרוץ עד הסוף
מה שמוביל אותנו לישיבת הקבינט האחרונה, שנערכה כמה ימים לאחר הכינוס הבין־לאומי המיוח"צן בדאבוס שבשווייץ, שבמהלכו הושקה ברוב פאר ושקר מועצת השלום שהקים הנשיא האמריקני טראמפ למען עזה. הפרזנטציה שהעביר קושנר באותו אירוע גרמה להרבה שרים להגיע לישיבה טעונים במיוחד. ראש הממשלה נתניהו חש את המתח ששידרו השרים וניסה להרגיע והסביר שיש לו סיכומים מול האמריקנים שיותר חזקים ועמידים מהמצגת של קושנר. לדבריו, כשהגיעו לארץ ויטקוף וקושנר, לאחר הפסגה בדאבוס, הם קיבלו לחלוטין את הקווים האדומים של ישראל בעזה ואפילו באו לטענתו בסוג של גישה מתנצלת. ראש הממשלה סיפר שבאותה פגישה הובן והובהר שהפירוז מנשק שנדרש מחמאס הוא מהסוג העמוק, לא רק מנשק כבד אלא כולל גם את כל הקלצ'ניקובים – 60 אלף במספר. כולם חייבים לא רק להיאסף אלא גם לצאת החוצה מהרצועה. לטענתו האמריקנים קיבלו את העיקרון הזה.
עיקרון נוסף שלדברי נתניהו הצדדים יישרו קו לגביו נוגע לאמירה שאין שיקום ללא פירוז. הרי הרושם שעלה מדבריו של קושנר בדאבוס היה שכביכול במקומות שצה"ל נמצא בהם היום, באותם 50 אחוז של עזה, אחרי שהם יתנקו מנשק ומנהרות, אפשר יהיה לשקם אותם ולהתחיל לשכן בתוכם את העזתים. זאת בזמן שבעזה החמאסית ארגוני הטרור וחפירת המנהרות ימשיכו להתעצם. נתניהו, כך הסביר לשרים, הודיע לאמריקנים שבשום פנים ואופן לא יתחיל שום שיקום, באף חלק של עזה, עד שלא יהיה פירוז מלא של כל הרצועה, כולל החלקים שבשליטת חמאס. אם תרצו, הסלוגן החדש יהיה מעתה "קודם מחרטות ורק אחרי זה מגדלים". ישנו יוצא מן הכלל אחד והוא הפיילוט שמקימים עכשיו בתל־סולטאן שברפיח, שאמור להיות אזור מצומצם שאותו כן יתחילו לשקם ולשכן עוד קודם לכן.
אלא שמעל לכל הדיון הזה ריחף כל הזמן באוויר השקר הגלוי סביב הפעלת מעבר רפיח, כאילו שמצניחים מהשמיים עזתים שאינם חמאס ואינם רשות פלשתינית, ומציבים אותם להפעלת מעבר הגבול כשהם צחים ונקיים. "מי ישלם להם את המשכורות?", תהה השר זאב אלקין ביחס לאותם פקידים שיאיישו את מעבר רפיח, "אילו בגדים הם ילבשו? של הרשות הפלשתינית?". לאחר שהתשובות בוששו להגיע, פנה אלקין לראש הממשלה ואמר שחייבים לדרוש לפחות דרישה אחת – מי שהוא חבר בארגון חמאס ונכלל ברשימת הפקידים שיעבדו תחת ממשלת הטכנוקרטים החדשה של עזה, שלפחות אותו יסלקו מהתפקיד. מילא פקידים ואנשי ממשל ש"רק" קיבלו משכורת מחמאס במהלך שנות שליטתו בעזה, אבל אלו שגם רשומים בפועל כחברי חמאס, זה כבר חייב להיות קו אדום.
נתניהו, יש שיגידו כהרגלו, החזיר תשובה בלתי מחייבת. הוא אמר שישקול את הנושא ויבדוק אם אפשר לאתר אותם ולנפות אותם. "מה שהולך כמו ברווז ומגעגע כמו ברווז, הוא ברווז", התייחסה השרה אורית סטרוק לדברי ראש הממשלה סביב השאלה אם אפשר לאתר את אותם פקידי ממשל שגם חברים בארגון חמאס. "זה מזכיר לי סיפור על עזה", נשען לאחור השר אבי דיכטר, כסימן מקדים לכך שהוא עומד לשלוף את אחד מאותם סיפורים אלמותיים שנתקל בהם בימיו בשב"כ באותו אזור. "בגן החיות בעזה לא הייתה בזמנו זברה", החל לספר, "ולמרות שניסו וחיפשו, לא הצליחו להביא או למצוא אף זברה לגן החיות. אז מה עשו? לקחו חמור וצבעו אותו בפסים שחורים-לבנים. בקיץ זה עבד מעולה. אבל אז הגיע החורף ובגשם הראשון שירד כל הצבע נשטף, וכולם ראו שזה חמור".
לכנס את מועצת המלחמה
לאחר שהתאוששו מעט מהסיפור, פנתה השרה סטרוק לראש הממשלה ודחקה בו לדבר עם טראמפ מכיוון אחר לחלוטין ופשוט להבהיר לו שעזה היא חלק מארץ ישראל. "אבא שלך, בתפקידו הלא רשמי, הצליח להכניס לחוקת היסוד של האו"ם את סעיף 80, שבו נכתב שרק לעם היהודי יש זכויות על ארץ ישראל המנדטורית, שכללה כזכור גם את עזה, והן בלתי ניתנות לביטול. ואתה היום כראש ממשלה, בתפקיד הכי רשמי שיש, לא אומר את זה". דיכטר השווה והגדיל והוסיף שעזה היא לא רק חלק מגבולות ארץ ישראל המנדטורית, אלא גם מגבולות ארץ ישראל העותמאנית. "אבל אין שום סיכוי שחמאס יתפרק מנשקו, ולכן התפקיד הכי חשוב שלנו כקבינט זה לוודא שהדרג הביטחוני מציג לנו תוכנית משלנו להשמדת חמאס", הוסיף.
דבריו נאמרו לאחר שבישיבה הוגשה לראש הממשלה חוברת של פורום 'בוחרים בחיים' שמציגה הוכחות ברורות לכך שלפחות שמונה מחברי ממשלת הטכנוקרטים העזתית הם תומכי טרור. "לגבי ועדת הטכנוקרטים", התערב ראש השב"כ דוד זיני בדיון, "מה שקבענו ככלל זה שמי שהשתתף בטרור בפועל, ולא רק הביע תמיכה, לא יהיה באותה ועדה. ברור שלא מדובר בחובבי ציון, אבל אף אחד מהם לא היה שותף לטרור ב־20 השנים האחרונות". מה שהוביל לוויכוח בתוך הקבינט האם ישראל לפחות תפעל כדי לסלק מהוועדה את אלו שחברים בחמאס. "עברתי על הרשימה של החברים בוועדה", העיר דיכטר. "חברי ממשלת הטכנוקרטים באים ממשפחות עזתיות מקוריות שהיו שם לפני 1948, שזה פחות גרוע מאשר שהיו מביאים לוועדה את נציגי האוכלוסייה הפליטית של עזה. אבל עדיין, במקום BOARD OF PEACE (מועצת השלום), צריך לכנס בקרוב את BOARD OF WAR (מועצת המלחמה), כי הדבר הזה ילך למלחמה. הם לא יתפרקו מנשקם, וצריך להיערך לכך".
באופן טבעי, בעקבות הדברים, העיניים הופנו לנציג הצבא בדיון, לסגן הרמטכ"ל האלוף תמיר ידעי. "אנחנו לוקחים מאוד ברצינות את תפקיד צה"ל בצורך לפרז את חמאס, בהנחה שחמאס לא יעשה את זה, ואנחנו נדאג להציג לקבינט תוכניות בנושא", הבטיח לשרים הקצין הבכיר. "יגיע זמננו לפעול צבאית מול חמאס, ונשקול את התוכניות שצה"ל יביא לנו וננתב בעקבות זה לאן צריך ללכת", המשיך אותו נתניהו. אבל רק למקרה שראש הממשלה לא הסתכל בלוח השנה, כדאי לו שיזדרז מעט עם אותן תוכניות. שהרי בעוד כמה חודשים, אפילו אם יעבור תקציב המדינה, הולכים לבחירות חדשות ונגמרת לה הקדנציה.
הכותב הוא פרשן ומגיש בכאן רשת ב' ובכאן 11 ומורה דרך
–
לתגובות:
