הצפון בוער. מאז כניסתה לתוקף של הפסקת האש עם לבנון לפני כשבועיים בהוראת ארצות הברית, נרשמות שוב ושוב הפרות שלה מצד חיזבאללה. השבוע, לקראת השעה שמונה בבוקר של יום שני, הופעלה אזעקה בשורת יישובים בגליל המערבי בשל חשש לחדירת כלי טיס עוין. היה זה בשעה שילדים רבים היו בדרכם למוסדות החינוך. תיעוד מאחת המיגוניות, שבו נראו צעירים מצטופפים כשברקע נשמעות יבבות של ילדים מבוהלים, עוררה זעם רב בקרב התושבים, שחשים מופקרים לגורלם. בהמשך ערכו ראשי רשויות קו העימות מסיבת עיתונאים והביעו כעס רב על מצב הביטחון הרעוע. משה דוידוביץ', יושב ראש פורום קו העימות וראש המועצה האזורית מטה אשר, האשים: "זו לא הפסקת אש, זו הפקרה לאש". אחריו עמית סופר, ראש המועצה האזורית מרום הגליל, התריע מנרמול המציאות הקשה ואמר: "ראינו כבר מה קורה כשמבקשים שקט מדומה. אותה הכלה הביאה אותנו לאסון".
מאז תחילת המערכה נגד איראן שיגר חיזבאללה לעבר ישראל כ־10,000 רקטות, כטב"מים וטילי נ"ט. גם כעת ארגון הטרור, שלא רואה את עצמו כפוף להסכם הפסקת האש, ממשיך ותוקף. תקיפות חיזבאללה כבר עלו בחיי אדם. רק השבוע (ראשון) נהרג לוחם צה"ל, סמל עידן פוקס, בן 19 מפתח תקווה, לוחם גדוד 77 מחיל השריון, מהתפוצצות רחפן נפץ. יחד איתו נפגעו עוד ארבעה לוחמים. מיד אחרי הפיצוץ שבו נהרג הלוחם, זיהה חיזבאללה את פעילות החיילים לפינוי נפגעים ושיגר רחפן נפץ נוסף לכיוונם. למרבה המזל, הכטב"ם שהתפוצץ בסמוך לא גרם לנפגעים או לנזק. בתגובה תקף חיל האוויר תשתיות של ארגון הטרור חיזבאללה בבקעא ובכמה מרחבים צפונית לליטני, אך עדיין מדובר היה בתקיפות מדודות בלבד.
לאור המצב המתוח, ראש הממשלה נתניהו שוחח עם נשיא ארצות הברית טראמפ, ודן עימו בהפרות החמורות ובירי הבלתי פוסק. למרות זאת, טראמפ עדיין דבק בדרישתו לאיפוק מצד ישראל. וכך, כשידיה של ישראל כבולות, ממשיך ארגון הטרור לירות לעבר הכוחות בשטח ולעבר מדינת ישראל. ביום שלישי השבוע זה שוב עלה בחיי אדם: עאמר חוג'יראת, בן 44, עובד בחברה קבלנית שמבצעת עבודות הנדסיות מטעם משרד הביטחון, נהרג אחרי שרחפן נפץ ששיגר חיזבאללה התפוצץ על הכלי ההנדסי שעבד בו בכפר עייתרון שבדרום לבנון.
בינתיים, כך נראה, הפסקת האש משרתת את חיזבאללה, שמציג את עצמו כ'מגן לבנון' שנאבק על אדמתו ונחוש לפגוע במשא ומתן המתנהל בין ביירות לירושלים. לעומת זאת מבחינתה של ישראל הפסקת האש שוחקת את ההרתעה ומציבה את צה"ל במציאות מבצעית מורכבת, כאשר השהייה הממושכת של הכוחות בדרום לבנון, בתוך תא שטח מוגדר וללא תנועה, מסכנת את הכוחות. הלוחמים חשופים לאיום רחפני נפץ שכמעט ולא ניתנים לגילוי מוקדם וליירוט. ובעוד לצה"ל אין בשלב זה פתרון טכנולוגי מספק לאיום החדש, התעוזה של חיזבאללה רק הולכת וגוברת. חיזבאללה בטוח בעצמו מתוך ידיעה כי הנשיא האמריקני כופה ריסון על ישראל, ומאמץ לעצמו דרכי לחימה חדשות-ישנות של גרילה. בכיר בחיזבאללה הודיע חגיגית השבוע באל־ג'זירה כי "נתחיל להשתמש בטקטיקות של שנות ה־80 ונפעיל קבוצות של מתאבדים כדי למנוע מהאויב להתבסס בדרום לבנון".
אולי יעניין אתכם
עוד מאת רבקי גולדפינגר
צה"ל ושב"כ: יעד החיסול – מח"ט חאן יונס של ארגון הטרור חמאס
עוד מאת רבקי גולדפינגר
יומיים לבחירות: צה"ל מגביר כוננות בכלל הגזרות, סגר הוטל ביו"ש
עוד בצבא וביטחון
האיומים הביטחוניים לא מתחשבים באילוצים הפוליטיים
עוד בצבא וביטחון
טראמפ הודיע: ישראל ביקשה לסיים את העברת הסיוע האמריקאי הביטחוני
עוד מאת רבקי גולדפינגר
צה"ל במבצע 'שאגת יהודה' בחברון לסיכול הטרור
עוד מאת רבקי גולדפינגר
דריכות בישראל בעקבות מתיחות גוברת בין איראן לארה"ב
יחד עם זאת, יש לציין כי כל העת לוחמי צה"ל פועלים בדרום לבנון לאיתור ופירוק תשתיות טרור, השמדת מחסני אמל"ח ואתרים לייצור אמצעי לחימה, והרס תת־קרקע ושכונות טרור שלמות. רק השבוע השמיד צה"ל מנהרת תשתית טרור תת־קרקעית של חיזבאללה בקנטרה שבלבנון, כעשרה קילומטרים מהגבול. מדובר במנהרה הגדולה ביותר של חיזבאללה שהתגלתה במלחמה. בעקבות עוצמת הפיצוץ פרסם המכון הגאולוגי כי רעידת אדמה הורגשה באזור דרום לבנון.
ישראל גם שיפרה את אחיזתה בדרום לבנון עם רצועת ביטחון רחבה שבה נוכחים חיילי צה"ל, אך הפסקת האש במתכונתה הנוכחית מותירה את ישראל מוגבלת בתגובותיה ושוחקת את מעמדה. תת־אלוף במילואים עופר וינטר, שביקר השבוע בגבול הצפון, התבטא על המצב בחשבונו באחת מהרשתות החברתיות ואמר: "מכל מה שלמדתי בשנות חיי, המונח 'הפסקת אש' משמעותו שהאש נפסקת, ואם האש ממשיכה – אז אין הפסקת אש, ובפרט כשממשיכים לירות על היישובים שלנו. אני קיוויתי שהתרבות הזו שאנחנו מספרים לעצמנו שהאויב מורתע ואנחנו רק מגיבים כמענה על ירי, נעלמה מן העולם. אבל נראה שהתרבות הזאת כאן ולא נעלמה לשום מקום. התקפה על מדינת ישראל חייבת לעלות לאויב במחיר של שטח ובאופן מיידי. זה הדבר היחיד שישיב את ההרתעה", הוא הבהיר, "ובנוסף, כל איש חיזבאללה הוא מטרה לגיטימית בכל מרחב לבנון. איך יכול להיות שאחרי שנתיים וחצי של מלחמה, אנחנו עדיין במוד של תגובה בלבד? איך זה יכול להיות?", הוא תהה.
הממשל הלבנוני לא יכול
מאיר בן שבת, ראש המטה לביטחון לאומי לשעבר וכיום ראש מכון משגב לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית, מדגיש את המורכבות הרבה בשרטוט מציאות חדשה של שקט וביטחון בגבול הצפון, אך משוכנע כי הדבר אפשרי: "לצערי, אין נוסחאות פלא. הדרך לשנות את המציאות מחייבת שילוב של כמה מרכיבים. הראשון, תפיסת שטח – שליטה ישראלית עד הליטני ומצפון לו באזור המזרחי. שנית, טיהור השטח הזה מכל מקורות האיום כלפינו. והמרכיב השלישי, חופש פעולה ישראלי בכל שאר האזורים כדי למנוע את התעצמות חיזבאללה או התארגנות שלו לפעול נגדנו. המרכיב הרביעי הוא חתירה לפירוז חיזבאללה ופגיעה בתשתיות ובמקורות כספיים של הארגון", מונה בן שבת את היעדים הנדרשים לשינוי המציאות בלבנון. הוא מוסיף ומציין כי "כמובן, האופן שבו איראן תצא מהמלחמה ישפיע מאוד על מעמדו ויכולותיו של חיזבאללה, וגם מהטעם הזה יש לקוות שמול המשטר האיראני לא יהיו שום ויתורים בבקשותיו לשחרור כספים ובתביעה כלפיו להפסיק לתמוך בארגוני הפרוקסי".
בינתיים הפסקת האש המדומה עולה בחיי אדם.
"המגבלות האמריקניות על פעילות ישראל בלבנון והפסקת התקיפות בביירות מאפשרות לחיזבאללה להמשיך להפר את הפסקת האש, בלי לחשוש שהמחיר שישלם על כך יהיה בלתי נסבל. אותן מגבלות אמריקניות משאירות בידי ארגון הטרור הלבנוני את ההחלטה על המיקום, העיתוי, התדירות והאמצעים שבהם יתנגש בישראל, וגם את השליטה בגובה הלהבות. כך ניתנת לחיזבאללה למעשה האפשרות גם לקבוע כללי משחק חדשים וגם לעצב את משוואות התגובה מול ישראל".
טראמפ הנחית על ישראל את הפסקת האש הנוכחית משיקולים שונים שלו, והידיים של ישראל כבולות.
"אומנם הנשיא טראמפ ביקש לרסן את ישראל כדי לסלול לממשל עאון את הדרך לשיח מדיני עימה, אך בפועל הוא שלל ממנה חלק מחופש הפעולה שהיה לה עד לפני חודשיים, והשאיר אותה לפעול כשיד אחת שלה קשורה מאחור. לשיטתו של טראמפ, תהליך שיביא לכינון הסכם מדיני יוכל לדחוק את חיזבאללה לפינה, לשלול ממנו את הלגיטימציה להמשך הלחימה ובכך להחליש את אחיזתו בלבנון. אבל לנוכח המציאות הלבנונית הסבוכה, הנשיא טראמפ יהיה עלול להיווכח שהריסון שהטיל על ישראל שירת דווקא את חיזבאללה, המתנגד העיקרי לתהליך המדיני וזרוע הפרוקסי העיקרית של האויב האיראני של טראמפ.
"השאלה העיקרית שצריכה להדריך את ישראל במדיניותה היא איך להסיר את האיום הביטחוני הנשקף כלפיה מחיזבאללה", ממשיך בן שבת, "אם הגנרל עאון היה מסוגל לספק זאת, אולי היה מקום לדון עימו על המחיר, אך הוא מגיע למשא ומתן עם ציפייה אחרת – להפסיק את הלחימה הישראלית ולכונן תהליך שיביא לנסיגת צה"ל ולהגבלת הפעילות הישראלית במדינתו. עאון ואנשיו אומנם היו רוצים לראות את ארגון חיזבאללה מפורק מנשקו, אבל אפילו הם לא מתיימרים להציג זאת כיעד ריאלי שאותו יוכלו להשיג בכוחותיהם, ואין להם שום כוונה להגיע לעימותים שיחזירו את לבנון לעידן מכוניות התופת ומלחמת האזרחים. כאשר אלה הן הנחות המוצא לדיונים, לא נכון מצידנו לשלם מחירים ביטחוניים", הוא אומר נחרצות. "משימתו של הדרג המדיני בישראל כעת היא לשכנע את הנשיא טראמפ שהסיכויים שהחלשת חיזבאללה תושג באמצעים מדיניים הם קלושים. חובתו להבהיר כי ההגבלות על פעילותה של ישראל בלבנון, לא רק שלא מחזקות את ממשל עאון מול חיזבאללה, אלא הן מחזקות את ארגון הטרור השיעי באופן שמבסס את אחיזתה של איראן בזירה הזאת, ובכך גם מעודד את המשטר בטהרן, בניגוד לאינטרס המובהק של טראמפ".
בן שבת משוכנע כי יש לגבות מחיזבאללה מחיר כבד הרבה יותר על תקיפותיו: "ישראל לא צריכה לשחק לפי הכללים שחיזבאללה קובע, גם לא לפי כלליו של הגנרל עאון. תגובותיה להפרות הפסקת האש צריכות להיות לא פרופורציונליות, כדי לערער את הנחות היסוד של חיזבאללה בתכנון פעולותיו נגדנו".
אבל האם ישראל צריכה לפעול למען שמירה על ביטחונה בגבול הצפון גם תוך המרת פיו של טראמפ?
"עד כה הקשר בין המדינות הוכיח את עצמו, ואין סיבה להניח שזה לא יימשך גם עכשיו".
האם בכלל אפשר לפרק את חיזבאללה מנשקו, או שמדובר באשליה שהדרג המדיני "מוכר" לנו, ולעולם חיזבאללה יישאר איום ביטחוני מצפון?
"אמירתו של הדרג המדיני היא קריאת כיוון ליעד שיש לשאוף אליו. כמובן, הגדרה זו היא כללית ומחייבת קביעה אופרציונלית: מאילו שטחים, איזה נשק, באילו לוחות זמנים וכן הלאה".
האם החתירה להסכם מדיני עם מדינת לבנון על חשבון הטיפול של ישראל בחיזבאללה היא הדבר הנכון?
"ממשל עאון לא יכול לספק את הדבר החשוב ביותר שישראל צריכה ממנו: הסרת איום חיזבאללה. הוא מגיע למשא ומתן עם ישראל בציפייה אחת: להפסיק את הלחימה הישראלית ולכונן תהליך לנסיגת כוחות צה"ל ולהגבלת הפעילות הישראלית באדמתו. עד עכשיו הוא הצליח לפחות בחלק מהמשימה: ישראל נמנעת מתקיפות בביירות ונדרשת להתאים את פעולותיה ההתקפיות לפרשנות הניתנת להגדרה 'הגנה עצמית'. אבל בעוד שאין בכוחם של ההסדרים עם הממשל הלבנוני להסיר את האיום העיקרי כלפי ישראל, הרי שהם יכולים גם יכולים להיות משקולת על רגליה, בדרישות להסגת כוחותיה ולהגבלת פעילותה הביטחונית. ישראל לא יכולה לוותר על כך. אסור לה להמיר נכסים ביטחוניים בהסכמים שאינם שווים את הנייר שעליו ייחתמו.
"ישראל אומנם צריכה לשמור על יחסיה עם הנשיא טראמפ, אבל גם את זאת עליה לעשות בהתאם למציאות ומתוך ראיית האינטרסים הביטחוניים שלה. 33 שנות אוסלו היו ניסוי כושל וכואב של גישת 'ההתחשבות בחולשתו של הפרטנר'. הלקחים ממלכודת אוסלו רלוונטיים מאוד גם ביחס ללבנון של הגנרל עאון".
לא נסוגים לפני שחיזבאללה מתפרק
גם אלוף משנה במילואים חזי נחמה, ממובילי פורום המפקדים והלוחמים במילואים, מציין כי הפסקת האש במתכונתה הנוכחית אינה חיובית כלל לישראל: "ודאי שמדינת ישראל וצה"ל לא מעוניינים בהפסקת האש הזאת, וברור שהיא נכפתה עלינו על ידי ארצות הברית משיקולים רחבים יותר שקשורים לאיראן ולעוד כמה היבטים", הוא מסביר, "אבל במצב הקיים, מצד אחד צה"ל ממשיך לפעול לאורך הפסקת האש בצורה מאוד אפקטיבית בהריסה והשמדה של תשתיות טרור. ומצד שני, הוא סטטי. הוא לא נע קדימה. הוא נשאר באותם מרחבים במשך הזמן ונותר חשוף. זה דבר שהוא לא נכון מבצעית, כי לאט לאט חיזבאללה לומדים אותנו ומפעילים נגדנו כל מיני כלים".
נחמה מבהיר כיצד לשיטתו ישראל צריכה לפעול בזירה הצפונית על מנת לחולל שינוי אמיתי: "באופן כללי, עמדתי היא שהקו היחידי שבו נכון לעצור הוא קו הליטני", הוא נחרץ, "קו הליטני הוא הקו הראשון שניתן לשלוט עליו בצורה אפקטיבית, מבחינה טופוגרפית, כשטח שולט. הגבול הישראלי-לבנוני, כפי שהוא סומן לפני מאה שנה על ידי הצרפתים והבריטים, אין בו שום היגיון טופוגרפי ושום היגיון ביטחוני, ולכן כפרים בלבנון שולטים טופוגרפית על יישובי הצפון ויורים עליהם בלי בעיה. הדבר הזה יימשך כל עוד יהיה שם אויב. אבל ברגע שאנחנו נהיה בשטח השולט, אף אחד לא יירה עלינו מלמעלה למטה. המקום שבו אנחנו צריכים לעמוד הוא חד־משמעית קו הליטני, ובכך לשלוט מגבוה לנמוך. כמובן שיחד עם זה צריך לדאוג לפינוי כלל האוכלוסייה שדרומית לליטני צפונה. אסור שיהיה לבנוני אחד דרומית לליטני".
כולל הנוצרים?
"בשלב ראשון זה כולל כולם, כולם צריכים לנוע צפונה, וישראל צריכה להודיע שאף תושב דרום לבנון לא חוזר למרחבים האלה עד שחיזבאללה מפורק מנשקו לגמרי. בשלב שני ניתן לשקול חזרת הנוצרים, כמו שאפשרנו לדרוזים להישאר ברמת הגולן. עכשיו הלחץ צריך להיות על ממשלת לבנון. היא צריכה להיות זו שמפרקת את חיזבאללה".
זה ריאלי? יש לה את הכוח לעשות את זה?
"לא, אבל זה לא משנה, כי ככה אני זוכה ללגיטימציה בין־לאומית למהלך וזורק את כובד האחריות עליהם. אני משווה את זה לרמת הגולן טרום מלחמת ששת הימים. במשך 19 שנים ירו מרמת הגולן על יישובי עמק החולה, ירו על גונן, גדות, עין גב, על כל המרחב שהיה בקו הראשון מול הסורים. שנים הם היו כמו ברווזים במטווח וספגו הפגזות מהמוצבים הסורים בצד השני של הגבול. ומה עשינו במלחמת ששת הימים? עלינו למעלה, לא מתוך מטרה לכבוש את רמת הגולן, אלא מתוך מטרה ברורה להבטיח את שלומנו. קודם כול תפסנו את הרמה, ובגלל שסוריה לא רצתה לעשות הסכם שלום נשארנו אנחנו ברמת הגולן מאז ועד היום. אני לא מכיר מישהו שמצטער על זה. דרום לבנון הוא בדיוק אותו סיפור.
"אנחנו צריכים להיות שם כי אנחנו רוצים להבטיח את ביטחון כוחותינו וביטחון התושבים בצפון. אנחנו אומרים לממשלת לבנון שאנחנו לא מוכנים שהארגון הזה, שממרר את חיינו כבר 40 שנה, ימשיך להתקיים כארגון צבאי בעל יכולות צבאיות בלבנון וימשיך לאיים עלינו. אם אתם תפרקו אותו מנשקו, תוכלו להחזיר את התושבים שלכם יום אחד. כל עוד לא תפרקו אותו באמת, אנחנו נשב בדרום לבנון".
זה נשמע אידיאלי מאוד, אבל מנותק מהמציאות כרגע בשטח, כי בינתיים הידיים של ישראל כבולות.
"זה נכון, יש תזמונים לכל דבר. אני מעריך שבקרוב מדינת ישראל תצא למתקפה יחד עם ארצות הברית באיראן, וזאת תהיה הזדמנות לשנות את המצב גם בלבנון. יש לך הזדמנויות בשלבים מסוימים, שאם לא מנצלים אותן אז מפסידים הרבה. ובלבנון, אחרי עשרות שנים שבהן התנהלנו מול ארגוני טרור, במקום להתנהל מול ממשלת לבנון, יש לישראל את מלוא הלגיטימציה לבוא אליה ולומר: את טוענת שאת מדינה ריבונית? תשלטי בחיזבאללה. תפרקי אותו. וכשתעשי את זה, אנחנו נסכים לסגת מכאן".
לשנות את המצב מהיסוד
במצב הקיים, איך לדעתך ישראל צריכה להגיב על כל הפרת אש? האם ישראל צריכה להבליג או לשבור את הכלים?
"אסור לנו לאפשר מצב של סיכון כוחותינו, וכל מה שיש בו איום מכל סוג שהוא, צריך לפעול באופן מיידי להשמיד ולנטרל אותו", קובע נחמה, "כמובן צריך להמשיך בהרס תשתיות טרור כמו שנעשה, וצריך לדעת להתנהל בימים הקרובים בחוכמה כדי לראות איך ממקסמים את התוצאות מול איראן. למעשה, עם כל המורכבות, ויש מורכבות אדירה, צריך עכשיו לנשום עמוק למען המטרה הגדולה יותר".
ומה עם האיום של רחפני נפץ שעולים בחיי אדם? נראה שאין לצה"ל יכולת טכנולוגית להתמודד עם זה.
"קודם כול, יש לצה"ל יכולת חלקית להתמודדות עם רחפני הנפץ. וממה שאני יודע, עובדים ממש עכשיו באופן מואץ על פתרונות – גם טכנולוגיים וגם בשטח באמצעים פשוטים יותר. במקרה של הרחפן שהתפוצץ השבוע ליד המסוק, הלוחמים ירו עליו ופגעו בו, כך שיש אמצעים טכנולוגיים כדי למנוע את התקרבותו בכלל, ויש אמצעים קינטיים פשוטים לפגוע בו, כמו שעשו הלוחמים", הוא מסביר.
חיילים מתלוננים שהם חשים ברווזים במטווח. השבוע נהרגו אנשים מרחפני נפץ.
"עם כל הכאב, זאת מלחמה, ובמלחמה יש גם דברים כאלה. צריך להבין שאותם רחפנים הם לא פקטור שמשנה את פני המערכה. נכון, יש איום, צה"ל פועל למצוא מולו את הפתרונות המתאימים ויש השקעה טכנולוגית גדולה מאוד בנושא. ויחד עם זאת, לא צריך לקחת כל איום טקטי בשטח ולהפוך אותו לאיום אסטרטגי. בסופו של דבר, הרחפנים האלה לא גרמו לעשרות הרוגים בקרב לוחמינו. במלחמת יום כיפור, הסאגרים (טילים נגד טנקים) של המצרים עשו בנו שמות, מאות חיילים ומאות טנקים נפגעו. זה באמת שינה את פני המערכה. אבל את רחפן הנפץ הזה, עם כל הכבוד, לא צריך להפוך למשהו שמשנה את פני המערכה", הוא מבהיר.
"הוא אחת מהיכולות של האויב. אני לא אכחיש, אני בעד שימצאו פתרון טכנולוגי להתמודד מולו, אבל זה לא צריך להיתפס כאיום שאנחנו חסרי אונים מולו. יש מה לעשות ומתמודדים עם זה בהצלחה יחסית. אם אפשר לשפר אני לא נגד, אבל יש לנו גם אחריות לא להפוך כל איום טקטי של איזה רחפן בשטח לדמון ולמשהו שהוא שובר שוויון. זו לא יכולת שלא הכרנו, ובסוף הרחפנים האלה הם די מוגבלים, הן מבחינת כמות חומר הנפץ שהם יכולים לשאת, והן בטווח וביכולות המבצעיות שלהם. לכן אני מאמין שמהר מאוד גם החיכוך של הצבא איתם בשטח יוביל לפתרונות".
הצפון בוער, תושבי הצפון מתמודדים עם הפסקת אש שברירית ומלחמה שלא נגמרת.
"אני מלא הערכה לתושבי הצפון. הם באמת נותנים לכולנו דוגמה ומופת לחוסן ולחיבור לאדמה", אומר נחמה בהערכה, "אני מבין לגמרי את המקום שלהם. הם חיים במציאות באמת מאתגרת מאוד. אני מאמין שהם צריכים להמשיך ולהיות איתנים ולהעביר מסר לממשלה ולצבא שהם נותנים את הגיבוי, אבל התנאי הוא אחד והוא ברור – הכרעה מלאה של חיזבאללה, לא פחות. להגיע עד לליטני ודרך זה להכריע את חיזבאללה. זה בעיניי הסיפור כולו. ואנחנו צריכים לנצל את ההזדמנות ההיסטורית לשנות את המצב מהיסוד גם מול חיזבאללה. אם לא, זו תהיה בכייה לדורות".