לפעמים כשנותנים צדקה מרוויחים סיפור, ועוד איזה סיפור! אחרי שבעלי נתן צדקה לעני הגון שפגש, סיפר לו הלה סיפור מדהים שקרה לו לפני שעלה ארצה. אומנם קצת קשה להאמין שזה באמת קרה בימינו, אבל הסיפור אמיתי לגמרי ושמענו אותו מבעל העובדה בעצמו:
"ניסיון הפרנסה רודף אותי לכל אשר אלך, וממש לא קל לי בחיים. אך כאן בארץ מצבי די טוב, ויש אנשים טובים כמוך שעוזרים לי. אולם כשהייתי באוקראינה גרתי עם משפחתי בצריף ישן מט לנפול, בקושי היה בידינו כסף לאוכל ופעמים רבות הבית היה ריק לגמרי. באחד הימים, כאשר החשבונות הרבים שהגיעו לפתחנו איימו למוטט אותי, עשיתי טעות איומה ולקחתי הלוואה מבחור אוקראיני שהכרתי. למרות שידעתי שההלוואה הזאת קצת בעייתית, הייתי כל כך לחוץ, והחלטתי בליבי שהכול יהיה בסדר ובוודאי יהיה לי איך להחזיר אותה. ידעתי ולא ידעתי שהבחור הזה היה קשור למאפיה וההלוואה הייתה מהשוק האפור, אך הייתי כל כך נואש שקיוויתי שזה יסתדר.
כאשר הגיע הזמן להחזיר את ההלוואה – מצבי לא השתנה ופשוט לא היה לי מהיכן לשלם. אך האנשים האלו לא מקבלים 'לא' כתשובה. כעבור כמה ימים הם הופיעו, שלושה בריונים אוקראינים בביתי. למרבה המזל, אשתי והילדים לא היו בבית. הם נכנסו פנימה בגסות והתחילו לצעוק עליי שאחזיר להם את הכסף. הם השתוללו וכעסו מאוד ואני רעדתי מפחד, אך כסף לשלם לא היה לי.
'תראו איך אני חי, אתם בוודאי רואים שאין לי כסף', אמרתי.
אולי יעניין אתכם
'זה לא אכפת לנו! אם לא תשלם לנו נהרוג אותך!'
הם המשיכו לצעוק ולהשתולל ולבסוף, כשהבינו שבאמת איני יכול לשלם להם, תפסו אותי באכזריות וגררו אותי למכונית. משם הם נסעו עמוק ללב היער, הוציאו אותי מהמכונית בצעקות שעכשיו הם הולכים להרוג אותי. דמעות ירדו מעיניי, וביקשתי מהם שאם הם באמת הולכים להרוג אותי, לפחות שייתנו לי להניח תפילין ולהתעטף בציצית ולומר 'שמע ישראל'. להפתעתי הם הסכימו".
"אני גוי, אמא שלי יהודייה"
"לפתע, בעודי מתפלל, התחיל אחד הבחורים להתווכח עם חברו. בהתחלה לא שמעתי בבירור מה הם אומרים, אבל ראיתי שהם מתווכחים במרץ. לאחר מכן השיחה עברה לצעקות ושמעתי היטב מה נאמר.
'שאני אהרוג אותו? אני לא אהרוג אותו. אני לא יהודי, אבל אמא שלי יהודייה, ואני לא אהרוג יהודי'.
החבר שלו צעק עליו ואמר שהוא חייב להרוג אותי, אבל הפושע, שכנראה היה ראש החבורה, ממש בכה בדמעות והמשיך לצעוק. 'שאני אהרוג יהודי רק בגלל שהוא עני כל כך? מה פתאום. אבא שלי גוי ואני גוי, אבל אמא שלי יהודייה ואני לא אהרוג אותו. אתה שומע?'. הוא הסתכל עליי ואמר: 'אתה יכול ללכת. אני לא אעשה לך כלום. תגיד לי, יש לך בכלל מה לאכול?'
עניתי לו שאין לי, ולתדהמתי הוא הוציא כמה שטרות של כסף ונתן לי.
'איפה אתה גר?' שאלתי.
'אני מקייב', הוא ענה.
'אם אתה מקייב, כדאי לך לנסוע לאומן. תדע לך שאתה כן יהודי, כי מי שאימו יהודייה נקרא יהודי. אבל עם לב כזה, אתה חייב לנסוע לאומן'.
'לא!' הוא נופף בידו בביטול. 'את הטעות הזאת כבר עשיתי, כבר הייתי באומן. אל תשאל, מאז שהייתי שם העסקים שלי לא הולכים לי בכלל…'
סלט שוק עם קראנץ' פלאפל אפוי
את עיסת הפלאפל לא מטגנים לכדורים אלא משטחים על נייר אפייה ואופים אותה בתנור. מתקבל מעיין קרקר טעים בטעם פלאפל, שממש נפלא לשבור אותו לחתיכות ולפזר אותו על הסלט. את הכול מתבלת טחינה לימונית, שמקשרת באופן מושלם בין כל הטעמים והופכת את הסלט הזה למעדן בלתי נשכח.
דרגת קושי:
קלה פלוס
זמן השרייה לחומוס:
לילה
זמן אפייה:
30 דקות
כ־6 מנות
לקראנץ' פלאפל:
כוס גרגרי חומוס לא מבושלים
חופן גדול של עשבי תיבול קצוצים (פטרוזיליה, כוסברה, בצל ירוק וכו')
בצל אחד
4 שיני שום
מלח ופלפל
חצי כפית כמון
חצי כפית פפריקה
לטחינה:
חצי כוס טחינה גולמית
מיץ מ־2 לימונים
4 שיני שום
2 כפות שמן זית
חצי כוס מים
מלח ופלפל
לסלט:
עלי חסה
עגבניות שרי צבעוניות
בצל סגול
מלפפון
רבע כרוב לבן
מכינים את קראנץ' הפלאפל: משרים את גרגרי החומוס במים כ־12 שעות, ולאחר מכן מסננים היטב. מחממים תנור לחום של 180 מעלות. טוחנים במעבד מזון את כל חומרי הקראנץ' עד שמתקבלת עיסה במרקם המזכיר תערובת לפלאפל. מרפדים תבנית בנייר אפייה ומשמנים קלות. משטחים את העיסה לשכבה דקה ואחידה. אופים כ־30 דקות, עד שהמאפה מזהיב. מצננים מעט ושוברים לפיסות קראנצ'יות.
מכינים את הטחינה: טוחנים את כל החומרים במעבד מזון לקבלת טחינה חלקה במרקם של יוגורט. טועמים ומתקנים תיבול לפי הצורך.
מרכיבים את הסלט: קוצצים את עלי החסה ומסדרים אותם בקערת הגשה. פורסים את הכרוב לרצועות דקות ומפזרים על החסה. פורסים את הבצל הסגול לרצועות דקות ומוסיפים. חוצים את עגבניות השרי ופורסים את המלפפון לעיגולים ומסדרים אותם בצורה נאה. יוצקים את הטחינה על הסלט, מפזרים מלמעלה את הקראנץ' השבור ומגישים מיד.
לתגובות:
