מצרים נערכת למלחמה, צה"ל שוב בקונספציה שלפני 7 באוקטובר

אין מה להתרשם יותר מדי מהכאילו משבר שעליו הודיעו בשבוע האחרון ביהדות התורה סביב חוק הגיוס. מי שמרח את הזמן, מסמס ומשך את התשובה לשאלה אם הוא תומך בחוק, היו אותם חברי כנסת שעכשיו צועקים געוואלד. ואגב, גם עכשיו, עד לרגע זה, לא נשמעה כל אמירה שהם מעוניינים בנוסח החוק שגובש ומוכנים להצביע בעדו. מדובר בלא יותר מרעשי רקע לצרכים פנימיים ולא מעבר לכך. גם ההבדל בין בחירות בספטמבר לבחירות באוקטובר הוא חסר משמעות. הסיפור הוא הרבה יותר פשוט. כמו שכל שאר המפלגות נמצאות עמוק בתוך הקמפיין, עכשיו הגיע תורם של החרדים להישאב אליו. אז גם הם החלו בקמפיין, וגם להם יש רצון להחזיר קולות שהתרחקו, ובעיקר לנער את מי שבאופוריה או אינו מתרגש יתר על המידה מהבחירות הקרובות, ולכן הם החלו השבוע בקמפיין המדובר.

אגב, מי שהתעוררו השבוע הם הליטאים. הפלג החסידי, בהובלת גולדקנופף, כבר נמצא שם מזמן. מספיק היה לראות איך התנהג חבר הכנסת מאיר פרוש בדיון הסגור עם הרמטכ"ל בוועדת החוץ והביטחון כדי להבין מה מתוכנן בקמפיין החרדי – התנגשות דווקא מול הציונות הדתית. "המתנחלים האלה שהולכים למקומות הלא חוקיים, אני רוצה לדעת מה עלויות השמירה עליהם והצורך לרדוף אחריהם", פנה פרוש לרמטכ"ל אייל זמיר שהגיע השבוע לסקירה ביטחונית בוועדה. "כמה עולה למדינה האבטחה עליהם?". אפילו חבר סיעתו מהצד הליטאי, חבר הכנסת יעקב אשר, נתן בו מבט נדהם שנראה כמי ששואל "במה חטאתי שאני והוא נמצאים באותו סיעה?". אחרי זה הסביר פרוש למי ששאל שזו תגובתו להפרת הברית מצד הציונות הדתית, שהרי לטענתו הברית המדוברת הייתה שבציונות הדתית עוזרים לשמור על לומדי התורה ואילו החרדים עוזרים לשמור על ההתנחלויות. אם אכן פרוש וחבריו סיימו "לעזור לשמור על ההתנחלויות", כדאי שיעדכן קודם את עשרות אלפי תושבי מודיעין עילית ובית"ר עילית החרדים שהגיע הזמן לעזוב ולחזור פנימה לתוך הקו הירוק, בהתאם לקו החרדי החדש.

א־סיסי מורתע

אלא שהסיפור החשוב באמת בדיון שבו לקח חלק הרמטכ"ל הוא לא הפוליטיקה הקטנה של פרוש, אלא הדברים שעליהם נמנע הרמטכ"ל מלענות. זה קרה כשרב אלוף אייל זמיר נשאל על היערכות צה"ל למלחמה של מחר, בניגוד לזו של אתמול. "אם צה"ל לא הכריע גוף כמו חמאס, שאין לו טנקים וסייבר ויכולות של צבא, איך הוא מתכוון להתמודד עם צבאות כמו של מצרים וטורקיה שמחזיקות בתוכניות להשמדת ישראל?", נשאל זמיר על ידי חבר הכנסת עמית הלוי מהליכוד. אליו הצטרפה גם חברת הכנסת מרב מיכאלי ממפלגת העבודה, שדיברה על מוכנות צבא היבשה למלחמה הבאה.

אולי יעניין אתכם

עוד בצבא וביטחון הפשיעה במגזר הבדואי – פצצה מתקתקת מבפנים

עוד בצבא וביטחון ההצלחה מסחררת: החות'ים נערכים לפלישה לישראל

ולמי שמרים עכשיו גבה על שאלות בנוגע למלחמה עם מצרים, נספר שבשבועות האחרונים אלו היו נציגי אמ"ן בעצמם שעדכנו באחד מדיוני הוועדה הסגורים שאיום הייחוס מבחינת המצרים הוא ישראל. באותו דיון תואר בפירוט איך מצרים מפרה את הסכם השלום באין־ספור פעולות שהיא מבצעת בסיני, שאי אפשר לפרש אותן אחרת אלא כפעולות הכנה למלחמה – הקמת נמלים, מאגרי דלק ומחסני תת־קרקע, הכשרת 60 מעברים על תעלת סואץ ועוד כהנה וכהנה פעולות הכנה נוספות. מדינה שמחזיקה בגבול ענק איתנו מפתחת בשנים האחרונות את הצבא הגדול ביותר במזרח התיכון, במיליארדים, וזה כשאין לאנשים במצרים מה לאכול. היא עושה את כל זה כשאין לה אף אויב שמאיים עליה בסביבה, וגם מפרה ברגל גסה את הסכם השלום עם ישראל מבחינת סדרי הכוחות שמוכנסים לסיני והקמת התשתיות הצבאיות שם. כשלזה מצטרף דוח מודיעין שמבהיר שבתפיסה המצרית האיום שמוגדר מבחינתם הוא ישראל ולמלחמה שכזו הם מתכוננים, חובה על חברי הכנסת לדרוש תשובות בעניין הזה.

ואכן, בדיון ההוא נשאלו נציגי הצבא מדוע בצה"ל לא נערכים בהתאם. התשובה שניתנה הייתה שישנם גם שיקולים הפוכים לאלו שהוצגו, לדוגמה בעיות הכלכלה במצרים, שקשה להאמין שהם ירצו להיכנס להרפתקה שכזו בסיטואציה הכלכלית שבה הם נתונים. אמירה שמאוד מזכירה אמירות עבר שנאמרו על חמאס. טענת נגד נוספת שנשמעה מצד הצבא נוגעת להסכם השלום שמצרים משמרת כל השנים, כשהפרה שלו תסבך אותה מבחינה מדינית. במילים אחרות, מצרים מתכוננת למלחמה עם ישראל, ובצד שלנו הקונספציה עדיין שולטת. פשוט במקום חמאס מורתע, היום זו מצרים שמורתעת. ולכן כשהגיע השבוע הרמטכ"ל נאמר לו שהוא נערך למלחמה של אתמול.

"אתה רואה את שני צבאות הענק של מצרים וטורקיה, שמשקיעים סכומי עתק, ומה אתם עושים?", דרש לדעת חבר הכנסת הלוי. שתי מעצמות שנמצאות במשבר כלכלי איום ונורא ובכל זאת בוחרות להתעצם צבאית בהיקף שלא היה בתולדותיהן, והן עושות את זה בתקופה שבה גם התכנים האנטישמים אצלן פנימה מגיעים לשיא של שנים, והכול בהכוונת המדינה. מה אנחנו עושים עם זה? זמיר בחר שלא להתייחס לכל השאלות הללו. וגם בנושאים שבהם כן הרחיב, כמו בנושא לבנון, היה לו נוח מאוד להיתלות פעם אחר פעם בדרג המדיני שמעליו, בכל פעם שנשאל שאלה מעט פחות נוחה. "מה פתאום אתם מחזירים אותנו לשגרה", פנתה אליו חברת הכנסת יעל רון בן משה מכחול לבן, תושבת הצפון בעצמה. "אנחנו חוטפים טילים כל יום. הילדים שלי נשכבו השבוע על הרצפה בתחנת האוטובוס". בתגובה הוציא הרמטכ"ל זמיר פתק והקריא מתוכו את שלוש המטרות שהציב הקבינט – מניעת פשיטה ליישובים, מניעת הנ"ט לעבר היישובים וכו' – והודיע שהצבא אכן עמד בכל אותם יעדים שהציבו להם. במילים אחרות, וזה כבר הניסוח שלי, תפנו לדרג המדיני בטענות. אכן, יש לא מעט שאלות שמופנות לדרג המדיני, אבל זה ממש לא תפקידו של הרמטכ"ל להגיד את זה או לרמוז לשם.

כוחה של לחישה

והנה עוד עניין רגיש שהיה נוח לרמטכ"ל להחליק לידו ולהתחמק מתשובה אמיתית – פיילוט החיילות בשריון והכוונה לבחון טנקים מעורבים לגברים ונשים. נושא שעליו יש הסכמה כמעט מקיר לקיר בתוך הציונות הדתית, מרבנים חרד"לים ועד רבני צוהר. שלא לדבר על העובדה שהוא ממש סותר את פקודת השירות המשותף שצה"ל בעצמו ניסח. "לא יכול להיות שאתם לא מוכנים להיפגש עם ראשי ישיבות ההסדר, ספקי כוח האדם המרכזיים של המלחמה הזאת", מחה חבר הכנסת אוהד טל מהציונות הדתית באוזני זמיר. "למה אתה לא נפגש איתם?". הרמטכ"ל מצידו עוד הגיב בהתחלה מהבטן. "אני מוכן, אני מוכן", ענה מיד. "ברור, הם חשובים". אך מהר מאוד חזר לתשובות שמורכבות אומנם ממילים אך חסרות תוכן אמיתי. "אבל אני לא מוכן להדיר נשים", הוסיף מיד. "הן חשובות והן אדירות והן עשו דברים חשובים בלחימה. זה צבא העם. לא נוכל לוותר על אף אחד או אחת". כאילו שמישהו ערער על חשיבות החיילות בצבא, כולל בתפקידי הלחימה.

רק שזמיר שכח לרגע שיש מי שצופה בכל התהליכים האלה ובוחן אותם מקרוב ומסיק לעצמו את המסקנות. "אנחנו רואים את ההתנהלות שלכם מול הציונות הדתית", פנה אליו חבר הכנסת ינון אזולאי מש"ס. "מה אתם מצפים? שאנחנו לא נסתכל ולא נראה מה אתם עושים ומה המגמות של הצבא? אם אתם לא מתייחסים ברצינות אליהם, אז אל תבואו אחרי זה אלינו". חבר הכנסת אזולאי וחבר הכנסת יעקב אשר מיהדות התורה טענו שרק לאחרונה, בגיוס האחרון לחטיבת החשמונאים קיבלו חיילות את פני החיילים החרדים החדשים, דבר שלא אמור לקרות, וטענו עוד שגם בגיוס האחרון של גדוד נצח יהודה לא הוקצה מקום ייעודי למתגייסים החרדים והם זומנו ללשכת גיוס רגילה. "תגידו את האמת", אמרו השניים לרמטכ"ל, "שאתם עוד לא ערוכים לזה למרות שאתם מספרים שאתם ערוכים".

בחזרה לטענות שנשמעו על יחס מזלזל של הצבא כלפי רבני ישיבות ההסדר. "בפועל אתם לא יושבים איתם", לא ויתרה לזמיר בעניין הזה חברת הכנסת לימור סון הר־מלך מעוצמה יהודית. "וזה הציבור שמתגייס גם כשאחרים כבר פחות מגיעים. אתם לא רואים את הפניות של חיילים דתיים שמבקשים 'רק לא שריון'?". שקט השתרר בחדר הוועדה, מה שאיפשר לשמוע את מה שלחש חבר הכנסת אלעזר שטרן מיש עתיד לחברת הכנסת סון הר־מלך. "עזבי אותו לימור", אמר לה. "זה גם ככה לא יעבוד. זה לא יקרה (הצלחת הפיילוט לצוותים מעורבים בטנקים, ז"ק)". לפעמים לחישה אחת של חבר כנסת מהאופוזיציה, שמבין דבר או שניים בפיילוטים שנערכו בצבא וגם שימש בעברו כראש אגף כוח אדם, לפעמים זה כל מה שצריך.

הכותב הוא פרשן ומגיש בכאן רשת ב' ובכאן 11 ומורה דרך

לתגובות:

[email protected]