מירי בן דוד ליוי
במדרון תלול בשומרון, היכן שפעם הייתה רק קרקע חשופה ושיפועים חדים, קמה בשנים האחרונות שכונה שלמה. לא עוד הרחבה נקודתית ולא עוד פרויקט, אלא מהלך בנייה רחב היקף שבו כמעט 100 יחידות דיור נעלמו מהשוק עוד לפני שהדיירים הראשונים נכנסו אליהן. עכשיו, כשהמפתחות מתחילים להימסר, מתברר שהסיפור של הפרויקט ביישוב עלי זהב הוא הרבה יותר משכונה חדשה. למעשה, רק בית פרימיום אחד בשטח של כ־200 מ"ר נותר לשיווק. לצד הבתים הושלמו גם עבודות פיתוח ציבורי נרחבות הכוללות שצ"פים, כבישים פנימיים, תשתיות מלאות ואמפי קהילתי, שנבנה כחלק מהתפיסה הכוללת של השכונה.
מאחורי הפרויקט עומדת חברת 'אריאל מגורים', שמובילה בשנים האחרונות שורת פרויקטים רחבה ביהודה ושומרון ובאזורים נוספים בארץ, ומשלבת בין יזמות מגורים, פיתוח קהילתי ותכנון ארוך טווח.
אולי יעניין אתכם
בנושא 1203c
פרויקט "הבית בעלי" הוא אחד המצליחים ביותר ביו"ש
בנושא 1203c
לוד – העתיד של ישראל מתחיל כאן
עוד בתוכן שיווקי
המהפכה של שריג: חגיגת בלאק פריידיי
עוד בתוכן שיווקי
צוות 3 חושפת באילת:
בנושא 1203c
"עיר חדשה בתוך ירושלים":מהפכת המגורים והתשתיות של הבירה
בנושא 1203c
האנשים שמניעים את הרכבת הקלה בירושלים
היישוב עלי זהב, השייך למועצה האזורית שומרון, ממוקם על ציר כביש 5 במרחק של כ־15 עד 20 דקות נסיעה מצומת קסם. הוא מכיל כ־400 בתי אב כיום, ומוגדר כיישוב מעורב לדתיים וחילונים, מה שמוסיף נדבך קהילתי חשוב לשכונה החדשה שנבנתה בתוכו.
"הפרויקט מצטרף למעשה לתוך יישוב קיים", מסביר מנכ"ל החברה אריק זורגר, "אך בפועל יוצר הרחבה משמעותית, הן בהיקף יחידות הדיור והן באיכות המרחב הציבורי, כולל תשתיות חדשות, שטחים פתוחים ומבנה קהילתי פעיל".
השכונה שנולדה מההר
אחד המאפיינים העיקריים של הפרויקט הוא המיקום הטופוגרפי שלו. השכונה נבנתה על תוואי שטח מאתגר במיוחד הכולל שיפועים חדים על צלע הר, מה שחייב תכנון אדריכלי והנדסי מוקפד שאינו סטנדרטי. אריק זורגר מתאר תהליך שבו אפשר ממש לראות את המעבר מקרקע חשופה לשכונה שלמה. לדבריו, כשמסתכלים על מצב הקרקע בתחילת העבודות לעומת היום, ניתן לראות בצורה ברורה כיצד השכונה נולדה מתוך ההר: "הפרויקט כולל תמהיל מגוון של בתים צמודי קרקע: בתים חד־משפחתיים, דו־משפחתיים, ומבנים מסוג רביעיות ושמיניות. כל אלה שולבו בתוך תכנון שמבקש להתאים את הבנייה לשטח ולא להפך".
זורגר מוסיף כי החברה שיווקה, תכננה וביצעה את כל עבודות הפיתוח, כולל הפיתוח הציבורי, השטחים הציבוריים הפתוחים, הכבישים והשטחים המשותפים. מבחינתו, מדובר בשכונה שנבנתה כמכלול שלם ולא כאוסף חלקים נפרדים: "אחד הדגשים החשובים בפרויקט הוא רמת הגימור הגבוהה, והיא אינה אופיינית לפרויקטים רבים באזור יהודה ושומרון". הוא מתאר החלטה להביא תפיסה אדריכלית אחרת, באמצעות שילוב האדריכל ערן לשם מחברת CityBee, שמחזיק בגישה שמושפעת מתכנון מרכז הארץ.
לדבריו, המטרה הייתה ליצור מוצר מגורים ברמה אחרת, דבר שבא לידי ביטוי בחזיתות, בחיפויים, בפרטים הקטנים ובתחושת המוצר הכוללת: "בנינו כאן מוצר שלא באמת קיים באזור הזה ברמת הגימור הזאת".
בד בבד ניתן דגש גם על הפיתוח הציבורי. זורגר מתאר כי לצד הבתים נבנה אמפי קהילתי, מתוך רצון ליצור שכונה שלמה ולא רק שורת מבנים. לדבריו, יש במקום שטח ציבורי פתוח, אמפי ופיתוח ציבורי רחב, כך שמבחינת מרחב פנאי וקהילה – השכונה עומדת בפני עצמה.
"מה שמאוד עזר וראוי לציון הוא שיתוף הפעולה עם המועצה האזורית שומרון בראשות יוסי דגן, ועם אנשי אגף ההנדסה עידן מריליוס וגדליהו מולד, שליוו את הפרויקט לאורך הדרך. התמיכה והליווי של המועצה היו משמעותיים ואינם מובנים מאליהם".
סמנכ"ל ההנדסה בחברה, אוהד מרדכי, מוסיף כי התכנון כולו נעשה מתוך מחשבה על חיי היומיום של התושבים לאורך שנים. לדבריו, היעד היה ליצור שכונה שבה אנשים יגורו במשך 30 שנה, יגדלו בה ילדים, יצאו ממנה בבוקר ויחזרו אליה בערב, ויחוו בה חיים קהילתיים מלאים. בנוסף לכך הוקם גם שטח ציבורי פתוח מרכזי וגדול הכולל פינות ישיבה, ובעתיד צפוי לקום במקום גם מצפור שיחזק את הקשר בין השכונה לנוף הסובב אותה.
הפרויקט החל לפני כחמש וחצי שנים בשלב עבודות הפיתוח, ובמרץ 2022 נכנסה החברה לשלב הבנייה. "לאורך הדרך היו אתגרים לא פשוטים, כולל תקופת המלחמה, אך כעת ניתן לראות את סיום התהליך והמעבר לאכלוס".
האדריכלים ערן לשם וערן שקד מתארים את הרעיון התכנוני כשפה שמבוססת על דיאלוג בין אדם לאופק. לדבריהם, הארכיטקטורה אינה רק אובייקט אלא מערכת יחסים עם הסביבה. הם מסבירים כי במדרון של עלי זהב, הבתים אינם כופים את עצמם על ההר אלא נפרשים כמניפה דינמית ואוורירית, תוך יצירת פרטיות לצד חיבור למרחב. כך נוצר מבנה שמאפשר גם אינדיבידואליות וגם שייכות למכלול.
"תכנון הנפחים והמפתחים הרחבים יוצר מקצב קולקטיבי וזהות מקומית שאינה אחידה או אנונימית, אלא נובעת מתוך כבוד לפרט", לדבריהם. עוד הם מציינים כי מול ואדי פתוח, הדירוג הטופוגרפי והמפתחים הגדולים מאפשרים את הכנסת הנוף אל תוך חיי הבית. השפה האדריכלית מבקשת לבטל את הגבולות בין הפנים לחוץ באמצעות מסלעות מקומיות, טרסות ושבילי תנועה, שמחברים בין המעשה האנושי ובין הקרקע הטבעית. התוצאה היא ארכיטקטורה של נוף, שבה המרחב המלאכותי והטבעי אינם מנוגדים אלא משלימים זה את זה, ויוצרים חוויה של מגורים בתוך סביבה חיה ודינמית.
שליחות ציונית לצד פעילות עסקית
כשאריק זורגר נכנס לתפקיד מנכ"ל חברת הנדל"ן 'אריאל מגורים' לפני כשנתיים, אחרי שנים של ניהול במגזר הציבורי והפרטי, הוא הגיע עם תפיסת עבודה ברורה. לדבריו, כבר בתחילת הדרך הוא ראה לנגד עיניו שתי מטרות עיקריות: להזניק קדימה את הפעילות היזמית של הקבוצה כולה, ובמקביל להרחיב את הפעילות ביהודה ושומרון, מתוך שילוב של אידאולוגיה לצד אג'נדה כלכלית.
'אריאל מגורים', כחלק מקבוצת אריאל, היא חברה שנוסדה על ידי טוביה לבקוביץ, פיליפ גודמן ומייקל דיוויס, ושפועלת בתחום היזמות והבנייה כ־15 שנה.
"החברה פועלת בשלושה ענפי פעילות עיקריים", הוא מפרט. "הענף הראשון הוא פעילות המגורים היזמית הקלאסית, הכוללת בנייה ביישובים שונים ביהודה ושומרון, וכן ייזום עסקאות באזורים נוספים ברחבי הארץ. במסגרת פעילות זו נבנים כיום בין היתר פרויקטים ביישוב עלי זהב, שם מוקמות 100 יחידות דיור צמודות קרקע, ושני פרויקטים שונים בפדואל. הראשון הוא פרויקט ריזורט מגורים בהיקף של 28 יחידות, והשני נמצא בשלבי תכנון מתקדמים עם כ־140 יחידות נוספות".
בנוסף לכך החברה פועלת גם ביישוב מיצד שבגוש עציון, שם כבר נמסר שלב א' של הפרויקט, וכיום נבנות כ־212 יחידות דיור נוספות שכבר נמצאות בשיווק. במקביל קיימת תוכנית עתידית להקמת כ־537 יחידות נוספות שכבר עברו את שלב ההפקדה. בדרום הר חברון, ביישוב כרמל, החברה מקדמת כעת בנייה של 72 וילות נוספות. בעבר ביצעה החברה פרויקטים ביישובים כמו שקד, מגדלים ומעלה עמוס, וכיום ישנם גם פרויקטים בשלבי תכנון באפרת, בגוש עציון וביישובים נוספים בשומרון. בסך הכול מדובר ביותר מ־3,000 יחידות דיור שנמצאות בשלבי פיתוח שונים. כמו כן יש לחברה פרויקט בשותפות עם חברת רוטשטיין להקמת 1,300 יחידות דיור בעיר אריאל.
הענף השני בפעילות החברה הוא תחום ההתחדשות העירונית: "מדובר במאגר רחב היקף של יותר מ־5,000 יחידות דיור שנמצאות בשלבי תכנון שונים, במיקומים מגוונים ברחבי הארץ, בהם נתניה, כפר סבא, לוד, פתח תקווה, אריאל וירושלים. בממוצע מדובר בפרויקטים בהיקפים של כ־100 יחידות דיור ומעלה לכל פרויקט".
אחד מהפרויקטים הבולטים שצפוי לצאת לשיווק בקרוב הוא פרויקט התחדשות עירונית בבני ברק, המיועד לציבור החרדי וכולל כ־215 יחידות דיור. מדובר בפרויקט מסוג פינוי בינוי, ובמהלך חצי השנה הקרובה צפויים להגיע לשלב הריסת המבנים הישנים ולהתחיל בבניית הבניינים החדשים.
"הענף השלישי של החברה הוא תחום רכישת הקרקעות ביהודה ושומרון, שבו יש לנו התמחות ייחודית. החברה ביצעה עשרות עסקאות, ורשמה קרקעות רבות לאורך השנים, כחלק מהבנייה ארוכת הטווח של עתודות הקרקע לפרויקטים עתידיים".
בשוק יש חברות רבות שעוסקות בבנייה. לדברי זורגר, ל'אריאל' יש ייחודיות משלה: "השוני העיקרי הוא הניסיון להימנע מגישה שבלונית. החברה שלנו לא מבקשת לייצר מוצר גנרי שחוזר על עצמו, אלא להביא לכל פרויקט חשיבה עיצובית ותכנונית אחרת. כל זה מתוך ידיעה שבית הוא המקום החשוב ביותר בחיי האדם, המקום שבו הוא משקיע את רוב זמנו ומשאביו, ולכן יש חשיבות ליצירת תחושת ייחוד ולא רק פונקציונליות".
זורגר מוסיף כי בעלי החברה פועלים מתוך תפיסה של שליחות ציונית לצד פעילות עסקית. "טוביה לבקוביץ, פיליפ גודמן ומייקל דיוויס רואים בפיתוח ההתיישבות בארץ גם יעד ערכי וגם יעד כלכלי, כאשר שני הדברים משתלבים זה בזה. מבחינתי, פיתוח הארץ מביא גם צמיחה כלכלית וגם ברכה רחבה יותר".
כאשר מתעוררת שאלת השילוב בין אידאולוגיה לכלכלה, זורגר מסביר כי נקודת המוצא היא תמיד החזון. "קודם מגדירים את מטרות הפיתוח וההתיישבות, ורק לאחר מכן נבחן הצד הכלכלי. האתגרים מתחדדים בעיקר במקומות מרוחקים, שבהם הכדאיות הכלכלית נמוכה יותר, ואז מתקבלת ההחלטה האם להמשיך מתוך תפיסה רחבה יותר של פיתוח אזורי. עם זאת, גם אזורים שנחשבו בעבר מורכבים מבחינה כלכלית הפכו עם הזמן למוקדי צמיחה שמביאים איתם גם התפתחות כלכלית".
פיתוח קהילתי ופתרונות לזוגות צעירים
בהתייחס לאתגרים בבנייה בהתיישבות לעומת מרכז הארץ, זורגר מציין כי קיימים אתגרי תכנון משמעותיים, אך לדבריו כיום הליכי התכנון פועלים בצורה מסודרת וקבועה, בניגוד לעבר. "לצד זאת קיימים אתגרי תשתיות בעיקר בתחומי התחבורה, המים והחשמל, שהם קריטיים להתפתחות אזורי ההתיישבות".
זורגר מדגיש גם את הממד האנושי של העבודה. לדבריו, בסופו של דבר מדובר בעבודה מול אנשים וקהילות, והיכולת לחבר בין כל הגורמים היא חלק חשוב בהצלחה של פרויקטים. "לעיתים יש התנגדויות או קשיים מצד יישובים או גורמים שונים, אך הפתרון מגיע דרך שיח, אמון ושיתוף פעולה. אני מתייחס לכך כאל תהליך טבעי של התפתחות, שלעיתים יש בו גם כאבי גדילה".
כאשר נשאל על התהליך מרגע קבלת ההחלטה על פרויקט ועד האכלוס, הוא מתאר מסלול ארוך שנמשך בדרך כלל בין ארבע לחמש שנים. התהליך כולל תכנון, קידום תוכנית בניין עיר (תב"ע) כאשר יש צורך בכך, תכנון תשתיות, היתרי בנייה, ביצוע עבודות פיתוח, הקמת פארקים ומבני ציבור, ורק לאחר מכן בנייה בפועל ואכלוס.
"חלק ניכר מהפרויקטים מותאם לזוגות צעירים ולדירה ראשונה. בפדואל, למשל, הפרויקטים מתוכננים כך שיתאימו גם מבחינת מחיר וגם מבחינת תכנון לדירות ראשונות, ובכרמל מוצעים צמודי קרקע בפריסייל במחירים של פחות משני מיליון שקלים. מדובר במוצר שהולך ונעלם מהשוק, במיוחד לנוכח מגמות הציפוף והירידה בזמינות הקרקע".
הוא מוסיף כי בשומרון, למשל, תוכניות בנייה שהיו בעבר בהיקפים של כ־3,500 יחידות הופכות לתוכניות של כ־8,000 יחידות, כחלק ממגמה רחבה יותר של ציפוף, והבנה כי משאב הקרקע מוגבל. לכן, לדבריו, היכולת של זוגות צעירים לרכוש צמודי קרקע הולכת ופוחתת.
בהקשר של יצירת קהילה בפרויקטים, הוא מסביר כי במקרים רבים הקהילה נוצרת לאורך הדרך ולא רק בתחילת הפרויקט. "החברה בונה כיום למגוון אוכלוסיות, כולל ציבור חילוני, דתי־לאומי וחרדי, ולעיתים אף באותו יישוב מתקיים שילוב בין קהלים שונים. לדוגמה, בעלי זהב נותרו רק שלוש וילות גדולות בפרויקט מעורב לדתיים וחילונים".
לדבריו, גם בתוך החברה עצמה מתקיים גיוון דומה בין עובדים מרקעים שונים, והוא רואה בכך יתרון שיוצר חיבורים אנושיים אמיתיים בתוך סביבת העבודה. "ללא ספק חל שינוי עצום בגישה של הציבור להתיישבות. יותר ויותר אנשים מגיעים כיום לאזורים שבעבר לא נחשבו יעד מגורים טבעי, בעיקר בעקבות שיפור הכבישים, פיתוח התשתיות, המחירים האטרקטיביים והתרחבות הקהילות. התחושה שהמרחקים התקצרו משפיעה מאוד בבחירת מקום המגורים".
במבט לעתיד הוא מעריך כי ההתיישבות תמשיך לגדול ותגיע להיקף של יותר ממיליון תושבים בתוך עשור, לצד פיתוח השירותים, התעסוקה והתשתיות. במקביל הוא מציין כי החברה שואפת להמשיך ולהתרחב, כולל כניסה לפרויקטים בירושלים, עיר שהוא מתאר כיעד נכסף במיוחד. "חשוב לנו ליישב גם את בקעת הירדן וגוש עציון, לצד המשך ביסוס הפעילות בשומרון, בבנימין ובדרום הר חברון. בסופו של דבר, משפחות רוצות לעבור לאזורים הללו בזכות השילוב של הקהילה, הנוף ואיכות החיים. אנחנו עדים לכך שאנשים מוכנים להתרחק מעט יותר מהמרכז כדי ליהנות משקט, מרחב פתוח וקהילה תומכת. אלה ערכים שאין להם תחליף. ברוב המקומות יש כבר תשתיות חינוך, תחבורה ומסחר ברמה טובה, והמרחק למרכז אינו גדול. עלי זהב ופדואל, למשל, נמצאים במרחק של כ־20 עד 30 דקות מהמרכז, ומיצד במרחק של כ־27 דקות מירושלים, מה שמאפשר שילוב בין קרבה לעיר לחיים קהילתיים באזורים פתוחים יותר".