סאגת הוועדה לבחירת שופטים: בג"ץ דן בעתירות על חוק יסוד

אמש התקיים בבית המשפט העליון דיון מכונן, לא בגוזמה, במובן הכי מילולי של הדברים. למה מכונן? כי בפועל בדיון הזה, בהרכב של 11 שופטים, בג"ץ ישב לדיון בכובעו כלא פחות מהרשות המכוננת של מדינת ישראל בפועל.

כזכור, כבר בינואר 2024 התכנסו שופטי בית המשפט העליון, בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק, לדיון בהרכב מלא של 15 שופטים, בו פסלו את חוק יסוד השפיטה לביטול 'עילת הסבירות', ברוב של 8 תומכים מול 7 מתנגדים לפסילת חוק יסוד שחוקק על ידי הכנסת בשלוש קריאות.

הדיון הנוכחי התקיים בהרכב של מלא 11 שופטים, שהצטמצם בשל סירובו של שר המשפטים יריב לוין לאשר לוועדה לבחירת שופטים להתכנס ולמנות 4 שופטי עליון חדשים, עקב פרישתם של השופטים חיות, ברון, פוגלמן ואלרון שישבו בהרכב הקודם. סירובו של השר לוין, כרוך ברצון לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים, בכדי לתת לנבחרי הציבור מן הקואליציה והאופוזיציה יותר כוח בוועדה, כוח שנמצא כעת בידי הנציגים של לשכת עורכי הדין.

השינוי הצפוי בהרכב הוועדה שחוקק כעת כחוק יסוד, הוא בפועל מתווה שנוסח בתחילת 2025 ידי תא"ל במיל' דדי שמחי והשר לשעבר יזהר שי, שניהם אבות שכולים מהמלחמה הנוכחית, במטרה להגיע להסכמות בנוגע הרכב הוועדה לבחירת שופטים, ומניעת משבר חוקתי. בהמשך, הסיר ח"כ והשר לשעבר יזהר שי את ידיו מהמתווה, לאחר ניסוחו המוגמר. המתווה עליו מבוסס חוק היסוד, זכה גם לתמיכה ולליווי של שר החוץ גדעון סער, שכיהן גם כשר המשפטים של ממשלת בנט-לפיד.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת אוריה שילת התאקייה מאחורי המסכה: דוקטור מנסור ומיסטר עבאס

עוד מאת אוריה שילת סטייה מכללי האתיקה: התקבלה התלונה נגד השופטת אגמון-גונן

חוק היסוד לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים עבר בקריאה שלישית בכנסת, וחיש מהר הוגשו עתירות לבג"ץ נגד החוק, שכמובן מסכן את הדמוקרטיה המתגוננת, גם בגרסה המוסכמת והמרוככת שלו. אך בפועל, לא רק שהחוק מבוסס על מתווה מרוכך שנועד למנוע משבר חוקתי במצב של מלחמה נגד אויבים בחזיתות שונות ומורכבות, הקואליציה אף הגבילה את עצמה לפנים משורת הדין וקשרה את ידיה לחלוטין בעבותות רצון הבוחר – החוק ושינוי ההרכב בפועל יכנסו לתוקף רק לאחר הבחירות שצפויות להתקיים באוקטובר 2026, כך שהממשלה הנבחרת תוכל לבטל את החוק ולא ייעשו כל שינויים בהרכב הוועדה בהתאם, כפי שכבר הצהירו שיעשו מובילי הגוש המתנגד לממשלה, כדוגמת גדי איזנקוט ויאיר גולן, אם ינצחו בבחירות.

האמירה של המחוקק ברורה – אני מבין כי מדובר בשינוי חוקתי משמעותי שיש לו השפעה מכרעת על הרשות השופטת במדינת ישראל, לכן לא אעשה דבר, עד שאעמוד שוב במבחן רצון העם, באופן הכי דמוקרטי שאפשר – בקלפי. אך רבות מחשבות בלב המחוקק ועצת אליעד שרגא היא תקום, ולמרות המגבלות ששם על עצמו – בג"ץ לא דוחה את העתירות ומתכבד להתכנס לדיון על פסילת חוק יסוד שוב, גם כשטרם נכנס לתוקף בפועל.

כך התכנסו להם אמש העותרים נגד הכנסת, חלקם כבר נואמים קבועים בעתירות בהיכל בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, בתקווה שהשופטים יושיעו אותם מחוק יסוד שטרם נכנס לתוקף, וייושם רק בהתאם לבחירת הציבור בקלפי. כמובן שעורכי הדין תומר נאור ואליעד שרגא מהתנועה לאיכות השלטון הגיעו, כמו נציגי לשכת עורכי הדין, האגודה לזכויות האזרח, חברי הכנסת קארין אלהרר ויואב סגלוביץ' מסיעת 'יש עתיד' שהספיקה לא מכבר להתמזג עם 'יחד' בראשות בנט, המיוצגים על ידי עו"ד אלירם בקל ועוד.

עו"ד יצחק ברט, המייצג בהליך את הכנסת, נגדה הוגשו העתירות, עלה ראשון לדבר, אך נקטע שוב ושוב על ידי השופטים עמית, ברק-ארז, רונן, כבוב וגרוסקופף, כשהשאר מצטרפים פה ושם להערות. גם מבעד למסך, היה קשה מאוד לפספס את הזלזול, הניסיונות מצד השופטת ברק-ארז להסית את הדיון ואת טענותיו של עו"ד ברט מהעניין והחקירה הצולבת שעבר המייצג של הרשות המכוננת, שדיבר ברהיטות ובנועם על אף הקושי הרב להשלים משפט אחד כמו שצריך.

השופטת רות רונן אף הגדילה לעשות ואמרה כי אי אפשר להסתמך בחוק על "רצון טוב", שכן החוק בדיוק נועד להתמודד עם מצבים שבהם אין רצון טוב, בהתייחסה לשיקול הדעת של נבחרי הציבור ביחס לבחירת השופטים. עו"ד ברט כמובן השיב בתמיהה, שכיום בוועדה לבחירת שופטים, כשאין רצון טוב או הסכמה של 7 מתוך 9 חברי ועדה – פשוט לא ממונים שופטים חדשים. בשלב הזה, התפרצה שוב השופטת דפנה ברק-ארז לדבריו של עו"ד ברט, וצידדה בחברתה באומרה שלחוק הזה יש "הקרנה שלילית" על המצב הקיים, שכן אם לא היו יודעים שהמצב ישתנה בעוד כמה חודשים בהתאם לחוק, אולי אפשר היה להגיע להסכמות בוועדה כבר עכשיו.

באופן דמגוגי לחלוטין, הסיתו השופטות רונן וברק-ארז את הדיון מטענותיו של עו"ד ברט, ביחס לחוק יסוד שעבר ברוב בכנסת, ויעמוד למבחן הבחירות בקלפי לפני שיכנס לתוקף, לשאלת הרצון הטוב של הפוליטיקאים שיכנסו כחברים בוועדה, במקום נציגי לשכת עורכי הדין, בלי להתייחס לאבסורד שבייחוס מניעים רעים לנבחרי ציבור שתלויים ברצון הבוחר ועומדים למבחן לכל היותר אחת לארבע שנים, ובדרך כלל במדינת ישראל אפילו פחות.

לעומת נבחרי הציבור, נציגי לשכת עורכי הדין שלא עומדים בשום מבחן כזה וכבר הוכחו בזו אחר זו פרשיות של שחיתות ומינויים לא ענייניים בתוך הלשכה, בהתאם לגחמותיו של יו"ר הלשכה עו"ד עמית בכר, באופן שמעורר תמיהה לכל הפחות – הם בעלי רצון טוב גרידא ואין לקבול על חברותם בוועדה לבחירת שופטים, או כפי שאמר השופט עמית בדיון לעו"ד ברט, שהזכיר את פרשיית אפי נווה בלשכת עורכי הדין: "הרי כל הכוח של אפי נווה בשעתו נבע מפוליטיקאים בוועדה … מישהו שמכיר היה מגיע למסקנה הפוכה, אולי במקום להוציא את שני נציגי לשכת עורכי הדין, היו צריכים להוציא פוליטיקאים", ח"כ טלי גוטליב שהתרעמה על הדברים, הוצאה מהדיון. בהמשך אף הגדיל לומר השופט עמית כי בעקבות החוק "מערכת המשפט תשתנה לחלוטין, בגופו של כל שופט יושתל שבב פוליטי", ממש כאילו אינו יודע שעיקר הטיעון של תומכי החוק הוא הפוליטיזציה והאקטיביזם השיפוטי בבית המשפט העליון שהוא משמש כיום כנשיא שלו.

רק לפני מספר חודשים פורסם על ידי עמית סגל כי מנכ"לית הלשכה הגישה למבקר המדינה בקשה דחופה למתן צו הגנה לחושפי שחיתויות, על רקע טענות מצטברות להתנהלות בעייתית הכוללת התעמרות, מינויים לא ענייניים ואיומים בתוך הלשכה, מצד היו"ר בכר. עו"ד יצחק בם כתב אמש בעוקצנות בחשבון ה-X (לשעבר טוויטר) שלו, על דברי נציג לשכת עורכי הדין בדיון: "עו"ד נדב ויסמן מלשכת עורכי הדין, אחת העותרות נגד החוק, אמר כי 'הלשכה היא הקבוצה המקצועית שנועדה לוודא שהשופטים יהיו אנשי מקצוע'. הדרך לבדוק את מקצועיותם של שופטים עוברת במיטתו של ראש הלשכה, או בשירותים של ארומה ליד בית המשפט בראשל"צ. ככה הלשכה בודקת".

עו"ד ד"ר יעקב בן-שמש ועו"ד אפי מיכאלי, באי כוח הממשלה בדיון, ניסו גם הם לדבר אחרי עו"ד ברט, אך גם הם זכו ליחס עוין מצד אותם השופטים ודבריהם נקטעו פעם אחר פעם. עו"ד בן-שמש בפתיחת דבריו אף ציין בעוקצנות שהשופטים העבירו את חברו עו"ד ברט "חקירה צולבת" וכי הוא מקווה שאצלו הטיעונים יעברו יותר בקלות. עו"ד אפי מיכאלי ניסה לענות לשופטת רונן שהתפרצה לדבריו ואמרה שהדד-לוק של החוק לכנסת הבאה לא רלוונטי לדיון על ביטול החוק כרגע ואמר: "בא בית המשפט ואומר למכונן 'אתה לא יכול לבקש את הכנסת הבאה שתצטרף אליך'. לא רק שפוגעים פה בתוכן החקיקה – עולים פה עוד דרגה, מעל בג"ץ ביטול הסבירות. פגענו בלב הסמכות המכוננת, פגענו בהליך שנראה כמו הליך של חוק חקיקה. המכונן שם על עצמו כבלים ואומר: 'אני רוצה לגיטימציה, אני חייב אותה, יש פה תיקון משמעותי, אני חייב את הלגיטימציה הזאת'. בא בית המשפט העליון ואומר: 'לא אדוני, אתה תתעסק רק בתוכן החוק, איך החוק מתקבל, לא, אני לא מאפשרת לך לגיטימציה לכנסת הבאה'".

כשהגיע תורם של נציגי ששת העותרות לדבר, לפתע הפסיקו ההתפרצויות. דבריהם נשמעו מתחילתם ועד סופם, עם שאלות רגועות ומנומסות באמצע, גם מצד השופט נועם סולברג שההין לראשונה מאז תחילת הדיון להקשות על הדוברים. האווירה הייתה מחויכת, עו"ד נאור מהתנועה לאיכות השלטון אף התבדח בקלילות עם השופטים. הדוברים סיימו את טענותיהם בזמן, שכן זכו לרצף בדיבור ולא נקטעו בצעקות מקניטות. היה קשה מאוד לצפות במחזה האבסורדי הזה, ולא לצחוק במרירות על הפחד שהביעו חלק מהשופטים מפוליטיזציה של שופטי עליון והתנהלות פוליטית מצד שופטי מחוזי שינסו למצוא חן בעיני פוליטיקאים על מנת להתמנות לעליון, אל מול הפער הבולט לעין ביחס לצדדים הפוליטיים ממש בבית המשפט בו הם יושבים.

אכן ניכר שמיעוטם של השופטים בהרכב, לא ששו מהדרך בה הדיון התנהל ומהיחס לו זכו באי כוח הכנסת והממשלה, אלא שלא יצאו להגנתם ולו פעם אחת, למרבה האכזבה. לא היה אלא לתהות, האם השופטים עמית, ברק-ארז, רונן, כבוב וגרוסקופף שזעקו בדיון על הפוליטיזציה ששינוי הרכב הוועדה יביא על היכלי בית המשפט העליון, שהחשש הוא אולי מפוליטיזציה לצד השני, שעלולה חלילה עוד להביא לאיזון בפסקי הדין ולרוח יותר שמרנית.