המפלגה החדשה של טרופר והנדל מסתערת על קולות המתלבטים

מערכת הבחירות לכנסת ה־26 החלה השבוע באופן רשמי, לאחר שביום חמישי שעבר ננעלה בפעם האחרונה מליאת הכנסת ה־25 שהשלימה כהונה מלאה. בינתיים המערכת הפוליטית כבר החלה לחמם מנועים לקראת הבחירות, שייערכו בעוד פחות ממאה יום.

בקרב המפלגות בכנסת, תהליכי הרכבת הרשימות נמצאים בעיצומם. מפלגת 'הדמוקרטים' קיימה השבוע פריימריז מוצלחים במיוחד מבחינתה, עם כ־117 אלף מתפקדים ושיעור הצבעה שעמד על 86 אחוזים. לבסוף נבחרה רשימה שמזוהה מאוד עם מחאת קפלן – את המקומות הראשונים תופסים חברי הכנסת המכהנים, והחדשים ברשימה הם שמות בולטים במחאה.

גם בליכוד ובציונות הדתית נערכים לקראת הבחירות הפנימיות להרכבת הרשימה. בציונות הדתית הבחירות ייערכו ביום ראשון הקרוב, ובליכוד הקרבות סביב הפריימריז ושריוני נתניהו נמשכים כל העת.

אך לא רק המפלגות הוותיקות שמקיימות הליכי בחירות פנימיות החלו להעלות הילוך לקראת הבחירות. גם בקרב המפלגות האחרות, הן הגדולות והן הקטנות, נרשמת בימים האחרונים עליית שלב בקמפיין הפוליטי. אצל איזנקוט, בנט וליברמן, הדבר מתבטא בעיקר בהתגברות הקמפיין עצמו, במסגרת המאבק הפנים־גושי על הובלת הגוש, שכנראה כבר הוכרע לטובת איזנקוט.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת אסף משניות דיווח: ליברמן יחבור לנתניהו תמורת רוטציה – ליברמן מכחיש

עוד מאת אסף משניות בחירות 26: מי עבר, מי נשאר, ומי הולך לבד נגד הסיכויים

לעומת זאת, בהתארגנויות החדשות בעיקר עסוקים בעצם הכרזת המועמדות ובהצגת המפלגה החדשה. שתיים מהדמויות המרכזיות, ארדן ווינטר, טרם הכריזו באופן רשמי על הצטרפותם למערכת הבחירות, ואילו יועז הנדל וחילי טרופר הכריזו כבר לפני כשבועיים על מפלגתם החדשה. שמה של המפלגה הוא 'בית ציוני – המילואימניקים'.

מאז ההכרזה מנסים הנדל וטרופר לצבור תאוצה ציבורית, במטרה לבסס את עצמם כמועמדים רלוונטיים לכנסת. שיחות האיחוד התקיימו בביתם של השניים, שגרים סמוך זה לזה במושב נס הרים. ההחלטה הסופית על הריצה המשותפת נעשתה לאחר שכל אחד מהצדדים הקים מסגרת מפלגתית משלו, אך המגעים שקיימו עם גורמים אחרים לא הבשילו לכדי ריצה משותפת.

למעשה, אף שגם אצל הנדל וגם אצל טרופר מציגים את החברות ארוכת השנים של השניים כגורם מרכזי בהחלטה שלהם לרוץ יחד, בעבור שניהם החיבור לא היה היעד הראשון. טרופר פרש מ'כחול לבן' של גנץ, וניהל שיחות עם איזנקוט וגם עם בנט, לפני שהחליט לבסוף לסגור עם הנדל. אצל הנדל הדברים היו מורכבים יותר.

הנדל התחיל את הקמפיין הפוליטי במסגרת מפלגת 'המילואימניקים' שהקים. המפלגה גם קיימה פריימריז ובהם נבחרו חברי הרשימה, אך שתיים מהדמויות המובילות של ההתארגנות, אנשים שהיו שותפים בהקמתה כבר לפני יותר משנה, הודיעו על פרישתם מהמפלגה בעקבות ההתנהלות הפוליטית שלה. מדובר על הפעילה החברתית הדתייה שבות רענן, שפרשה עוד לפני הפריימריז, ורועי קונקול, לשעבר הדובר של יושב ראש האופוזיציה לפיד. קונקול לא התמודד בפריימריז לרשימה.

כשפרש מהמפלגה, בעקבות האיחוד בין הנדל לטרופר, כתב קונקול בחשבון הטוויטר שלו דברים חריפים נגד האיחוד: "מאז 7.10 אני משקיע את כל מה שיש לי וגם את מה שאין לי, כדי שתקום כאן מנהיגות אחרת. מנהיגות שמבינה את גודל השעה, ואת האחריות שמונחת על הכתפיים שלנו… לצערי הרב, המהלך הפוליטי הנוכחי של יועז וחילי בעת הזאת מייצר נזק אמיתי למטרה הזאת. במקום לאחד כוחות הוא מפצל כוחות. במקום לייצר כוח פוליטי אחד גדול עם מומנטום ציבורי, הוא לוקח אותנו למקום של תחרות פוליטית שמייצרת חוסר אמינות ציבורית במרחב הפוליטי אותו אנחנו מנסים להבקיע. זאת התארגנות פוליטית שחוטאת למטרה ומשרתת אך ורק את הכוחות שרוצים להמשיך בדיוק עם עוד מאותו דבר. היחידים שיתחזקו מהמהלך הזה הם אלה שכל מה שמעניין אותם זה להמשיך באותה פוליטיקה של גושים וחרמות, ואני לא מוכן לקחת חלק בזה".

דבריו של קונקול בעת הפרישה נגעו בנקודה כואבת בעבור הנדל וטרופר, שכן החיבור בין השניים הוצג מהרגע הראשון כחיבור שמטרתו לשבור את פוליטיקת הגושים הקיימת. הקו הרשמי של השניים עדיין מלמד כי הם רואים במפלגה שלהם מערך שובר שוויון, שאינו משויך לאחד הצדדים. בסקרי המנדטים אכן לא מזהים אותם רשמית עם אחד מהגופים, אך בהתבטאויות הן של איזנקוט והן של בנט, עושה רושם כי השניים מזהים את מפלגתם של הנדל וטרופר כחלק מגוש האופוזיציה.

הצפון והדרום לפני יהודה ושומרון

הזיהוי של איזנקוט ובנט לא נולד בחלל ריק. בשיחות בין הנדל לבני גנץ – שהתקיימו אף הן לפני החיבור הסופי בין הנדל לטרופר – התגלעה מחלוקת על רקע הסירוב של הנדל לשבת בממשלה שבה יהיו שותפות המפלגות החרדיות, ומנעה את החיבור עם גנץ. בימים האחרונים אמר טרופר כמה פעמים כי מפלגתו לא תיתן את האצבע ה־61 לנתניהו. לצד זאת, במפלגה מדברים על הדרישה שלהם להקים ממשלה ציונית רחבה.

על פי שיחה שערכנו עם גורמים המעורים בפרטים, מבחינת המפלגה תנאי הבסיס הוא שמדובר יהיה במפלגות ציוניות, לכן המפלגות הערביות אינן פונקציה מבחינתם לשותפות קואליציונית. נכון לעכשיו, כמעט בכל הסקרים אין לגוש האופוזיציה אפשרות להרכיב ממשלה ללא המפלגות הערביות.

התנאי הנוסף מבחינת המפלגה הוא שכל השותפות בקואליציה צריכות לדגול בשירות משמעותי למדינת ישראל, צבאי או אזרחי. תנאי זה כאמור פוסל את המפלגות החרדיות, לשיטת הנדל וטרופר.

אל שני התנאים הללו מצטרף עיקרון נוסף שעליו מדברים השניים. דרישתם היא שכל דמות שהייתה חלק מהממשלה שבמשמרת שלה התרחשו אירועי 7 באוקטובר צריכה ללכת הביתה. המשמעות היא, בדומה לדברים שאומר יאיר גולן בראיונותיו האחרונים, שאף אחת מהשותפות הקואליציוניות הנוכחיות לא צריכה להיות חלק מהקואליציה הבאה. במפלגה מגדירים זאת כ"עקרון המנהיגות הפיקודית".

לצד זאת, במפלגה ממשיכים להכריז כי הם אינם מחרימים אף אחד, אלא רק דבקים ברעיונות האידאולוגיים שהובילו לחיבור בין השניים. בפועל, לבדיקת 'בשבע', ההגדרות של מפלגת 'הבית הציוני – המילואימניקים' נזילות למדי. בניגוד ליאיר גולן, הם לא פוסלים קטגורית ישיבה תחת ממשלה בראשות נתניהו, אך הדבר תלוי בהחלטתם של איזנקוט ובנט להצטרף לממשלה שכזאת. לעומת זאת, ממשלה צרה של 61 חברי כנסת בראשות איזנקוט אינה זוכה להגדרה "ממשלה צרה", בדומה לממשלה בראשות נתניהו עם מספר חברים זהה. "ממשלה צרה זה לא 61, אלא ממשלה שלא מאכלסת את חלקי העם השונים שרוצים בטובתה של מדינת ישראל", אמרו גורמים במפלגה בשיחות שקיימנו איתם בשבוע החולף.

השיח על ממשלה רחבה נפוץ מאוד בקרב המצביעים שטרם החליטו למי להצביע. במפלגה סבורים כי נכון להיום, ישנם כ־300 אלף ישראלים כאלה. "אלה רק המספרים שידועים לנו. אנחנו מעריכים שבפועל המספר גדול בהרבה", אמרו גורמים במפלגה. בסקרים שנערכים כל העת, המספרים של המפלגה אפילו נמוכים מבמציאות. לפי סקר 'המכון למדיניות העם היהודי' שהתפרסם בראשית השבוע, 14 אחוזים מהציבור הישראלי עדיין מתלבטים למי להצביע. מדובר בפועל על יותר מ־600 אלף מצביעים פוטנציאלים ששווים כ־16 מנדטים, לפי ערכי הבחירות האחרונות.

הערכות נוספות בקרב הסוקרים, כדוגמת שלמה פילבר, מצביעות על מספר נמוך יותר, של כעשרה מנדטים מתלבטים. בין כך ובין כך, מדובר על נתונים דרמטיים שעשויים להכריע את הבחירות. אל הקהל הזה מכוונים במפלגתם של טרופר והנדל.

"זאת לא מפלגה מגזרית דתית, אבל ברור שיש פנייה לקהל הדתי הליברלי", אומרים גורמים במפלגה ל'בשבע', "אבל חשוב לומר, גם טרופר וגם הנדל לא רואים את עצמם כאנשים מגזריים. הם חיים כל הזמן בשילוב של דתיים וחילונים. ככה הם גם מגדלים את הילדים שלהם, וככה הם בונים מפלגה".

בפועל, נדמה שאזורי החיוג של הציבור הדתי־ליברלי הם מוקד מרכזי בעבור המפלגה. כל חברי המפלגה שמוצבים בארבעת המקומות הראשונים מגיעים מהציבור הזה. במקום הראשון ניצב חבר הכנסת חילי טרופר, שמגיע אומנם כחבר כנסת אך ללא יחידת מימון הבחירות שנותרה אצל 'כחול לבן' של בני גנץ. שני ברשימה יהיה יועז הנדל, ובמקומות מספר שלוש וארבע ישובצו אליסף פרץ ושירה שפירא, אימו של ענר שפירא הי"ד. שאר חברי הרשימה יהיו נציגי מפלגת המילואימניקים, כפי שנקבע בפריימריז של המפלגה.

במפלגה מזהים כי ישנו פלח בציבור הדתי שלא מעוניין להצביע למפלגות הקואליציה, אך מנגד חושש להצביע לאיזנקוט, שהעמדות שהוא מציג לאחרונה מציבות אותו במחוזות השמאל המדיני במדינת ישראל. לכן במפלגה מנסים לצייר הן את הנדל והן את טרופר כאנשי ימין רך, כאשר בתחום המדיני־ביטחוני הם מגדירים עצמם כימין עמוק. אלא שהתבטאות אחת של טרופר פגעה בניסיון המדובר.

"אני לא בעד כל מה שסמוטריץ' עושה ביהודה ושומרון, ואני חושב שצריך לעשות פחות שם ויותר במקומות אחרים, כמו בצפון ובדרום", אמר טרופר בריאיון ל'כאן רשת ב". במפלגה מבהירים מאז כי טרופר לא הביע התנגדות עקרונית לצעדים שביצע יושב ראש הציונות הדתית ביהודה ושומרון, אלא ש"יש סדר עדיפויות אחר. הצפון מוזנח וצריך להשקיע שם הרבה יותר, וזה כרגע חשוב יותר מיהודה ושומרון". במסגרת "הפשרות האידאולוגיות" של השניים, נגנזה התוכנית של הנדל לחוקק חוק שיאפשר רק למי ששירת בצה"ל להצביע בבחירות.

מצביעים שעוברים מהר לדבר הבא

שבועיים לאחר ההכרזה על הקמת המפלגה, נדמה כי השניים הצליחו לצבור מומנטום כלשהו. כבר בחלק מסקרי סוף השבוע המפלגה משיגה ארבעה מנדטים שמכניסים אותה לכנסת. אלא שבסקרים שפורסמו בראשית השבוע, תמונת המצב נהייתה מורכבת יותר.

בסקר 'כאן חדשות' המפלגה עוברת את אחוז החסימה, בתנאי שרק המפלגות שכבר הכריזו על מועמדותן ירוצו בבחירות. אך אם גם ארדן ווינטר יצטרפו למערכת הפוליטית, הנדל וטרופר יורדים בחזרה אל מתחת לאחוז החסימה, שכן הם מתחרים על אותו הקהל. מי שעובר את אחוז החסימה לפי הסקר המדובר הוא דווקא עופר וינטר, שטרם החליט אם להתמודד בבחירות, אך בינתיים ממשיך לערוך כנסי בחירות בכל רחבי הארץ.

בסקר 'חדשות 12' שהתפרסם ביום שני השבוע, המפלגה לא עברה את אחוז החסימה גם ללא הצטרפות רשימות חדשות נוספות. במידה שהרשימות הללו יצטרפו לבסוף, לפי הסקר אף אחת מהן לא תצליח לעבור את אחוז החסימה, והן יגררו איתן גם את מפלגת הציונות הדתית, שתצנח ל־2.1 אחוזים בלבד מהקולות. יש לציין כי ארדן מתעתד להכריז על מועמדתו בשבוע הבא, וכבר אסף סביבו צוות מקצועי.

"צריך לומר את האמת, אין מקום לכל השחקנים הללו בבחירות. ברור שחלקם יצטרכו להתאחד או לפרוש, כי עושה רושם שאין מספיק קולות לכולם", אומר ד"ר רוני קמפינסקי, דיקן אקדמי וראש החוג לאזרחות במכללת אפרתה.

'הגוש השלישי' שחלק ניכר מהמפלגות הללו מכוונות אליו בכלל קיים?

"הוא קיים, לפחות בסנטימנט ובשיח, אנחנו לא באמת יודעים לומר כמה אנשים נמצאים בו. צריך לזכור שגם כשמדברים על מתלבטים, יש מתלבטים בתוך הגושים. לא כולם אלה מתלבטי 'הגוש השלישי'. לכן מי שמנסה להתמודד על הקולות הללו צריך לדעת שמדובר בהיקף קולות שאולי יכול להישמע מרשים, אבל הוא לא מספיק גדול בשביל מספר השחקנים הקיים".

עד כמה הקריצה למצביעים מהציבור הדתי יכולה להביא תוצאות למפלגה של הנדל וטרופר?

"אין ספק שחלק מהציבור הדתי לא מוצא את עצמו במפלגת הציונות הדתית, וכנראה לא מדובר בחלק קטן. מדובר בקבוצה שכן מחפשת את 'המפד"ל של פעם', אבל לא במישור של העסקנות הפוליטית, אלא במישור של הנטייה לפשרות פוליטיות. אבל יחד עם זה צריך לזכור שיש כבר שחקנים נוספים שמנסים להשיג את הקולות האלה ממש, גם אצל איזנקוט וגם אצל בנט, ויש אצלם מצביעים דתיים. וגם החלקים בציבור הדתי שרוצים עמדה תקיפה מול החרדים יכולים למצוא עצמם אצל ליברמן. כלומר, יש ציבור דתי שלא מרוצה מהמפלגה המגזרית, וגם לא מהאלטרנטיבות בתוך הקואליציה כמו הליכוד ועוצמה יהודית. אבל לציבור הזה יש עוד אלטרנטיבות שכבר היום נמצאות במערכת הפוליטית, ואולי יהיו גם אחרות שיצטרפו בקרוב. זה הרבה מאוד שחקנים על מספר מוגבל מאוד של קולות, גם אם מדובר בשלושה או ארבעה מנדטים של הציבור הדתי".

כרגע המפלגה שלהם ניצבת על ארבעה מנדטים בחלק מהסקרים, האם זה יכול ללמד שהם נמצאים במקום יציב ולטפס לעוד מנדטים?

"זה יהיה יומרני מדי לדעתי. קודם כול, לא בכל הסקרים הם עוברים, ואנחנו רואים שגם בחלק מהסקרים שכן, אם יש עוד מועמדים בזירה אז טרופר והנדל יורדים אל מתחת לאחוז החסימה. זה אומר שמדובר במנדטים שהם לא יציבים. מבחינת מפלגות קטנות, שנמצאות סביב אחוז החסימה, אם המנדטים שלהם אינם יציבים, מצבם קשה, כי ברגע הם יכולים ליפול מתחת לאחוז החסימה. זה הרי מה שקרה לבנט ושקד ב־2019. ואנחנו רואים את זה בכל מערכת בחירות כשמדובר בקולות האלה".

העובדה שהם נכנסו לזירה לפני מתמודדים אחרים על אותו קהל מצביעים, כמו ארדן ווינטר, נותנת להם יתרון כלשהו?

"לא. בישראל, העובדה שהם נכנסו לפני אחרים לא ממש משחקת תפקיד. אנחנו רואים את זה עם בנט, שהתאחד עם לפיד בשלב מוקדם מאוד, הגיע לשיא שלו בשלב מוקדם מדי, ומאז כוחו נשחק דרמטית. כלומר לפעמים ההצטרפות המוקדמת דווקא פוגעת ביכולת לשמור על המצביעים, במיוחד הלא יציבים, כי הם עוברים מהר לדבר המבטיח הבא. וחוץ מזה, יש מספיק זמן בין סגירת הרשימות לבחירות עצמן, וקמפיין אפקטיבי דווקא במועד ההוא ישחק תפקיד הרבה יותר משמעותי מקמפיין כעת. לכן אין יתרון לכך שרשמית הם נמצאים כבר תקופה במערכת הפוליטית".

בנט נפגע, נתניהו מרוויח

"כרגע המפלגה של הנדל וטרופר נמצאת בשיא כוחה, ומדובר בשיא נמוך מאוד של ארבעה מנדטים גבוליים", אומר היועץ האסטרטגי אודי טנא, "זה לא מומנטום מוצלח. המגמה שאנחנו רואים באופן כללי היא שאיחודים מתחילים כבשורה חדשה, ואז הולכים ודועכים, כמו שקורה לבנט ולפיד. אז אם ברגע השיא, בהכרזה החגיגית, המפלגה נעה סביב אחוז החסימה, מפה היא כנראה רק תרד".

אם זה אכן המצב, הם ירוצו עד הסוף לדעתך?

"בעיניי מדובר מראש בהתאחדות לשם התאחדות. כל המיזוג הזה לא נועד להיות רשימה עצמאית שתרוץ עד הסוף, אלא להגיע כביכול עם נדוניית קולות לקראת מיזוג גדול יותר. בסוף, זה מרגיש כמו ניסיון סידור עבודה לכנסת הבאה להנדל וטרופר".

כמה שווה אותה "נדוניה"?

"עושה רושם שבערך שני מנדטים, שזה גם מה שראינו כשכל אחד מהם רץ כביכול בנפרד לפני האיחוד. באזור ה־60 אלף קולות. אלה לא מספרים משמעותיים במיוחד במערכת הפוליטית של היום, שבה צריך בערך 150 אלף קולות כדי להיכנס".

ומאיפה היא מגיעה?

"זה תלוי בשאלה כיצד הציבור תופס את השניים. הם מנסים להציג את עצמם כימין רך, ולכן הם גם הביאו את אליסף פרץ, שהוא בנה של המאמי הלאומית מרים פרץ. אבל בפועל לא עושה רושם שהציבור קונה את התדמית הזאת. טרופר הוא אדם מאוד ראוי ומאוד כישרוני, אבל הוא לא ימין קלאסי. הוא ינסה להביא קולות ממחוזות רעננה, גבעת שמואל ואפרת, אבל לא ממעוזי ימין".

מי הנפגע העיקרי מההתמודדות של מפלגת הבית הציוני – המילואימניקים?

"הנפגע המיידי הוא נפתלי בנט, כי יותר מכל שם אחר שיש במפה הפוליטית, הוא כיוון לאותו קהל היעד בדיוק. מראש היה לו קשה לפנות לקהל הזה בגלל חוסר האמון מהממשלה הקודמת. אבל ההתמודדות של טרופר והנדל מציבה עוד ראש מפלגה דתי שמכוון לאותו מקום, וזו בעיה בשביל בנט. מי שדווקא יכול להרוויח מהסיטואציה הוא נתניהו, כי עושה רושם שהמפלגה לוקחת קולות דווקא ממחנה האופוזיציה, או אלה שנמצאים בתווך".

ארדן ווינטר עלולים להיפגע מהריצה של הנדל וטרופר?

"לדעתי לא. בסיס הקולות שממנו הנדל וטרופר רוצים להביא את הקולות הוא האגף הימני במחנה המרכז-שמאל. הם לא באמת קורצים למצביעי ימין, אפילו לא ימין רך. לעומת זאת, ארדן ווינטר פונים בדיוק לצד ההפוך, מצביעי ימין רך מתלבטים שלא רוצים להצביע למפלגות הקיימות. יכול להיות שאידאולוגית אין פערים גדולים כל כך בין הצדדים, אבל נקודת המוצא של המצביעים של כל אחד מהם הפוכה".