התחלה// נולדה וגדלה במיאמי, אך השורשים שלה נטועים עמוק בהיסטוריה של הקמת המדינה. "סבתי מצד אבי נולדה בטבריה לפני קום המדינה, ומשפחתה לקחה חלק פעיל במחתרות וביישוב הארץ. סבא שלי, שהיה פעיל בית"ר מאודסה, הגיע לישראל אחרי ששהה במחנה עקורים לאחר המלחמה. הוא התגייס, עבר לחיפה, והכיר את סבתא בטבריה. לאחר נישואיהם הם נסעו לצורכי עבודה לוונצואלה, שם נולד אבא שלי, וכעבור כמה שנים עברו לארצות הברית – שם אבא גדל ושם אני נולדתי". הבכורה מארבעה אחים.
אבא// סיימון פאליק (65), איש עסקים ופילנתרופ שמנהל יחד עם אחיו את אימפריית הדיוטי פרי העולמית "Duty Free Americas", לצד השקעות נרחבות במיאמי ובישראל. "פרט לעסקי הדיוטי פרי וההשקעות הרבות, אבא הוא גם הבעלים של יקב פסגות. גדלתי בבית שבו העסקים, הציונות והחיבור העמוק לארץ תמיד הלכו יחד והיו חלק בלתי נפרד מהיומיום שלנו".
אמא// חנה פאליק (60), נשיאת ויצ"ו ארצות הברית לשעבר ופילנתרופית שהקדישה את חייה להתנדבות, גיוס כספים וסיוע לנשים וילדים בסיכון בישראל. בת להורים שהיגרו מפולין ומרוסיה לצ'ילה ופנמה. "כל חייה אמא הולכת בדרך של נתינה".
בל הארבור// ילדותה עברה עליה בשכונת היוקרה בל הארבור שבמיאמי. "עד שנות ה־80 בל הארבור פעל כקאנטרי קלאב פרטי שהמגורים בו ליהודים היו אסורים – וזה עדיין רשום בטאבו ההיסטורי. הרב שלום ליפסקר ז"ל היה היהודי הראשון שקנה פה בית, ונאלץ לשלוח את אשתו שלא נראתה יהודייה כדי שיסכימו למכור להם. מאז המקום עבר מהפך: משכונה ללא זכר ליהדות היא הפכה לקהילה מהחזקות בעולם. יש פה היום חמישה בתי כנסת, מחב"ד ו'ישראל הצעיר' ועד ספרדים, לצד רחוב שלם של מסעדות וסופרים כשרים".
אולי יעניין אתכם
ספסל הלימודים// "בגלל שאמא שלי הגיעה מבחוץ והייתה צעירה מאוד, לקח לה זמן להכיר את המערכת ועברתי כמה בתי ספר. התחלתי בגן של ה'היברו אקדמי', משם עברתי ל'לרמן' שהיה יהודי אך לא דתי, ומכיתה ד' ועד י"ב למדתי ב'הלל' – בית ספר קהילתי משולב לדתיים וחילונים. קלטתי את החומר במהירות בזמן השיעורים ואז הייתי מסתובבת. תמיד הייתי מעורבת חברתית ובעלת פה גדול – לא מתוך חוצפה, אלא כדי להביע דעה ולהגן על אחרים. המזל שלי שההורים תמיד חיזקו את זה ואהבו שיש לי עמדה משלי".
קיץ ישראלי// בזמן שחבריה במיאמי יצאו למחנות קיץ יוקרתיים או לטיולים ברחבי העולם, חופשות הקיץ של ילדותה הוקדשו כולן לחיבור בלתי אמצעי עם ישראל. "מאז שהייתי בת שש, אבא היה שוכר לנו דירה ובכל קיץ נסענו לישראל עם אמא והאחיות. כשהייתי קטנה זה די תסכל אותי, כי כל החברים במיאמי הלכו למחנות קיץ מפוארים ואני נאלצתי להיפרד מהם. חרשנו את הארץ לאורכה ולרוחבה, עשיתי צלילות באילת, סקי בחרמון וטיולים בהרי יהודה. כילדה בכלל לא הכרתי את ארצות הברית ולא נסעתי לאירופה. החופש שלי היה רק בישראל".
טלטלת חיים// המעבר לאקדמיה באוניברסיטת מיאמי, המקום שבו הוריה הכירו ולמדו, לווה בטלטלה אישית עזה בשל נישואים מוקדמים שסירבו להגיע לקיצם. "התחלתי ללמוד באוניברסיטת מיאמי, מקום עם ערך סנטימנטלי משפחתי עצום, אך זה הפך לאחד הפרקים המורכבים בחיי. התחתנתי בגיל 18, הקשר לא הצליח, ובגיל 18 וחצי מצאתי את עצמי נלחמת במשך כמעט שנה על קבלת גט. ניסיתי להמשיך בלימודים תוך כדי המשבר, אבל הקושי היה גדול. בגיל 19 נישאתי בשנית ובגיל 20 עברתי להתגורר בפנמה, שם ילדתי את בתי הבכורה בגיל 21. בתוך רצף הטלטלות והשינויים הללו, לא סיימתי את התואר".
החצי השני// משה, יליד ישראל שגדל בפנמה. השניים נפגשו במיאמי, ומיד לאחר נישואיהם עברו להתגורר בפנמה במשך ארבע שנים, שם נולדה בתם הבכורה. "נפגשנו בחתונה של חברים משותפים. אחרי החתונה עברנו לפנמה, גרנו ליד המשפחה שלו ושם הפכנו להורים. היום משה עוסק בהשקעות נדל"ן".
ציונות בפנמה// במקביל ללידת הבת הבכורה, נכנסה לעשייה הקהילתית בויצ"ו. "מכיוון שגדלתי בבית שזה כל עולמו, היה לי טבעי להקים שם סניף חדש של נשים צעירות. כיהנתי כנשיאת הסניף במשך שנתיים, ובמסגרת התפקיד הפקנו אירועים וגייסנו כספים למען מדינת ישראל".
משימה // עם חזרתה למיאמי, השתלבה במועצת בית הספר 'היברו אקדמי'. "בארצות הברית חינוך יהודי הוא יקר מאוד, אך הוא קריטי לשמירת הזהות כי מי שמחוץ למערכת מנותק מהקהילה. כשחזרנו למיאמי נכנסתי למועצת ה'היברו אקדמי' שבו למדו ילדיי, והפקתי אירועי ענק שנתיים לגיוס מלגות. בין היתר הבאנו כדוברים בוגרים בולטים של בית הספר, כמו השר רון דרמר ותמי פרידמן, אשתו של השגריר לשעבר. המטרה הייתה ונשארה ברורה: להבטיח שאף ילד יהודי לא יישאר בחוץ בגלל כסף".
שוב"ל // במסגרת פעילותה בבית הספר, הקימה יחד עם משפחתה פרויקט ייחודי שמימן והוביל במשך עשור את תלמידי כיתות י' לטיול ציוני והיסטורי בארץ ישראל. "הקמנו בבית הספר את פרויקט שוב"ל – 'שבו בנים לגבולם'. הרעיון היה להביא את כל שכבת כיתה י' לטיול שנתי בארץ, את המימון לקחנו עלינו אבל דרשנו מהתלמידים למידה והכנה מעמיקה מראש על כל אתר. בניגוד ל'תגלית' או לסיורים הרגילים, ויתרנו מראש על תל אביב וחיפה. רצינו שהם יחוו את המקומות הכי משמעותיים לציונות ולהיסטוריה היהודית, ולכן לקחנו אותם בעיקר ליהודה ושומרון, לירושלים ולצפון. הפרויקט החלוצי הזה רץ בהצלחה במשך עשר שנים".
חינוך אחר// בעקבות תמורות בחינוך הקהילתי, הקימה לפני חמש שנים יחד עם הרב אהרון אסרף תיכון יהודי־ציוני חדש במיאמי, שהפך להצלחה יוצאת דופן ומחבר מאות תלמידים לישראל. "לפני חמש שנים הקמנו את ה־Jewish Culture High School. התחלנו מאפס והיום יש לנו כבר 200 תלמידים, שמגיעים מקצוות שונים – מבתי ספר ציבוריים וממשלתיים ועד בוגרי מוסדות חרדיים. זה כנראה התיכון הכי ציוני שקיים מחוץ לישראל. אני מלמדת את החבר'ה האלה פעם בשבוע היסטוריה של מדינת ישראל, וכשהם מסיימים את הקורס שלי הם יוצאים לטיול העומק המיוחד בארץ".
נציגה רשמית// לקחה חלק גם בזירה הפוליטית־ציונית הבין־לאומית. "הייתי נציגה של 'Israel 365 Action', קבוצה חדשה שהתמודדה בפעם הראשונה בבחירות לקונגרס הציוני העולמי. זו הייתה הצלחה גדולה והצלחנו לזכות בשישה מושבים. הובלתי את הרשימה כנציגה מספר אחת, וייצגתי את התנועה בדיונים ובכינוס הרשמי של הקונגרס".
מינוי נשיאותי// אחת מפסגות העשייה הציבורית שלה היא חברותה במועצת מוזיאון השואה הלאומי של ארצות הברית בוושינגטון. "מדובר בתפקיד הדורש מינוי נשיאותי ישיר לחמש שנים, שאותו קיבלתי מהנשיא טראמפ. המוזיאון ממומן ברובו (60 אחוזים) על ידי ממשלת ארצות הברית, וכל החומרים המוצגים בו נאספו על ידי החיילים האמריקאים ששחררו את המחנות בזמן אמת. בשבילי, כנכדה לניצולת שואה ולסבא שהיה שותף לשחרור המחנות, זו סגירת מעגל בעלת משמעות עצומה".
גשר פטריוטי// היא חברת מועצת המנהלים של אוניברסיטת פלורידה הבין־לאומית (FIU) – מינוי רשמי מטעם מושל המדינה, המאפשר לה לסייע לקהילה האמריקאית וכן לחבר בין שתי המולדות שלה. "FIU היא האוניברסיטה הציבורית השביעית בגודלה בארצות הברית. חשוב לי להיות פטריוטית אמריקאית לא פחות מאשר יהודייה וציונית. אנחנו זקוקים לתמיכה של ארצות הברית וההנהגה שלה. דרך המועצה אני פועלת לחבר סטודנטים ופרויקטים אקדמיים ישירות למדינת ישראל, ורואה בעשייה הזאת שליחות שמגשרת בין המדינות".
כמו משפחה// המשפחה מתחזקת חברות אישית עמוקה ויוצאת דופן עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו שרה, קשר שהפך לחלק בלתי נפרד מחייהם. "אנחנו חברים מאוד טובים של משפחת נתניהו. אנחנו מלווים זה את זה כבר יותר מ־30 שנה והפכנו להיות כמו משפחה. ראש הממשלה עצמו הגיע לחתונה שלי לפני 25 שנה, והם נוכחים קבועים בכל האירועים והשמחות שלנו. יש בינינו חיבור עמוק מאוד, אנחנו שם בשבילם והם בשבילנו גם בשמחות וגם ברגעים הכי קשים".
השפעה פוליטית// במשך חצי יובל פועלים בני הזוג בזירה הפוליטית האמריקאית, ומארחים חברי קונגרס וסנאטורים בביתם כדי לחזק את תמיכתם במדינת ישראל. "כבר 25 שנה אנחנו תומכים בקמפיינים של פוליטיקאים פרו־ישראלים. אירחנו אצלנו בבית, במיאמי ובירושלים, חברי קונגרס וסנאטורים, ואף הבאנו אותם לסיורים בארץ כדי להראות להם את ישראל האמיתית. דוגמה בולטת היא מרקו רוביו, שאותו אנחנו מלווים מאז תחילת דרכו לפני 25 שנה. היום, כשהוא מחזיק בתפקיד מפתח מהמשפיעים בעולם, החיבור העמוק וההיכרות הבלתי־אמצעית שלו עם ישראל מחזקים את הקשר העמוק בין ארצות הברית לעם היהודי".
הנחת// שישה ילדים. "דנאל (23) ששירתה בצה"ל כחיילת בודדה במערך קשרי החוץ, יוסף (19) שלומד כעת בארץ והתקבל לתוכנית המצטיינים היוקרתית של אוניברסיטת תל אביב, ציון (16) אוהד מושבע של בית"ר ירושלים ולא מפספס אף משחק כשאנחנו בארץ, התאומים איתן ואליענה (10), ובת הזקונים ליאל (4)".
אם זה לא היה המסלול// "אין לי ספק שהייתי מתנחלת ואולי אפילו הייתי מקימה חווה חקלאית ביהודה ושומרון".
במגרש הביתי:
מה הלו"ז// סדר היום מתחיל בשבע בבוקר בפיזור הילדים למוסדות החינוך. "משם אני צוללת לעבודה, שמשלבת עשייה מהבית לצד פגישות רבות ונסיעות תכופות. כשאני נוסעת לפגישות ולכנסים אני משתדלת לקחת איתי את הילדים. חשוב לי שהם יהיו חלק בלתי נפרד מהמסע הזה. הם גאים בשליחות שלנו ועוזרים לקדם את הפרויקטים למען העם שלנו".
פלייליסט// "מיקס מוחלט של הכול, בדיוק כמו מי שאני. מצד אחד, אוהבת את שירי ארץ ישראל הישנה והטובה, לצד מוזיקה מודרנית כמו עומר אדם. מצד שני, בגלל שאמא שלי לטינית ואני חיה בארצות הברית, הפלייליסט שלי מלא גם במוזיקה בספרדית ובמוזיקת קאנטרי אמריקאית".
השבת שלי// "אנחנו גרים באותה השכונה עם כל המשפחה המורחבת וכולנו יחד בכל סוף שבוע. לצד זה, הבית שלנו תמיד פתוח, ויש בין 50 ל־80 איש בכל סעודה. בשנה האחרונה אנחנו מארחים המון משפחות חטופים, משפחות שכולות וחיילים פצועים שמגיעים למיאמי, לצד פוליטיקאים וחברים, יהודים ושאינם יהודים. זה שולחן שמחבר את כולם".
דמויות מופת// "החיים שלי מלאים באנשים מעוררי השראה, החל מבני המשפחה שלי ועד לחברים הקרובים. מכל אחד אני משתדלת לקחת תכונה מיוחדת, ערך או תובנה, וללמוד מהם איך לצמוח ולהשפיע".
מפחיד אותי// "היום שאחרי טראמפ ונתניהו".
משאלה// "שקט ושלווה לעם היהודי בכל מקום בעולם שבו הוא נמצא".
כשאהיה גדולה// "שגרירת ארצות הברית בישראל".
לתגובות:
