התחלה // נולד וגדל במושב רמות השבים, בין כפר סבא להוד השרון. "המקום הוקם בשנות ה־30 על ידי רופאים שעלו מגרמניה. בגלל עודף ברופאים באותה תקופה, הם נאלצו לעבור הסבה מקצועית לחקלאות ולגידול תרנגולות. גם סבא וסבתא שלי היו בין מקימי המושב. שניהם היו רופאים שהפכו ללולנים, אם כי בהמשך הם היו היחידים שחזרו לעסוק ברפואה". הבכור, אחריו שלוש אחיות.
אבא // דן שטייניץ (95), גדל ברמות השבים ולחם במלחמת השחרור כבר בגיל 16 וחצי. "נתנו לו רובה, הוא ירה כדור אחד ונשלח ישר לחזית. אחרי המלחמה הפך למהנדס. בשלב מסוים עבד בתעשייה האווירית, שם הקים את מנהרת הרוח האל־קולית ואת התשתית לפיתוח הלוויינים ותוכנית החלל. גם היום הוא צלול להפליא. שעתיים בכל יום הוא מנגן בפסנתר כנף, קורא שניים־שלושה ספרים בשבוע ונהנה מהנכדים והנינים".
אמא// מינה שטייניץ ז"ל. "גדלה בירושלים וחלק ניכר מילדותה עבר עליה תחת המצור במלחמת השחרור. היא הייתה אז נערה בת 14 שסבלה מרעב קשה, בזמן ההפוגה הוברחה במשוריין לקרובים בכפר ויתקין כדי שתוכל להתאושש ולעלות במשקל. במידה רבה את המשיכה שלי לתחום הפילוסופיה ירשתי ממנה. אחרי המלחמה היא למדה באוניברסיטה העברית והייתה מורה לספרות ופילוסופיה. נפטרה בגיל 72 ממחלת הסרטן".
פילוסוף צעיר// בבית הספר היסודי בכפר מל"ל ובתיכון כצנלסון בכפר סבא התקשה לקבל מרות, עד שבכיתה י"ב נאלץ להיפרד ממערכת החינוך ולגשת לבחינות אקסטרניות. "הייתי תלמיד פרוע, התווכחתי עם המורים ונזרקתי מבית הספר בכל שנה. בתיכון לא היו לי כמעט מחברות והעליתי שאלות פילוסופיות ששיבשו את הלימודים, עד שבתחילת י"ב נזרקתי לצמיתות כי סירבתי לחתום על התחייבות שאפסיק להתווכח. זה שאלמד פילוסופיה היה ברור לכולם כבר מגיל שלוש, כשהייתי טרוד בשאלות ברומו של עולם".
אולי יעניין אתכם
על מדים// לאחר שנת שירות במצפה רמון, בחר להתרחק מהמסלול הצפוי של חבריו ולדרוש דווקא את הכומתה החומה. "כל החברים שלי ביקשו צנחנים וסיירות, אז אני כמובן הייתי חייב לעשות משהו אחר ודרשתי רק גולני. הגעתי לגדוד 12 ושירַתי שם כסמל מחלקה. בתקופת השירות השתתפתי במבצע ליטני".
מורשת בדרכים// לקראת סוף שירותו כלוחם בגדוד 12 עבר לתפקיד הדרכתי, והעביר את חודשיו האחרונים בצה"ל בסיורים מצפון ועד סיני. "היה חסר מדריך ידיעת הארץ בחטיבה, ומהיום למחר הפכתי מחייל קרבי למדריך של גולני. זו הייתה תקופה מופלאה של טיולים בכל הארץ, כולל החלק המרכזי והמזרחי של סיני שעוד היה אז בידינו".
רב־מכר פילוסופי// את התארים הראשונים עשה באוניברסיטה העברית כסטודנט דעתן שהתווכח עם בכירי המרצים. עוד לפני הדוקטורט באוניברסיטת תל אביב, הפך למרצה מבוקש ולמחברו של ספר הפילוסופיה הנמכר ביותר בישראל. "באוניברסיטה התווכחתי עם כולם, ונוצר קשר הדוק ביני ובין פרופ' ישעיהו ליבוביץ. כשכתבתי כסטודנט את 'הזמנה לפילוסופיה' הפרופסורים חייכו בסלחנות, אבל ליבוביץ קרא את הטיוטה והתלהב. הוא אמר שזה המבוא הכי טוב שקרא ועודד אותי לפרסם. הספר הפך לרב־מכר שנמכר ב־75 מהדורות, וזהו ספר הפילוסופיה הנמכר ביותר בתולדות המדינה".
הפוך על הפוך// את דרכו הציבורית החל דווקא בתנועת 'שלום עכשיו', ואף נפצע מהרימון שזרק יונה אברושמי ורצח את אמיל גרינצווייג. "עד היום יש לי רסיסים ברגל מאותו אירוע". לאחר שהתפכח מהסכמי אוסלו והתייצב לצד הליכוד מול ההאשמות שאחרי רצח רבין, החליט ב־1999 לנטוש את הקתדרה באוניברסיטה לטובת הכנסת. "ב־1994, כשראיתי את הברחות הנשק ואת ההסתה של ערפאת, הבנתי שנקבל טרור במקום שלום ועברתי ימינה. לאחר רצח רבין יצאתי נגד הטלת האשמה על הימין, ורק ב־1999, למרות שייעדתי את עצמי להיות פילוסוף כל חיי, החלטתי להתמודד בפריימריז של הליכוד".
גרעין של אמת// בקיץ 99' נכנס לכנסת, ובשנת 2003 מונה ליושב ראש ועדת חוץ וביטחון, תפקיד שבמסגרתו לא היסס להתעמת עם בכירי מערכת הביטחון ולחשוף מחדלים מודיעיניים. "נכנסתי לכנסת במקום נתניהו שפרש, והחלום שלי היה לתרום לביטחון הלאומי דווקא כפילוסוף שחושב מחוץ לקופסה. אחרי המלחמה בעיראק, כשהתברר שלא היה נשק כימי, הקמתי ועדת חקירה למרות התנגדות צה"ל. במהלך העבודה הגעתי למסקנה, בניגוד לעמדת אמ"ן והמוסד, שמתפתחת תוכנית גרעין חשאית בסוריה. התרענו על כך בדוח סודי שקבע 'סבירות גבוהה לגרעין בסוריה', מה שהוביל בסוף לגילוי הכור ולהשמדתו".
בלימה ותנופה// בשיא המשבר הכלכלי העולמי, במרץ 2009, מונה לשר האוצר. תחת הנהגתו הפכה ישראל למדינה הראשונה בעולם שיצאה מהמיתון, ואף דורגה על ידי קרן המטבע הבין־לאומית במקום הראשון בעולם בהתמודדות עם המשבר. "נכנסתי למשרד האוצר בתנאים הקשים ביותר, כשהמשק היה במיתון ובצמיחה שלילית. הובלתי שלושה מהלכים דרמטיים: העברתי את ישראל לתקציב דו־שנתי ראשון מסוגו בעולם למרות התנגדות הבכירים, הצלחתי להכניס את ישראל לארגון ה־OECD אחרי 40 שנות כישלונות, והקמתי את ועדת הריכוזיות שפירקה את פירמידות הטייקונים. הצעדים הללו החזירו אותנו לצמיחה הגבוהה בעולם המפותח ומנעו את מחזות האבטלה ההמונית שראינו בשאר מדינות המערב".
מודיעין ואנרגיה // ב־2013 מונה לשר המודיעין וריכז את המאבק בגרעין האיראני. שנתיים לאחר מכן עבר למשרד האנרגיה, שם חילץ את מאגרי הגז מהקפאה ארוכה למרות מאבקים פוליטיים ומשפטיים עיקשים. "כשר המודיעין הגינו תוכנית שרתמה את ארצות הברית ורוסיה לפירוק 1,300 טונות של נשק כימי בסוריה – איום שהוסר מאיתנו כמעט לחלוטין. כשר האנרגיה, מצאתי את פיתוח המאגרים תקוע בגלל ויכוחים אין־סופיים. תוך שלושה שבועות הבאתי לממשלה את מתווה הגז, ונלחמתי עליו גם כשבג"ץ ביטל אותו ודרש תיקונים. בזכות המאבק פותח שדה לוויתן, אוצר הטבע הגדול בתולדות המדינה, שהפך את ישראל למעצמת אנרגיה אזורית".
נחיתה רכה// אחרי 24 שנים בצמרת הפוליטית, החליט לפרוש כדי לחזור לכתיבה פילוסופית, "המחיר האישי והמשפחתי בפוליטיקה היה כבד, והרגשתי שהגיע הזמן לחזור לאקדמיה". אלא שהצעה לעמוד בראש רפאל החזירה אותו לחזית הטכנולוגית של הביטחון הלאומי. "כשראש הממשלה הציע לי את תפקיד יושב ראש רפאל לא יכולתי לסרב. זו החברה הביטחונית המתקדמת בעולם. בשלוש השנים האחרונות צבר ההזמנות שלנו זינק מ־25 מיליארד שקלים ליותר מ־80 מיליארד. זה סיפוק עצום לתרום לביטחון המדינה בלי להשתכשך בביצה הפוליטית".
פרס ירושלים // השבוע, במסגרת כנס ירושלים של עיתון 'בשבע', יקבל את פרס ירושלים לביטחון ישראל על פועלו רב השנים למען המדינה. "תחושת הגאווה על תרומתי לביטחון ולשגשוג המדינה היא גדולה. אני גאה במה שעשיתי למען המדינה וגם למען עולם הפילוסופיה".
החצי השני// גילה כנפי־שטייניץ. "הכרנו כשהייתה סטודנטית למשפטים מעכו. היא נהנתה מקריירה משפטית מזהירה והפכה לשופטת כבר בגיל 33 – השופטת הצעירה ביותר בישראל באותה תקופה. כיום, מזה ארבע שנים, היא מכהנת כשופטת בבית המשפט העליון".
הנחת// שלושה ילדים. אור בן 36, אלון בן 32, ויערה בת 30.
אם זה לא היה המסלול// "זה מסלול קופצני ופרוע מאוד: מצבא לפילוסופיה, מפוליטיקה לכלכלה ואז לאנרגיה וביטחון. קשה לי להגיד מה היה קורה אילו, אבל אני מניח שאם לא הייתי מצטרף לפוליטיקה ב־99', הייתי נשאר פרופסור לפילוסופיה כל השנים הללו, מלמד באקדמיה וכותב ספרים ומאמרים. זה התחום הבסיסי שלי".
במגרש הביתי:
מה הלו"ז// סדר היום רנדומלי לחלוטין. "יש ימים שאני יוצא מהבית בתשע בבוקר, ויש ימים שצריך לצאת בשלוש או בחמש לפנות בוקר כדי להגיע לניסויים בשדמה שבדרום. בממוצע אני מבלה כמה ימים בשבוע במתחמים העיקריים של רפאל בצפון, ובשאר הזמן אני בירושלים ובתל אביב. אין אצלי סדר יום קבוע".
פלייליסט// "שומע קודם כול מוזיקה קלאסית: באך, בטהובן ומוצרט – לפי הסדר הזה. מעבר לזה, אני מאוד אוהב את השירה העברית הקלאסית: נעמי שמר, יהורם גאון, אריק איינשטיין וחווה אלברשטיין".
השבת שלי// "השבת אצלנו היא עוגן משפחתי: כל הילדים והנכדים מגיעים לארוחת ערב חגיגית. למרות שאינני אדם דתי, יש אצלנו נרות ואני מקפיד לעשות קידוש. זו חגיגה משפחתית שנמשכת שעות ארוכות, והרבה פעמים גם אבי מצטרף אלינו מירושלים. התענוג הכי גדול הוא שהנכדה נשארת אצלנו לכל סוף השבוע – זה עונג שבת האמיתי שלי".
דמויות מופת// "בפילוסופיה אלו דקארט ואפלטון, הנערצים עליי ביותר. במוזיקה זהו יוהן סבסטיאן באך, שהוא בעיניי אלוהי המוזיקה. במישור הציוני זהו דוד בן גוריון, שמעבר להקמת המדינה, זיהה כבר ב־1948 את הצורך ביתרון מדעי והקים את חיל המדע, שלימים הפך לרפאל".
מפחיד// "ברמה האישית מפחידים אותי מחלות או שלום הילדים. ברמה הלאומית, למרות עוצמתנו, אני מוטרד מגל האנטישמיות העולמי ומהעוינות באזור, בראשן איראן. ברמה הגלובלית אני סבור שהאנושות עלולה להשמיד את עצמה בטעות בשל עוצמות טכנולוגיות אדירות. דאגה שמלווה אותי ככל שהקדמה מאיצה".
משאלה// שלום וביטחון. "כיהודי וישראלי, אני מאמין שזה הדבר העיקרי והבסיסי ביותר שאנחנו זקוקים לו כאן".
כשאהיה גדול// "אני כבר גדול. השאיפה היחידה שלי היא שהמצב יישאר כמו היום, פלוס עוד כמה נכדים. כיום אני מתפקד בשלוש משרות מלאות: כיושב ראש רפאל, כפילוסוף וכסבא, וזה השילוב המדויק בשבילי".
לתגובות:
