התחלה// נולד וגדל בשכונת יד אליהו בתל אביב. "יד אליהו של שנות ה־80 הייתה שכונה עם נשמה ענקית ופשטות של פעם. הרחוב והסניף של בני עקיבא היו בית שני בשבילנו. שם בילינו שעות, שיחקנו, הדרכנו וספגנו את הערכים הראשונים של חברות, שליחות ואהבת הארץ. הבית של אמא ואבא תמיד המה מאורחים, חיילים ושכנים, זה היה בית שבו הלב תמיד היה פתוח, בית של חסד ויושרה". השלישי מתוך ארבעה אחים.
אבא// דניאל בדלוב (83). איש מסור ששירת במשך שנים ארוכות כאזרח עובד צה"ל, ובמקביל שימש כגבאי המיתולוגי של בית הכנסת 'אחים' של העדה הבוכרית בשכונת התקווה. "כיום הוא פנסיונר, אבל האמת היא שגבאי מיתולוגי אף פעם לא באמת יוצא לפנסיה – הוא פשוט מעביר את הניהול מהבסיס של הצבא לניהול של בית הכנסת, וממשיך להריץ את כולם גם בגיל 83".
אמא// ציפורה בדלוב (79). במשך שנים רבות הייתה בעלת מספרה מוכרת בתל אביב, וכיום פנסיונרית. "סימן ההיכר האמיתי שלה היה ונשאר חסד טהור. מדי שבת, מיד לאחר תום התפילה בבית הכנסת, היא הייתה אוספת אלינו הביתה חיילים ושוטרים שהגיעו להתפלל, כדי להעניק להם פינה חמה וארוחה טובה. נקודת השיא של הכנסת האורחים הזאת הייתה מדי שנה בחג הסוכות, כשהשולחן נפתח שוב ושוב, עד שהסוכה פשוט הייתה מתמלאת באורחים".
ספסל הלימודים// ביסודי למד בבית הספר הממלכתי־דתי עציון, משם עבר לישיבה התיכונית בר אילן בתל אביב. "הייתי תלמיד אנרגטי, פחות כזה שיושב בשקט שעות מול הספרים ויותר כזה שמונע מחיבור לאנשים ולעשייה. ראש הישיבה, הרב אהרון גרז זצ"ל, ידע לראות מעבר ללימוד הפורמלי ולהאמין בנו. הוא נטע בנו את החיבור העמוק לתורה".
אולי יעניין אתכם
הכרת הטוב// לפני כעשור יזם ערב התרמה המוני להצלת ראש הישיבה שנכנס לחובות כבדים, וגייס את מלוא הסכום בעזרת מאות בוגרים שהגיעו להכיר תודה. "את גודל האירוע הבנתי רק בשבעה על הרב. בנו סיפר בדמעות שהערב הזה השיב לאביו את כבודו ואיפשר לו לנשום לרווחה. רק אז הכתה בי עוצמת הנס של אותו לילה".
על מדים// בסיום כיתה י"ב החל ללמוד במכינה הקדם־צבאית קשת יהודה ברמת הגולן. משם התגייס לחטיבה 7 ובמהלך השירות הקרבי נפצע והועבר לחיל האוויר. שנים מאוחר יותר, ב־2023, יצא לקורס קציני מילואים ביס"ר גולן, במלחמה שירת יותר מ־550 ימים, וכיום משרת כקצין בחמ"ל רבצ"ר. "הפציעה והשינוי הכפוי לימדו אותי שיעור לחיים על סתגלנות, על היכולת למצוא משמעות ולהתעקש לתת את המקסימום בכל מקום".
החצי השני// דקלה (48) לבית משיח. "הכרנו בגיל צעיר מאוד. הילדות המשותפת עברה עלינו בסניף בני עקיבא ביד אליהו, שם גדלנו והדרכנו יחד. הקשר בינינו נרקם כבר אז. אפשר לומר שאצלנו הכול קרה בסדר הפוך מהמקובל: התחתנו תוך כדי השירות הצבאי, לאחר מכן נשאבנו למעגל העבודה, ורק בגיל 32 יצאנו לאקדמיה ביחד ומשם לטיול הגדול למזרח. היא החברה הכי טובה שלי".
הנחת// חמישה ילדים. יעל (27), דניאל (25), נועה (22), אלעד (18) ולביא (8).
פרנסה// עם השחרור מצה"ל החל את דרכו בעולם העסקי והניהולי, ראשית כמנהל מכירות ארצי בחברת אל ג'י סלולר, ולאחר מכן כמנכ"ל רשת טרקלין יאקאב חשמל. התחנה הבאה הייתה בחברת כלמוביל, שם ניהל את תחום רכבי יונדאי במרחב מרכז־דרום.
יש דין// למרות ההצלחה בתחום הניהולי, עולם המשפט תמיד קרץ לו. אחרי 20 שנה בעולם העסקים, החל ללמוד לתואר ראשון במשפטים ואף צלח את מבחני ההסמכה של לשכת עורכי הדין. "את ההתמחות עשיתי במשרד יוסי אברהם ושות' בתל אביב, שם התמחיתי בתחום המשפט המסחרי, תוך כדי השלמתי תואר שני במשפטים באוניברסיטת בר אילן". הצעד הטבעי הבא, לאחר שצבר ניסיון רב הן בניהול והן בעולם המשפט, היה לפתוח משרד עורכי דין משלו.
לוקח אחריות// במהלך גל הטרור ב־2022, זיהה כניסה מסיבית של שב"חים לאלעד והתריע בפני ראש העיר על הסכנה בפרצה הביטחונית. נוכח ההתעלמות מהתראותיו הוא החליט לפעול בעצמו, ירד לשטח, עצר רכבים ובדק תעודות זהות – אקט שהוביל למעצרו ולפתיחת תיק פלילי נגדו. "ראיתי את הסכנה מול העיניים והבנתי שאם אני לא אפעל, אף אחד לא יעשה את זה".
פיגוע הגרזנים// 29 ימים בלבד לאחר מכן, בערב יום העצמאות, התממש התסריט הגרוע מכול: פיגוע הגרזנים הרצחני בפארק אלעד, שבו נרצחו ארבעה בני אדם ונפצעו עשרות. "שעתיים לפני הפיגוע חגגנו בפארק יום הולדת משפחתי לבתי".
חיבור פוליטי// לזירת האסון הקשה הגיע בחצות הלילה חבר הכנסת דאז איתמר בן גביר, שם נחשף לסיפורו. "בן גביר זימן אותי לכנסת וליווה אותי אישית צעד אחר צעד עד לביטול ומחיקת התיק הפלילי, תוך שהוא מגיש שאילתה נוקבת לשר בר־לב על אוזלת ידה של המשטרה במקרה. שם נולדה השותפות וההערכה העמוקה שלי אליו. ראיתי מנהיג שנלחם בשבילך ובשביל הצדק בלי לפחד ובלי לעצור, ומאז אני איתו".
זיכרון טהור// בעקבות פיגוע הגרזנים הקשה, לבקשת המשפחות השכולות, לקח על עצמו את מלאכת ההנצחה של הנרצחים והקים בעיר מקווה מפואר בשם 'מקווה הקדושים'. "טקס חנוכת המקווה נערך בערב יום העצמאות, בליל האזכרה השנתי לנרצחים, במעמד המשפחות ובאווירה רוויית דמעות והתרגשות. לראות את המשפחות שם, בתוך הרגע המקודש הזה, היה אחת מנקודות השיא הכי מרגשות ועוצמתיות בכל הקריירה הציבורית שלי".
פוליטיקה מוניציפלית// בשנת 2019 נכנס לזירה המוניציפלית כחבר מועצה בעיר אלעד, ובהמשך מונה למשנה לראש העיר. בבחירות האחרונות תמך במועמד ש"ס, מהלך שהוביל למינויו כסגן ראש העיר בשכר. "הציבור הדתי־לאומי באלעד התלכד מאחורינו והכריע את הבחירות. מתוך העוצמה הזאת לקחתי לידיי שני תפקידים מהותיים: יושב ראש ועדת הכספים ותיק הביטחון".
מהפכת אבטחה// עם כניסתו לתפקיד, החליט לשנות מן היסוד את תפיסת הביטחון העירונית. בהובלתו נכתבה דוקטרינה טכנולוגית חדשה, הוקם אגף ביטחון ונבנה מרכז שליטה מתקדם המאחד את כל גופי החירום. הצעדים הללו, לצד כיתת כוננות וגדר חכמה, תורגמו לתקציב של 7.2 מיליון שקלים שקיבל מהמשרד לביטחון לאומי בראשות איתמר בן גביר. "תושבי אלעד מרגישים היום את השינוי בשטח. ההישג הגדול ביותר שלנו הוא מיגור כמעט מוחלט של תופעת השב"חים, שהדירה שינה מעיני התושבים".
מילואימניקים בראש// "הבשורה הגדולה ביותר שאנו מובילים כיום היא חתימה על הסכם גג היסטורי הכולל תוספת בנייה עצומה של 5,000 יחידות דיור חדשות לעיר. כמי שרואה את חשיבות החוסן המקומי והכרת התודה למשרתים, נאבקנו על תנאי סף חסרי תקדים במכרז, המעניקים תעדוף ברור של 20 אחוזים מהדירות לתושבי המקום ו־20 אחוזים נוספים למילואימניקים. מדובר בחובה מוסרית ולא בהטבה. מי שמסכן את חייו בחזית בשביל המדינה, הדבר המינימלי שמגיע לו מאיתנו כנבחרי ציבור זה עוגן אמיתי וקורת גג".
חיבור לשורשים// לצד תפקידיו המוניציפליים, מתוך זיקה עמוקה לשורשיו, מכהן כחבר בוועדת הרווחה של קונגרס יהדות בוכרה העולמי, שנוסד על ידי הנגיד לב לבייב, ולוקח חלק פעיל ביוזמות סיוע ותמיכה. בנוסף לכך, משמש כחבר ועד מנהל בעמותת 'חסדי דוד'. "בזכות שיתוף פעולה שיצרתי בין הנהלת הקונגרס ובין גורמי הרווחה בעיר, מחולקים למשפחות נזקקות באלעד מאות סלי מזון בשווי של מאות אלפי שקלים כל שנה".
תורה לכול// מתוך החינוך שקיבל בבית, הקים גמ"ח ייחודי להכנסת ספרי תורה קטנים המיועדים למניינים בבתי משפחות בימי אבל ושמחות. "הרעיון נולד מאירוע מטלטל. בניחום אבלים חבר סיפר שבתי כנסת סירבו להשאיל ספר תורה לשבעה. הזדעזעתי והחלטתי להקים גמ"ח שייתן מענה למצבים הללו. את הספר הראשון הכנסנו ביום העצמאות, השני יוכנס בחודש הבא, והשלישי כבר בדרך".
אם זה לא היה המסלול// "סביר להניח שהייתי נשאר בעולם העסקים והיזמות".
במגרש הביתי:
מה הלו"ז// סדר היום עמוס, מסיורי שטח באגף הביטחון ועד פגישות בכנסת ובמשרדי הממשלה. "היום שלי מתחיל בחמש וחצי בטבילה במקווה, שחרית ולימוד. בהמשך אני פוגש תושבים, מקדם פרויקטים, משתתף באירועים קהילתיים ובפעילות חסד, ורק בחצות מגיע הביתה לזמן קצר עם המשפחה".
פלייליסט// "בעיקר שירי קרליבך, לצד שירים וניגונים חדשים שיוצאים מתוך עולם הישיבות. יש במוזיקה הזאת נשמה גדולה, עומק ופשטות שמצליחים לחבר אותי בכל פעם מחדש אל האותנטיות של בית המדרש".
השבת שלי// "זמן של קודש ומשפחה. אחרי ריצת המרתון של השבוע, השבת מוקדשת כולה לרוח. זה הזמן ללימוד תורה עצמי, ובעיקר ללימוד משותף ואיכותי עם הילדים סביב השולחן".
דמות מופת// הרב דב ליאור שליט"א. "לצד היותו ענק בתורה, תמיד הערצתי את האמת המוחלטת שלו, יחד עם היותו בעל ענווה יוצאת דופן. מדהים לראות איך גדול דור מתהלך בפשטות ובגובה העיניים עם כל אדם. הרב שילם מחירים אישיים וציבוריים כבדים מאוד בחייו בשל הדבקות בדרכו. הנכונות הזאת היא שהופכת אותו בשבילי למגדלור".
מפחיד אותי// "הפחד הגדול ביותר שלי הוא אדישות".
משאלה// "לראות את בית המקדש בתפארתו בארץ ישראל השלמה".
כשאהיה גדול// "מי יודע, אולי ראש העיר הציוני הראשון בעיר חרדית?"
לתגובות:
