דילוג לתוכן הראשי

העדכונים של בשבע, ישירות אליכם

בוחרים ערוץ אחד — ומקבלים רק את מה שחשוב.

ערוץ הוואטסאפ עדכונים נבחרים, בלי רעש קבוצת הוואטסאפ אותם עדכונים, בקבוצה ערוץ הטלגרם למי שחי בטלגרם
פוליטיקה

"השמאל והצבא לא רוצים את החרדים, מבחינתם זה כאב ראש"

אחרי הקמפיין נגד חוק הגיוס, איזנקוט וליברמן מגבשים מתווה דומה לזה שגיבשה הממשלה היוצאת. אוהד טל: "הצבא תוקע תוכניות לגיוס חרדים"

כל חוק יצטרך לעבור קודם את אישורו של הרב לנדו. ליברמן בראשות ועדת החוץ והביטחון בכנסת. צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ
כל חוק יצטרך לעבור קודם את אישורו של הרב לנדו. ליברמן בראשות ועדת החוץ והביטחון בכנסת. צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ

טרם יבש הדיו על שלטי החוצות והסיסמאות הנחרצות של ראשי 'גוש השינוי', בדבר גיוס מלא ומיידי של כלל צעירי המגזר החרדי "כאן ועכשיו" – וכבר מתברר כי הלהיטות להדיח את בנימין נתניהו בכל מחיר גוברת על כל הבטחה לבוחר. על פי הדיווחים מהמגעים הקואליציוניים, התוכניות הנוקשות נגנזות במהירות הבזק לטובת פשרות מפליגות.

מתווה הגיוס שמגבש גדי איזנקוט מציע חנינה רטרואקטיבית ופטור גורף לעשרות אלפי צעירים מעל גיל 26, לצד מסלולי מילואים מקוצרים. גם אביגדור ליברמן, שחרט על דגלו מאבק בלתי מתפשר בנושא, בוחן כעת מחדש את גבולות הגזרה מול הסיעות החרדיות. התפנית החדה הזאת חושפת כי העקרונות שהוצגו כ'ייהרג ובל יעבור' ערב הבחירות היו לכל היותר כלי ניגוח פוליטי, המתפוגג ברגע שנוצרת הזדמנות להרכיב ממשלה.

המתווה שמציגה מפלגת 'ישר' בראשות גדי איזנקוט לשותפיה במגעים להקמת הממשלה, שפרטיו פורסמו השבוע ב'ידיעות אחרונות', מבקש להגיע להסדרה מחודשת מול הסיעות החרדיות, תוך התמקדות במה שמכונה בצה"ל "הבריכה". מדובר במאגר המונה על פי הערכות הצבא כ־90 אלף צעירים חרדים מעל גיל 18, שכבר מוגדרים כמשתמטים או כעריקים ומתנהלים נגדם הליכים משפטיים ומשמעתיים.

בלב התוכנית עומדת הצעה לאיפוס מעמד גורף, שמשמעותו חנינה רטרואקטיבית לצעירים בני 18 עד 26, שיאפשר להם לפתוח דף חדש ולהסדיר את מעמדם מול מערכת הביטחון ללא השלכות העבר. המתווה מחלק את הטיפול באוכלוסייה זו לפי שכבות גיל: לחלק מהצעירים, בני 18 עד 20, יוענקו מכסות של דחיית שירות לתקופה שתימשך בין שנה לשנתיים כדי לאפשר כניסה מדורגת, בעוד צעירים בני 21 עד 26 יוכלו להסדיר את מעמדם באמצעות מסלול מקוצר של 'שלב ב", הכולל הכשרה צבאית בסיסית והשתלבות במערך המילואים בלבד.

אולי יעניין אתכם

לבני 26 ומעלה התוכנית מציעה פטור מלא ומוחלט מחובת שירות בצה"ל וסגירת התיקים הפתוחים בעניינם. לצד הקלות אלו, המתווה קובע כי מי שלא ינצל את חלון ההזדמנויות שיינתן למשך כמה חודשים לצורך הסדרת מעמדו, יהיה חשוף לסנקציות.

כאשר מבקשים להשוות בין פרטי המתווה החדש לבין חוק הגיוס שקודם בתקופת הממשלה הקודמת, מתברר כי הפערים המהותיים בין ההצעות מצומצמים למדי. גם המתווה הקודם ביקש לקבוע יעדי גיוס מדורגים, להעניק דחיות שירות ולהסדיר את מעמדם של לומדי התורה תוך הימנעות מעימות חזיתי מיידי, מהלך שזכה בזמנו להתנגדות חריפה מצד ראשי גוש השינוי בטענה שמדובר בחוק השתמטות. כעת, לא רק שאותם גורמים מאמצים עקרונות דומים לאלו שנלחמו בהם בעבר, אלא הצעתם הנוכחית אף מרחיקה לכת יותר בריכוך התנאים, בדגש על מתן חנינה רטרואקטיבית גורפת לעשרות אלפי משתמטים ופטור מלא לבני 26 ומעלה.

מי שמלווה את הסוגיה מקרוב ואינו מופתע מהתפנית הפוליטית המסתמנת הוא חבר הכנסת לשעבר אוהד טל ('הציונות הדתית'), שהיה שותף מרכזי לדיונים על חוק הגיוס בוועדת החוץ והביטחון. מבחינתו, המהפך בעמדותיהם של ראשי האופוזיציה לשעבר היה צפוי לחלוטין. "לצערי זה לא מפתיע, אמרנו כל הזמן שזה מה שיקרה. זה היה ברור מראש כשמש בצהריים", קובע טל בשיחה עם 'בשבע'.

"פתאום עכשיו ליברמן אומר שכל חוק שהוא יביא צריך לעבור את הרב לנדו – זה ממש חזון אחרית הימים, לא ייאמן", אומר טל באירוניה, "זה היה ברור ששנייה אחר כך הם יסבירו למה כל כך חשוב להעיף את נתניהו, ולכן אם צריך להתפשר על משהו, אז בוא נתפשר על גיוס חרדים. כשאמרנו את זה אמרו לנו שאנחנו מגזימים, שאחרי שליברמן עשה קמפיין של 'אף גרם של פטור לחרדים' אין סיכוי שזה יקרה – והנה אנחנו רואים שזה בדיוק מה שקורה".

הפער בין הסיסמאות למציאות, טוען טל, נובע מהעובדה שמערכת הביטחון והשמאל הפוליטי מעולם לא רצו באמת בגיוס המוני של המגזר החרדי. "לאורך השנים שלי בוועדת החוץ והביטחון הבנתי כמה דברים: החסם המרכזי לגיוס חרדים הוא לא הרב לנדו, לא הרבנים ולא אותם אנשי נטורי קרתא שצועקים 'נמות ולא נתגייס' ומושכים לצערי את הציבור אליהם. החסם המרכזי הוא מדינת ישראל וצה"ל, שלא באמת רוצים את החרדים. בסוף, הדבר שהכי מפחיד את השמאל הוא שבאמת יהיו אלפי חרדים בצבא, כך שזה היה קמפיין שקר מהרגע הראשון".

"הצבא מת מפחד מגיוס חרדים"

כדי לבסס את דבריו מציג טל שורה של תוכניות מעשיות שלטענתו נגנזו או לא קודמו על ידי הצבא. "הרמטכ"ל הרצי הלוי מינה את האלוף אליעזר שקדי מיד אחרי שבעה באוקטובר כדי לגבש תוכנית לגיוס חרדים, מתוך הבנה שאחרי האסון הזה אין ברירה. שקדי בנה תוכנית שלמה והציג אותה בדצמבר 2024, ועד היום התוכנית הזאת לא יושמה במילימטר", הוא אומר.

דוגמה נוספת שמעלה טל נוגעת לתוכנית שהוגשה ישירות לצמרת צה"ל. "בא אליי הרב אליעזר שנוולד, ראש ישיבת ההסדר במודיעין, שבנה תוכנית שלמה איך מגייסים בכל מחזור פלוגת שריון חרדית. הוא השיג לזה תמיכה של כל הרבנים החרדים שאפשר רק לדמיין, והגיש אותה לצבא בפברואר 2024. עד היום הצבא לא הזיז עט או עיפרון כדי להתחיל ליישם את השלב הראשון של התוכנית הזאת. יכולנו להיות כבר שנתיים וחצי אחרי, עם יותר משני גדודי שריון חרדיים".

טל משחזר עימות חריף שניהל בנושא עם הרמטכ"ל בוועדת החוץ והביטחון, על רקע פיילוט שילוב נשים בחיל השריון. "אמרתי לו: 'אדוני הרמטכ"ל, שמו לכם על השולחן תוכנית בתמיכת כל הרבנים החרדים לגייס פלוגת שריון שלמה בכל מחזור, ולא עשיתם איתה שום דבר. למה? כי אתה מעדיף שיהיו לך 20 בנות בשריון'. אמרתי לו שראשי ישיבות ההסדר – ולא רק 'ישיבות הקו', אלא גם הרב יעקב מדן, שאיבד כל כך הרבה מתלמידיו במלחמה הזאת – מתחננים יותר מחצי שנה להיפגש איתו ומתריעים שלא יוכלו לשלוח תלמידים ליחידות הקרביות בגלל הפיילוט הזה, והוא אפילו לא מוכן להיפגש איתם. אם עם הדתיים הלאומיים, שמובילים בגיוס לקרבי, אתה לא מוכן להיפגש – אז אתה מספר לי שאתם רוצים חרדים בצבא? אתם מעדיפים ערכים פרוגרסיביים, זה מה שמעסיק אתכם. אתם מתים מפחד מגיוס חרדים".

סדרי העדיפויות הללו, מציין טל, באו לידי ביטוי גם בדיוני החקיקה עצמם. "ישבנו שנתיים בוועדת החוץ והביטחון ודנו בחוק הגיוס, ומתוך הזמן הזה בזבזנו ארבעה או חמישה חודשים רק על הסיפור של שילוב בנות – על השאלה 'מה פתאום שתייצרו יחידות שאין בהן בנות'. לא השמאל ולא הצבא רוצים את החרדים, מבחינתם זה כאב ראש. תראו מה קרה לא מזמן בגבעתי, עם החיילים הביינישים שהתבקשו להיכנס עם פרמדיקית לנמ"ר – הצבא לא צריך את כאב הראש הזה".

באשר למניעים שמאחורי המאבק הציבורי סביב החוק, טל משוכנע כי המטרה האמיתית הייתה פוליטית גרידא. "לכל הקמפיין הזה הייתה מטרה אחת – לא לגייס חרדים, אלא לתקוע טריז. לפרק את הקואליציה מבפנים, לייצר חוסר מוטיבציה בציבור, לגעת בעצבים הכי רגישים של המגזר ולעשות דה־לגיטימציה לממשלה. לצערי הרב, בסופו של דבר הם הצליחו".

בסוף ישנה זעקה אמיתית של מילואימניקים שכורעים תחת הנטל, הצורך בשטח הוא אמיתי.

"ברור חד־משמעית, אבל זה מה שגם אמרנו כל הזמן: אנחנו היחידים שזה באמת מעסיק אותם, שזה כואב להם  – ולכן אנחנו היחידים שגם יביאו פתרון. הפתרון לא עובר בלזרוק חרדים לכלא. חוץ מלדחוף את כולם להיות נטורי קרתא, זה לא עושה כלום לגיוס חרדים ולא פותר את הבעיה".

במקום סנקציות כוחניות ורעש תקשורתי מציע טל מתווה של בניית אמון ותשתיות. "הדרך היחידה לגייס חרדים היא להקים עוד ועוד יחידות כמו חטיבת חשמונאים. קודם כול פשוט לשתוק – להפסיק לעשות קמפיין על הראש של החרדים ולהרגיע את הרוחות. לפתוח עוד יחידות, להקים ישיבות הסדר ומכינות קדם־צבאיות חרדיות, לגבש תוכנית לאומית – וזה יקרה מעצמו".

מנגד, טל מצביע על העקרונות שהנחו את חוק הגיוס של הקואליציה. "תמכנו בחוק שחברי הכנסת החרדים, או לפחות רובם, מצביעים בעדו, שמגדיר יעד גיוס של 50 אחוז בתוך חמש שנים וכולל סנקציות אישיות ומוסדיות. הפרטים פחות חשובים באירוע הזה – העיקר הוא שאתה מייצר לגיטימציה לגיוס ותוכנית לאומית. זה המתכון האמיתי היחיד שהוא לא פיקציה ולא זריית חול בעיניים".

טל מפנה אצבע מאשימה כלפי צה"ל על שאינו ממצה מאגרי כוח אדם קיימים כדי להקל על אנשי המילואים. "החרדים הם חלק קטן מהפתרון לבעיית המילואימניקים. להחזיר לשירות עשרות אלפים שקיבלו פטור בעבר – זה מהלך הרבה יותר דרמטי, יעיל ומהיר שהצבא פשוט לא מיישם, ואנחנו יודעים את זה".

לצד הביקורת על הצבא והאופוזיציה, טל אינו חוסך שבטו מהייעוץ המשפטי שלטענתו הערים קשיים על חקיקת הממשלה, אך ממלא פיו מים לנוכח הטיוטות שמציג כעת גדי איזנקוט. "להם הכול מותר ולנו הכול אסור, לצערי הרב זה תמיד ככה", הוא קובע, "בסוף לא באמת רצו לפתור את הבעיה – רצו לצעוק ולעשות דה־לגיטימציה לממשלה, ועכשיו זה מתפוצץ לנו בפנים".

מעבר לסוגיית הגיוס עצמה, טל מזהיר מפני המחיר הפוליטי והמדיני הכבד שעלול להיגבות בעקבות המהלך. "אנחנו עלולים לקבל חס וחלילה ממשלת שמאל, ערבים וחרדים, שאת הגיוס בוודאי לא תקדם, ותלך למהלכים מדיניים איומים ונוראים – נסיגות בעזה, בלבנון ובסוריה, כניעה ללחץ בין־לאומי וחזרה למשא ומתן על מדינה פלשתינית. מזה בדיוק פחדנו: גם נפסיד בזירה המדינית הפסדים קשים, וגם לא נקבל גיוס חרדים. לצערי הרב, לשם אנחנו צועדים בצעדי ענק, וזה ממש מפחיד".

המדינה חשובה יותר מהשנאות

את הביקורת על הפשרות המסתמנות משמיעה גם עורכת הדין שבות רענן, ממייסדות פורום נשות המילואימניקים. אף שטרם ראתה את הטיוטה המלאה של מתווה איזנקוט, הכותרות שפורסמו מספיקות לה כדי להציב כמה תנאי סף ברורים. "עוד לא ראיתי מתווה קונקרטי, אז אתייחס לכותרות ולכמה עקרונות מרכזיים", מבהירה רענן, "כל מנגנון של פשרה חייב שהפנייה והדרישה מהפרט להתגייס ולקחת אחריות על ההגנה ייעשו באופן אישי, לא דרך מתווכים. זה מחייב שתהיה השלכה כלכלית לבחירה אם להשתתף או לא".

רענן מסבירה כי היא תומכת בפשרות מעשיות בעניין המאגר הקיים, אך מתנה זאת בתגמול דיפרנציאלי. "אי אפשר לגייס מחר 90 אלף איש, ועדיף לגייס 20 אלף שמתוכם יהיו יותר לוחמים וצעירים – זו פשרה שגם אנחנו תמכנו בה למען המשרתים: לקחת את מה שדחוף באופן מיידי מהמבוגרים יותר, ולדאוג לצעירים שיתגייסו בצורה שתביא בכל שנה את הלוחמים ותומכי הלחימה הנדרשים. אבל זה חייב לקרות באופן שבו יש תמריץ כלכלי לפרט, והשלכה ברורה על מי שבוחר בדרך האחרת – שיקבל פחות מהשכן שלו, שבחר לקחת איתנו אחריות מעשית על ההגנה".

בכל הנוגע להשבת התקציבים למוסדות החרדיים היא משרטטת קו אדום ברור. "כל מתווה שמחזיר את כל הכסף ביום הראשון ומביא לנו בתמורה הבטחות למספרים – פסול. הכסף צריך לחזור רק בהתאם לעמידה ביעדים: אם עמדו ב־20 אחוז, יחזרו 20 אחוז מתקצוב המוסדות. לפי גובה הגיוס, כך גובה התקצוב".

לשיטתה, חריגה מהעיקרון הזה תהיה הפרת אמונים חמורה כלפי הבוחרים. "כל דבר אחר שנותנים להם הוא בדיוק אותם דברים שביקרנו בממשלה הקודמת, וזו צביעות מטורפת, כי הרבה אנשים הצביעו לגוש השינוי לקידום התיקון הזה. זו תהיה בגידה פוליטית שיהיה לה גם מחיר פוליטי יקר מאוד, כי נתניהו יחזור אחרי זה עם 80 מנדטים. אם כל כך חשוב לכם להעיף את נתניהו, קחו את זה בחשבון. אתם לא יכולים למכור את המשרתים בשם השנאה אליו – אתם צריכים לאהוב אותנו יותר".

איך את מסבירה את הפליק־פלאק הזה? קמפיין "ברית המשרתים" מתאדה בן רגע לטובת מגעים קואליציוניים.

"אני מסבירה את זה באובדן ערכים, במעשה שהוא תחתית חדשה של הפוליטיקה הישראלית שאסור לנו לקבל ואנחנו חייבים לעצור. הצורך בחיילים נוספים ובשותפות חרדית הוא קיומי והכרחי, ואסור לוותר עליו. גם בתוך מנגנוני פשרה התהליך חייב להיות ברור ואמיתי, עם גבולות מובהקים מאוד גם למפלגת יהדות התורה".

רענן מפנה קריאה ישירה להנהגה הפוליטית לבחור באלטרנטיבה אחרת להקמת ממשלה. "גם בתקופת הממשלה הקודמת לא חשבתי שהחרדים הם פסולי חיתון, אבל לא צריך לתת להם הכול רק כדי לשבת איתם בקואליציה – צריך לדאוג לאינטרסים של המדינה. אם הם לא מסוגלים לקבל את הגבולות האלה, אי אפשר להקים איתם ממשלה. לכו לממשלת שותפות ציונית, תתבגרו, תבנו מנגנונים חזקים, תנו לנתניהו להיות שני ברוטציה – תפתרו את זה. תדאגו לאזרחי מדינת ישראל ולקיומה של המדינה. זה הרבה יותר חשוב מהשנאות האישיות שלכם".

"סמוטריץ' פספס ושילם מחיר פוליטי"

למה הקול הזה לא נשמע בעוצמה דומה כעת? לפני הבחירות התנהל קמפיין חריף נגד כל מי שקידם את חוק הגיוס הקודם, ונדמה שכעת העסק מעט התעמעם.

"ברגע שליברמן העלה את הקשקוש הזה, אנחנו צועקים שוב", אומרת רענן, "זה מאבק ענייני – לטובת צה"ל, לטובת השותפות ועם ישראל, ולטובת המשפחות המגויסות. ברגע שיש על מה לדבר, אנחנו מדברים. הרבה אנשים מתעסקים בזה, כותבים טורים ומתראיינים".

רענן דוחה בתוקף את הטענות לירידה בעוצמה של המחאה, ומפנה אצבע מאשימה כלפי סביבת ראש הממשלה. "מי שאומר שהמאבק התעמעם זו חבורה של אנשים מטעם לשכת נתניהו, שמנסים לצבוע אותנו בצבעים רעים. רובנו אנשי ימין ציוני שלא מוכנים למכור את הערכים שלהם תמורת כיסא. אם בגוש הימין לא יודעים להכיל את זה, התוצאה היא שהוא מתכווץ בעשרה מנדטים – תפנימו את זה. לא תסתמו לנו את הפה. אנחנו אנשים ערכיים, ענייניים ואידאולוגיים, ולא ניתן לאף אחד למכור ערכים בשביל פוליטיקה – לא מהצד הזה ולא מהצד הזה".

כשמשמיעים באוזניה את הטענה שכלפי סמוטריץ' ונתניהו נאמרו בעבר ביטויים אישיים וחריפים על "בגידה" שעדיין לא נשמעים כלפי ראשי גוש השינוי, רענן מתקוממת: "אמרתי דברים חריפים מאוד על הבוגדנות של ליברמן, ואף פרסמתי עליו פוסט עם ביקורת נוקבת. הביטוי שאמרתי בעבר על בצלאל סמוטריץ' בא בכאב גדול, דווקא מתוך הקרבה וההערכה שהייתה לי אליו ומתוך הפעילות המשותפת שלנו במלחמה למען המילואימניקים ומשפחותיהם.

"בממשלה הקודמת הצבעתי לציונות הדתית, אני בשר מבשרה", היא מבהירה, "כאב לי מאוד שסמוטריץ' לא הקשיב. אני חושבת שהוא פספס בענק ושילם על כך מחיר פוליטי. חבל שהוא עשה טעות, אבל זה לא אומר שניתן לאחרים לחזור עליה. זה יהיה מאבק ענייני, ולא ניתן לאף אחד להעביר חוק רך שלא מייצר מתוך המשבר הזה תיקון רציני ואמיתי שיחבר את אחינו החרדים לשותפות ולאחריות על קיום המדינה".

את רואה דרך לצאת מהפלונטר הפוליטי הנוכחי?

"ממשלת שותפות ציונית היא הדרך היחידה. הקדוש ברוך הוא אומר לנו: אם לא תסתדרו, אני לוקח את הצעצוע שנקרא מדינת ישראל".

איך זה יכול לקרות בתוך אקלים של הכפשות הדדיות חדשות לבקרים?

"יש הרבה ספינים ומהלכים של משא ומתן. האקלים אומנם לא פשוט, אבל אם כל אחד ירד קצת מהסולם שלו למען האחדות הזאת – היא יכולה לקרות. אם נתניהו יסכים להיות שני ברוטציה, כי לא סומכים עליו ובצדק – הוא רכש את זה ביושר – וגם יסכים להיפרד מהמפלגות החרדיות ומבן גביר, זה יהיה פתח משמעותי. אני לא רואה דרך שבה הוא מגיע עם כל הגוש והצד השני יסכים לכך; אם הם נדרשים לשלם מחיר על המפלגות החרדיות, למה שיסכימו לשלם מחיר נוסף על נתניהו?"

לסיום, רענן יוצאת בקריאה ברורה להנהגה משני צידי המתרס להתעלות לגודל השעה. "נתניהו יצטרך לרדת כמה שלבים בסולם, וגם גדי איזנקוט יצטרך לרדת כמה שלבים ולהבין שיש דברים חשובים יותר מלהחליף את נתניהו. הגיע הזמן להתחיל לדאוג לאתגרי השעה של מדינת ישראל, שהם רבים ורציניים, ולטפל בהם יחד. אחרת – כבר החרבנו שני בתים במלחמות יהודים, ולדעתי אין לנו את הפריבילגיה הזאת".

 

 

 

 

 

 

מה לקרוא עכשיו