אברהם רחמים (47) תושב יצהר, הוא האח הגדול מבין השלושה, והבכור במשפחת רחמים המונה 12 ילדים, בלי עין הרע. אברהם תרם כליה כבר בפברואר 2015, לפני קרוב ל-12 שנים, והיה מהראשונים שתרמו דרך ארגון 'מתנת חיים' שייסד הרב אברהם ישעיהו הבר זצ"ל. אחריו, תרם יאיר (39) תושב כוכב השחר, הצעיר מבין השלושה, שתרם באופן אלטרואיסטי כליה בדצמבר 2022, לפני קרוב ל-5 שנים. האח האמצעי, אלעד (46) המתגורר גם הוא ביישוב כוכב השחר, הלך בעקבות שני אחיו ותרם גם הוא כליה לפני שבועיים וחצי, דרך 'מתנת חיים'. שלושת האחים תרמו באופן אלטרואיסטי לחלוטין לאנשים שהם לא מכירים, אך לאחר שיאיר היה כבר בתוך התהליך – התברר שבת הדודה של השלושה זקוקה לתרומת כליה וממתינה ברשימות העמותה, בבדיקות שנערכו נמצאה התאמה – ויאיר תרם לבת הדודה.
"כשאחי הבכור אברהם תרם לפני 12 שנים, הוא היה אולי תורם מספר 170 של מתנת חיים, משהו כזה", מספר אלעד, התורם הטרי והשלישי מבין האחים רחמים שתרם כליה.
"זה היה ממש בהתחלה, ומאז שהוא תרם זה ישב לי איפשהו מאחורה בראש – אבל עדיין לא העזתי. אני עובד בעבודה פיזית, בדרך כלל בחוץ ובשמש כמתקין גגות רעפים ובונה פרגולות, והיה נראה לי שאולי לי זה לא מתאים ושזה יעמיס על הגוף שלי", הוא מספר.
למרות החששות, אלעד מתאר כי הוא ראה במהלך השנים יותר ויותר אנשים שתורמים, והתרומה באמת לא משפיעה תפקודית על הגוף שלהם ולא פוגעת ביכולות הפיזיות, לאחר שגם אחיו הצעיר יאיר הלך בדרכי האח הבכור אברהם, קפץ למים, נכנס לתהליך ההתאמה ולבסוף תרם גם הוא.
אולי יעניין אתכם
עוד מאת אוריה שילת
צרפת עולה בלהבות, הנשיא מקרון רחוק מלהיות באירוע
עוד מאת אוריה שילת
בצעד תמוה: שר השיכון זימן לשימוע את מנכ"ל רמ"י
עוד באקטואליה
החלטה מקוממת: המסתנן שהורשע בתקיפת קטינה ישוחרר לחופשי
עוד באקטואליה
חושך בעיר האורות: האם האירופים יתעשתו, או שכבר מאוחר מדי?
עוד בהמגזר הדתי
לזכרו של סרן דניאל פרץ הי"ד: נחנך "בית דניאל" לחיילים בודדים
עוד בהמגזר הדתי
נוער למען הקהילה: עשרות סוכות הוקמו עבור משפחות מילואים וקשישים
"לפני שמונה חודשים, האחות התאומה של בת הדודה שקיבלה את הכליה של יאיר, נפטרה", מתאר אלעד וממשיך: "ובשבעה, הבן שלה אמר לי שבין השאר היא הייתה צריכה גם תרומת כליה, והיא אמרה להם 'שלא תסכנו את עצמכם בשביל זה', לא נראה לי שהיא נפטרה מזה בסופו של דבר, אבל זה היה אחד מהדברים שכנראה גם השפיעו. ברגע ששמעתי את זה – קיבלתי החלטה שגם אני אתרום".
אלעד מתאר איך לאחר השבעה של בת הדודה, עבר עליו שבוע מלא חששות ומחשבות, על התהליך עצמו, על הפנייה ל'מתנת חיים' ועל ההחלטה שקיבל – ואז הגיע עוד משהו שדחף אותו קדימה: "יש לנו חבורה פה בכוכב השחר, אנחנו יושבים יחד כל שבוע בשבת בבוקר ולומדים 'נתיבות שלום' על הפרשה. והנתיבות שלום דיבר שם על רעיון בנושא הניסיון שהקב"ה ניסה את אברהם בעקידת יצחק, בפרשת 'חיי שרה' – על הבקשה 'והסר שטן מלפנינו ומאחורינו', שאנחנו אומרים בתפילת ערבית בברכת 'השכיבנו'. שלפעמים השטן מגיע לפנינו ומונע מאיתנו לעשות טוב או גורם לנו לעשות רע, ולפעמים כשעושים מעשה טוב – יש גאווה מזה, ונתנו שם דימוי שזה כמו לקחת את המעשה הטוב שעשית ולבעוט אותו, לעשות ממנו כדור".
"הוא סיפר שם איזה סיפור על המגיד ממזריטש – שאתה יכול להיות הכי צדיק בעולם – אבל אם יש לך גאווה מזה, אז זה כאילו לוקחים את כל מה שעשית, מגלגלים וזורקים את זה, וזה לא שווה כלום", מתאר אלעד וממשיך לספר על התחושות בעקבות הדברים: "זה הכעיס אותי מאוד, הדבר הזה, כי הייתי ממש על סף להיכנס לתהליך ולתרום, ואז מה? אם תהיה לי גאווה מזה, אז זה לא יהיה שווה כלום? ובסוף המאמר, הוא הביא את הפסוק מתהילים 'מציל עני מחזק ממנו ועני ואביון מגוזלו'. כתוב בגמרא 'אין עני אלא בדעת', ובסוף מי זה החזק ממנו? מי זה שבא לגזול אותו? זה היצר הרע".
אלעד מסביר את רעיון של ה'נתיבות שלום': "בן אדם עושה טוב, ואז היצר הרע מתחיל להיכנס לו ואומר לו: 'עשית את זה בשביל זה, עשית את זה בשביל זה', אבל מציל עני מחזק ממנו – בסוף הקדוש ברוך הוא שומר על מי שעושה טוב, שלא תהיה לו הגאווה הזאת, שיהיה לו טובה מזה".
"במוצאי אותה השבת היה לנו בכוכב השחר ערב של כל המתנדבים. אני למשל מתנדב בכיתת כוננות, היו שם נהגי אמבולנס, אנשים שיש להם גמ"חים וכו', והביאו הרצאה של אורי שכטר. הוא דיבר הרבה על חסד ובסוף ההרצאה הוא הביא את הפסוק מקהלת: 'אשר אלקים עשה את האדם ישר, והמה ביקשו חשבונות רבים'", אלעד אומר ומרחיב על הפירוש ששכטר נתן לדברים: "הקדוש ברוך הוא רוצה שבן אדם יעשה טוב, והבן אדם מתחיל להתפלפל ולעשות חשבונות. וברגע שהוא אמר את זה, אמרתי: 'טוב, זהו זה. אני מחר בבוקר מתקשר למתנת חיים'. למחרת באמת התקשרתי והתחלתי את התהליך".
"תרמתי לאישה צעירה בת 36, שמטופלת כבר שלוש שנים בדיאליזה. ממש כשנפגשנו יום אחרי הניתוח, היא ואימא שלה פשוט בכו מרוב התרגשות", אלעד מסכם בהתרגשות וממשיך: "הן היו ממש באורות, ובאותו רגע אתה מבין שהצלת חיים ממש. ברוך השם אני לא מכיר את זה מקרוב, אבל חיים עם דיאליזה זה לא חיים. ומי שיכול – זו ממש הצלת חיים, ואני שמח שעשיתי את זה".

