טראמפ מעדיף דיפלומטיה, אבל מתכונן לתקוף באיראן

השבוע קיבלו אזרחים איראנים מסרון מפתיע ובו נכתב כי "נשיא ארצות הברית הוא איש של מעשים, חכו ותראו". לא ברור מי עומד מאחורי המסרונים הללו, אבל מאז הבטחתו של טראמפ לעם האיראני ש'העזרה בדרך', לאחר הרצח הברוטלי של 32 אלף מוחים בידי המשטר, העם באיראן ממתין בציפייה דרוכה לאותה עזרה מיוחלת.

בינתיים המחאות באיראן חזרו. למרות הדיכוי האלים על ידי כוחות הביטחון של הרפובליקה האסלאמית, השטח ממשיך לבעבע וההמון האיראני מתעקש להרים מחדש את נס המרד. בתיעוד מכמה אוניברסיטאות נראו סטודנטים קוראים באומץ קריאות נגד ממשל האייתוללות ושורפים סמלי משטר. טקסי האזכרה לציון 40 ימים לרצח בני משפחה הפכו לריקוד ושירה הפגנתיים, ובשעות הלילה נשמעות ברחבי איראן קריאות מחאה נגד המנהיג העליון ממרפסות הבתים.

ייתכן שאזרחי איראן חשים ברוחות המלחמה הקרבה ושואבים כוח לחידוש גלי המחאה נגד המשטר, אך עדיין לא ברור אם ארצות הברית אכן בדרכה למערכה כוללת או אולי למתקפה מוגבלת, או שמא בכלל להסכם בין הצדדים. בזמן כתיבת שורות אלה כל האופציות עדיין על השולחן. ובעוד ארצות הברית משלימה את הצבת כוחותיה הצבאיים במזרח התיכון בסדרי גודל עצומים, השיחות בז'נבה בין איראן לארצות הברית צפויות להיערך בסוף השבוע (חמישי). השיחות שהוגדרו על ידי וושינגטון כ"מכריעות", נועדו לגבש הסדר ביניים (אחרי שני סבבים קודמים שלא הניבו תוצאות).

האינטרס האיראני ברור: כניסה למשא ומתן ממושך ופתלתל בדרך, לכאורה, להסדר כולל. לשם כך הם יידרשו כעת להגיע להסדר ביניים, שיכלול בעיקר הגבלות מסוימות בסוגיית הגרעין בתחומי העשרת האורניום והפיקוח על מתקני הגרעין. בנוגע לסעיף שידון בפיתוח הטילים הבליסטיים ובסיוע לשלוחותיה, איראן תנסה למשוך זמן ככל הניתן על ידי הצגת טיוטות ללא כיסוי פעם אחר פעם. מבחינתה של ישראל, הסדר ביניים שכזה הוא כמובן לא רצוי ויוביל, כך נראה, להחמצת ההזדמנות ההיסטורית להסרת האיומים הביטחוניים מעליה תוך פעילות ישראלית־אמריקנית משותפת – מה שיותיר את ישראל לבד במערכה.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת רבקי גולדפינגר ההצלחה מסחררת: החות'ים נערכים לפלישה לישראל

עוד מאת רבקי גולדפינגר נרצח בפיגוע ירי בבנימין: מרדף נרחב אחר מחבל

השבוע (ברביעי לפנות בוקר) התייחס נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, בנאום 'מצב האומה' מול הקונגרס, למתיחות הגוברת עם איראן, והצהיר כי "ההעדפה שלי היא לפתור את הבעיה הזאת באמצעות דיפלומטיה". יחד עם זאת, טראמפ הוסיף נחרצות כי "דבר אחד בטוח, אני לעולם לא אאפשר למממנת הטרור מספר אחת בעולם להחזיק בנשק גרעיני. אי אפשר לתת לזה לקרות". עוד הדגיש הנשיא כי לא יהסס להשתמש בצבא החזק בעולם כדי להגן על הביטחון הלאומי.

נתניהו שינה את התמונה

שגיב אסולין, בכיר במוסד לשעבר וחוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, רואה את הפלת המשטר של הרפובליקה האסלאמית כמדיניות אמריקנית ברורה: "צריך לשים לב לשינוי שחל ממלחמת 12 הימים להיום. אם בזמנו היו החיסול או הפגיעה בגרעין האיראני המטרה העיקרית, אזי אחרי נסיעתו של ראש הממשלה למאר־א־לאגו לפני כמעט חודשיים, ראינו שינוי במדיניות האמריקנית שמדברת כבר על פגיעה במשטר האיראני. זה שינוי מקצה לקצה", הוא מחדד.

"השינוי הזה חל, להערכתי, בראש ובראשונה בזכות העובדה שראש הממשלה נתניהו הביא את הנשיא טראמפ להבנה שהמשטר האיראני הוא לא רק סיפור ישראלי, ובלי הפלתו או פגיעה משמעותית בו כל חזונו במזרח התיכון – ואפילו חזונו בעולם – לא יכול להתממש. בהקשר הגאופוליטי של הציר האיראני־סיני־רוסי אל מול ארצות הברית, יש פה באלנס עולמי שארצות הברית מבינה שבלי הפלת המשטר, שום דבר במזרח התיכון, ואולי אפילו בעולם כולו, לא יכול להבשיל לכדי הישגים משמעותיים".

אם כך, למה ארצות הברית חותרת להסכם, או לפחות מראה נכונות להגיע להסכם עם איראן?

"המערב כמערב, וארצות הברית בוודאי, גם בגלל שיקולים פנימיים וגם בגלל שככה מתנהל העולם המערבי, תמיד ינסו לפעול בציר הדיפלומטי של הידברות והשגת הישג בלי עימות צבאי. ותמיד אנחנו רואים את ההתנגשות הזאת בערכים ובחוסר הבנה של הצד השני. במקרה הזה, זה בא לידי ביטוי בצורה הכי קיצונית שיש. מי שבוחן את זה בעיניים מערביות נכשל", הוא מדגיש, "הצד האיראני לא רואה את המציאות כפי שהעולם המערבי רואה אותה. לא מעניין אותו העם שלו, לא מעניינים אותו שיקולים ריאליים, לא מעניינים אותו כלכלה והישגים. הוא מונע מתפיסה קיצונית אפוקליפטית אסלאמית, ואי אפשר להבין את ההתנהלות שלו בעיניים מערביות".

אז להערכתך, לאן איראן חותרת?

"איראן הייתה עושה הכול כדי לשרוד את תקופת טראמפ, כדי להעביר את הזמן וכדי לנהל משא ומתן לנצח נצחים. הם מנסים את זה והם ניסו את זה גם בעבר. בכל פעם שמגיעים כביכול לפיצוץ, הם מכניסים איזושהי עז ומציגים את עצמם כמי שמעוניינים במשא ומתן. אני חושב שהנשיא טראמפ – הרבה תודות למודיעין ישראלי, לראש הממשלה ולאנשים שהוא מוקף בהם, דוגמת מזכיר המדינה רוביו ושר המלחמה הגסת' – מבין את האירוע ומבין שהמטרה של האיראנים היא למשוך זמן ולגרור את זה לנצח. ולכן, אם הוא רוצה באמת להכריע את האירוע, זה יגיע לעימות. אני בונה בעיקר על הצד האיראני שלא ישנה את עמדתו, ובוודאי על המנהיג העליון בן ה־86. שינוי בעמדה שלהם, מבחינתם, יהיה סיום המהות של משטר האייתוללות. לכן הם מתנהלים כמו שהם מתנהלים. צריך להפסיק לראות את המציאות בעיניים מערביות, אלא לבחון את הדברים בעיני המשטר האיראני השיעי הרדיקלי".

העם איבד את הפחד

אסולין משוכנע כי ארצות הברית מנהלת את הדברים באופן שיטתי וסדור: "יש פה מהלך ברור של הכשרת דעת הקהל. זה התחיל בקמפיין הנרצחים, ומגיע לשיאו השבוע. זה לא מקרי שהנשיא טראמפ נעמד מול מצלמה ובעבר דיבר על 830 אנשים שנידונו לתלייה, ועכשיו הוא נוקב במספר של 32 אלף נרצחים. אלה 32 אלף סיבות ליציאה למתקפה, והוא אומר את זה בקולו. זה לא מקרי", הוא פוסק, "זה שיאו של קמפיין תודעה למתן לגיטימציה למתקפה. סטיב ויטקוף מדבר בקולו על העובדה שעכשיו האיראנים רחוקים ימים עד שבועות ספורים מפצצה גרעינית. גם זו אמירה לא מקרית. הוא אומר את זה בקולו השבוע, במטרה להכניס את הדברים ללוחות זמנים ולייצר דחיפות. לבוא ולומר: ניסינו הכול", הוא מתאר את ההתנהלות האמריקנית.

"השלב השני הוא יצירת בריתות וקואליציה בין־לאומית. ארצות הברית תמיד עושה את זה. גם זה הגיע לשיא השבוע בהכרזה על משמרות המהפכה כארגון טרור באירופה. זה לא מקרי. זה נבנה במהלך התקופה האחרונה, וזה נותן לגיטימציה לפעולה צבאית בשיתוף פעולה ובתמיכה אירופית. במקביל לכל זה יש עיבוי כוחות אדיר באזור, שגם הגיע לשיא השבוע עם ההגעה של נושאת המטוסים השנייה וכוחות אדירים נוספים. צריך להבין שארצות הברית, בניגוד ליכולת הישראלית לפעול ולתכנן מהר את הדברים, היא מפלצת אדירה שמתנהלת בקצב אחר מאיתנו. מי שעבד עם אמריקנים ומכיר אותם, לטוב ולרע, מבין שאצלם מדובר באירוע בירוקרטי, מינהלתי, מתוכנן ומנוהל לפרטי פרטים לאורך זמן. וגם השלב הזה הושלם השבוע".

השלב הרביעי, מסביר אסולין, הוא שלב המשא ומתן והדיפלומטיה שאנו נמצאים בו כבר תקופה. "במקרה של טראמפ זה יותר להניח חרב על הצוואר של הצד השני, ותוך כדי כך לשים את התנאים עם התגמשות מינימלית. השלב הזה, של המשא ומתן, הוא השלב שהנשיא טראמפ הכי אוהב והכי מאריך בו, ואנחנו נמצאים בסופו. אחריו, השלב החמישי והאחרון הוא שלב קבלת ההחלטה, שאחריו מגיעה ההתקפה, ואלמנט ההפתעה יהיה משמעותי בו".

איזה סוג של מתקפה יביא לפגיעה של ממש במשטר?

"קודם כול, צריכה להיות מתקפה משולבת על אתרים צבאיים, ואני מעריך שבראש ובראשונה היא תכוון לאתרים שיש בהם איום על אינטרסים אמריקניים וישראליים במזרח התיכון. במקביל לזה נדרשת פגיעה בסמלי משטר, פגיעה במפקדות הבסיג' ומשמרות המהפכה, במשטרה ובמוסדות השלטון, מערכת המשפט, ערוצי תקשורת וסימני שלטון ממשיים. לכך נוסיף מתקפת סייבר ואמצעים מיוחדים שהשתיקה יפה להם, לצד מהלכי השפעה ותודעה בשטח ובאמצעי תקשורת, שיעודדו את העם לצאת לרחובות לחידוש המחאות. האירוע הזה צריך להיות אירוע מתמשך – ימים ואולי שבועות אחדים – וזאת בהנחה שהולכים על מערכה מלאה. אירוע כזה, בעוצמות כאלה, בהחלט יכול להביא להפלת המשטר".

ולחידוש המחאות בימים האחרונים יש משמעות?

"בעיניי לחידוש המחאות יש משמעות אדירה", הוא אומר, "אני מעריך שהמשטר האיראני ייפול בסופו של דבר גם ללא התערבות אמריקנית, ישראלית ואחרת. זאת מכיוון ש־60 אחוז מהעם צעירים בני פחות מ־40, ומכיוון שהעם מתעב את המשטר ושונא את האסלאם הקיצוני ואת כל מה שהוא מייצג, ובגלל המצב הכלכלי באיראן. בלי תמיכה אמריקנית ובלי התערבות קינטית מבחוץ, אני מעריך שזה תהליך שיכול לקחת עוד שנתיים-שלוש, ולכן עדיף שזה יקרה מוקדם יותר. שימו לב מה קורה בהלוויות ובאזכרות באיראן. יש ניתוק מוחלט מהתרבות האסלאמית וחזרה לתרבות הזורואסטרית. עם שרוקד בהלוויות איבד את הפחד מהמוות, אין לו יותר מה להפסיד, וזה המקום שנמצאים בו האזרחים האיראנים. הם מביעים את המחאה שלהם בכל דרך אפשרית, וזה כוח פנימי קריטי להפלת משטר".

אסולין מבהיר כי חידוש המחאות כעת מגיע במכוון בעיתוי הזה. "אני לא מאמין במקריות. יש פה שילוב של מוכנות הציר הצבאי האמריקני, מה שלא היה לפני 40 יום, ושל ציר המחאה. יש פה קריאה מפורשת של רזא פהלוי לחדש את המחאות, יש פה אינטרסים אמריקניים ואינטרסים ברורים של האופוזיציה האיראנית לחדש את המחאות האלה דווקא בזמן הזה. השאיפה היא ששני הצירים האלה ייפגשו הפעם. ולכן אני חושב שנראה את מה שמתחדש עכשיו באוניברסיטאות רק הולך ומתגבר".

אסולין סובר כי אנחנו לקראת ימים היסטוריים, לא פחות. "מה שהתחיל בניסיון להשמיד את עם ישראל בשמחת תורה דרך עזה יסתיים, בעזרת השם, אני מקווה, בתקופת פורים, ואין יותר סמלי מזה. אם היה לנו את המן בזמן המגילה שתכנן וזמם להשמיד את העם היהודי ובסוף הפור נפל והכול פעל לרעתו, אני מקווה שגם הפעם בפורים או סביב פורים, כך יהיה".

איראן לא נלחצת מטראמפ

מורן אללוף, חוקרת איראן וחיזבאללה במכון דוד למדיניות ביטחון, משוכנעת כי לעימות עם איראן יש השלכות כבדות משקל על מדיניות ארצות הברית בעולם: "בראש ובראשונה טראמפ רוצה לנטרל את האיום על המזרח התיכון בכלל ובפרט על ישראל. איום ראשון הוא פרויקט הגרעין. ככל הנראה איראן ממשיכה להחזיק 400 קילו אורניום מועשר מעל 90 אחוז, שעל פי הערכות לא הושמד במהלך 'עם כלביא' ומסוגל לייצר מספר פצצות גרעין. האיום השני הוא תוכנית הטילים הבליסטיים, שאיראן מפרה בשני היבטים: היא התחייבה בעל פה באופן רשמי ב־2015, בהסכם הגרעין עם אובמה, שהיא תגביל את טווח הטילים עד 2,000 קילומטר בלבד, תוך היצמדות להחלטת מועצת הביטחון 2231 שלא לפתח – או לנסות לפתח – טילים בליסטיים שתוכננו לשאת נשק גרעיני. אי הכללת תוכנית הטילים הבליסטיים באופן רשמי בהסכם הגרעין, תוך פיקוח צבאי מהימן ואכיפה, הייתה טעות אסטרטגית, שאנו נחשפים להשלכותיה במהלך השנתיים וחצי האחרונות בשלושה סבבים, ונראה שאנו עומדים בפני סבב נוסף, הרביעי במספר".

ובתקיפות האחרונות ראינו עד כמה הטילים האלה יכולים להיות קטלניים.

"בהחלט. ראינו עד כמה יש בהם איום ממשי ואיזה הרס הם הצליחו לזרוע בלב העורף הישראלי, כך שמדובר באיום אסטרטגי משמעותי ולכן מדובר באיום כפול, לא רק איום גרעיני אלא גם איום בליסטי, חמור לא פחות".

אפילו אחרי מבצע עם כלביא, איראן לא היססה והמשיכה הלאה בכל הכוח בפיתוח טילים.

"מה שמוכיח שהסכמים, ואפילו תקיפות צבאיות משמעותיות, לא מונעים מאותו משטר להמשיך בתוכנית המסוכנת שלו. מכאן נגזרת המסקנה הברורה שאל לנו להשאיר את משטר האייתוללות על כנו. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להיכנס לסבבים אין־סופיים מול איראן, כי אנחנו רואים שגם אם משמידים להם יכולות – אחר כך הם חוזרים ומפתחים את אותן יכולות ואפילו מתייעלים תוך שהם נעזרים בבעלות הברית שלהן – סין, רוסיה וצפון קוריאה".

אללוף מציינת כי איראן שואבת את חוסנה, חרף הסנקציות המוטלות עליה, באמצעות אותו סיוע של ציר הרשע (הציר הגלובלי האנטי־מערבי): "למעשה איראן משתמשת בברית הזאת כמכפלת כוח נוסף שמעניקה לה סיוע מדיני, צבאי ובין־לאומי, לרבות מערכות הגנה, טילים וייעוץ צבאי־טכנולוגי. ויטקוף אמר השבוע שטראמפ מנסה להבין מדוע איראן לא נכנעת. מדוע שהיא תיכנע אם במשך עשרות שנים היא ראתה שהמערב לא נוקט פעולות צבאיות אמינות, ולא אוכף את ההפרות שלה פעם אחר פעם? לכל זה נוסיף את העובדה שאפילו עכשיו לוקח זמן ממושך לבנות קואליציה צבאית, התקפית והגנתית, שתפקידה לתקוף באיראן. עצם העובדה שמנהלים משא ומתן בפעם השנייה בתוך שנה עם איראן, לצד גיבוש כוחות צבאיים באופן חסר תקדים, מקרין, לשיטתה של איראן, על עוצמתה. בכל מקרה איראן מפרשת זאת ככוח הרתעה משמעותי שהיא הצליחה לייצר, ולכן לא ממהרת להגיע לתובנות, אם בכלל, בכל משא ומתן עם המערב".

אז מה הטעם בכלל בשימוש בכלים דיפלומטיים?

"אני לא מאמינה בהסכם עם איראן", אומרת אללוף נחרצות, "אני חושבת שההיסטוריה מלמדת אותנו שכל הסכם שנחתם עם איראן, אפילו בגיבוי סנקציות כלכליות אמריקניות כבדות – היא הצליחה לעקוף אותו, לשעוט קדימה ולהשקיע מאות מיליארדים בפיתוח פרויקט הגרעין ותוכנית הטילים הבליסטיים".

אללוף משוכנעת שארצות הברית לא פועלת להגיע להסכם בתנאים הקיימים: "אני חושבת שהניסיון להגיע איתם להסכם הוא אך ורק טקטיקה. צריך להבין שגם טראמפ מחויב להראות לעם האמריקני ולדעת הקהל העולמית שהוא מיצה את כל האמצעים הדיפלומטיים שעומדים לרשותו, לפני שהוא יוצא למהלך צבאי שיכול להסלים ולהתרחב הרבה מעבר למזרח התיכון. במידה שתפרוץ מלחמה כוללת רב־אזורית, טראמפ יוכל להצדיק את המלחמה לאחר שמיצה דיאלוג ממושך עם האויב שפשוט מסרב להיכנע", היא מסבירה, "צריך להבין שלתפיסת הקיצוניים באיראן, מדובר במלחמת דת (ג'יהאד) ולא בסכסוך רגיל, ולכן העקשנות. יחד עם זאת אני יכולה להגיד שבמקרה הזה, ככל שממשיכים לדבר עם איראן, ואחרי שכבר דיברנו איתם ביוני ב'עם כלביא' – זה משדר לאיראן כוח ומציב אותה כשווה בין שווים עם ארצות הברית. היא מפרשת את זה כאילו תופסים אותה כשחקן בין־לאומי שמוזמן לשיחות עם ארצות הברית. לכן, עצם המשא ומתן – שמורכב ממילא ונמצא במבוי סתום זמן רב, ושממשיך להתנהל – נתפס באיראן כחשש מערבי מפני מלחמה, וזה שוחק את ההרתעה".

מההיכרות שלך את איראן, הממשל כעת בשיכרון כוח או בלחץ ממערכה חדשה?

"אני לא חושבת שאיראן בלחץ. התפיסה שהם בלחץ גוזרת מסקנות מטעות. שימי לב שבזמן המשא ומתן הם מרשים לעצמם לאיים על טראמפ ולשגר איומים ברוטליים לכל עבר, לרבות כלפי אירופה".

יש כאלה שמפרשים את זה כלחץ.

"אני חושבת שעצם זה שהם רואים את היקף הכוח העצום שמקודם לאזור ועדיין ממשיך להגיע, ולמרות זאת הם מרשים לעצמם לא להיכנע – מראה עד כמה הם חדורי מטרה להילחם ולא עם פנים לשלום. הם לא נכנעים, כי במשך עשרות שנים הם התכוננו לרגע הזה. ב־7 באוקטובר, בניגוד למה שמקובל לחשוב, חמאס לא יצא להתקפה על דעת עצמו. איראן ניהלה, אימנה, חימשה ומימנה את חמאס מתוך ידיעה ודחיפה שהרגע הזה יגיע. יותר מזה, הם מכינים את חיזבאללה למלחמה עם ישראל גם ברגע זה, לא בכדי צה"ל נאלץ לתקוף ממש לאחרונה חוליות של חיזבאללה שנערכו לירי לעבר ישראל במקרה של הסלמה עם איראן. מי שרוצה למנוע מלחמה לא ממשיך ללבות את האזור. ולכן אני לא מפרשת את זה כלחץ, אלא כארגון שיצר טבעת אש התקפית סביב ישראל ונערך לרגע הזה במשך עשרות שנים. צריך להבין שמשמרות המהפכה קמו על בסיס התנגדות תקיפה לכל נרטיב מערבי, ולכן מבחינתם כניעה למערב זה פגיעה בכבוד שלהם שלא תצדיק לאחר מכן את קיומם".

תאי טרור מחכים לפקודה

אללוף מציינת היבט נוסף בצורך של ארצות הברית לתקוף את איראן בעוצמה: "צריך לזכור שיש גם את סין שצופה על האזור. בסופו של דבר, האויבת הכלכלית הגדולה של ארצות הברית היא סין, הרבה מעבר לאיראן. ציר הרשע, וסין בפרט, בוחנים את הפעולות של ארצות הברית עם אויבים קטנים בהרבה מהם, דוגמת איראן. לכן, אפשר לומר שהפעולות שארצות הברית תעשה במזרח התיכון, ובפרט מול איראן – יהיו מקרה בוחן לאמינות הצבאית וליכולות ההרתעה שלה אל מול מדינות גדולות בהרבה מאיראן", היא מבהירה, "ולכן אם טראמפ באמת רוצה להמשיך בנרטיב של מדיניות החוץ שהוא משדר – 'אומר ומבצע' ו'מחזיר את אמריקה לגדולתה' – הסגת הכוחות והסכם עם איראן ידגישו את ההפך ממדיניותו".

להערכתך, המטרה האמריקנית במתקפה היא להפיל את המשטר?

"אני חושבת שבסופו של דבר כן, אבל צריך להבין שזה מחייב טיפול רב־ממדי. הפלת המשטר דורשת כמה פעולות רחבות וממושכות. זה לא יכול לקרות בפעולה אחת, גם אם היא עוצמתית. השילוב של כוח פנימי וכוח חיצוני הוא קריטי להפלת המשטר בשלב ראשון. לכן, הסיוע של העם מבפנים קריטי בהיבט הזה. השילוב של עזרה חיצונית עם הרצון של העם האיראני להפיל את המשטר הוא קריטי כדי לממש את היעד".

למה התכוונת ב"פעולות רב־ממדיות"?

"צריך להבין שהמשטר האיראני פועל ביחד עם חיזבאללה בכל רחבי העולם. הם התבססו בעולם באמצעות תאי טרור רדומים שביום פקודה יצאו לרחובות ויבצעו פיגועים. יש גם תאי טרור כלכליים, שכל מטרתם היא גיוס כספים והלבנת הון שמוזרם מחוץ לאיראן ולבנון לתוך המדינות. אסור לזלזל בתאים אלו, שכן יש להם יכולת לפגוע באינטרסים מערביים וישראליים גם לאחר הפלת המשטר. בנוסף לכך יש להם כוח בשיקום ארגוני הטרור", היא מתריעה, "כמובן, אני לא מבטלת את החשיבות העצומה בהפלת המשטר כסימון דרך. זה חשוב מאוד, אבל צריך להבין שיש עוד רבדים שהקואליציה הבין־לאומית צריכה להתאחד בטיפול בהם".

לפי זה, האמירה של טראמפ שהוא יעשה פעולה מוגבלת ואחר כך ילך להסכם נשמעת לא מספקת.

"יכול להיות שזו איזושהי אמירה טקטית, או שארצות הברית בסופו של דבר תחליט על הסכם ביניים, אבל עם המשטר הנוכחי קשה לי להאמין שזה יצלח. אני לא מאמינה שהמשטר הנוכחי מסוגל בכלל להגיע להסכם. הם אומרים בגלוי שהם לא יוותרו על תוכנית הטילים הבליסטיים ושהם לא מוכנים להיכנע לארצות הברית ולמערב".

מבחינתם זה לא להיכנע אלא לעשות הסכם ביניים, וכך להרוויח זמן לכאורה לקראת הסכם כולל.

"אני חושבת שהיקף הכוחות שיש באזור, ושממשיך להיות מוזרם לכאן, הוא לא אינדיקציה לתקיפה מוגבלת או להסכם ביניים. לכן אני מעריכה שהגורמים המקצועיים סביב טראמפ הסבירו לו שאנחנו בנקודת זמן היסטורית שאסור לפספס. גם טראמפ בסופו של דבר רוצה להראות לעולם שיש לו השפעה ארוכת טווח, ובצדק. יש לו הזדמנות להיזכר כנשיא ששינה את פני ההיסטוריה למאה השנים הקרובות. יחד עם זאת, מי שמקבל את ההחלטות הוא טראמפ עצמו, ולכן בסוף הכול יכול להיות", היא מסייגת, "יכול להיות שטראמפ יגיע איתם להסכם, אך אם הוא ינהג כך, בעיניי זו תהיה טעות קריטית ואסטרטגית לא רק בעבור ישראל, אלא גם כלפי ארצות הברית".

ומה בנוגע לאינטרס הישראלי?

"לישראל יש הרבה מאוד סיבות לתקוף באיראן. החל משיקום מתקני הגרעין שנצפים בימים אלו בלוויינים, ועד לשיקום תוכנית הטילים הבליסטיים שלהם באופן מואץ. אלו לבדן סיבות מספקות כדי לתקוף באיראן, אך עדיף לטפל בשורש הבעיה – והוא המשטר עצמו. להערכתי, עימות צבאי עם איראן הוא בלתי נמנע".