נציב תלונות הציבור על השופטים: פגם בניהול ההליך בעליון

אמש (ד') נתן נציב תלונות הציבור על השופטים, השופט בדימוס אשר קולה, את החלטתו בדבר תלונה שהוגשה על ידי רבנים, נבחרי ציבור ועמותות שונות נגד החלטתם של שופטי בית המשפט העליון לכנס שלושה דיונים דחופים במהלך יום שבת 4.4.26 בעניין עתירת ארגוני שמאל כנגד המדינה בבקשה לאשר הפגנות נגד המלחמה באיראן במהלך המלחמה, תחת הגבלות פיקוד העורף שאסרו זאת.

שלושת שופטי העליון – יצחק עמית, חאלד כבוב ויחיאל כשר התכנסו לשלושה דיונים דחופים בעניין עתירות ארגוני השמאל שביקשו להפגין במוצאי השבת ברחבת כיכר 'הבימה' בתל-אביב. במהלך אותה השבת פרסמו השופטים שלוש החלטות שיפוטיות בעניין זה. המתלוננים טענו כי התנהלות שופטי העליון מהווה "חילול שבת גמור ופגיעה בדמותה היהודית של המדינה", שופטי בג"ץ מצידם דחו את התלונות, כיוון שלטענתם היה מדובר בסוגיות שיש בהן "פיקוח נפש ומניעת נזק רציני" למפגינים וכוחות המשטרה.

לאחר בחינת הטענות, קבע הנציב כי הוא מוסמך לברר את התלונות הואיל ומדובר בסוגיה הכרוכה ב"דרך ניהול המשפט", נושא בו התערבה הנציבות בעבר, וכפי שעוגן כבר בחוות דעתה של הנציבה הראשונה, השופטת טובה שטרסברג-כהן. גם הנציב לשעבר, השופט אליעזר גולדברג התייחס במפורש בהחלטות ובעמדה שפרסם לסוגיית פעילות בתי המשפט בשבת.

הנציב קבע כי מעמדה המיוחד של השבת כערך יסוד בזהותה היהודית של המדינה מעוגן בחוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, ומוכר בפסיקה ענפה של בית המשפט העליון. לעניין זה הפנה הנציב לדברי נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אהרן ברק בבג"ץ: "השבת מקפלת בחובה את תמצית צביונה של היהדות. על צביונה של השבת נתנו נפשם רבים מבני עמנו בהיסטוריה רווית הדם שלנו. מכאן, שבחברה דמוקרטית יש להכיר בפגיעה מסוימת ברגשות הדת. רק כך ניתן לקיים חיים משותפים של בעלי דעות דתיות שונות…".

אולי יעניין אתכם

עוד מאת אוריה שילת נציב תלונות השופטים קולה קיבל תלונה על הראשון לציון

עוד מאת אוריה שילת בא כוח הכנסת עו"ד ברט: נפלו פגמים בהליך החקיקה

בנסיבות אלה, קובע הנציב קולה, כי ציפיית הציבור מבית המשפט העליון לנהל את העתירה תוך הגנה על ערכי היסוד של מדינת ישראל, ובכללן ערכה של השבת, היא מוצדקת. במסגרת אותה השבת קוימה פעילות שיפוטית אינטנסיבית, לרבות מתן שלוש החלטות מהותיות – מה שהעלה מספר כשלים בהתנהלות ההרכב. בין היתר קבע הנציב, כי במכלול נסיבות העניין, לא קמה דחיפות במתן ההחלטות במהלך השבת, וכי ראוי וניתן היה למצוא פתרונות דיוניים חלופיים כדי למנוע חילול שבת, שהוא ערך יסוד אשר מעוגן בחוק הישראלי והוכר בפסיקת בית המשפט העליון.

"הציפייה מהרכב שופטי בית המשפט העליון הדנים בעתירה מסוג זה, היא שיתעטפו הן 'בגלימתם היהודית' והן 'בגלימתם הדמוקרטית'. הציבור מצפה שהדיון יתנהל תוך הגנה על ערכי היסוד של מדינת ישראל, כשהשבת תהיה נר לרגלם ואבן יסוד להתנהלותם. הנציב קבע כי בענייננו, לא כך נעשה".

הנציב קולה כתב בהחלטתו: "על בית המשפט העליון מוטלת חובה מוגברת לכבד את קדושת השבת ולפעול במסגרת החריגים בצמצום ובזהירות יתר", וכי: "התנהלות ההרכב, כפי שפורטה לעיל, מהווה פגיעה בדרך ניהול המשפט הראויה ובאמון הציבור במערכת המשפט".

הנציב סיים את החלטתו בציטוט מתוך דבריו של 'אחד העם' במאמרו המפורסם בעניין "שבת וציונות": "אפשר לאמור בלי שום הפרזה, כי יותר משישראל שמרו את השבת שמרה השבת אותם, ולולא היא שהחזירה להם נשמתם וחדשה את חיי רוחם בכל שבוע, היו התלאות של ימי המעשה מושכות אותם יותר ויותר כלפי מטה, עד שהיו יורדים לבסוף לדיוטא האחרונה של חומריות ושפלות מוסרית ושכלית".