נתניהו דורש עשרה שיריונים, בליכוד מתעקשים על פריימריז

השבוע המשיכה הכנסת את תהליך פיזורה לקראת בחירות 2026, כאשר הצעת החוק לפיזור הכנסת עברה בקריאה ראשונה ברוב של 107 חברי כנסת בלילה שבין שני לשלישי. ההצבעה התאפשרה לאחר שחברי הכנסת הרבים ששהו בחו"ל לרגל המצעד השנתי בניו־יורק, שבו ארצה והיו יכולים להתייצב במליאה על מנת להצביע על הפיזור.

החוק לפיזור הכנסת עלה להצבעה בעקבות מערכת הלחצים הכבדה שהפעילו המפלגות החרדיות על הקואליציה בכלל, ועל נתניהו בפרט, במטרה להתקדם בתהליך פיזור הכנסת, למרות התנגדותו של ראש הממשלה. כזכור, בין המפלגות החרדיות לבין נתניהו התגלעו מחלוקות חריפות בנוגע להמשך פיזורה של הכנסת והליכה לבחירות. החרדים דרשו שהבחירות ייערכו מהר ככל הניתן, אלא שנתניהו התנגד לכך.

מלכתחילה החרדים דרשו שתאריך הבחירות יהיה ב־1 בספטמבר, עוד לפני ראש השנה, אך הדבר חייב את פיזור הכנסת בשבוע שעבר, מה שלא התרחש כמובן. נתניהו מעוניין בבחירות במועד מאוחר ככל האפשר, וישמח לראותן מתקיימות במועדן החוקי, ב־27 באוקטובר. חשוב להדגיש: הפער בין שני הצדדים עומד על כחודש וחצי בלבד, לכל היותר.

אומנם החוק לפיזור הכנסת עבר בקריאה ראשונה, אך אין זה אומר כי הכנסת אכן קרובה לפיזור. במהלך הדיונים בוועדת הכנסת אמש לא הוצג תאריך לבחירות, למרות קידום החוק. במקום זאת, יושב ראש הוועדה ויושב ראש הקואליציה, חבר הכנסת אופיר כץ, הגיש טווח תאריכים לקיומן של הבחירות.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת אסף משניות דיווח: ליברמן יחבור לנתניהו תמורת רוטציה – ליברמן מכחיש

עוד מאת אסף משניות בחירות 26: מי עבר, מי נשאר, ומי הולך לבד נגד הסיכויים

טווח התאריכים שהוגש הוא בין 8 בספטמבר ל־20 באוקטובר. מדובר בכל האפשרויות שעוד נותרו על מנת להקדים את הבחירות, שכן לאור החוק שדורש 90 יום לכל הפחות לניהול מערכת בחירות, אין אפשרות מעשית שהן יתקיימו לפני 8 בספטמבר. לאור העובדה שמועד הבחירות המקורי בלאו הכי הוא 27 באוקטובר, והבחירות צריכות להתקיים ביום שלישי בשבוע, המועד המאוחר ביותר שאליו ניתן להקדים את הבחירות הוא 20 באוקטובר.

בראשית השבוע אמר יושב ראש ש"ס כי הוא מעריך שעד סוף השבוע הבא יימצא תאריך מוסכם על סיעות הקואליציה לקיומן של הבחירות החדשות. השבוע פרסמנו באתר 'בשבע אונליין' כי גם ש"ס מעוניינת בתאריך בחירות מאוחר, על מנת שתוכל להשלים את הליך חקיקת חוק הכשרות החדש, שיבטל את הרפורמה שיצר שר הדתות לשעבר מתן כהנא.

עוד הצבעה חשובה שהתקיימה באותו לילה, ויכולה להעיד גם כן על המגעים להקדמת הבחירות, היא ההצבעה בקריאה ראשונה על הצעת החוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. מדובר על חוק שיזם והוביל יושב ראש ועדת החוקה חבר הכנסת שמחה רוטמן ('הציונות הדתית'), המקודם כבר חודשים ארוכים בוועדה ומוגדר על ידי הקואליציה כגולת הכותרת בניסיונות להוביל לתיקונים במערכת המשפט. הרוב שהושג להצבעה עמד על 65 חברי כנסת, והוא כולל גם את המפלגות החרדיות.

הצבעתן של המפלגות החרדיות על החוק לפיצול התפקיד מתרחשת בזמן שהחרדים ממשיכים להחרים את ההצבעות עם הקואליציה, כולל בחוק נוסף הקשור לתיקוני מערכת המשפט: חוק מח"ש של חבר הכנסת משה סעדה (הליכוד). החוק של סעדה אמור היה לעלות אמש להצבעה, אך נדחה למועד אחר נוכח התנגדות החרדים.

הצבעתם של החרדים עם הקואליציה על החוק של רוטמן מרמזת כי גם בקרב המפלגות החרדיות כלל לא ברור כי ישנה בהילות של ממש לפזר את הכנסת, כשישנם עוד כמה מהלכים שגם החרדים מעוניינים להשלים. חוק הכשרות שהוזכר קודם הוא אחד מהם, אך גם פיצול תפקיד היועץ המשפטי נכנס בקטגוריה זו. כזכור, מי שמובילה את הסנקציות על הציבור החרדי בעניין חוק הגיוס היא היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה.

ביטן מאגף את נתניהו

אלא שבמקביל לאירועים בכנסת, ההכנות של כלל המפלגות לבחירות, ללא קשר למועדן, נמצאות בעיצומן. לצד שריונים במפלגות שונות והצגת מועמדים חדשים, גם בליכוד נערכים ביתר שאת לבחירות, כשהקרב העיקרי בין החלקים השונים במפלגה עוסק בשאלה כיצד תיראה הרשימה לכנסת הבאה, ובעיקר כיצד היא תורכב.

במפלגה יש עימות חריף בין ראש הממשלה נתניהו לחברי הסיעה, ובראשם חבר הכנסת דוד ביטן. נתניהו דורש כבר זמן ארוך כי יוקצו לו עשרה שריונים ברשימה, שישה מהם בשתי העשיריות הראשונות – שלושה שריונים בכל עשירייה. השריון הראשון ברשימה יהיה לשר החוץ גדעון סער, לפי הסכם האיחוד בין סיעתו לבין הליכוד.

במשך חודשים ארוכים תכנן סער להקצות את השריון לשר זאב אלקין, בעוד הוא עצמו יתמודד בפריימריז. אך לאחרונה חל שינוי בעמדתו, וככל הנראה השריון יישמר לו, ובמסגרתו הוא יוצב בעשירייה הראשונה ברשימת הליכוד לכנסת.

לגבי חמשת השריונים הנוספים שנתניהו דורש ב־20 המקומות הראשונים, עלו שמות פוטנציאליים כמו ראש המוסד לשעבר יוסי כהן ואימו של החלל רן גואילי הי"ד, עורכת הדין טליק גואילי, שגם הדליקה משואה ביום העצמאות האחרון. הרעיון מאחורי השמות שמועלים בתקופה האחרונה מצד סביבתו של נתניהו הוא הצבתם של כוחות חדשים, בעלי פרופיל ציבורי גבוה, שיכולים לזכות בתמיכה רחבה בציבור הימני בפרט, ואף בציבור הכללי בישראל.

מנגד, חברי הכנסת של הליכוד רואים כיצד המקומות הריאליים של המפלגה הולכים ונאכלים על ידי נתניהו, ומנסים לכפות מהלך שיאפשר לכמה שיותר מהם להשתבץ גם כן במקומות ריאליים. נכון לכנסת הנוכחית, ישנם כ־40 חברי כנסת ושרים מכהנים בליכוד. נתניהו כמובן מוצב בראש הרשימה. יחד עם עשרת השריונים שהוא דורש מדובר על 11 מקומות שאינם נגישים לחברי הסיעה המכהנים כיום.

המצב מבחינת חברי הסיעה מחמיר כשבוחנים את מצבה של המפלגה בסקרים. ברובם היא עומדת על כ־25 מנדטים, בעוד בסקריו של שלמה פילבר בערוץ 14 המפלגה נעה סביב 30 מנדטים. בהנחה שהתוצאות יהיו קרובות לתחזיות של מרבית הסקרים, נותרו כ־15 מקומות ריאליים בלבד למספר גדול בהרבה של מועמדים.

לכן, ובמקביל לדרישת השריונים של נתניהו, בליכוד מקדמים מהלך שישנה דרמטית את מבנה הרשימה. אחד המאפיינים המובהקים של הבחירות המקדימות בליכוד הוא העובדה שהרשימה מחולקת לבחירות למקומות הארציים, ולמקומות השמורים למחוזות. לרוב, הרשימה הארצית ממלאת את שתי העשיריות הראשונות, ואילו המחוזות מתחילים להופיע החל ממקום 21 והלאה, בכפוף לשריוני הראש. הפעם מנסים במפלגה להוביל מהלך שיזיז את המקומות השמורים למחוזות הרחק אחורה, אל עבר המקום ה־35. המשמעות היא ביטול מעשי של הבחירות למחוזות.

כאמור, מי שמוביל את המאבק העיקש נגד נתניהו בליכוד הוא חבר הכנסת דוד ביטן. כבר תקופה ארוכה מאוד שורר בין השניים סכסוך חריף. השבוע, בזמן ההצבעה על בחירתו של מבקר המדינה החדש, נצפו השניים משוחחים ביחידות בפרסה שמאחורי המליאה, שיחה מתועדת ראשונה של השניים זה תקופה ארוכה. לביטן, כך אומרים גורמים שונים בליכוד, יש אינטרסים אחרים לגמרי מלנתניהו בהרכבת הרשימה.

על פי הגורמים השונים שאיתם שוחחנו, ביטן מנסה לגבש בליכוד מחנה משלו, שייצור מעין סיעת בת שתחזק את מעמדו. לא מדובר בתופעה חדשה בליכוד, מחנות וסיעות בת היו מאז ומעולם חלק מרכזי ממבנה המפלגה. לביטן כבר יש כיום מחנה של חברי כנסת העובדים צמוד אליו בשלל נושאים, במיוחד בתחומים הכלכליים. אלא שבנוסף לכך, דרך המחוזות, שם צריך מספרים נמוכים במיוחד של מצביעים על מנת להיבחר, לביטן יש יכולת להכניס מועמדים רבים שמקורבים אליו. יש לציין כי ביטן נחשב לאחד מאנשי השטח הבולטים בליכוד.

נתניהו מתנגד, הפריימריז יתקיימו

ביום שלישי השבוע, ובמסגרת ההכנות להרכבת הרשימה בליכוד, נערכה ישיבת ועדת החוקה של המפלגה בהובלתו של השר חיים כץ. גורמים המעורים בפרטים אמרו ל'בשבע' כי מראש היה ידוע שהישיבה תהיה קצרה במיוחד, ואכן תוך כעשר דקות היא הסתיימה. במהלך הישיבה התקבלה החלטה אחת בלבד: "ועדת החוקה של הליכוד בראשות יושב ראש מרכז הליכוד, השר חיים כץ, התכנסה כעת וקבעה פה אחד כי הבחירות המקדימות (פריימריז) לרשימת הליכוד לכנסת יתקיימו לכל המאוחר ב־28 ביולי 2026", נכתב בלשון ההודעה.

לכאורה אין מדובר בהחלטה דרמטית, במיוחד לאור העובדה שההחלטה לא קבעה תאריך לפריימריז בליכוד, אלא רק מועד אחרון לקיומם. אלא שבפועל מדובר בהחלטה שהסירה מהשולחן את ניסיונו של נתניהו לבטל לחלוטין את הפריימריז. עם זאת, ההחלטה לא הכריעה דבר בנוגע לסוגיית השריונים והרחבת הרשימה הארצית.

גורמים בליכוד שאיתם שוחחנו אומרים כי התנהלותו של נתניהו נובעת מתחושתו כי רשימת הליכוד בכנסת היוצאת הסבה בעיקר נזק אלקטורלי ותדמיתי, למפלגה בכלל ולנתניהו בפרט. "נתניהו לא אהב את מה שהוא ראה בכנסת האחרונה. הוא קיבל מפלגה ששילבה גם עצמאות יתר בסוגיות מפתח, גם התלהמות יתר שנתפסה רע בקרב הציבור, וגם חבורת חברי כנסת שהיו עסוקים בעיקר בקידום עצמי ופחות בלשרת את המטרות שהוא הציב לכהונה הנוכחית. את זה הוא רוצה למנוע בכנסת הבאה", אומרים הגורמים.

בעוד השריונים יכולים לעזור בתחום הזה, איך דחיקת המחוזות תסייע? הרי אותם חברי כנסת שנתניהו לא אהב יצטרכו להתמודד בפריימריז הקרובים ברשימה הארצית, והרחבת הרשימה הארצית נותנת להם עוד מקומות.

"זה נכון חלקית. חלק מהח"כים שעשו לנתניהו בעיות הם ח"כים ותיקים, וחלקם הגיעו מהמחוזות. אז לא מדובר בפתרון הרמטי לראש הממשלה, אבל זה כן עוזר בחלקים. וחוץ מזה, אתה לא באמת יודע מי יגיע מהמחוזות. אבל הרצון המרכזי של נתניהו זה השריונים, לא דחיקת המחוזות, זה מגיע בעיקר מתוך חברי הכנסת שרוצים לשמור על סיכוי להיבחר".

ולאותם חברי כנסת יש סיכוי ממשי להיבחר?

"יש כמה חברי כנסת שיודעים היטב את העבודה. הם יודעים איך לעבוד מול הקולות המאורגנים ואיך להצליח להשתחל במקום ריאלי בזכות זה. אבל חלק לא קטן מאותם חברי כנסת לא יצליחו להיבחר שוב. אין להם מספיק תמיכה לשם כך".

גורמים בליכוד מצביעים על סיבה נוספת שבגללה ביטן מושקע כל כך בתהליכים הפנימיים בתוך הליכוד. גורמים המעורים בפרטים אומרים כי הרצון של ביטן, מעבר להכנסת אנשים המקורבים אליו לרשימה, הוא גם בכינוסה של ועידת המפלגה עוד קודם לפריימריז, במטרה לנסות אולי להוביל לשינוי מטרות התנועה. "יש היום בליכוד כוחות רבים שרוצים לבטל את העיקרון של שוק חופשי, שהליכוד תומך בו מיום הקמתו. ראינו את ההצבעות החוזרות ונשנות בנושא המע"מ ובנושא רפורמת החלב והביצים. זה גם אחד המאבקים שמתנהלים היום בתוך הליכוד, מעבר למבנה הרשימה לכנסת הבאה", הם אומרים.

לא רק חבר הכנסת ביטן פועל כדי לצמצם את הכוח שנתניהו דורש להשיג בהרכבת הרשימה. גם השר דודי אמסלם התבטא השבוע פומבית ובאופן נחרץ נגד ניסיונותיו של נתניהו. "לא נאפשר לנתניהו את השריונים שהוא רוצה. אנחנו מתנגדים בכל תוקף", אמר אמסלם בריאיון ל'כאן רשת ב' ביום רביעי בבוקר.

פריימריז במקום עבודה פרלמנטרית

"מה שנתניהו רוצה זאת רשימה שלפי דעתו תהיה יותר איכותית", אומר היועץ האסטרטגי רוני רימון, שותף במשרד 'רימון־כהן' ומי שניהל את קמפיין הבחירות של נתניהו בבחירות 2009, "הוא רואה את הקולות בציבור ומבין שחלק מהביקורת על הליכוד זה הפנים של הרשימה, שלהערכתו חלקה מרחיק בוחרים".

ונתניהו מאמין שהשריונים יעזרו לו בתחום? הרי ישנם הרבה חברי כנסת משוריינים, מכל סיעות המשכן, שלא ממש הוכיחו את עצמם בכנסת הנוכחית.

"קודם כול זה נכון. אבל חשוב להבין שזה כמו ליהוק לתוכנית ריאליטי. מה שרוב המפלגות עושות היום זה לשבץ מועמדים לפי המחשבה מי יביא יותר קולות או מי יגרום לרשימה להיות איכותית יותר. מי מתיישב על המשבצת שחסרה להם. זה שאחר כך לא בטוח כלל שאותם משוריינים גם יספקו את הסחורה, זה משהו אחר. אבל גם מלהקי תוכניות טלוויזיה נופלים לפעמים בליהוקים".

ומה באשר לשאלה האם מדובר יהיה בחברי כנסת שגם יספקו את הסחורה בכנסת?

"זה לא מעניין כמעט אף אחד מראשי המפלגות השונות. מה שחשוב להם בעיקר זה מי נחשב נכס אלקטורלי. כל דבר אחר לא חשוב ולא מעניין אותם כרגע. מבחינתם כל האירוע של תפקוד בכנסת הוא שולי לחלוטין. נתניהו לא שונה מהותית מזה, ורואים את זה גם בחלק מהשמות שהוזכרו בימים האחרונים".

בכנסת הנוכחית היו בליכוד לא מעט ח"כים שפעלו עצמאית יחסית, במיוחד בכל הקשור לחוק הגיוס. עד כמה עובדה זו משחקת כאן תפקיד?

"בכנות, אני לא חושב שנתניהו יכול להתלונן יתר על המידה על כך שלא הייתה משמעת לדרישותיו. בחוק הגיוס, שהוא באמת חריג, אנחנו רואים שרוב מי שאומרים שיצביעו נגד, אין להם יותר מדי סיכוי להיבחר גם ככה. אז אולי זה משחק תפקיד, אבל תפקיד משני לעומת הצורך המרכזי של הצבת אנשים שמביאים קולות על חשבונם של כאלה שנתפסים כמרחיקים".

והרחבת הרשימה הארצית על חשבון המחוזות לא פוגעת במטרה הזאת?

"לא. כי מה שמעניין את הבוחר זה לא מי ממוקם במקום 38 ברשימה, שבכלל לא בטוח שיראה את הכנסת הבאה מבפנים. מה שמעניין את הבוחר זאת העשירייה הראשונה, ואולי גם השנייה. שתי העשיריות הראשונות הן הפנים של המפלגה, זה מה שמעניין את הבוחר".

"אנחנו רואים פעם אחר פעם שיש פער בין מי שחברי הליכוד רוצים להציב ברשימה, לבין מי שמצביעי הליכוד רוצים להציב בה", אומר פרופ' אשר כהן, מרצה למדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן ומומחה לפוליטיקה וממשל, "זה תמיד היה האתגר של הפריימריז, בליכוד ובמקומות אחרים. בדמוקרטיזציה, בהגדרה, אין לך שליטה על התוצאות, ואת זה נתניהו רוצה לנטרל כמה שאפשר".

מה החששות של נתניהו בפריימריז?

"שהוא יקבל אנשים שהוא לא יוכל לשלוט עליהם, וזה במקרה הטוב כמובן. במקרים רבים אחרים הוא חושש שפשוט ייבחרו אנשים שאין לו מושג מי הם, ודווקא מהם יגיעו ההפתעות הלא נעימות מבחינתו".

אתה מתכוון בעיקר למקומות המוקצים למחוזות.

"כמובן. במחוז דן, למשל, צריך פחות מ־1,500 קולות כדי לתפוס את המקום, שהוא מקום ריאלי לכנסת. יש מחוזות שבהם מספיק אפילו פחות מזה. אין לך שליטה על זהות הנכנסים דרך המחוזות, והיום בכנסת יש חברי כנסת שנכנסו דרך המחוזות, תפסו מקום מרכזי בתנועה והם בדיוק מה שנתניהו חושש ממנו".

אז מה ההיגיון להרחיב את הרשימה הארצית? הרי בגלל שהמחוזות דורשים מספר קטן של מצביעים, אפשר להצליח להשיג את הרוב הדרוש שם. לעומת זאת, אותם חברי כנסת שנתניהו לא רוצה יכולים להתמודד רק ברשימה הארצית.

"זה נכון, אבל מצד שני חשוב לזכור שבשביל להצליח להיכנס לרשימה הארצית, צריך להראות יכולת היבחרות כלשהי. זה כן נותן יתרון למועמדים ברשימה הארצית, שברור שהם לא אנשים שנכנסו לרשימה בגלל שהצליחו לנצל את המודל שמאפשר גם לכמה מאות בודדות של אנשים לדחוף מישהו לכנסת. זה ההיגיון מאחורי הצעד הזה".

כהן מפנה את תשומת הלב לכישלון בולט שנוצר בשיטת הפריימריז: חברי כנסת שבמהלך כהונתם פועלים רק על מנת להיבחר שוב, ולא על מנת לקדם תהליכים בכנסת. "אנחנו רואים הרבה מאוד ח"כים שכל עיסוקם בימי כהונתם בכנסת הוא פעילות בעבור המתפקדים וחברי המרכז. לא מדובר על קידום נושאים שחשובים לאותם מתפקדים, שזאת עבודתו של חבר כנסת, אלא הכוונה היא לביקורי בר מצוות, קידום אינטרסים אישיים ודברים כאלה. אלה לא פרלמנטרים מקצועיים, אלא פריימריסטים מקצועיים", הוא אומר.

זאת לא בעיה ששמורה רק למפלגות עם פריימריז. למעשה, ברשימת הנוכחות בכנסת, מי שמככבים לרעה הם דווקא חברי כנסת מהאופוזיציה שלא נבחרו בפריימריז אלא שובצו על ידי ראש מפלגתם.

"נכון, וזה בגלל שבעשורים האחרונים המקצוע הזה, פרלמנטריזם, פשוט נכחד בישראל. אין לנו נבחרי ציבור שרואים בכנסת את שליחותם. אין לנו כמעט נבחרי ציבור שאומרים שרצונם הוא להיבחר לשלוש או ארבע קדנציות לכנסת, לפעול במסגרתה, ואז לפרוש לביתם. היום כמעט כל חברי הכנסת רואים בה מקפצה לתפקיד הבא, ובתקווה שהוא יהיה בכיר סביב שולחן הממשלה. ח"כים שעובדים קשה בוועדות לא מוערכים, אבל ח"כים שיודעים לעשות מהומה כן".

ואולי הסיבה לכך היא שבפועל מעמדה של הכנסת חלש מאוד, כי היא לא באמת יכולה להשפיע כשמערכת המשפט יכולה לבטל חוקים?

"ודאי שזה חלק מהעניין. וחלק מרכזי. מעמדה של הכנסת היום מאוד חלש. זה נובע גם מהאקטיביזם המשפטי, וגם מהעובדה שאין לכנסת סמכויות עם שיניים. אחת התופעות הבולטות היום היא שפקידים פשוט מסרבים להופיע בפני ועדות הכנסת, כשהם יודעים שלא יקרה להם כלום כי הכנסת לא יכולה לעשות כלום. תאר לעצמך שהכנסת הייתה יכולה להטיל על אותם פקידים, שהם עובדי מדינה כזכור, קנסות כבדים ואולי אפילו להביא לפיטוריהם, זה כבר היה מעלה דרמטית את כוחה של הכנסת. בארצות הברית, לתפקידים מסוימים צריך לעבור שימוע בסנאט. תאר לעצמך שהרמטכ"ל, ראש המוסד, היועץ המשפטי או שלל תפקידים בכירים אחרים היו צריכים לעבור שימוע פומבי בכנסת, זה לא היה מחזק את מעמדה? אז שילוב של החשש מתוצאות הפריימריז, לצד הריסת הפרלמנטריזם בישראל והפיכת המערכת הפוליטית לפרסונלית ולא למערכת שמדברת על ערכים, הובילו אותנו למקום שבו אנחנו נמצאים כעת".