דילוג לתוכן הראשי

העדכונים של בשבע, ישירות אליכם

בוחרים ערוץ אחד — ומקבלים רק את מה שחשוב.

ערוץ הוואטסאפ עדכונים נבחרים, בלי רעש קבוצת הוואטסאפ אותם עדכונים, בקבוצה ערוץ הטלגרם למי שחי בטלגרם
תוכן שיווקי

"השוק הישראלי יודע לצאת ממשברים"

מלי קליגר, שמאית מקרקעין ועורכת דין, התיישבה לשיחה עם שמאית המקרקעין נחמה בוגין, יושבת ראש לשכת שמאי המקרקעין

מלי קליגר (מימין) ונחמה בוגין. ללא קרדיט צילום
מלי קליגר (מימין) ונחמה בוגין. ללא קרדיט צילום

שוק הנדל"ן הישראלי מספק לנו בעת האחרונה לא מעט כותרות סותרות: יום אחד מדברים על קיפאון, מבצעים ולחץ האצל יזמים, ולמחרת על ביקושים שחוזרים ועליית מחירים מחודשת. בתוך המציאות הזאת, שמאית המקרקעין נחמה בוגין, אשר מכהנת כיושבת ראש לשכת שמאי המקרקעין, מציעה להסתכל על הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר. לדבריה, אחרי יותר משלושה עשורים בענף, התמונה ברורה: השוק הישראלי אולי נעצר לפרקים, אבל בטווח הארוך הוא ממשיך לעלות.

בשיחה עם מלי, במסגרת הפודקאסט "מה לי ולנדל"ן" ב'בשבע אונליין', בוגין מדברת בגובה העיניים על המקצוע, על האנשים שמאחורי המספרים, ועל השאלות שמעסיקות היום כמעט כל בעל דירה, רוכש או משקיע בישראל.

נחמה, אחרי כל כך הרבה שנים בתחום, מה עדיין משאיר אותך שמאית מקרקעין?

"הגעתי לשמאות במקרה לגמרי. בכלל אהבתי מדעי טבע, אפילו התקבלתי לרפואה, וברגע האחרון החלטתי שזה פחות בשבילי. ראיתי מודעה בעיתון, הסתקרנתי – והשאר היסטוריה. אבל מה שמשאיר אותי בתחום גם אחרי יותר מ־35 שנה הוא שהמקצוע הזה מרתק, דינמי ויצירתי. יש בו הרבה שטח, הרבה אנשים והרבה פתרון בעיות. שמאות היא לא רק מספרים ואקסלים. בסופו של דבר, שמאות היא אנשים. אתה מלווה אנשים בסיטואציות מורכבות מאוד, ועוזר להם לקבל החלטות גורליות. זה מה שמרגש אותי בכל פעם מחדש".

אולי יעניין אתכם

אחד הנושאים שמעסיקים היום בעלי נכסים רבים הוא הפקעות המטרו. כשאדם מקבל הודעת הפקעה הביתה, מה הדבר הראשון שעליו לעשות?

"קודם כול, ליצור קשר עם שמאי מקרקעין. הודעת הפקעה היא אירוע מלחיץ מאוד, ובצדק. התפקיד שלנו הוא קודם כול לתת ביטחון מקצועי ולנווט בתוך תהליך מורכב. אנשים רבים חושבים שהשלב הראשון הוא מיד לדבר על גובה הפיצוי, אבל מבחינתי הדבר הראשון הוא לבדוק אם אפשר לצמצם את ההפקעה, ובמקרים חריגים אפילו לבטל אותה. בתוכניות ארציות, שמפורסמות בקנה מידה רחב, לא תמיד יורדים עד לרמת הפרטים. כשבודקים לעומק, לפעמים מגלים שאפשר להסתפק בפגיעה קטנה יותר".

כלומר, לא תמיד רצים לבית המשפט?

"ממש לא. הדרך שלי לאורך השנים היא לא לרוץ מיד לתביעות, לוועדות ערר או לבתי משפט, אלא לנהל עם הרשויות משא ומתן. אולי זה יפתיע, אבל במקרים רבים יש עם מי לדבר. גם ברשויות המפקיעות יש אנשים שמבינים את הפגיעה שנגרמת לציבור. צריך לדעת איך לגשת, איך להציג את הדברים ואיך לנהל את התהליך".

בוגין מזכירה כדוגמה את שכונת הפרחים ברעננה, שבה תוואי המטרו תוכנן לעבור מתחת לשכונה שלמה. "מדובר היה בכ־700 דירות שעלולות היו להיפגע. אחרי מאבק, ביחד עם ועד שכונה שעשה עבודה מדהימה, הצלחנו להסיט את התוואי כך שלא יעבור מתחת לבתים. זה מראה שגם במערכות גדולות מאוד יש מקום לעבודה מקצועית, עקשנית ויצירתית".

נעבור לשוק הדיור. הציבור שומע כותרות סותרות: מצד אחד קיפאון ומבצעים, מצד שני ביקושים ועליות מחירים. לאן השוק הולך?

"אני נשאלת על זה כל הזמן, והתשובה שלי חד־משמעית: השוק בסוף בסימן עלייה. גם כשיש תנודות, וגם בתקופות של מלחמה וחוסר ודאות, הנחת העבודה צריכה להיות שהמגמה ארוכת הטווח היא עלייה. אנחנו נמצאים בתקופה מורכבת מאוד. יש מלחמה ארוכה, אנשים במילואים, משפחות שיושבות על הגדר, וחוסר ודאות שמשפיע על ההחלטה לרכוש דירה. אבל ברגע שהמצב מתבהר ויש מעט יותר ודאות – השוק יודע לזנק מהר מאוד".

את לא מאמינה בתרחיש של בועת נדל"ן שתתפוצץ?

"לא. אני בענף כבר 35 שנה, ובמשך 35 שנה שואלים אותי אם הבועה עומדת להתפוצץ. מאז משבר הסאב־פריים ב־2008, בערך כל שלוש שנים יש משבר אחר: מע"מ אפס, מלחמה, קורונה, ריבית, ועכשיו שוב מלחמה. אבל השוק הישראלי מצטיין ביציאה מהירה ממשברים. אנחנו מסתגלים כמעט לכול. לכן, ימי ששואל אותי אם לקנות עכשיו או לחכות לירידה נוספת – התשובה שלי היא לקנות עכשיו. זה שוק נוח יותר לקונים, ואני לא רואה התרסקות בהמשך. ייתכן שנראה עליות מתונות יותר, לא את הטירוף שהכרנו בעבר, אבל הכיוון הכללי הוא למעלה".

נושא נוסף שמסעיר את ענף ההתחדשות העירונית הוא פסק הדין של השופט גלעד הס, שקובע שבמקרים מסוימים בפרויקטים של התחדשות עירונית יש מקום לתמורות יחסיות ולא שוויוניות כפי שמקובל היום. איך את רואה את זה?

"צריך מאוד להיזהר לא להסתבך עם הפסיקה הזאת. פרויקט של התחדשות עירונית הוא לא טבלת איזון רגילה. דירות הן נכסים שונים זה מזה: יש הבדל בשטח, בקומה, בכיווני האוויר, במצב הדירה, בהצמדות, בחניה, בגג או בחצר. אם נרד לרזולוציה של שווי יחסי מדויק לכל דירה, נגיע למקום בלתי אפשרי. התחדשות עירונית חייבת מנגנון פרקטי. נכון, יש מקרים שבהם דירות מיוחדות מקבלות התייחסות מיוחדת, למשל גג, חצר או הצמדה רשומה. גם היום שמאים יודעים לתת ביטוי להבדלים מסוימים באמצעות טבלאות ניקוד. אבל אם כל דירה תקבל תמורה שונה לחלוטין לפי שווי פרטני, פרויקטים רבים פשוט ייתקעו".

כלומר לשיטתך, פסק הדין עלול לפגוע דווקא בדיירים?

"הכוונה אולי באה בשם השוויון, אבל צריך לחבר בין ניתוח משפטי תאורטי ובין החיים עצמם. אם המנגנון ייהפך למסובך מדי, פרויקטים לא יצאו לפועל. ואז גם הדייר שטען שמגיעה לו תמורה גבוהה יותר עלול למצוא את עצמו בלי פרויקט בכלל. בסוף, האינטרס הציבורי והאינטרס של הדיירים הוא שהתחדשות עירונית תמשיך להתקדם".

ולסיום, יש אזור שבעינייך השוק עדיין לא גילה עד הסוף?

"השוק הישראלי חכם מאוד, וכמעט אין מקום שאף אחד לא שמע עליו. אבל עדיין יש אזורים שכדאי לשים אליהם לב. באופן כללי, אני מאמינה בהשקעה בדירות שנמצאות במסלול של התחדשות עירונית. שם אפשר למצוא הזדמנויות בטווחי מחיר שונים, במיוחד בפריפריה. כמובן שככל שנכנסים בשלב מוקדם יותר לפרויקט, הסיכון גבוה יותר – אבל גם פוטנציאל עליית הערך גבוה יותר. בדרום, באר שבע עדיין מעניינת, גם אם היא כבר לא זולה כמו בעבר. דימונה עשתה קפיצה משמעותית מאוד, ויש שם המשך פיתוח והסכמי גג. בצפון, חיפה והקריות מעניינות מאוד, בין היתר בגלל פעילות עסקית וטכנולוגית באזור. וגם במרכז יש ערים שכדאי לעקוב אחריהן, כמו לוד, שעוברת פיתוח לא מבוטל".

סיכומו של דבר, המסר של בוגין מפוכח אך אופטימי: שוק הנדל"ן הישראלי אינו חסין ממשברים, אך הוא יודע להתאושש מהם במהירות. מאחורי המספרים, היא מזכירה, עומדים אנשים – בעלי דירות, משפחות, יזמים ורשויות – וכשמחברים מקצועיות, יצירתיות והבנה אנושית, אפשר גם למצוא פתרונות בתוך מציאות מורכבת.

 

 

 

מה לקרוא עכשיו