שוב אני משתפת אתכם בתהיות ובמחשבות שלי בנושא התזונה, גיל המעבר וטרום מחלות כמו סוכרת וכדומה. מכיוון שהטלפון שלי כבר זיהה שאני מתעניינת בתחום הזה, הוא מציף אותי ללא הרף במומחים שונים שמנסים לשכנע אותי שיש להם תשובה בשבילי.
כך מצאתי את עצמי נסחפת ונכנסת לוובינר חינמי של מישהי שבאמת נראתה לי רצינית, אחת כזו שמנסה בכנות לעזור, שעבדה שנים רבות בתחום ויש לה דעות מעניינות והיא אפילו פיתחה שיטה מצליחה. כמובן שאת העיקר – עקרונות השיטה שלה – היא לא אמרה, ובשביל זה אני אצטרך לשלם יותר מאלפיים שקלים, כמו כל אחד מהיועצים האחרים שקופצים לי ברשתות החברתיות. אז אחרי שעשיתי בדיקה קטנה בעזרת ה־AI, גיליתי מהי השיטה שלה, שכבר שמעתי עליה פעמים רבות בהקשר שלי – דיאטה קיטוגנית. אוקיי, בלי שום פחמימות בכלל אין לי סיכוי להחזיק מעמד.
חייבת להיות דרך אחרת
לאחר מכן יצא לי לשמוע פודקאסט שבו ראיינו נטורופת מומחה בתחום, שדווקא שיתף את המאזינים בכל פרטי השיטה שלו בחינם. ועדיין, סיימתי את ההאזנה בתחושה איומה. למה? כי לשני האנשים האלה ולעוד רבים אחרים שנחשפתי אליהם היה תמיד קו דומה. הוא מתחיל מתיאור של כל הסימפטומים העכשוויים המתסכלים שאני סובלת מהם. עייפות, השמנה ועוד, והתסכול שלי מתעצם ותחושת הערך העצמי יורדת. לאחר מכן הם נותנים תיאור מצמרר של כל המחלות האיומות והנוראות שאני עלולה לחלות בהן בעתיד, וברור שאני לא רוצה את זה! זה ממשיך בתיאור אוטופי של כל מי שהצליח לאכול באופן מושלם בשיטת האכילה שהוא מציג, וכמובן שלאדם מוצלח כזה – כל הבעיות הרפואיות נעלמו כלא היו! אבל ברור גם שאני לא אצליח לאכול כך בשלמות.
אולי יעניין אתכם
ואני נשארת בכל פעם עם האיום הנורא לעתיד, עם הצורך להיות אך ורק מושלמת באכילה בהווה, ועם תחושה איומה של חוסר אונים. לדעתי, רק רמת הסטרס הגבוהה שכל הדיבורים האלה גורמים לי, כבר משפיעה עליי רע מאוד מבחינה בריאותית. אז אנה אני באה?
בסוף החלטתי לשתף את מי שאני מנסה כמה שיותר לדבר איתו – אותו אחד שברא אותי בדיוק כמו שאני, עם כל הסימפטומים. סיפרתי לו הכול, אפילו קצת בכיתי. הקשבתי לעצמי, עודדתי אותי, כן גם לי מגיע. הבנתי שחייבת להיות דרך אחרת בשבילי. כי אני לא בן אדם שיכול לאכול לפי הוראות חיצוניות. ואני גם לא רוצה לבלוע, להדביק או להזריק כל מיני תרופות כל עוד אני לא חייבת. אני גם לא מוכנה להניע את עצמי על ידי איום או על ידי הבטחה. שתי הדרכים הללו כוחניות ולא יכולות להיות מניע אמיתי לשינוי בשבילי. אבל מה כן? על כך, בעזרת ה', אכתוב בשבוע הבא.
גלידת שוקולד חלב וקרם חלב
ועד השבוע הבא עוד אפשר ליהנות קצת, נכון? בכל זאת חופש. ואיזו גלידה טעימה! השילוב של גלידה שוקולדית עשירה עם קרם חלב טעים, פשוט הופך אותה לחגיגה קיצית נהדרת שהילדים לא ירצו להפסיק לאכול.
דרגת קושי:
קלה
זמן הקפאה:
6-5 שעות
כ־12 מנות
200 גרם שוקולד חלב
250 מ"ל שמנת מתוקה
2 כפות חלב מרוכז או ריבת חלב בטעם שמנת
לקרם החלב:
100 מ"ל שמנת מתוקה
4 כפות חלב מרוכז או ריבת חלב בטעם שמנת
שוקולד מגורר להגשה
שוברים את שוקולד החלב לקוביות ומניחים בסיר קטן. מוסיפים את השמנת המתוקה ואת החלב המרוכז או ריבת החלב ומחממים תוך כדי בחישה עד להמסה מלאה. מעבירים לקופסה מלבנית או לתבנית חד־פעמית בינונית. מכניסים למקפיא לחצי שעה.
בינתיים מכינים את הקרם: בסיר קטן מביאים לרתיחה את השמנת המתוקה והחלב המרוכז או ריבת החלב, ומבשלים 3 דקות עד שהנוזל מסמיך. מסירים מהאש ומצננים.
מוציאים את הגלידה מהמקפיא, ובעזרת כף יוצקים מעליה פסים־פסים של קרם החלב. מחזירים להקפאה מלאה, מכוסה, במשך 6-5 שעות.
להגשה יוצרים כדורים ומניחים בגביע, מפזרים שוקולד מגורר ומגישים.
לתגובות:
