מסע הסברה וכוכבים – כך תינצל הציונות הדתית מאחוז החסימה

1

ההיסטוריה הפוליטית של המחנה הלאומי מלמדת שלא פעם הוא הפסיד את השלטון בגלל אובדן קולות שניתנו למפלגות קטנות שלא עברו את אחוז החסימה. הדוגמה הטרייה בזיכרון היא כישלונה של מפלגת 'הימין החדש' בראשות בנט ושקד, אז עוד אנשי ימין מובהקים, אשר נטשו את הבית היהודי ורצו בבחירות 2019 במפלגה עצמאית עם רשימה נוצצת, אך כשלו והתנפצו על אחוז החסימה. כתוצאה מהכישלון הזה נקלענו למשבר פוליטי עמוק של ארבע מערכות בחירות, שבסופן יצרו בנט ולפיד את התקדים החמור של ממשלת גוש השמאל־מרכז בשותפות עם מפלגת רע"מ.

דוגמה רעה עוד יותר היא זו של בחירות 1992, שבהן עלתה ממשלת רבין־פרס אשר המיטה עלינו את אסון אוסלו. גם אז המחנה הלאומי איבד את השלטון בגלל פיצול הקולות שמימין לליכוד. אחוז החסימה עמד באותם ימים על מנדט וחצי בלבד. מפלגת מולדת בראשות רחבעם זאבי זכתה אז בשלושה מנדטים, בעוד למפלגת התחייה היותר ותיקה חסרו כמה אלפי קולות כדי לעבור את אחוז החסימה. את מחירה הכבד של הרפתקת אוסלו, שאותה הביאה עלינו ממשלת השמאל שעלתה בגלל אותו פיצול בימין, לא חדלנו מלשלם עד עצם היום הזה. לפני הבחירות דובר אז על הצורך באיחוד בין רשימות מולדת והתחייה. אבל אנינות טעם אידאולוגית, ואולי גם משקעים אישיים, מנעו את האיחוד שהיה עשוי לחסוך לנו את אסון הסכמי אוסלו עם כל שרשרת האסונות שבאה בעקבותיו – בהם גירוש גוש קטיף וטבח 7 באוקטובר.

אגב, גם השמאל משלם לעיתים את מחירה של הפלגנות בתוכו. במערכת הבחירות האחרונה נמחקה מפלגת מרצ, וגוש השמאל איבד מנדטים יקרים, בגלל התעקשותה של מנהיגת מפלגת העבודה מרב מיכאלי שלא לחבור לרשימה מאוחדת של שתי מפלגות השמאל. הימין כנראה היה לוקח את הבחירות בכל מקרה, אבל ברוב דחוק ולא בפער גדול של 64 מנדטים מול 56.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת עמנואל שילה "עשינו המון, תנו לנו כוח להמשיך"

עוד מאת עמנואל שילה האנשים שהביאו הישגים חסרי תקדים ראויים להכרת הטוב

2

כל זה אומר שלקראת מערכת הבחירות הקרובה, שתתקיים לכל המאוחר בעוד כתשעה חודשים, חובה על המפלגות הלאומיות שמחוץ לליכוד להיערך באופן שימנע בזבוז קולות על רשימות שלא עוברות את אחוז החסימה. באשר למפלגת עוצמה יהודית של בן גביר, היא זוכה לסקרים מחמיאים, ואם לא תקרה תקלה בלתי צפויה נראה שאין חשש שנחזור לימי מערכות הבחירות שבהן הקולות שניתנו לה ירדו לטמיון. המצב רגיש יותר בנוגע למפלגת הציונות הדתית, ורגיש עוד יותר כשמדובר בהתארגנויות של מפלגות ימין חדשות.

לגבי מפלגת הציונות הדתית, כבר זמן רב יש פער עקבי בין מצבה בסקרי ערוץ 14 שעורך שלמה פילבר וסקרי ערוץ 24i בניהולו של צוריאל שרון, למצבה בסקרים של כלי תקשורת אחרים כמו ערוץ 11, 12 ו־13 או העיתון 'מעריב'. אצל שני הסוקרים הראשונים, הציונות הדתית עוברת בעקביות את אחוז החסימה, לעיתים עם חמישה מנדטים ולעיתים עם ארבעה. אצל האחרונים, ברוב הסקרים הציונות הדתית יורדת אל מתחת לאחוז החסימה עם קרוב לשלושה אחוזים, כשהתוצאה הנדרשת כדי לעבור היא 3.25 אחוזים.
מניין נובע הפער העקבי הזה? אפשר לטעון שהערוצים הידועים כמוטים שמאלה נוטים גם לפרש את תוצאות הסקרים באופן שמוחק כמה מנדטים מגוש הימין ומפיח תקוות בגוש השמאל שבו הם תומכים. אפשר גם לטעון להפך, שסוקרים המזוהים עם הימין נוטים להעצים את כוחו. לזכותם של פילבר וצוריאל עומדת הצלחתם בעבר, בעת שעוד היו שותפים באותו מכון סקרים, לחזות קרוב יותר מכל מכוני הסקרים את תוצאות האמת. אז אומנם לא יהיה זה הימור פרוע להעריך שבסופו של דבר אין מצב שהמפלגה הזאת תימחק, אבל גם אם היא נמצאת מעט מעל לרף הקובע וגם אם מעט מתחתיו, מדובר בקרבה מסוכנת לאחוז החסימה שחובה להתרחק ממנה.

3

איך מתרחקים? ראשית, מנהלים קמפיין. ייאמר לזכותם של ראשי מפלגת הציונות הדתית שלאורך השנתיים של המלחמה הם מיעטו מאוד לעסוק בעתידם הפוליטי, והתמסרו לניהול ענייני המדינה בשעתה הקריטית והקשה ללא שיקולי פופולריות. בצלאל סמוטריץ' ואורית סטרוק הלכו עם האמת האידאולוגית הלא פופוליסטית שלהם, גם בהתנגדותם העקבית לשחרור החטופים בעסקת כניעה, וגם בתמיכתם בהסדרת נושא גיוס החרדים בהסכמה ולא בכפייה. מחויבותם להשגת יעד הניצחון במלחמה בעזה ובלבנון לא הסתכמה בהצהרות ובהצבעות. הם עמלו באופן שוטף על פרטי ההסכמים שגובשו בחזיתות השונות, כדי לראות היכן ניתן להשפיע, לשנות ולוודא שלא תופסק החתירה לניצחון מלא. בסוף הם רק חברי קבינט (סטרוק במעמד משקיפה בלבד), לא ראש הממשלה ואפילו לא שר הביטחון, ולכן ההישג שלהם הוא חלקי, אך עדיין משמעותי מאוד.
בחזית ההתיישבות הם הובילו את הממשלה תוך שלוש שנים להישגים חסרי תקדים שכנראה לא נרשמו מעולם בקדנציה אחת, הישגים שקידמו אותנו צעד גדול לעבר סיכול איום הקמתה של מדינה פלשתינית. כעת גם הולך ומתברר שמצבה הכלכלי של ישראל, אחרי שלוש שנים שבהן שררו תנאים קשים ביותר לכלכלה, הוא לאין ערוך טוב מכל התחזיות השחורות של הפרשנים וחברות דירוג האשראי. אלה נתונים ששר האוצר סמוטריץ' יכול וצריך להיות גאה בהם, אחרי שבמשך שלוש שנים ספג ביקורת ארסית ובלתי מוצדקת, לא בגלל התנהלותו הכלכלית אלא בגלל עמדותיו הימניות.

מצבה הלא מזהיר של המפלגה בסקרים נובע בין השאר מחוסר מינוף תקשורתי ותעמולתי של ההישגים הללו. כעת הגיע הזמן להפנות חלק מתשומת הלב מענייני המדינה לענייני המפלגה, כדי לשמר ולחזק את הכוח הפוליטי שיאפשר להמשיך ולפעול גם בממשלה הבאה. סמוטריץ' וסטרוק צריכים ללמוד קצת מכישורי התעמולה של בן גביר, ומהצלחתו להתרחק מהאש שהם ספגו ולא לשלם מחיר על התנגדותו לעסקת החטופים, על תמיכתו בחוק הגיוס, או על כך שגם הוא כמותם לא יכול להציג הצלחות מרשימות במינוי רבנים ציונים. לבן גביר עצמו מוצע לא להתאמץ להגדיל עוד את כוחו על חשבון הציונות הדתית, כי אם התוצאה תהיה אובדן הניצחון של גוש הימין, הוא הראשון שיישאר בחוץ בכל מתכונת של קואליציה חוצת גושים ומחנות. במקום זאת, מוטב למשל שינסה לנגוס בכוחו של אביגדור ליברמן.

4

בנוסף לניהול קמפיין, מה שיוכל עוד לסייע זה צירוף של כמה דמויות פופולריות לרשימת הציונות הדתית לכנסת הבאה. לפי חוקת המפלגה רשאי היושב ראש סמוטריץ' לשריין מועמד אחד מטעמו בכל חמישייה. נראה כי די בבחירה חכמה אחת בחמישייה הראשונה כדי להרחיק את המפלגה מהאזור המסוכן, ואולי גם להכניס לכנסת משוריין שני אטרקטיבי שיוכל לקבל את המקום השישי ברשימה.

בהקשר זה צריך לדבר על תת־אלוף במיל' עופר וינטר, שמתחמם על הקווים ומתכונן למרוץ. וינטר יכול לנסות להתמודד עצמאית, אבל לנוכח אחוז החסימה הגבוה זה יהיה צעד חסר אחריות שבסיכוי גבוה ישאיר אותו בחוץ ועלול להפיל את המחנה כולו. אם יצטרף למפלגת הציונות הדתית, הוא יוכל להבטיח גם את מקומו שלו וגם את עתיד המפלגה.
וינטר זוכה לפופולריות במגזר, גם בזכות עשייתו הצבאית כקצין קרבי בכיר, וגם משום שהוא נתפס כמי שקופח וקידומו נחסם בגלל הכיפה שלראשו ושם שמיים שבפיו. יחד עם זאת, חשוב שהוא יבוא לפוליטיקה מתוך ענווה והבנה שכישורים צבאיים, כפי שהוכח בעבר גם במפלגת המגזר, לא בהכרח מנבאים יכולות פוליטיות מפותחות במיוחד. מי שיודע איך לנצח את האויב בשדה הקרב, לא בהכרח יודע גם לנהל מערכות אזרחיות מורכבות, או לצאת עם מקסימום הישגים ממשא ומתן פוליטי קשוח ומתיש. לכן הדבר הנכון הוא שווינטר יחבור אל סמוטריץ' וסטרוק וחבריהם להנהגה שיודעת להוביל גם בתחום המדיני והביטחוני, גם בתחום הכלכלי וגם בתחום ההתיישבות. ביחד הם יוכלו גם להגיע להישג אלקטורלי שיאפשר להם לקבל בממשלת ימין את התיקים הרלוונטיים לכך.

5

פתרון אפשרי אחר הוא ריצה משותפת של בן גביר וסמוטריץ' גם בפעם הזאת. קשה להאמין שזה יקרה, כי הפער הקיים בסקרים בין שתי המפלגות מרחיק את היכולת להגיע להסכמה על הרכב הרשימה. בנוסף לכך, סביר יותר שמפלגה בראשות סמוטריץ' ועופר וינטר תוכל לאסוף אליה ואל גוש הימין קולות של הימין הדתי־לאומי הרך, שיסרבו לתמוך ברשימה שבראשה יעמוד בן גביר.

לתגובות:

 [email protected]