עם קשה עורף, במובן החיובי

1

כאשר התורה כינתה את עם ישראל "עם קשה עורף", זה בדרך כלל לא נאמר כמחמאה. אבל יש מצבים שבהם העיקשות והסירוב להתכופף ולהישבר הם דווקא תכונות חשובות מאוד. המלחמה הזאת, הארוכה והקשה והיקרה בתולדות המדינה, שנכפתה עלינו על ידי הצורר האיראני השטני וגרורותיו מדרום ומצפון וממזרח, תוכרע במידה רבה על שאלת קשיות העורף שלנו. כוחות הביטחון לזרועותיהן השונות הביאו לנו עד כה הישגים מופלאים, אבל מידת ההצלחה הסופית תלויה במידת יכולתו של העורף הישראלי, של החברה האזרחית הישראלית כולה, לגלות יכולת עמידה.

מבצע 'שאגת הארי', כשמו היאה לו, נפתח בשאגה אדירה של ביצועים לא פחות ממדהימים – גם בתוצאותיהם המופלאות וגם בדרך הפעולה הווירטואוזית. אדריכלי המבצע ומוביליו, בדרג המדיני והביטחוני, זכאים לציון גבוה מאוד על תפקודם עד כה. אך בסוף, לאחר האופוריה הראשונית, אנו מתקרבים אל שלב ההתשה, שבו יהיה עלינו לגלות לא רק אומץ לב ותחכום רב־תחומי, אלא גם עמידות וקשיות עורף. זה התנאי לכך שגם אקורד הסיום יהיה שאגת מנצחים, ולא קול ענות חלושה של עוד סבב מדשדש שהסתיים בלי הכרעה.

2

אולי יעניין אתכם

עוד מאת עמנואל שילה "עשינו המון, תנו לנו כוח להמשיך"

עוד מאת עמנואל שילה האנשים שהביאו הישגים חסרי תקדים ראויים להכרת הטוב

המלחמה באיראן חייבת להיגמר בהפלת המשטר. כל תוצאה אחרת תשאיר אותנו תחת איום מסוכן, ותהיה החמצת הזדמנות שספק רב אם תחזור.

משטר האייתולות הוכיח את יכולתו להתאושש מנזקי מבצע 'עם כלביא' מהר הרבה יותר ממה שנאמר והובטח לנו. איראן היא מדינת ענק בשטחה ובאוכלוסייתה, שיש לה יכולת לא מבוטלת בתחום הטכנולוגי בכלל ובתחום ייצור הנשק בפרט. האיראנים אומנם לא נמצאים בליגה שלנו ושל ארצות הברית, אבל כולנו רואים ושומעים את הנזק שיכולים לגרום גם האמצעים הפחות מתקדמים שהם יודעים לייצר בכמויות גדולות. כל עוד המשטר הזה קיים, ולאחר שנוכחנו וראינו עד כמה הוא שטני ומרושע, נמצא את עצמנו לעיתים תכופות נאלצים לצאת למבצעים חוזרים ונשנים, כדי לגדוע את יכולותיו בטרם יתפתחו לממדים הרי אסון. שגרת סבבים כזאת עלולה לגבות מאיתנו מחיר כבד, אולי בלתי אפשרי.

חמור מכך, יהיה קשה מאוד עד בלתי אפשרי למנוע לאורך שנים פריצה של תעשיית הגרעין האיראנית לעבר הרכבתו של נשק גרעיני מוכן לשיגור. הם יבצעו את זה בסתר, בבטן האדמה, במקום שאי אפשר לפגוע בו מהאוויר, בכמה מקומות במקביל, כדי להיות בטוחים שבאחד מהם תושג פריצת הדרך אל הנשק הגרעיני. הם יודעים שזו הערובה להישרדות משטר הרשע הפונדמנטליסטי שלהם, ולאחר שנוכחו לדעת עד כמה הם פגיעים ועד כמה ישראל וממשל טראמפ נחושים, אין ספק שיעשו כל מאמץ כדי להגיע אל היעד הנכסף.

3

לכן אי אפשר להסתפק גם הפעם בהצלחה חלקית מדהימה שתירשם בספרי ההיסטוריה הצבאית והמדינית. אחרי המחיר הכבד ששילמנו, ולאחר שהמעצמה העולמית של אמריקה התייצבה לצידנו כתף אל כתף, אין מקום להתפשר על שום דבר שאינו ניצחון שלם והסרת האיום לטווח ארוך.

היעד חייב להיות הפלת משטר האייתולות, ואנחנו יכולים להשיג את היעד הזה אם נגלה נחישות ואורך רוח. גם אם האויב המוכה מראה יכולת ספיגה, הוא לא יעמוד לנצח אם נמשיך להכות בו ולהחליש אותו עוד ועוד, עד שהכוחות בתוך איראן ובסביבתה הקרובה ירגישו בטוחים מספיק כדי לקום ולתת את המכה המסיימת. כל עוד לא יוחלף משטר הקנאים האסלאמיים הרצחני במשטר מתון יותר שמעוניין בשלווה ושגשוג, מדינת ישראל תישאר תחת איום בלתי נסבל של שטן עמלקי החותר במוצהר להשמידנו.

אומנם עוברים עלינו ימים לא קלים של הסתגרות בבתים ובממ"דים, של חיילי מילואים ששוב נקראו לדגל, של מקומות עבודה מושבתים ומערכת חינוך שכמעט לא מתפקדת. אבל המערכה הזאת נועדה להבטיח את שלומם ועתידם של הילדים הרכים הללו, שנאלצים באופן זמני להפסיד לימודים, להשתעמם ולטפס על קירות הממ"ד.

החדשות הטובות הן שעם ישראל מאוחד יותר מבעבר בתמיכתו החד־משמעית במלחמה הזאת. רוב מוחלט של הציבור מבין לחלוטין את ערכה הקריטי של המערכה, ומוכן להניח בצד את היריבות ואת חילוקי הדעות. לשמחתנו, בשונה מימי המערכה בעזה, כעת אין לנו סוגיה כאובה ושנויה במחלוקת עמוקה כמו שאלת סדר העדיפויות בין שחרור החטופים לניצחון במלחמה. אנחנו אולי עייפים ומותשים משנתיים וחצי של מלחמה ומאוימים על ידי טילים ואזעקות, אבל האויב באיראן ובלבנון מוכה ומותש שבעתיים. כמו שהסביר בני מהרשק ללוחמי הפלמ"ח בקרב סן סימון, גם לאויב קר וגם עליו יורד גשם, ומי שיישבר ראשון יפסיד במערכה. במקרה שלנו לא מדובר חלילה בחשש להפסד, אבל גם ויתור על ניצחון מלא יהיה הפסד גדול שעלול להתברר כהרה אסון בעתיד.

4

כאן המקום לבקש ממי שלא מצליחים להתאפק, משני הצדדים: זה לא הזמן לחשבונאות ולניגוח הדדי. תומכי נתניהו – ההצלחות מדברות בעד עצמן, תשמרו לימים אחרים את ההתחשבנות עם מי שהתבטאויותיהם נגדו ממילא מופרכות על ידי המציאות. יריבי נתניהו – זה לא הזמן להמשיך לנגח ולרדת לחייו של מי שמנהל את המלחמה של כולנו. הצלחתו במערכה הזאת היא הצלחתנו. גם אם מתעורר חשש בליבכם שהישגי המלחמה ימונפו להישג אלקטורלי, הדרך שלכם למנוע זאת איננה לנסות להתכחש לעובדות שאי אפשר להתכחש להן. במקום זאת תוכלו להתנחם במחשבה שמה שקרה באנגליה, שאזרחיה בחרו להחליף את צ'רצ'יל רגע לאחר שהוביל אותה לניצחון הרואי על הצורר הנאצי, יכול אולי לקרות גם כאן. כרגע מה שחשוב זה הניצחון והסרת האיום, ולשם כך דרושה לנו האחדות שמחזקת את החוסן ואת יכולת העמידה. את ההשלכות האלקטורליות נשאיר לימים אחרים. טוב יעשו גם כלי התקשורת אם יורידו את מפלס העיסוק בהכנות לבחירות ובסקרי מנדטים.

5

ולבסוף נזכיר שוב את המובן מאליו: הכול תלוי ברצון בורא העולם ומנהיגו, ובלי המשך הסייעתא דשמיא לא נוכל להצליח. נראה שעדיין לא חזרנו להתפלל ולעורר רחמי שמיים ולקרוא בציבור תהילים ותפילה לשלום חיילי צה"ל, כפי שנהגנו לאורך ימי המלחמה עד להפסקת האש בעזה. כאילו התרגלנו לניסים הגלויים, וכבר איננו חשים צורך להתפלל עליהם.

בעניין הזה אפשר ללמוד משהו משותפינו האמריקנים, ששר המלחמה שלהם חוזר ומבטא בגלוי את הסתמכותו האמונית על עזרתו וישועתו של בורא עולם, תוך ציטוט פסוקים רבי השראה דוגמת "ברוך ה' צורי המלמד ידיי לקרב, אצבעותיי למלחמה". אף אנו נישא עינינו בתפילה לצור ישראל וגואלו, שירים קרן עמו ויביא ישועה לנחלתו.

לתגובות:

[email protected]