האמריקנים תוקפים, האיראנים לא מראים סימני שבירה

חילופי המהלומות בין איראן לארצות הברית במרחב מצר הורמוז ולאורך החוף הדרומי של איראן, הפכו בשבוע האחרון כמעט לדבר שבשגרה. איראן תקפה ספינות ומכליות נפט שביקשו לעבור במצר, ובתגובה צבא ארצות הברית תקף מטרות רבות באזור ופגע בין היתר בתשתיות צבאיות ובמערכות הגנה והתקפה ימיות. איראן מצידה תקפה באמצעות כטב"מים וטילים בליסטיים בסיסים אמריקניים במדינות המפרץ ובירדן, וחוזר חלילה.

וכאשר גובה הלהבות רק עולה, ומזכר ההבנות – שעליו חתם טראמפ רק לפני חודש בחגיגיות מול שועי עולם – על סף קריסה, ניצבו בפני ארצות הברית כמה דרכי פעולה אפשריות: החל מחזרה לשולחן המשא ומתן, גם תחת אש, מתוך הבנה כי הסיכוי להגיע להסכם בין הצדדים הוא מזערי עד שואף לאפס; המשך בהטלת מצור ימי שיחייב מבחינת ארצות הברית אורך נשימה צבאי, פוליטי וכלכלי, שלא בטוח אם קיים בנסיבות הפנים־אמריקניות והבין־לאומיות; וכלה בחזרה מלאה למלחמה כוללת, שטומנת בחובה שלל סיכונים וחוסר ודאות בנוגע להשגת כלל היעדים.

בשלב זה נראה כי טראמפ בחר באופציה של הסלמה מבוקרת שעשויה בהמשך להוביל לחידוש המערכה. צעד ראשון שנקט הייתה הודעתו הפורמלית לקונגרס שהמערכה באיראן התחדשה. בהמשך הכריז בהודעה דרמטית על הטלת מצור ימי מחודש על איראן. את החלטתו נימק בכך שאיראן מפרה כל סיכום עימו באופן סדרתי, ולכן ארצות הברית לוקחת לידיה את השליטה על מצר הורמוז. "אנחנו משתלטים על מצר הורמוז. אנחנו ננהל אותו", פסק, וציין כי על כלי שיט איראניים וספינות הסוחרות עם איראן יוטל מצור, צעד שיגביר בהכרח את הלחץ הכלכלי על איראן. המטרה העיקרית בהטלת המצור, אליבא דטראמפ, היא למנוע מאיראן להשתלט על אחד מנתיבי השיט החשובים בשוק האנרגיה הבין־לאומי.

טראמפ הוסיף: "ארצות הברית תהפוך לשומר המצר. אולי נקרא לזה 'המלאך השומר של המצר'". על פי אותה החלטה, ציין טראמפ, ארצות הברית תהפוך לגורם הבלעדי האחראי על אבטחת נתיב השיט במצר, ולצורך כך, הסביר, תקים מנגנון אכיפה חדש ותגבה מס מעבר בשיעור של 20 אחוז על כל מטען שיועבר במצר, "כדי לכסות את כל העלויות הנדרשות לשמירה על הבטיחות והביטחון באזור הרגיש והנפיץ הזה". לטענת טראמפ, הכספים שייגבו מיועדים למימון פעילות האבטחה באזור. 24 שעות בלבד לאחר אותה הודעה, טראמפ בישר (בתזזיתיות האופיינית לו) כי החליט לסגת מהרעיון של גביית עמלות.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת רבקי גולדפינגר ההצלחה מסחררת: החות'ים נערכים לפלישה לישראל

עוד מאת רבקי גולדפינגר נרצח בפיגוע ירי בבנימין: מרדף נרחב אחר מחבל

הדבר לא ריכך את עמדת איראן, שדבקה בעקשנותה והבהירה מיד כי לא תאפשר לארצות הברית להתערב בניהול המצר: "בשום אופן לא ניתן ולא נאפשר לאמריקה את רשות ההתערבות בניהול מצרי הורמוז". עוד איימו: "התגובה לצעד כזה תהיה מחוץ לכל חישוב ותחרוג בהרבה מהערכותיהם של מתכנניו".

ובזמן שאור הזרקורים מופנה למאבק השליטה על מצר הורמוז, איראן, כך נראה, ממשיכה לשקם את מתקני הגרעין שלה ומסרבת לאפשר לסוכנות הבין־לאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) לפקח על הנעשה בהם (וזאת כמובן בניגוד למזכר ההבנות). מנגד, טראמפ שלח איום מרומז לאפשרות של תקיפה חריפה באחד מאתרי הגרעין הסודיים באיראן, ששוכן במעמקי האדמה בהר מכוש. זהו אתר שלאורך שנים איראן מנעה מפקחי הסוכנות הבין־לאומית לאנרגיה אטומית לבקר בו, וצילומי הלוויין מהשבועות האחרונים מעידים כי היא ממשיכה בעבודות במתחם התת־קרקעי שבאתר, עובדה מטרידה ביותר.

טראמפ מדבר כהרגלו בשני קולות, ומודיע כי התקיפות עומדות להסלים בימים הקרובים. "השבוע הבא יהיה רע מאוד מבחינתם, כי בשבוע הבא מגיעות תחנות הכוח, בשבוע הבא מגיעים הגשרים". מנגד, שיגר איום לאיראן לשוב למשא ומתן ואמר: "אמרתי להם: 'כדאי שתעשו עסקה, אחרת לא יישאר לכם שום דבר'". לאן חותר הנשיא טראמפ? האם גלי התקיפות של צבא ארצות הברית הם כלי לחץ שהנשיא האמריקני מפעיל על משטר האייתוללות במטרה לשוב לשולחן המשא ומתן כשידו על העליונה, או שמא דבריו אלה הם בגדר פעולת הסחה והטעיית האויב האיראני בדרך למלחמה עצימה וחסרת פשרות?

טראמפ מוכיח אורך נשימה

למרות השליטה לעת עתה בגובה הלהבות, שגיב אסולין – בכיר במוסד לשעבר וחוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון – משוכנע כי טראמפ השכיל להבין כי אין מנוס ממערכה כוללת נוספת מול איראן: "אני מאמין שכל האירוע הזה מתכנס לכדי הכרעות בדרך ההתייחסות של הנשיא טראמפ ושל הממשל הרפובליקני בשאלה איך מתנהלים מול אויב רדיקלי אסלאמי. האם זו תהיה גישת ג'יי די ואנס, שאת תוצאות המשא ומתן שלו עם איראן דרך פקיסטן וקטאר אנחנו רואים עכשיו כשהכול קורס לנו מול העיניים, או האם זו תהיה הגישה של מרקו רוביו ושל ממשלת ישראל, שרואים את התוצרים שלה בלבנון? אלה שתי גישות הפוכות. ובטווח הארוך, אני מעריך, פנינו יחד עם ארצות הברית לעימות נוסף, וזה רק עניין של זמן", הוא פוסק.

"העוצמה של אותו עימות תהיה צריכה להיות גדולה ומסיבית כדי להכריע את איראן", מוסיף אסולין, "ובעיניי, אחרי בחירות האמצע בארצות הברית בנובמבר הקרוב, לנשיא טראמפ – מעבר לעניינים של פוליטיקה וכלכלה – יהיה את עניין הלגאסי והמורשת שלו ומה הוא משאיר אחריו, וניסיון להכריע את הסוגייה האיראנית. ולכן בהכרח לדעתי בסוף זה יגיע לעימות".

עד כה טראמפ ואיראן דווקא משתדלים לשלוט בגובה הלהבות.

"כרגע כן, ככל הנראה עד נובמבר, עד בחירות האמצע, נהיה באירוע של סבבים כאלה ואחרים, והעצימות שלהם תיקבע בהתאם לתגובות ובהתאם לנפגעים. ועם כל זה, אני חושב שנובמבר הוא לא תאריך קדוש. על אף הרצון של הנשיא טראמפ להגיע אליו, יכול מאוד להיות שהוא יבחר ללכת עוד קודם לעימות שהוא יותר גדול. ומספיק שתהיה פגיעה איראנית לא פרופורציונלית, איזושהי תגובה שתצא מגבולות הסביר, כדי לשאוב את הצדדים לעימות עצים. ודאי שטראמפ היה מעדיף שזה יהיה אחרי בחירות האמצע, אבל יכול מאוד להיות גם שנהיה בעימות משמעותי עוד קודם. אגב, אני חושב שלכל מה שעובר על הנשיא טראמפ בתקופה האחרונה, עם קשר להתנהלות האיראנים או בלי קשר – אם זה המוות הלא צפוי של הסנאטור לינדזי גרהאם זיכרונו לברכה, אוהב ישראל גדול מאוד, ואם זו העובדה שהוא עבר כמה ניסיונות התנקשות ומודע לקריאות של ההנהגה האיראנית לחיסולו – לכל הדברים האלה יש השפעה על תפיסת העולם של הנשיא, וזה יבוא לידי ביטוי במהלכים שהוא יבחר לעשות בקרוב".

אבל בהטלת המצור עכשיו טראמפ מתכוון ללכת על כל הקופה? במה הפעם זה יהיה שונה?

"המצור על איראן הוא נשק מאוד יעיל. הפגיעה בכלכלה האיראנית לאורך זמן, המשך הסנקציות ואי שחרור כספים, הם הנשק הכי אפקטיבי להפלת המשטר. ושלא נטעה, מדובר באירוע ארוך שיכול להימשך עד סוף ממשל טראמפ. ואם את שואלת אותי מה עדיף – מכה צבאית חזקה מאוד עכשיו או סנקציות ארוכות טווח, אי שחרור כספים, ובסופו של דבר מכה מכריעה – אני מעדיף את האופציה השנייה. לכן אני חושב שבכל מצב, המשך הסנקציות, המשך הלחץ, המשך המצור הימי, המשך בידודה של איראן, לצד התעצמות, היערכות והתארגנות נוספת של ישראל וארצות הברית, ואז מכה צבאית בזמן שיתאים לנו – זאת אופציה טובה מאוד בעבור ישראל".

למצור אפקטיבי צריך אורך נשימה. לא בטוח שיש לטראמפ את אורך הנשימה הנדרש, בוודאי פוליטי.

"אני חושב שטראמפ מוכיח פה אורך נשימה מרשים, ובוודאי אחרי שהוא נתן לג'יי די ואנס ולגישתו הזדמנות ונוכח לראות שהיא נכשלת ושאין עם מי לדבר. לכן יש פה תאריך שהוא חשוב פוליטית, וצריך לצלוח אותו, אבל הוא בהחלט לא חזות הכול. אגב, האיראנים ינסו לעשות ההפך. הם ינסו לעשות הכול כדי לפגוע פוליטית בנשיא טראמפ ולהשפיע בבחירות האמצע".

איך הם יעשו זאת?

"כמו שהם עושים כל הזמן, על ידי מלחמת תודעה והשפעה, על ידי ניסיונות להשפעה בתוך ארצות הברית. השפעה פוליטית היא אחת הדיסציפלינות הכי חזקות של האיראנים. אני לא בטוח שהם יצליחו, אבל הם פועלים בהחלט והם כבר מנסים להשפיע בצורה גלויה וממש לא מוסתרת. ולכן אנחנו לקראת תקופה שהיא עם הרבה מאוד סבבים והתכתשויות שיכולים בקלות להידרדר למקומות של הסלמה".

אתה מעריך שבאיזשהו שלב התקיפות עלולות לזלוג גם לישראל?

"אני חושב שישראל, בואו נודה על האמת, הייתה מעוניינת לחזור ללחימה עם איראן, וזה לחלוטין משרת את האינטרס שלה. וגם כעת, כדאי לשים לב את מי הם תוקפים. הם תוקפים כמעט את כל הגורמים האפשריים, מלבד ישראל. יש דברים שצריך לבחון במבחן התוצאה, ובמבחן התוצאה איראן לא תוקפת את ישראל כי היא יודעת שישראל מעוניינת לחזור ללחימה, והיא מבינה שישראל, אם רק תותקף – תתקוף חזרה הרבה יותר חזק. בהחלט יכול להיות מצב שישראל תתקוף בסופו של דבר מיוזמתה, אבל תצטרך להיות פה סיבה ברורה שהאיראנים ייתנו לה".

במשטר האייתוללות כולם אותו דבר

אתה רואה סיכוי, תסריט כלשהו, שאיראן תוותר על השליטה במצר?

"הם יכולים להגיע להסכמים אזוריים, בתמורה לפיצויים ולתנאים כאלה ואחרים. הרי השליטה בהורמוז זו סיטואציה שלא הייתה לפני כן. לפני כן הייתה תנועה ימית חופשית ולא גבו כסף על מעבר, וזו עז מאוד גדולה במשא ומתן שהאיראנים משחקים איתה. כרגע המנוף היחיד שיש לאיראן על ארצות הברית ועל העולם כולו הוא מצר הורמוז", הוא מתאר את הכוח הרב של המצר במאבק בין המדינות.

"המצר הוא נכס אסטרטגי לאיראן, ולכן הם משחקים איתו בכל הכוח. בבוא היום הם יוכלו לוותר על העז הזאת שהם הכניסו, בתמורה לכל מיני הסכמים משופרים בעבורם. אבל אנחנו רואים שזה לא עובד, והנשיא טראמפ מבין את זה. כי המטרה האיראנית המרכזית – ואני אומר את זה כל הזמן – היא למשוך זמן ולשרוד את תקופת כהונתו של הנשיא טראמפ. מבחינתם הם יעשו הכול כדי שייבחר אחריו נשיא עם עמדה שתהיה יותר כלכלית, יותר מכילה ופחות מיליטנטית. זו המטרה של האיראנים", הוא מסביר, "ואני בטוח במאת האחוזים שישראל עושה ככל שהיא יכולה להבהיר את העמדה הזאת לנשיא טראמפ. וגם הרבה מאוד גורמים מתוך סביבתו של טראמפ, דוגמת מרקו רוביו או מייק האקבי ואחרים, מבינים את זה היטב, לא פחות מהישראלים, ועושים ככל יכולתם שלא לאפשר לאיראנים את הדבר הזה".

האיראנים מושכים זמן, ובינתיים סוגיית הגרעין נזנחה.

"סוגיית הגרעין האיראני חטפה מכה אדירה, היא הוחזרה אחורנית שנים. האירוע הזה של הגרעין האיראני מפוקח בצורה הכי צמודה שיכולה להיות, הן על ידי האמריקנים והן על ידי ישראל. ואם תהיה שם – ואת זה אני יכול להגיד ברמה גבוהה מאוד של היתכנות – תזוזה כלשהי לכיוון תנועה מחודשת שקשורה להעצמה או להתנעה מחדש של פעילות הגרעין – ישראל תתקוף. זה נאמר בצורה מפורשת. ישראל תפעל לסיכול של הדבר הזה, לא משנה מה. זה אחד הלקחים העיקריים משבעה באוקטובר ומהשנים האחרונות. לא מחכים".

כמי שמכיר את הזירה הפנים־איראנית לעומק, ברפובליקה האסלאמית ישנו הפלג המיליטנטי יותר, חסר הפשרות, מול הפלג שהוא יותר פרגמטי, למי אנחנו צריכים להאמין?

"לאף אחד מהם. כל החבר'ה האלה ממשטר האייתוללות הם בעלי משנה קיצונית פונדמנטליסטית זהה. טוענים שבצד אחד נמצאים עראקצ'י, פזשכיאן וקליבאף, ובצד השני בכירי משמרות המהפכה. אבל קליבאף למשל הוא בשר מבשרן של משמרות המהפכה. הם כולם חלק ממשטר האייתוללות, ולכולם יש מטרה אחת, והיא להשמיד את ישראל. הם מקדמים את התפיסה של השטן הגדול והשטן הקטן", הוא מדגיש, "אני מבין את האינטרס האמריקני לפעמים לייצר הפרדה ואשליה שהיה פה שינוי משטר – אבל לא היה כאן שום שינוי משטר. הם קיצוניים באותה מידה. חלקם, אלה הנקראים 'מתונים', מוכנים להתפשר עכשיו ויש להם יותר סבלנות אסטרטגית, והאחרים, 'המיליטנטים', אומרים שאסור להתפשר עם ארצות הברית וישראל ומוכנים לעימות מיידי. אבל אלה ואלה הם אותו דבר, הם אותו משטר ובעלי אותה תפיסה שיעית קיצונית. זו נבלה וזו טרפה".

למה, להערכתך, בבנק המטרות של איראן אנחנו רואים דווקא את המפרציות?

"המגמה של איראן היא בעיקר ליצור כאוס כלכלי ומנוף ללחץ כלכלי ומדיני על ארצות הברית, ולפגוע באינטרסים מערביים ובבסיסים אמריקניים. ובאותה נשימה, ישנה הבנה שהתגובה של הגורמים האלה תהיה בהכרח תגובה רפה וחלשה עד כמעט חוסר תגובה. ולכן הם בריונים על חלשים, מה שנקרא".

אבל מצד שני הם מקימים אותם נגדם.

"זה נכון שהם מקימים אותם נגדם, אבל הם לא באמת מסוגלים לעשות משהו משמעותי נגד איראן, להפך. המדינות הסוניות רובן מתרפסות פעם אחר פעם אל מול החזק בשכונה. סעודיה, שהותקפה, אפילו שלחה נציג להלוויה של המנהיג העליון. זה DNA שונה ממה שאנחנו מכירים. זאת התנהלות שונה בתוך העולם המוסלמי. אומנם אלה סונים ואלה שיעים ויש ביניהם מאבק, אבל הם עדיין חלק מהעולם האסלאמי, וזה סיפור אחר לגמרי מהמאבק של איראן מולנו".

סדר העדיפויות המבצעי השתנה

רות פינס־פלדמן, עמיתה בכירה במכון 'משגב', דוקטורנטית באוניברסיטת תל אביב ומומחית לאסטרטגיה רבתי וליחסי ישראל-ארצות הברית, מציינת כי עדיין מוקדם לקבוע לאן פני ארצות הברית וכיצד יתפתחו מאבקי השליטה על מצרי הורמוז והמערכה בכלל עם איראן. "להערכתי", היא מסבירה, "ארצות הברית עדיין מנסה, גם כעת, לשלב לחץ צבאי עם פתח להסדר מדיני. טראמפ ממשיך להצהיר בפומבי שהדלת לעסקה עם איראן אינה סגורה, אך במקביל כבר הובהר לקונגרס כי המלחמה התחדשה וכי מזכר ההבנות למעשה אינו רלוונטי עוד. כלומר, המדיניות של טראמפ היא להשאיר אופציה דיפלומטית אבל תחת אש".

ומה בנוגע לישראל?

"מבחינת ישראל זה עדיף כמובן מאשר המצב הקודם תחת מזכר ההבנות. בשלב הזה נראה שוושינגטון מעוניינת שהעימות יתנהל בעיקר בינה לבין איראן, ללא מעורבות ישראלית ישירה. והעובדה שאיראן נמנעת בשלב זה מירי לעבר ישראל משמרת את גבולות הגזרה של העימות הנוכחי", היא אומרת, "להערכתי, ישראל תיכנס למערכה רק אם איראן תבחר לתקוף אותה ישירות, או במסגרת מהלך מתואם עם ארצות הברית. מנגד, אם ארצות הברית תחליט לשוב ולתקוף את מתקני הגרעין באיראן, או לפגוע בתשתיות איראניות, או אם איראן תיזום ירי ללא קשר לכך לעבר ישראל, כללי המשחק עלולים להשתנות במהירות ולהוביל להסלמה אזורית רחבה".

האם יש בכלל סיכוי שאיראן תוותר על השליטה במצר הורמוז?

"אני לא רואה שום תרחיש שבו איראן מוותרת על מנוף הלחץ המרכזי שלה. מבחינתה, מצר הורמוז הוא נכס אסטרטגי מהמעלה הראשונה של המשטר שגם מגדיר אותו כ'פצצת אטום כלכלית'. אם כן מעבר לתועלת הכלכלית לאיראן, הוא הפך לכלי הנשק היעיל ביותר שלה: ארצות הברית מתמקדת בעיקר בו, וגם התנאי המרכזי להפסקת אש עוסק בפתיחת המצר ולא בפירוק תוכנית הגרעין.

"גם ארצות הברית אינה צפויה להשלים עם מצב שבו איראן קובעת את כללי המשחק באחד מנתיבי הסחר החשובים בעולם. לכן, מוקד העימות צפוי להמשיך להיות סביב חופש השיט במצר. טראמפ רואה במצר גם כוח כלכלי ואף הצהיר כי ארצות הברית, שמאבטחת בפועל את חופש השיט, תגבה תשלום או מכסים ממדינות האזור בעבור פתיחת המעבר. למרות שחזר בו בעניין המס, מבחינתו מדובר בעוד נכס כלכלי שהוא יוכל לקחת עליו בעלות".

האם וכיצד בחירות האמצע משפיעות על המדיניות האמריקנית?

"לבחירות האמצע יש השפעה רבה על שיקוליו של טראמפ. הוא בוודאי ירצה להציג מנהיגות נחושה מול איראן, אבל להימנע ככל האפשר ממלחמה ממושכת שעלולה לפגוע בכלכלה האמריקנית ובתמיכה הציבורית לקראת הבחירות. אפשר להעריך שהמדיניות שיאמץ עד בחירות האמצע תכלול שילוב של לחץ כלכלי עם לחץ צבאי, אך בתוך גבולות ברורים.

"להערכתי, הטרמינולוגיה של טראמפ על שמירה על הציר המדיני כאופציה נועדה בין השאר כדי לשמור על גובה הלהבות ולנסות לשמר את מחירי הנפט נמוכים עד הבחירות. מצד שני, להערכתי, גם טהרן מודעת ללוח הזמנים הפוליטי בארצות הברית. ייתכן שהיא סבורה שעימות מתמשך יגביר את הלחץ הפוליטי על טראמפ לקראת בחירות האמצע, יצמצם את חופש הפעולה שלו ויפגע בכוחו הפוליטי וביכולת המפלגה הרפובליקנית לשמר את הישגיה. בסוף, המטרה של איראן היא בראש ובראשונה לפגוע בממשל טראמפ ובארצות הברית. הפסד של המפלגה הרפובליקנית בבחירות האמצע הוא מבחינתם צעד חשוב לכך".

האם ארצות הברית למעשה ויתרה על בלימת תוכנית הגרעין?

"מניעת נשק גרעיני מאיראן נותרה יעד אסטרטגי אמריקני. עם זאת, סדר העדיפויות המבצעי השתנה. בשלב הזה, עיקר תשומת הלב מופנה לעימות הימי ולהתמודדות עם ההסלמה האזורית. כל עוד זה המצב, איראן עשויה לנסות לנצל את חלון הזמן כדי לשקם ולהמשיך לקדם רכיבים בתוכנית הגרעין. הנקודה המשמעותית היא שאם ארצות הברית תחליט שההתקדמות הגרעינית חצתה קו אדום, כמו שיקום והפעלת מתקני העשרת האורניום בנתנז, פורדו או אספהאן, היא עשויה לשוב ולפעול נגד מתקני הגרעין – מהלך שיכול לשנות את כל מאפייני העימות".

האם עדיין קיימת אפשרות לחזור למשא ומתן?

"כן, לפחות ברמה ההצהרתית והדיפלומטית. טראמפ ממשיך לומר בפומבי שיש מקום לעסקה, ולכן הוא אינו סוגר לחלוטין את ערוץ המשא ומתן. עם זאת, בפועל התמונה מורכבת יותר. כבר נאמר לסנאט שהמלחמה התחדשה ושמזכר ההבנות אינו בתוקף, כך שהאמון בין הצדדים נפגע מאוד", היא מצביעה על עומק השבר בין הצדדים, "לכן, גם אם מאחורי הקלעים ממשיכים להתקיים מגעים באמצעות מתווכות, הסיכוי לפריצת דרך בטווח הקרוב אינו גבוה. כל עוד איראן נמנעת מתקיפה ישירה על ישראל, וארצות הברית לא מחדשת את התקיפות נגד מתקני הגרעין או על תשתיות, נשמרת המסגרת המצומצמת יחסית של העימות הנוכחי".