התוכנית של חמאס: מראית עין של התפרקות – וחזרה למאבק

לא שזה הפתיע מישהו בישראל, אבל נאומו של בכיר חמאס חאלד משעל, השבוע בכנס אל־ג'זירה בקטאר, חשף ברבים את אסטרטגיית חמאס בנוגע לעתיד עזה: התמקדות בתהליך שיקום, והתעצמות מחודשת של ארגון הטרור בחסות כניסה להודנה ארוכת שנים.

בכיר חמאס שרטט מתווה משלו לדרישה לפירוק הארגון מנשק, והצהיר כי חמאס לא מתכוון בשום שלב למסור את נשקו אלא רק "לא להציגו בפומבי". בנוסף קרא להפסקת אש של עד עשר שנים כדי להשתקם כראוי עד למערכה הבאה: "חמאס הציע הודנה שבה לא יהיה שימוש בנשק של חמאס והוא לא יוצג בפומבי. שלוש המדינות המתווכות (קטאר, טורקיה ומצרים), שיש להן יחסים עמוקים עם חמאס, יכולות להיות ערבות". את דבריו סיים משעל בהצהרת כוונות ברורה: "ישראל תישאר האויבת היחידה שלנו, ואנחנו אינשאללה נביס אותה".

דבריו החד־משמעיים של משעל לא מתירים מקום לספק. חמאס, בחסות מדינות חברות במועצת השלום, לא מתכוון בשום אופן להתפרק מנשקו ולוותר על שליטתו ברצועה. זאת למרות שתוכנית 20 הנקודות של טראמפ דורשת במפורש את פירוקו מנשקו ופירוז הרצועה, עוד טרם התחלת מלאכת השיקום, נסיגת כוחות צה"ל וכניסת מנגנון בין־לאומי לפיקוח על הרצועה.

ארצות הברית מצידה מביעה את רצונה להתקדם בתוכנית ומעלה הצעות פשרה שונות כמו הפרדה בין נשק כבד לנשק קל, או אימוץ מדיניות של "מניעת השימוש בנשק" ולא מסירתו. ואכן, על פי דיווח ב'ניו יורק טיימס' השבוע (רביעי), ארצות הברית מתכוונת לאפשר לחמאס להמשיך לשאת נשק קל ולא להתפרק מנשקו באופן מוחלט, לפחות בשלב זה.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת רבקי גולדפינגר צה"ל ושב"כ: יעד החיסול – מח"ט חאן יונס של ארגון הטרור חמאס

עוד מאת רבקי גולדפינגר יומיים לבחירות: צה"ל מגביר כוננות בכלל הגזרות, סגר הוטל ביו"ש

הידיעות על התגמשות אפשרית מצד ארצות הברית בסוגיית פירוק חמאס מנשקו מעוררות דאגה רבה בישראל. מנכ"ל תנועת 'אם תרצו', מתניה ג'רפי, ציין כי "שירתי במילואים מעל 350 ימים בעזה ובלבנון. אין שום פשרות, או שעזה תפורז מנשק או שאנחנו נשלים את המלאכה. ראש הממשלה נתניהו, אנחנו משרתי המילואים מצפים ממך לעמוד במילתך. אך ורק ניצחון מוחלט". גם גלעד אך, יושב ראש 'המילואימניקים דור הניצחון', הבהיר כי "יש לקבוע לוחות זמנים קשיחים שיגדירו בדיוק איך ומתי על חמאס להיכנע ולהתפרק מנשקו, וכשהוא לא יעמוד בהם – להשמיד אותו סופית. כל ממשלה שתשאיר בשלטון בעזה את מבצעי 7 באוקטובר – אין לה זכות קיום".

בינתיים, בצינורות הרשמיים ישראל מתעקשת על פירוק מלא של חמאס. רק לפני שבועיים הודיע ראש הממשלה נחרצות מעל בימת הכנסת: "כעת פנינו נשואות לעתיד: החמאס בעזה יפורק מנשקו. עזה תפורז. זה יקרה כפי שאמר ידידנו המשותף נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ: זה יקרה בדרך הקלה או שזה יקרה בדרך הקשה, אבל זה יקרה", התחייב נתניהו.

כך או כך, בימים אלה ישראל לקראת הכרעה כיצד לנהוג אל מול כוונות חמאס הברורות – האם להסכים למתווה אמריקני חלקי כזה או אחר, תוך השלמה כי חמאס ייוותר על כנו ברצועה, או שמא לצאת למבצע צבאי נוסף ברצועה כדי להשלים את המלאכה בכוחות עצמה.

גיבוי מדיני להתעצמות צבאית עוינת

מאיר בן שבת, ראש המטה לביטחון לאומי לשעבר וכיום ראש מכון משגב לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית, רואה בנאומו של חאלד משעל תזכורת לכוונות ארגון הטרור חמאס מאז ומתמיד: "חאלד משעל אמר את מה שכולנו הבנו עוד קודם".

איך אתה מסביר את השאננות והביטחון העצמי המופרז שמפגין חמאס אחרי שנתיים של מלחמה קשה?

"חמאס אומנם חטף מכה כואבת, אך כפי שאמרנו, זו לא מכה אנושה. חמאס כבר לא שרוי בתחושה של מי שנשקף לו איום קיומי. הוא עדיין גורם הכוח העיקרי ברצועה, נטוע עמוק באוכלוסייה ובמערכות החיים בעזה, מבסס את משילותו ואת מעמדו תוך שהוא מנצל היטב את הסיוע ההומניטרי ואת האספקה שנכנסת לעזה. הוא דבק במטרותיו האסטרטגיות. מנקודת המבט שלו, היעד העיקרי שאליו הוא שואף לטווח הקרוב הוא להוציא את צה"ל מהרצועה ולהשתקם", מציין בן שבת, "לגבינו זה אומר בעיקר שהעבודה לא הסתיימה. אנחנו חייבים להפגין נחישות ולהשלים את המשימה בעזה עד להשגת כל היעדים שהגדרנו במלואם".

הערכות הצבא הן שחמאס רק הולך ומתעצם. מה המסר של מציאות כזאת ליתר אויבינו?

"אני שומע את הטענה שכיום חמאס כבר לא מהווה איום קיומי או משמעותי על ישראל. ובכן, הישארותו של ארגון הטרור על רגליו לאחר שעשה את הטבח הנפשע ב־7 אוקטובר, ולאחר מלחמה עצימה וממושכת שישראל ניהלה נגדו – היא סכנה לישראל. בראש ובראשונה בגלל ההשראה שזה יספק לכל אויבינו, בכל הזירות ולאורך דורות. מבחינתה של ישראל מצב כזה הוא בלתי נסבל".

נוסף על כך מצביע בן שבת על השלכות התקרבותו של חמאס לציר קטאר-טורקיה-מצרים: "צריך לראות בדאגה את התבססות האחים המוסלמים ואת התחזקותו של ציר המדינות התומכות בתנועה זו. לצד טורקיה וקטאר יש גם את סוריה של ג'ולאני, ויש סימנים מדאיגים שנובעים מהתקרבות סעודיה ומצרים לטורקיה וקטאר. תמיכה מדינתית בתנועה הזאת, שהיא תנועת האם של חמאס, משמעה לגיטימציה, גיבוי מדיני, סיוע במשאבים ושותפות ברמה האזורית ומעבר לכך".

לאור כל ההתפתחויות הללו, כיצד על ישראל לנהוג מול חמאס? ואיך ניתן להכריע את חמאס ולהבטיח שיעדי המלחמה יושגו במלואם?

"חמאס לא יתפרק מנשקו באופן אמיתי. יכול להיות שהוא יעשה מצג שווא כלשהו, יגיע להסכמות על שילוב אנשיו החמושים במנגנוני האכיפה או להסדרים הזויים אחרים, שהמכנה המשותף לכולם הוא שחמאס יישאר עם יכולות צבאיות", הוא מדגיש.

"הנשיא טראמפ וראש הממשלה נתניהו אמרו במפורש: אם חמאס לא יתפרק בטוב, הוא יפורק בכוח. צריך לתרגם את האמירה הזאת ללוחות זמנים ולהגדרה ברורה ומחייבת של מה שנכלל במושג 'פירוק מנשק', כמו מנהרות, רקטות, רחפנים ומצנחי רחיפה, אמצעים ימיים, נ"ט, מטעני חבלה, חומרי נפץ, מקלעים, רימונים, נק"ל, אמצעי מודיעין, מכונות ואמצעי ייצור. בינתיים צריך גם למנוע את החרפת הבעיה, שהרי חמאס כבר כיום מנצל לצורך התעצמותו את האספקה שנכנסת, את האמצעים הדו־שימושיים ואת ההברחות. ישראל צריכה ויכולה להשפיע על כך כבר עכשיו, בלי להמתין לשלבים הבאים".

מגש הכסף של המדינה הפלשתינית

אולי שימת הדגש על הזירה האיראנית מחלישה את ישראל מול חמאס?

"התגמשות זמנית בעזה כדי למצות את ההזדמנות מול איראן היא בחירה הגיונית, אך יש ליישמה באופן שלא יסכן את כוחותינו ואת הישגי המלחמה", אומר בן שבת, "פתיחתו של מעבר רפיח משווקת על ידי חמאס – וגם נתפסת בעיני חלק מהציבור הפלשתיני – כהישג של 'ההתנגדות' ששבר את המצור הישראלי, ויש בה משום ציון דרך לקראת ייצובה של שגרה חדשה ברצועת עזה. מהלך זה קורה בשעה שברור לכולם שחמאס הוא עדיין הגורם הדומיננטי ברצועה, משקם את כוחו וחותר לפעול תחת ממשלת הטכנוקרטים לפי דגם חיזבאללה. סוגיית מעבר רפיח היא ראשונה מתוך שורה של אתגרים שעלולים לפגוש את ישראל בזמן הקרוב", הוא מציין.

"ממשלת הטכנוקרטים כבר נושאת עיניה לצעדים הבאים: קידום מהלכי שיקום, הכנסת כוחות פלשתיניים וזרים לרצועה, וכנראה גם לחץ על ישראל לסגת מהקו הצהוב. את פתיחתו של המעבר, בלי שחמאס נתבע להתפרק מנשקו, נכון לראות כנורת אזהרה מפני האפשרות שגם צעדים נוספים יקודמו ללא עמידה בתנאי זה", מתריע בן שבת, "גם תחת מגבלות ההסדרים, ישראל חייבת לנקוט גישה התקפית. חיסולים של מחבלים שהשתתפו בזוועות 7 באוקטובר או בלחימה נגדנו לא יכולים להיעשות רק בתגובה להפרות מצד חמאס, אחרת נהיה שותפים לעיצובה של 'משוואת תגובה' שתשים כבלים על ידינו. ובכלל, ישראל צריכה להניח שפירוק חמאס מנשקו יצריך אותה למהלך רחב של לחימה. אם זו ההנחה, או אז יש למנוע ככל הניתן את התחזקותו של האויב עד להגעה להתנגשות עימו, ולמצות כל הזדמנות כדי לקזז מיכולותיו".

ישראל עדיין מחויבת לספק חשמל ומים לרצועה? ומה בנוגע לסיוע הומניטרי שברור שמחזק אותו?

"לאחר שסיפקנו זאת גם כשהם עינו והרעיבו את חטופינו, אפשר להניח שנתקשה כעת לתמרן בתחום הזה – במיוחד מול ההתחייבויות לתוכנית טראמפ וכאשר אנו ממוקדים בזירות אחרות".

כיצד ישראל יכולה למנוע את שיקום הרצועה, שהחל דה פקטו עוד לפני שחמאס פורק מנשקו?

"ישראל צריכה להדק את שליטתה ולקמץ את ידה במה שהיא מאפשרת להכניס לעזה. ישראל לא רק זכאית אלא חייבת לנקוט גישה נוקשה גם כלפי הגורמים הבין־לאומיים המעורבים בכך. הנחת היסוד צריכה להיות שכל מה שמוצא את דרכו לרצועה – מסייע לחמאס, בין שמתכוונים לכך ובין שלא. זה נכון לגבי ציוד מכני הנדסי שמוכנס כדי לפנות צירים, לגבי גנרטורים שמיועדים לאוכלוסייה חסרת בית ולגבי כל שאר הפריטים. כניסתו של יורם הלוי לתפקיד מתאם פעולות הממשלה בשטחים בעיתוי הנוכחי, היא הזדמנות לבחינה יסודית מצידו של כל התחום הזה".

והיה וישראל תחליט לצאת לפעולה צבאית לפירוק חמאס מנשקו – האם אתה רואה שמדינות העולם יאפשרו זאת לישראל?

"טראמפ אמר דברים ברורים בעניין הפירוק מנשק, ותוכנית 20 הנקודות עברה גם את מועצת הביטחון של האו"ם. לכאורה, יש בכך כדי לתת לגיטימציה לישראל לפעול צבאית מול חמאס. אלא שלמרות זאת אני מודאג, בעיקר משום שהמונחים 'פירוז' ו'פירוק מנשק' לא מוגדרים באופן מספיק חד, וזה יכול לאפשר לוליינות מילולית שתוצאותיה הן ללכת עם ולהצטייר בלי".

האם סיכון חיילי צה"ל בפעולה צבאית, כשלאחריה ממשלת הטכנוקרטים היא זו שתשלוט בעזה, לא יהיה מגש הכסף שעליו תקום הרשות הפלשתינית – ובמקרה הטוב נחליף אויב באויב?

"אני שותף לדאגה שנשמעת מתוך השאלה", הוא משיב, "נכונות חמאס לוותר על השלטון האזרחי בעזה עלתה לא פעם לאורך השנים האחרונות. מבחינת ארגון הטרור, זה ויתור על השלטון אבל לא על השליטה. את השליטה הוא ישמר הודות לכוח שבידיו ולאחיזתו החזקה באוכלוסייה ובמוסדות. הנכונות כעת להעביר את השלטון האזרחי לוועדת הטכנוקרטים נובעת מאותו רציונל. חמאס יודע שכל עוד הוא יהיה גורם הכוח העיקרי ברצועה – על פיו יישק דבר, תהא הגדרתו הפורמלית אשר תהא. יותר מכך, אם הניהול האזרחי יופקד בידי גורם אחר, הוא יהיה פנוי לשקם את יכולותיו הצבאיות, ייהנה מהמשאבים שאותו גורם יגייס לטובת הרצועה ואפילו ייהנה מהגנה מפני ידיה של ישראל, משום שהלגיטימציה לישראל לפעול תפחת, כשהשלטון ברצועה יהיה בידיים שאינן של חמאס. חמאס, כמו האחים המוסלמים, יודע לפעול היטב גם במודל שבו השלטון נתון בידיים אחרות. חיזבאלליזציה של עזה במצב כזה איננה תרחיש דמיוני", מזהיר בן שבת.

"צה"ל עדיין בקונספציה"

אלוף משנה במיל' חזי נחמה, ממובילי פורום המפקדים והלוחמים במילואים, מוטרד מהמצב שישראל נקלעה אליו ברצועת עזה: "אחרי שזרקת אבן לבור, איך תוציא אותה עכשיו משם? ברגע שהסכמת לעסקה בתנאים האלה, למה אתה מצפה?", הוא מלין, "בארבעת החודשים האחרונים לחמאס יש אפשרות לחזור ולהשתקם, אז עכשיו קשה להוציא את האבן מהבור".

אתה מעריך שזאת הייתה טעות ללכת להסכם הזה?

"אני חושב שאם נסיים את המלחמה בלי להשמיד את חמאס, או בלי לפרק אותו מנשקו ובלי לפרז את הרצועה, אז כן, זו הייתה טעות. זה לא להשיג את היעדים שהוגדרו. למלחמה הגדירו שני יעדים עיקריים: יעד אחד הוא השמדת חמאס, פירוז הרצועה והחלפת השלטון, והיעד השני היה השבת החטופים. מתחילת המלחמה אמרנו שהכרעת חמאס תביא גם את השבת החטופים. אבל ברור לנו שהמשוואה ההפוכה, קודם להביא את החטופים ובתנאים האלה לנסות להכריע את חמאס, יהפוך להיות משימה כמעט בלתי אפשרית", הוא מתריע.

"צריך להבין שכל יום שעובר בשלושה וחצי החודשים האחרונים מרחיק אותנו מהשגת יעדי המלחמה. בכל יום שעובר חמאס מכניס מיליוני דולרים באמצעות משאיות הסיוע. בכל יום שעובר הוא משתקם, מגייס פעילים, משלם משכורות, משמיש מחדש תשתיות טרור, מחזיר לפעולה את המנהרות שהשמדנו. זה מה שקורה עכשיו בשטח. כל יום שעובר בעצם גורם לכך שברגע שכן נחליט לצאת לפעולה צבאית – התשלום בחיי אדם ובפצועים יהיה יקר הרבה יותר. זאת נקודת המוצא, וזה מה שאנחנו צריכים להבין".

אז מה לדעתך ישראל צריכה לעשות עכשיו?

"ישראל אתמול הייתה צריכה להודיע שחמאס מפר את ההסכם ואנחנו נכנסים להשמדת חמאס, נקודה. ישראל צריכה לשים את היד שלה על הצוואר של חמאס, היא צריכה להעביר את האוכלוסייה העזתית דרומה ולשים מצור על החלק הצפוני. ואין חטופים ברצועה, אז אל תבהילו אותנו. הדבר הזה גם לא יעלה בהרבה חיי אדם, כי אנחנו יכולים להטיל מצור שהוא כלי מלחמה אפקטיבי".

נחמה מציין כי לאורך המלחמה קרא למערכת הביטחון לאמץ את אסטרטגיית המצור בשדה הקרב. "המצור הוא כלי אפקטיבי ולצערי הרב, גם גורמים בייעוץ המשפטי וגם גורמים בצבא התחמקו מלעשות את זה עד עכשיו. והדבר הזה, צריך להגיד, עולה לנו ועלה לנו בחיי חיילים, חיי הרבה מאוד חיילים", הוא מדגיש בכאב, "אני מקווה מאוד שעכשיו לפחות נתעשת ונעשה את זה, ונבין ששום מועצת שלום עולמית ושום פקיסטן ושום אינדונזיה ואף אחד אחר בעולם לא יעשה את העבודה הזאת בעבורנו. זו משימה שלנו, וכל מי שאומר שיש כאן תמנון – טועה ומטעה. לא מדובר כאן בתמנון אלא בסרטן", הוא מדגיש, "סרטן משאיר גרורות, ואם לא תטפל בגרורות האלה, הן יפגשו אותך בסיבוב הבא".

אבל אולי ההתמקדות בשלב הזה בזירה האיראנית מנטרלת אותנו בזירה מול חמאס?

"אני כמובן לא חשוף לכלל המידע הרלוונטי, אבל אם את שואלת אותי מה יותר דחוף בעת הזאת, אין לי ספק שהטיפול באיום מאיראן יותר דחוף. אם יש חלון הזדמנויות לתקוף באיראן, אז קודם כול צריך לתקוף באיראן ולגייס לזה את ארצות הברית. אבל באותה נשימה אני אומר שארבעת החודשים האחרונים מאז העסקה הולכים ומרחיקים אותנו מהשגת היעד של השמדת חמאס, ואם לא נפעל בטווח הזמן הקרוב, אנחנו עלולים לאבד לגמרי את היעד הזה".

אין תחליף לשליטה ביטחונית

האם אתה חושב שחזרנו לקונספציה?

"מעולם לא יצאנו ממנה לגמרי", משיב נחמה בהחלטיות, "אולי רק בצורה חלקית. ואם את שואלת אותי אם צה"ל כצה"ל יצא ממנה לגמרי, התשובה היא לא".

למה?

"אני רואה שממשיכים להביא את אותם אלופים לשעבר להרצות בפני בכירי צה"ל, ולהסביר להם איך במקום לפעול באמצעים צבאיים כדי לפתור את הבעיות שלנו – ישנם המנגנונים הכלכליים, הדיפלומטים והבין־לאומיים האחרים שיפתרו לכולנו את הבעיות. כל השיח בתקשורת עם האלופים לשעבר יהיה תמיד לברוח לסוגיית 'היום שאחרי', ומה הממשלה רוצה ביום שאחרי. זו פשוט בריחה מחוסר היכולת לעמוד במשימה המאוד ברורה של השמדת חמאס", הוא מאשים, "לא כי אני בורח מהשאלה של היום שאחרי, אלא כי אני יודע שזה כמו בטבע. כל עוד קיים פה עץ האורן הזה – לא יגדל דשא תחתיו. כל עוד חמאס נמצא פה – שום דבר טוב לא יגדל תחתיו. תשמיד את חמאס ותקבל דברים אחרים. יהיו לך חמולות, יהיו לך גורמי כוח, יהיו לך דברים אחרים שתוכל להביא לשטח. חשוב להבין שכל עוד חמאס חזק בשטח, הוא לא ייתן לשום כוח אחר להתפתח. לכן, כשאומרים לנו בתקשורת ובדרג הצבאי הבכיר 'מה עם היום שאחרי', הם בעצם בורחים מכך שהצבא לא מעוניין לעמוד במשימה הבסיסית והראשונית שלו להשמיד את חמאס".

והיה וישראל תחליט לצאת לפעולה צבאית כדי לפרק את חמאס מנשקו, אתה לא חושש ממצב אבסורדי שבו אנחנו מסכנים את חיי חיילינו כדי להעביר את השליטה לרשות?

"אני חושב שאסור בשום פנים ואופן לתת את השליטה לרשות הפלשתינית. הרשות נכשלה, נכשלת ותיכשל ביהודה ושומרון, ואותו דבר יהיה גם בעזה. הרשות מחנכת לשנאת ישראל, מחנכת לטרור, משלמת למשפחות טרוריסטים, ומכאן שהרשות לא רלוונטית יותר. צריך להוציא אותה מהלקסיקון".

אבל היא חלק מתוכנית 20 הנקודות של טראמפ, זו כבר עובדה בשטח.

"הדבר היחיד שצריך לקרות בעזה אחרי שהשמדנו את חמאס הוא לחלק את הרצועה לארבעה עד חמישה מרחבים שונים, שבכל אחד מהם תשלוט חמולה. חמולה שתשלוט בדיר אל בלח, חמולה ברפיח, ובסוף צה"ל אחראי מלא על כל מה שקשור להקשרי הביטחון והוא נוכח ברצועת עזה. לא יעזור שום דבר. ב־50 השנים הקרובות אנחנו צריכים להיות שם", הוא מבהיר, "וכל מי שמפחיד עם כל מיני מספרים מנופחים של העלות הכלכלית של שליטה בעזה – אני מבטל את המספרים האלה, כי הם פשוט לא נכונים. הם מצוצים מהאצבע. הם גם לא רלוונטיים לביטחון שלנו. כי גם אם זה יעלה, מה לעשות? בסוף זה הפתרון היחיד. מה שארצות הברית עשתה ביפן אחרי מלחמת העולם השנייה, זה מה שצריך לקרות ברצועת עזה אחרי מה שהם עשו בשבעה באוקטובר, נקודה. אף אחד אחר לא ישלוט שם, ואף אחד לא ידאג לביטחון שלנו מלבדנו, חד וחלק".