הרש"פ מתאמנת לפלישה, האמריקנים חולמים על מדינה פלשתינית

בימים אלו עיקר תשומת הלב, באופן טבעי, מופנה לעבר המשך הלחימה בלבנון ובגבול הצפון, בדגש על איום רחפני הנפץ שגובה מאיתנו הרוגים ופצועים. לזה אפשר להוסיף את הקשב שהולך לעבר המשא ומתן הנמשך והנמרח (שיטה איראנית ידועה) בין ארצות הברית למשטר הטרור האיראני, שכל יומיים בערך מנפק כותרות הפוכות לחלוטין מהכותרות שהיו יומיים קודם לכן (גם זו פרקטיקה איראנית מוכרת). וכך קרה שמקומות כמו עזה ויהודה ושומרון קצת נשכחו מאחור, למרות שגם בהם הפעילות של צה"ל נגד ארגוני הטרור נמשכת ללא הפסקה.

אלא שמתברר שלמרות שכולנו שומעים באופן שגרתי את דעתם של האמריקנים ביחס לזירה האיראנית וגם בנוגע למשא ומתן בין ישראל ללבנון, כולל אותה מגבלה מבישה שהאמריקנים הטילו עלינו במלחמה מול חיזבאללה, בשקט בשקט מתרחשים תהליכים במעורבות אמריקנית גם בזירה הפלשתינית. חלקם מסוכנים וחרפתיים לא פחות מהדרישה שלהם מאיתנו שלא לתקוף בביירות. זה קרה במהלך אחת מישיבות הקבינט האחרונות שעסקה כמעט בכל זירה אפשרית. תוך כדי הדיון, כמעט במובלע, פנה ראש חטיבת המחקר באמ"ן לחברי הקבינט ואמר שהכותרת המרכזית בנושא הפלשתיני היא שהאמריקנים מובילים מהלך דו־מסלולי לכרוך את יהודה ושומרון ואת עזה יחדיו. אמר ולא יסף. משפט אחד קצר שמאחוריו כל כך הרבה, בעיקר נסתר.

כאמור, ראש חטיבת המחקר לא הרחיב והסביר יותר מדי בנושא, אבל כוונתו ככל הנראה היא לאותם חלקים בממשל האמריקני, דווקא הגורמים היהודיים הבכירים בממשל (שמקפידים לשמר מסורת יהודית גלותית עתיקת יומין), שפועלים מאחורי הקלעים בניסיון להכניס את הרשות הפלשתינית לעזה בדרך כזו או אחרת. הם נאחזים באותו אזכור קטן של הרשות הפלשתינית בתוכנית שהציג טראמפ בנוגע לעזה. כאן נדרש הסבר קצר ותזכורת לכך שבתוכנית טראמפ לעזה נותרו במכוון לא מעט נושאים שמוזכרים בחצי מילה פה ובמשפט קצר שם, באופן שמשאיר הרבה מאוד שטח אפור. ובעקבות כך מגיעים הניסיונות של חלק מהגורמים האמריקנים, אלו שהזכרנו, למשוך את התוכנית לכיוונים האלה, של חיבור הרשות הפלשתינית תומכת הטרור לתוך המנגנון שנבנה ברצועת עזה.

"גם אני שמעתי על הרצון לחבר את יהודה ושומרון לעזה, ואנחנו אומרים מול זה את האמירות שלנו", ניסה ראש הממשלה נתניהו להרגיע את התסיסה שהחלה להיווצר בקרב השרים. "ברגע שתהיה דחייה עקרונית של חמאס כלפי ההצעה האמריקנית, אכנס קבינט מיוחד לעניין עזה", ביקש נתניהו לסגור את הנושא. אלא ששרת ההתיישבות אורית סטרוק לא זרמה עם הניסיון הזה. "דווקא צריך לחבר את יהודה, שומרון ועזה", פתחה ואמרה והרימה לא מעט גבות. כשראתה שלכדה את תשומת לב הנוכחים, הוסיפה: "בהיבט הזה שצריך להקים בעזה יישובים. אין הבדל בין השטח שבעזה שבידינו לשטח של יהודה ושומרון שבידינו".

אולי יעניין אתכם

עוד בצבא וביטחון הפשיעה במגזר הבדואי – פצצה מתקתקת מבפנים

עוד בצבא וביטחון ההצלחה מסחררת: החות'ים נערכים לפלישה לישראל

סיוע טכנולוגי

אלא שבכך לא תם העיסוק בקשר שבין עזה לארצות הברית. בשלב מסוים בישיבה הציף הרמטכ"ל אייל זמיר את סוגיית משאיות הסיוע שעדיין נכנסות לתוך עזה במספרים בלתי נתפסים. "בכל יום ממשיכות להיכנס 600 משאיות", עדכן את השרים, כשקל היה לזהות את הטון הביקורתי שהתלווה לעדכון. "מי אישר את זה?", זעמה השרה מירי רגב בתגובה. "אתם", השיב לה זמיר בנחת. "זה ייפסק בקרוב", הודיע לפתע ראש הממשלה. "זה לא יימשך ככה". נתניהו לא הרחיב באמירה המעניינת הזאת. למחרת ביקרה השרה סטרוק במעבר כרם שלום ושוחחה עם כמה גורמים שם, והתברר שאכן ניתנה הנחיה כזו, לצמצם את כמות המשאיות לעזה בערך בחצי, שכן כבר מזמן אין שום צורך הומניטרי בעזה בסדרי גודל שכאלו. אלא שכמה ימים לאחר מכן בוטלה אותה הנחיה של ראש הממשלה, ומספר המשאיות הנכנסות נשאר לבסוף כשהיה. מדוע? האם ייתכן שבדיוק כמו המגבלה האמריקנית בלבנון, הממשל בארצות הברית מכריח אותנו גם להמשיך להכניס לעזה מספרים עצומים של משאיות? אפרופו משאיות הסיוע, בדיון המדובר בקבינט עדכן ראש חטיבת המחקר באמ"ן שישנו מאמץ מצד חמאס להבריח חומרים טכנולוגיים פנימה כדי להצליח לייצר אמצעי לחימה מבוססי טכנולוגיה, מה שהיום הוא אינו מסוגל לעשות. "אנחנו מנסים לטפל בזה, אבל זה מורכב", הוסיף הבכיר באמ"ן.

בשלב מסוים בדיון הגישה השרה גילה גמליאל לראש הממשלה סקר שביצע משרד מתאם פעולות הממשלה בשטחים, שבדק את הרצון של העזתים להגר החוצה מהרצועה. הנתון שהוצג שם הדהים את כולם. לא פחות מ־80 אחוז מתושבי הרצועה רוצים להגר ממנה. גם ראש הממשלה לא הסתיר את התפעלותו מהמספרים. "אותם 20 אחוז האחרים (שלא רוצים להגר, ז"ק) לא הבינו את השאלה", העיר בחיוך נציג השב"כ. "לגבי השיח אם חמאס הוכרע, השאלה צריכה להיות מה הנרטיב של חמאס עצמו בשאלה הזאת, ולא מה דעתנו שלנו בעניין הזה, אבל אין ספק שחמאס חטף מכה קשה", הוסיף עוד נציג השב"כ.

"אנחנו מחזיקים כמעט ב־60 אחוז משטח הרצועה, וכרגע כולם ממתינים לשמוע באופן חד־משמעי שחמאס דוחה את ההצעה להתפרק מנשקו", לקח ראש הממשלה שוב את זכות הדיבור. "ואז נקיים ישיבה מיוחדת על עזה". ואם הזכרנו את סקר ההגירה העזתי, ביהודה ושומרון מתברר שזה לא רק סקר, אלא מציאות של ממש. באחת הסקירות הביטחוניות שנערכו לאחרונה לחברי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, נשאל נציג מתאם פעולות הממשלה בשטחים על ידי חברת הכנסת לימור סון הר־מלך מעוצמה יהודית על הגירת ערבים מיהודה ושומרון, והשיב שאומנם אין לו מספרים רשמיים להציג בוועדה, אבל ישנה מגמת הגירה ברורה.

מפחדים מהיהודים

לאן עוברים המהגרים הפלשתינים? גם כאן התשובה אינה חד־משמעית. חלקם לא ממש עוזבים את יהודה ושומרון אלא רק עוברים לריכוזים גדולים יותר בתוך שטחי הרשות הפלשתינית. שגם זו מגמה חיובית. במקום פיזור האוכלוסייה הפלשתינית והשתלטות שלה על שטחים פתוחים, כשלא פעם מדובר על אדמות מדינת ישראל בשטחי C, פלשתינים שחוזרים למרכזי האוכלוסין ביהודה ושומרון זה דבר מבורך. סוג אחר של הגירה יוצא לירדן, חלקם כדי להישאר שם וחלק אחר יוצא דרכה החוצה. נציג מתפ"ש הסביר שיש פלשתינים בעלי אזרחות זרה והם משתמשים בה כדי להגר לרחבי העולם. "הם מפחדים מהיהודים", נשמעה לפתע צעקה מפינת חדר הוועדה. זה היה חבר הכנסת מאיר פרוש מיהדות התורה, שמקפיד להטריל כמעט בכל ישיבה בשבועות האחרונים, לפחות מאז שיחסי הקואליציה ומפלגתו עלו על שרטון בשל הכישלון להעביר את חוק הגיוס. כשנשאלו אנשי פיקוד המרכז בוועדה על כמות אמצעי הלחימה שמסתובבת ביהודה ושומרון, הם ידעו לנקוב במספר הנשקים שיש לכוחות הרשות הפלשתינית, מה שקרוי "נשק ארגוני". והם גם ידעו להגיד כמה אנשי רשות אמורים לפלוש לתוך היישובים היהודיים ביהודה ושומרון, ביום שבו יתממש חס וחלילה תרחיש היפוך הקנים הפלשתיני. הנוכחים בחדר נחרדו לשמוע את המספרים. רק נגיד שמדובר באלפים רבים של כוחות חמושים שיוקצו למשימה הזאת, מספרים גבוהים בהרבה מאלו שפלשו ליישובי העוטף בשמחת תורה לפני שנתיים וחצי.

הצבא הודה שהוא מכיר את סרטוני האימונים של הכוחות הפלשתיניים ושהם מתייחסים לעניין ברצינות רבה. מצד אחד הקפידו להדגיש שהם לא רואים אינדיקציות לאירוע שכזה שעומד לקרות, אבל מצד שני גם הודו כל הזמן שזה לא אומר שזה לא יכול לקרות. "לאיזה צורך מבצעי הם עוברים אימוני צניחה, ירי וחדירה ליישובים ולבתים", שאלה את אנשי הצבא חברת הכנסת סון הר־מלך. "איזה הסבר יכול להיות לזה?". בתשובה לכך נשמע איזה מלמול מצד נציגי הצבא על כך שזה אמור לחזק את המשילות שלהם בשטח. וכדאי לזכור דבר נוסף, וגם זה נאמר באותה סקירה של הצבא – גם היום, למרות מצבה הכלכלי הקשה של הרשות הפלשתינית ולמרות החוסר בתקציבים, התשלום שהיא מעבירה למחבלים הכלואים ולמשפחות המחבלים נמצא במקום הראשון ברשימת התיעדופים הפלשתינית. עברו כבר כמה שבועות מאז שחלק מהמגזרים בסקטור הציבורי הפלשתיני פתחו בשביתה במחאה על הלנת השכר שלהם, בזמן שאצל אותם אלו שליד תחום עיסוקם כתוב "רצח יהודים" המשכורת דופקת כמו שעון.

הכותב הוא פרשן ומגיש בכאן רשת ב' ובכאן 11 ומורה דרך

לתגובות:

[email protected]