את הסיפור המשעשע הבא קיבלתי במייל מקוראת של המדור, והוא ממש עשה לי את היום:
"בני הבכור בן השש, מוישי, אוהב חיות ברמה שגובלת באובססיה ממש. מטבע הדברים, אנחנו משתדלים לספק את צרכיו בגבול האפשר לעירוניים מנותקים שכמונו – ונוסעים כמה פעמים בשנה לפינות חי הכוללות ליטוף ורכיבה. הוא לא מפסיק לבקש, להתחנן ולדרוש שנעבור למושב או לפחות לבית עם חצר גדולה, או שנחליף דירה עם השכנים (שש קומות מתחתינו) שיש להם דירה עם חצר קטנה. יש לו תוכניות מפורטות כיצד להגן על הפרות והעגלים (!) שנגדל שם מפני הגשם, החום, הרוח וכן הלאה.
בעלי לא הסכים לשמוע על כך, אך עם הזמן והתחנונים הרבים החלטנו שהפרס למבצע מסוים שעשינו בבית יהיה – אפרוחים. כך זכה מוישי בשלושה אפרוחים חמודים בצבעים שונים, כשרשמית אחד שייך לו והשניים האחרים לשתי אחיותיו הקטנות.
האירוע החגיגי קרה ביום חמישי בערב, כשמוישי מטפל באפרוחיו במסירות ומסדר להם בכלוב הגדול צלחות, אוכל ושתייה, מכסה בשמיכה בלילה ואפילו קורא איתם קריאת שמע לשינה נעימה".
אולי יעניין אתכם
תפילתו של ילד
"יום שישי, למחרת, היה יום קר. כל השכנים והחברים באו להציץ בפלא בהתרגשות גואה. השתוקקה נפשו של מוישי לרדת לטייל עם האפרוחים ולהראות את האוצר גם לבני הדודים והשכנים מהבניינים הסמוכים, למרות אזהרות אימו העסוקה.
לאחר כחצי שעה הוא חזר בהיסטריה ודיווח ששכן בישר לו שאפרוחי – האפרוח שלו – עומד למות. רצנו אני והעוזרת שלי, שבארץ המקור שלה גידלה בחצרה עשרות אפרוחים, ובאמת גילינו את אפרוחי האומלל שוכב על רצפת הכלוב, רועד מקור, כשחבריו לשבט מנקרים בו ללא רחמים. העוזרת קבעה שאין מה לעשות והוא גוסס, אך בכל אופן נפריד אותו מהם ונחמם אותו ליד ההסקה.
מוישי לקח ספר תהילים ובמשך כשעתיים לא הפסיק להתפלל לרפואתו של אפרוחי. כשבעלי חזר וראה אותו מתפלל, הוא הבין את הקשר העמוק שנוצר כבר בחצי יום בין מוישי ובין אפרוחו, והציע לו לתת כסף לצדקה.
למרבה ההפתעה ולמרות התחזיות הקודרות, ועל אף שבמשך שעות ארוכות האפרוח שכב מעולף, לאט לאט לקראת כניסת השבת הוא התחיל לזוז, מדי פעם התרומם, ובסעודת שבת הוא הסכים מדי פעם לטעום משהו מהיד המושטת של מוישי, שלא עשה שום דבר חוץ מלהתפלל (ולגרור את כל ילדי האורחים לעצרת תפילה משותפת), לבכות ולחוג סביב יקירו בניסיון להיטיב את מצבו.
לקראת סוף הסעודה האפרוח עמד על רגליו בריא ושלם וחיפש בקרקורים רמים את חבריו שכבר לא הצליח לראות, כי בעקבות ההבראה המטאורית שלו נאלצנו מדי כמה רגעים להעביר אותו מקערה נמוכה לגבוהה יותר ויותר, שכן אסור להחזירו לכלוב בשבת.
היינו כולנו נפעמים נוכח הנס שקרה, מה שתפילת ילד זכה יכולה לפעול! בעלי סיפר לי שהוא כל הזמן התפלל לנס, כדי שהאמונה של הילד לא תיפגע, ואכן הנס קרה! רק תדמיינו מה היינו יכולים להשיג עם כזאת דבקות בתפילה".
צלי בקר שלם באפייה איטית
זהו אחד המתכונים הכי כיפיים ונפלאים שיש. נאפה לאט לאט במשך שעות בתנור, עם בצלים, שומים ותבלינים עד שהוא נהיה רך, מלא נוזלים ועשיר, מושלם לסעודת פורים. ואיזה נתח מתאים? צלי כתף מספר 5, פילה מדומה מספר 6, חזה בקר מספר 3, שריר מספר 8, אנטרקוט שלם מספר 1, לב הצלע – מספר 22, בקיצור, הרבה נתחים מתאימים. אם יש בהם שומן אל תסירו אותו, הוא יתרום לטעם העסיסי ולרוטב עשיר.
דרגת קושי:
קלה
זמן אפייה:
8-6 שעות
10-8 מנות
נתח בשר גדול במשקל 1.5 ק"ג (על סוג הנתח ראו בפתיחה)
2 בצלים גדולים חתוכים לרצועות
8 שיני שום
2 גבעולי טימין, רוזמרין או פטרוזיליה טריים
3 כפות שמן זית
2 כפות פפריקה מתוקה
2 כפות דבש
כף פלפל שחור גרוס
מלח
להגשה: עשבי תיבול, רימונים או פירות יער
פורסים על תבנית התנור יריעה גדולה של נייר כסף ומעליו נייר אפייה, ומניחים את הנתח השלם במרכז נייר האפייה. מפזרים מסביבו רצועות של בצל. כותשים את השום ומורחים על הבשר. מפזרים על הבשר את הפפריקה, הדבש, פלפל שחור ומלח, יוצקים שמן זית ו"מעסים" את התבלינים לתוך הבשר כך שיהיה מרוח מכל כיוון. מניחים עליו את עשבי התיבול וסוגרים את נייר האפייה כך שיכסה את הבשר. אוטמים את הבשר בנייר הכסף, ואופים בחום של 130 מעלות כ־8-6 שעות.
לאחר הבישול מצננים מעט, פותחים את הניירות ומעבירים לסיר את הבשר יחד עם כל הנוזלים שהצטברו, מניחים על הפלטה ומחממים לפני ההגשה. מקשטים בעשבי תיבול ופירות לפי הטעם ומגישים.
לתגובות:
