בזמן שהנגיד לוחץ על הבלם, ביהודה ושומרון לוחצים על הגז

הפחתת הריבית האחרונה ברבע אחוז, הרביעית במספר מאז החל בנק ישראל ברצף הפחתות בשיעור של רבע אחוז, היא צעד נכון שמעיד שגם בבנק המרכזי מבינים שהמשק זקוק להקלה. אולם למרות המגמה החיובית, הריבית עדיין עומדת על 3.5% וממשיכה להכביד על מאות אלפי נוטלי משכנתאות, על שוק הדיור, על היזמים ועל בעלי העסקים. כשהאינפלציה כבר התמתנה ל־1.9%, קרוב מאוד למרכז יעד יציבות המחירים של בנק ישראל, שוב מתעוררת השאלה האם קצב הפחתות הריבית הזהיר תואם את צורכי השעה, או שהוא כבר מזמן הפך לגורם מעכב של השקעות, בנייה וצמיחה בתקופה שבה ישראל זקוקה להן יותר מתמיד.

על אף הביקורת המתמשכת שאני משמיע בנוגע למדיניות שיעורי הפחתת הריבית הזהירה מדי של בנק ישראל, אפשר למצוא בה נקודת אור בכל הנוגע לשוק הנדל"ן. בניגוד לענפים אחרים, הרי שבנוגע לענף הבנייה, שיעורי ההפחתה מפחיתים בפועל את עלויות המימון של היזמים, מקילים על רוכשי הדירות וחוסכים לרוב המכריע של המשפחות בין עשרות למאות אלפי שקלים לאורך חיי המשכנתא. אף על פי שבמרכז הארץ, שם מחירי הקרקע והפיתוח גבוהים במיוחד, גם סדרת ההפחתות האחרונה אינה מספיקה כדי להחזיר לשוק את התנופה הנדרשת, באזורי הפריפריה ובמחוז יהודה ושומרון בהחלט אפשר לשמוע את אנחות הרווחה של היזמים והרוכשים.

שוק הדיור זקוק כיום לשני מנועים שפועלים במקביל: האחד מוניטרי – המשך הפחתת הריבית, והשני ממשלתי – הגדלת היצע הקרקעות והדירות. בלי שילוב בין השניים, גם ירידת ריבית גדולה יותר לא תפתור לבדה את מצוקת הדיור. כאן בא לידי ביטוי ההבדל בין מדיניות מוניטרית ללאומית. בעוד שהריבית משפיעה על המשק כולו, המדינה עדיין יכולה להגדיל את היצע הדירות באמצעות תכנון, שיווק קרקעות, פיתוח תשתיות והסרת חסמים. דווקא בתחום הזה יהודה ושומרון הפכה בשנים האחרונות למקרה בוחן כלכלי מרתק.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת שי אלון המטרה: פחות תלות בשלטון המרכזי לפיתוח תשתית מוניציפלית

עוד מאת שי אלון עלינו לקבוע תג מחיר יקר לאיומי מדינות אירופה

משבר הדיור בישראל לא ייפתר באמצעות החלטות של בנק ישראל לבדן וגם לא רק באמצעות הטבות מס, אלא באמצעות הגדלה עקבית של היצע הדירות. אזור יהודה ושומרון מוכיח שאפשר לעשות זאת תוך חיזוק ההתיישבות, הביטחון והכלכלה גם יחד.

לכך מצטרפת הטבת המס החדשה לתושבי 64 יישובים ביהודה ושומרון, שהוגדרו יישובי קו העימות המזרחי. החל מאוגוסט 2026 ייהנו התושבים מזיכוי במס בשיעור של 7% באופן רטרואקטיבי מתחילת השנה – מהלך שמגדיל את ההכנסה הפנויה של המשפחות ומחזק את כדאיות המגורים באזור, אך גם מעביר מסר: מדינת ישראל רואה בהרחבת היצע הדיור ביהודה ושומרון חלק מהותי מפתרון משבר הדיור הארצי.

הטבת מס, לצד שילוב של מחירי קרקע נגישים יותר, קהילות איכותיות, מוסדות חינוך ותשתיות משתפרות, יכולה לעודד משפחות נוספות לבחור ביהודה ושומרון. כל משפחה שבוחרת לרכוש דירה בבית אל, בעפרה או בקרני שומרון מפחיתה את הלחץ מאזורי הביקוש ותורמת בעקיפין לאיזון שוק הדיור כולו.

הפתרון למשבר הדיור בישראל מחייב שילוב בין מדיניות מוניטרית שמעודדת השקעות ובין מדיניות ממשלתית שמגדילה בעקביות את היצע הדירות. יהודה ושומרון מוכיחים שכאשר המדינה מסירה חסמים, משקיעה בתשתיות ומאפשרת בנייה רחבה, ההיצע גדל, המחירים מתמתנים, וכל שוק הדיור בישראל יוצא נשכר. זו איננה רק מדיניות ציונית, אלא גם מדיניות כלכלית נכונה.

הכותב הוא ראש המועצה המקומית בית אל ויושב ראש ועדת הכספים במרכז השלטון המקומי