דרושים מפקדים בעלי אומץ לב ציבורי

הודעתם של 12 ראשי ישיבות הסדר כי יימנעו מלשלוח את תלמידיהם לשרת בחיל השריון היא קריאת השכמה מהדהדת ורמזור אדום בוהק לצמרת צה"ל – ובפרט לרמטכ"ל וסגנו, לראש אכ"א ולקצין שריון ראשי. לא בקלות יוצאת הודעה כזו ממי שתלמידי ובוגרי ישיבותיהם מהווים קבוצה מרכזית ואיכותית בחילות השדה של צה"ל. מורשת קרב מפוארת של טנקיסטים הסדרניקים, בת למעלה מ־50 שנה, מאיימת להגיע אל סופה בגלל התעקשות פמיניסטית שלא מעניין אותה דבר מלבד ניפוץ ילדותי של תקרות זכוכית, ובגלל פחדנות חסרת אחריות של בכירי צה"ל שחוששים לעמוד מולה ולשים לה גבולות.

בחיל התותחנים זו כבר עובדה מוגמרת ועגומה. ישיבות ההסדר הפסיקו לשלוח את תלמידיהן לשם, לאחר שמסגרות התותחנים הפכו ליחידות מעורבות שבהן לא ניתן לשמור את הגבולות שההלכה מציבה בין גברים לנשים. אז אולי אפשר לנסות לטאטא מתחת לשטיח את הבעיות שמתעוררות כתוצאה מכך שרבות מהלוחמות ביחידות התותחנים הסדירות לא מסוגלות פיזית למלא חלק מהמשימות. אבל ביחידות המילואים בעיית החיל המעורב צפה במלוא חומרתה, כאשר נוצר מחסור בכוח אדם משום שרבות מקרב מי ששירתו כלוחמות תותחנים בשירותן הסדיר פשוט לא מגיעות למילואים. כעת נשקפת סכנה לתופעה דומה גם בחיל השריון.

יש לחזור ולהדגיש ששיבוץ לוחמות בחיל השריון לא נועד לפצות על מחסור בכוח אדם. לחיל השריון לא חסרים חיילים. מספר הלוחמים בחיל נגזר ממספר הטנקים שיש לצה"ל, כמו שמספר הטייסים שצה"ל מסמיך נגזר ממספר המטוסים. טנק עולה פחות ממטוס, אבל עדיין מחירו ומחיר תחזוקתו גבוהים מאוד. במסגרת תפיסת הצבא הקטן והחכם קוצצו משמעותית יחידות השריון, וגם אם בעקבות לקחי המלחמה ייכנסו לשירות עוד טנקים רבים, לא יחסרו חיילים גברים שיוכלו לאייש אותם.
מבחינה מבצעית, שילוב לוחמות בחיל השריון יוצר בעיקר קשיים מיותרים. הפיילוטים שנעשו עד כה לא היו סיפור הצלחה. לא במקרה אותן חיילות שהוסמכו לשרת כטנקיסטיות שובצו דווקא בגדודים לא מתמרנים. ואל תיתנו לסיפורי היח"צ על פועלה של פלוגת 'פרא' ב־7 באוקטובר להטעות אתכם. הן אומנם היו יעילות והצילו חיי אדם, אבל הקרב הזה לא בדיוק היה הקרב של אביגדור קהלני בעמק הבכא. עובדה שגם אחרי שהן הוכיחו כביכול את יכולתן, לא אפשרו להן להיכנס ולתמרן בעזה.
ההחלטה הנוכחית להתחיל להכשיר טנקיסטיות לגדודים מתמרנים לא באה לתת מענה לשום צורך מבצעי. היא באה לתת מענה למאוויים אישיים ואידאולוגיים של חיילות הנישאות על הגל הפמיניסטי ומוסללות לחפש עוד ועוד תקרות זכוכית שאותן ניתן לנפץ. צמרת צה"ל, שרוצה להיראות נאורה ומתקדמת וחוששת להיות מוקעת כמיזוגנית וחשוכה, לא רוצה ולא מסוגלת לעמוד מולן. וכאשר לוחמים דתיים מבטאים את מצוקתם מהמציאות הבעייתית שנכפית עליהם, התגובה היא התעלמות מזלזלת ומתנשאת.

זכותו של החייל הדתי לדרוש שירות קרבי בהפרדה מגדרית היא זכות שמעוגנת בפקודות מטכ"ל. במלחמה הארוכה שנכפתה עלינו הומחש היטב עד כמה הצמדת חיילות ליחידות הלוחמות היא בעייתית. במקרים רבים במלחמה הזאת נדרשו חיילי חי"ר, שריון והנדסה להסתגר בכלי הרק"ם שלהם יממות רצופות. במציאות כזאת אין אפשרות לשמור על פרטיות אינטימית, כאשר גברים ונשים נמצאים ביחד בנגמ"ש. גם צוותי טנקים מגדריים אינם פתרון מספיק, משום שבעת לינה בבית ('איתור') או במגנן נוצרת תערובת צפופה. אפילו גדודים נפרדים לחיילות לא יועילו, כי בשיטת צוותי הקרב הנהוגה כיום מפזרים גדודי טנקים ליחידות קטנות יותר שמוצמדות לגדודים וחטיבות של חי"ר והנדסה.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת עמנואל שילה "עשינו המון, תנו לנו כוח להמשיך"

עוד מאת עמנואל שילה האנשים שהביאו הישגים חסרי תקדים ראויים להכרת הטוב

ועוד לא אמרנו כלום על הירידה הצפויה ברמה המבצעית. כי לא יעזור כלום, גם בחיל השריון יש משמעות לכוח פיזי. הניסיון להתכחש להבדלים הפיזיים בין המינים או למשמעותו לגבי היכולת המבצעית הוא נואל ומסוכן.

אין ספק שההתעמרות וחוסר ההתחשבות בחיילים הדתיים לא עושה טוב למאמץ לגייס חרדים לצה"ל. הציבור החרדי שצופה מהצד אומר לעצמו שאם צה"ל ומדינת ישראל מסרבים להתחשב בציבור הדתי־לאומי אחרי כל הקורבנות שהקריב וכל האבדות שספג, בגלל גחמה של קומץ חיילות, מה הערובה לכך שההבטחות להתחשב בצורכיהם של החרדים אכן יקוימו לאורך זמן?

הבעיה הזאת חייבת להיפטר ומהר. אם מפקדי צה"ל לא יתעשתו, נדרשת התערבות של הדרג המדיני – שר הביטחון וראש הממשלה. אם לא כך יהיה, נזק כבד ייגרם לרמתו המבצעית של חיל השריון, שהוכיח שוב את חיוניותו במלחמה הזאת.

לחוד זה יותר מביחד

בעוד בגוש השמאל-מרכז ניטש הקרב על ההנהגה במלוא עוזו, לגוש הימין יש מנהיג בלתי מעורער בשם בנימין נתניהו, שלקראת הבחירות שוקד על כך שאף קול של המחנה לא ילך לאיבוד או ירד לטמיון. השבוע פרסם עמית סגל שנתניהו שוקל לכפות שוב על בן גביר וסמוטריץ' לרוץ ברשימה מאוחדת. בפעם הקודמת השילוב הזה, כשסמוטריץ' בראש הרשימה, הניב הישג חסר תקדים של 14 מנדטים. הפעם, אחרי קדנציה שלו כשר וחבר קבינט ולאור מצבו המצוין בסקרים, בן גביר לא יוותר על המקום הראשון ועל חלוקה לא שוויונית של המיקומים ברשימה.
הסיבה העיקרית לתמוך ברעיון הרשימה המאוחדת נובעת מהחשש שהציונות הדתית לא תעבור את אחוז החסימה. מצד שני, מנדטים של ימין רך שנותרו על הגדר עוד יכולים להחליט להצביע לסמוטריץ' אם ירוץ לבד, אבל יתקשו לבלוע הצבעה לרשימה שבראשה עומד בן גביר. ריצה נפרדת של הציונות הדתית טומנת בחובה סיכוי של עוד מנדט או שניים לגוש במקרה הטוב, אבל עלולה לעלות בקרוב לארבעה מנדטים במקרה הגרוע.
לדילמה הזאת יש פתרון. בסקרים האחרונים הציונות הדתית עלתה לארבעה או חמישה מנדטים, לא רק בערוץ 14 ו־24 אלא כמעט אצל כל הסוקרים. ארבעה-חמישה מנדטים בסקרים זה מצב גבולי ורגיש. היא צריכה להגיע לשישה מנדטים ערב סגירת הרשימות כדי להיות בטוחה שהיא יכולה לרוץ בנפרד, לטובתה ולטובת המחנה.
לליכוד ולבן גביר אין אינטרס להתחרות בסמוטריץ'. אם הוא ייפול, המחנה כולו ייפול. הם צריכים לעודד אותו לרוץ בנפרד כדי שיביא קולות של מיינסטרים דתי־לאומי, ולא להפריע לו לעבור את אחוז החסימה. בוחרים שמתלבטים בין הליכוד לציונות הדתית עשויים להצביע ב' לא מאהבת סמוטריץ' אלא למען הבטחת שלטון הליכוד.
צירופו של צביקה מור תרם לעליית המפלגה בסקרים, אך את השריון הנוסף הריאלי שנותר לו סמוטריץ' צריך להשקיע בדמות בולטת שמדברת אל המיינסטרים הסרוג בפתח תקווה, גבעת שמואל ורעננה. שמות לדוגמה? תת־אלוף עופר וינטר, פרופ' אשר כהן, קלמן ליבסקינד, סגן אלוף איתמר איתם, תת־אלוף ארז וינר. או דמויות קרובות למגזר הדתי כמו יותם זמרי, עירית לינור, תת־אלוף אמיר אביבי, טליק גואילי – הכול הולך. כל אחד מאלה ודומיהם, אם ירצה להצטרף, יכול לעשות את ההבדל.

ועוד נקודה: בשיחות רחוב ומבואת בית כנסת, לא מעט מתומכי סמוטריץ' וסטרוק ומפלגתם תמהים על הפער שבין העשייה המדהימה שלהם לבין התוצאה החלשה בסקרים. אלה שתוהים על כך יכולים בעצמם להיות חלק מהתשובה. אם כל מי שתומך בליבו במפלגה שעושה בזמן שאחרים מדברים גם יבטא את זה בקול, האפקט הציבורי יורגש מהר מאוד. שישה מנדטים בסקרים בעת הגשת הרשימות יאפשרו לציונות הדתית את הריצה הנפרדת, שאולי תציל מנדט או שניים של ימין דתי רך ותבטיח את הצלחת הגוש כולו.

לתגובות:

 [email protected]