פורום הגבורה נגד הכנסת הכוח הרב לאומי לרצועת עזה

גבות רבות הורמו השבוע בישראל עם פרסום החלטת הקבינט המדיני־ביטחוני לאשר לכוחות זרים להיכנס לעזה, אף שחמאס עדיין לא פורק מנשקו. ההחלטה הגיעה יממה בלבד לפני המראתו של ראש הממשלה נתניהו לוושינגטון, ולטענת גורמים מדיניים, ארצות הברית היא שדחקה בישראל להתקדם לשיקום הרצועה עוד טרם השלמת יישום התנאי של פירוז הרצועה ופירוק חמאס מנשקו.

ואכן השבוע, כך נראה, הונע התהליך לשיקום עזה עם אישור הקבינט המדיני־ביטחוני להכנסת כוח הייצוב הבין־לאומי (ISF) לרצועת עזה, הכוח הרב־לאומי שמיועד לפעול לניהול ואבטחת אזורים הומניטריים בעזה, במסגרת תוכנית 20 הנקודות של הנשיא טראמפ. בשלב ראשון יכלול כוח הייצוב כ־200 לוחמים ממדינות כמו אוגנדה, מרוקו ועוד. בה בעת אישר הקבינט לחברי הוועדה הטכנוקרטית הפלשתינית (NCAG), שממתינה במצרים תקופה ממושכת ושעתידה לנהל אזרחית את הרצועה, להיכנס אף היא לעזה באופן מוגבל.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר היה היחיד מבין חברי הקבינט שהצביע נגד ההחלטה. "חמאס לא עמד במחויבות שלו לפרז את הרצועה ולהתפרק מנשקו, ולכן גם אנחנו לא מחויבים לזה", נימק בן גביר את התנגדותו, "גם מלכתחילה הייתי נגד תוכנית 20 הנקודות. הפתרון בעזה הוא לעודד הגירה", קבע. מנגד, ניקולאי מלאדנוב, הנציג העליון לענייני עזה מטעם מועצת השלום, בירך על המהלך: "זהו חלק קריטי במסגרת המוסכמת לייצוב עזה… המוקד כעת הוא להבטיח שנמשיך עם תוכנית 20 הנקודות".

בשלב ראשון, המהלך צפוי להתחיל כפיילוט באזור רפיח. מדובר על מרחב ראשון שינוהל על ידי ועדת הטכנוקרטים הפלשתינית (NCAG) בגיבוי ופיקוח הכוח הרב־לאומי. יוקמו בו מבנים זמניים (קרוואנים), שישמשו למגורים לאלפים מתושבי הרצועה. תושב עזה שיבקש להתגורר במקום זה ייאלץ לעבור בדיקה שתבחן את קשריו לחמאס. עוד יידרש הכוח למנוע כל כניסה של מחבלי חמאס במסווה של אזרחים.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת רבקי גולדפינגר ההצלחה מסחררת: החות'ים נערכים לפלישה לישראל

עוד מאת רבקי גולדפינגר נרצח בפיגוע ירי בבנימין: מרדף נרחב אחר מחבל

על פי החלטת הקבינט, כוח הייצוב הבין־לאומי (ISF) שייכנס לרצועת עזה יפעל בתיאום עם צה"ל במרחב שמעבר לקו הצהוב, בשטח שאינו בשליטת צה"ל. גורם מדיני שב והבהיר כי "לא תהיה נסיגה כלשהי כל עוד חמאס לא פורק מנשקו והרצועה לא פורזה במלואה".

עוד הוחלט כי ישראל היא שתאשר אילו מדינות ייכללו בכוח הזר. אך האם באמת יהיה ניתן להבטיח גם בעתיד שמדינות עוינות, הפועלות נגד מדינת ישראל, לא תשתלבנה בכוח בצורה עקיפה? כמו כן, המטרה היא שהפיילוט ילך ויתרחב לכל עזה במקביל לתהליך הפירוז, למרות ההבנה הברורה כי חמאס לא יתפרק מנשקו בעצמו. האם אין בכך מצד אחד התחלה של שיקום עזה, ומצד שני השארת חמאס לשלוט על האוכלוסייה כשהוא מנצל את המהלך להתעצמותו? ואחרי הכול עולה השאלה, מדוע מדינת ישראל לא התמידה בהתעקשותה כי פירוז הרצועה ופירוק חמאס מנשקו יהיו תנאי הכרחי לכל התקדמות במימוש תוכנית 20 הנקודות של טראמפ?

ב'פורום הגבורה' הביעו השבוע את חששם מפני הסכנה החמורה שטומנת בחובה החלטת הקבינט השבוע. הרב שלמה יוסף ויצן, רב היישוב פסגות, ראש כולל דיינות וחבר פורום הגבורה, מתנגד בתוקף למהלך: "ארץ ישראל, ארץ שמביאה חיים, בתנאי שעם החיים הוא זה שיושב עליה. עמיחי, ה' ייקום דמו, הבן שלנו, נפל בכרם שלום, בשמחת תורה תשפ"ד. נפל על מה? על זה ששוב עזה תחזור לא לשלטון ישראל? אנחנו ממש מבקשים ממדינת ישראל וממשלת ישראל: אם אנחנו חפצי חיים ולא רוצים לשים איזשהו פלסטר או איזושהי כסות עיניים, נתבע ולא נאפשר שום שלטון ביטחוני של שום גורם זר. זו המשמעות של הציונות".

גם יעקב ניצן, ממייסדי פורום הגבורה ואביו של גלעד הי"ד, שנפל בקרב בצפון רצועת עזה, סובר כי הכנסת כוחות בין־לאומיים לרצועה והתחלת תהליך השיקום יעניקו לחמאס את שרידותו ואת שיקומו: "אנחנו מתנגדים בכל תוקף לכניסת כוחות זרים לרצועה", מבהיר ניצן, "קודם כול, אסור להפקיר את ביטחוננו בידי אף כוח זר. ביטחון ישראל נתון אך ורק בידי ישראל וצה"ל. פורום הגבורה מתנגד נחרצות לכל כניסת כוח חמוש זר מהנהר ועד הירדן. לא נפקיר יותר את ביטחון ישראל בידי זרים.

"אסור לחזור לטעויות של 6 באוקטובר", אומר ניצן, "הלקח מיום 7 באוקטובר הוא שביטחון ישראל חייב להישאר רק בידי ישראל. לצערנו, כבר ראינו באותו יום נורא של 7 באוקטובר מה קורה בשטח שצה"ל לא שולט בו ביטחונית. לא נסכים לחזור אחורה. לתדהמתנו, החלטת הקבינט חזרה לקונספציה של 6 באוקטובר".

ניצן מזהיר מפני שיקום ארגון הטרור חמאס: "שיהיה ברור, חמאס ממשיך להתעצם ביטחונית ומדינית. ישראל חייבת לחזור ללחימה עצימה ולהשמיד את חמאס, וממש לא להתקדם מולו בתוכניות מדיניות. צריך להבין שהמשך ביצוע תוכנית 20 הנקודות משמעותו חיזוק חמאס. מול חמאס חייבים לנהוג רק בלחימה חזקה ועיקשת", קובע ניצן, "אנחנו פונים לממשלת ישראל, לשרים ולראש הממשלה נתניהו ואומרים: התחייבתם שביטחון ישראל יישאר מהים ועד לירדן, אך ורק בידי מדינת ישראל וצה"ל, ולא יימסר לאף כוח אחר – עמדו בהתחייבות. נעמוד על כך בשביל הנופלים שחירפו נפשם ולמען ביטחון אזרחי ישראל. בנינו ובנותינו הגיבורים שמסרו נפשם לא יהיו מגש הכסף לשום כוח זר".

על פי הפרסומים, ההחלטה נבעה מלחץ אמריקני לקראת טיסת נתניהו לוושינגטון. אולי במבט רחב מדובר במחיר יחסית קטן בהתחשב בסוגיה האיראנית?

"לגבי הלחץ האמריקני, ההיסטוריה לימדה – בטח בשנים האחרונות – שכאשר ישראל מתעקשת על דברים מהותיים שרלוונטיים לביטחונה ושרידותה, ארצות הברית בסופו של דבר מגבה".

חמאס עדיין שולט באוכלוסייה

מאיר בן שבת, ראש המטה לביטחון לאומי לשעבר וכיום ראש מכון משגב לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית, רואה בהחלטה להכניס כוח זר לעזה צעד שעלול לחזק את חמאס: "מאחר שאינני מצוי בכל השיקולים שנשקלו על ידי שרי הקבינט, אוכל לומר רק שאם הוויתור הזה לא נובע מיחסי תן וקח עם טראמפ בקשר לאיראן ולמערכת האזורית, אז יש מקום לתהות על כדאיותו. כל זמן שחמאס לא מפורק מנשקו, רצועת עזה לא צריכה לחוות התקדמות בשום תחום. כרגע לא רק שארגון הטרור חמאס ממשיך להחזיק בנשקו, אלא שהוא גורם הכוח החזק ברצועה, צבאית ופוליטית. לכן כל התקדמות, כשהוא מבוצר בהתנגדותו להתפרק מנשקו, תתפרש כהצלחה שלו לשחוק את העמדה הישראלית ותחזק את נחישותו. זאת ועוד, באשר להשפעת נוכחות הכוחות הזרים על חופש הפעולה ההתקפי של צה"ל, אני מניח שגם הגורמים האופטימיים ביותר לא מצפים שכוחות זרים אלה יצרו בעצמם את צעדי חמאס. ולכן, בראיית ישראל, סביר שהם יהיו נטל יותר מאשר נכס", הוא פוסק.

כוח הייצוב הבין־לאומי שייכנס לרצועה כולל לוחמים ממדינות שונות, כמו מרוקו. כיצד ניתן יהיה להבטיח שמדינות עוינות כמו טורקיה וקטאר לא ישתלבו בכוח?

"ראשית, לגבי מרוקו, אני משוכנע שהמעורבות שלהם בכוח הייצוב נעשית מתוך רצון טוב של הממלכה להביא ליציבות ולתרום לאווירה חיובית. אבל אני חושש שהצבת הכוחות המרוקאים בזירה מתוחה שהלחימה בה עדיין מתנהלת, עלולה להכניס אותם למתחים ולקונפליקטים שאינם רצויים במערכת היחסים הבילטרלית של ישראל-מרוקו", מזהיר בן שבת, "באשר לשילוב מדינות נוספות שישראל אינה מעוניינת במעורבותן, הדרך למנוע זאת היא באמצעות התיאום עם האמריקנים ועם הנציג העליון לענייני עזה מטעם מועצת השלום מלאדנוב. אני מתקשה לראות מצב שבו מכניסים לעזה כוחות ממדינה שישראל מתנגדת בתוקף למעורבותה".

מדוע ישראל לא דבקה בעיקרון שפירוז חמאס הוא תנאי לכל התקדמות בתהליך שיקום הרצועה?

"מול החששות המוצדקים בעניין הזה צריך לראות גם את הרשימה המתארכת של הפעילים המחוסלים, שמספקת המחשה לא רק ליכולות המודיעין והסיכול של כוחותינו, אלא גם להצלחתה של ישראל לממש מדיניות כזו למרות ההסדרים המגבילים שחמאס והמדינות המתווכות ניסו לכפות עליה. זה לא מבטיח שכך יהיה גם בעתיד, אבל מההתנהלות בעניין ניתן ללמוד על האלסטיות של ההסדרים הרשמיים.

"הדאגה בעניין תהליכי ההתבססות והשיקום הצבאי של חמאס, מוצדקת. לכן במקום להתבשם מההצלחות הסיכוליות של צה"ל, כדאי לשאול מה אנחנו לא מצליחים לסכל. ובכלל, על רקע הדיווחים הסותרים בנוגע למצבו של חמאס, טוב יהיה אם גורם רשמי יציג לציבור תמונה בהירה ומפורטת לא של הפעילים והיכולות שישראל השמידה, אלא של מה בדיוק נותר בידי חמאס: סדר הכוחות, מספר המנהרות ואורכן, סוגים וכמויות של אמצעי לחימה, תשתיות ייצור נשק וכן הלאה. לא הכול אנחנו יודעים ולא על כל מה שידוע ניתן לדווח. אבל גם אם התמונה תהיה חסרה, היא עדיין תהיה טובה יותר מקטעי מידע, ספקולציות או פרשנויות מטעם".

ניתן יהיה להבטיח שחמאס לא ייכנס למרחב שישוקם וישתלט על הנעשה שם?

"אני מתקשה לראות מצב שבו המרחבים הללו יהיו נקיים מחמאס. ישראל אולי שולטת בשטח, אבל חמאס הוא עדיין זה ששולט ברוב האוכלוסייה או זוכה לתמיכתה".

למעשה, הוועדה הטכנוקרטית שישראל נותנת לה דריסת רגל ברצועה היא פלשתינית. בכך מעניקים כוח שליטה ברצועה לרשות הפלשתינית. מה דעתך על צעד כזה?

"כפי שאמרתי, כל עוד חמאס הוא גורם הכוח הדומיננטי ברצועת עזה, כל המסגרות שיפעלו בה יהיו כפופות לרצונו, בין במודל דומה לזה של הממשל הלבנוני וחיזבאללה ובין בדגמים אחרים. השמות הניטרליים שנותנים למסגרות הללו לא הופכים אותם לכאלה".

ישראל הצהירה כי לא תיסוג משום שטח שבידיה עד לפירוז חמאס, אך האם בכל זאת ניאלץ לסגת מאותו שטח ברפיח לצורך יישום התוכנית?

"נסיגה ישראלית זוהי כמובן הציפייה של חמאס והדרישה שלהם. בנאומו הראשון של ח'ליל אל־חיה, שנבחר לאחרונה לראשות הלשכה המדינית של ארגון הטרור, הוא הציב את הסוגיות הללו כיעדים בראש סדר העדיפויות של הארגון. לישראל אסור לוותר בשני התחומים: בלי נסיגה ובלי שום ויתור על חופש הפעולה הביטחוני. ח'ליל אל־חיה התחייב להמשיך את דרכם של מייסדי ארגון הטרור ושל מנהיגיו שחוסלו. טוב יעשו גורמי הביטחון הישראליים אם יקצרו את דרכו אל אותם שאהידים".

צעד שיקל על הכרעת חמאס

תת־אלוף במיל' יוסי קופרווסר, לשעבר ראש חטיבת המחקר באמ"ן וכיום ראש מכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון, מאמין שהחלטת הקבינט לאפשר למועצת השלום להיכנס לעזה נובעת גם משיקולים מדיניים: "אני חושב שההחלטה הזאת בראש ובראשונה נועדה ליצור את הרושם שישראל היא גורם חיובי שמנסה לקדם את יישום תוכנית 20 הנקודות. מדובר בעניין חשוב מאוד לאמריקנים, וערב הפגישה בבית הלבן גם העיתוי היה נכון להראות עד כמה אנחנו חיוביים. כל הצדדים מנסים ליצור את הרושם שהם מתקדמים, לכן גם ישראל פועלת בהתאם".

אבל למה ישראל צריכה לעשות את הרושם שהיא מתקדמת, ולא לעמוד בתוקף על הדרישה הבסיסית שהייתה ברורה לכולם לפירוק חמאס מנשקו?

"ישראל עומדת בתוקף על הדרישה הזאת כל העת, והיא מוכנה לאיזה צעד נקודתי מקומי. בהסכם 20 הנקודות נכתב באופן ברור שבמידה שחמאס לא יתפרק מנשקו, ניתן יהיה לקדם את ההסכם בגזרות אחרות שלא בשליטת חמאס. זה מה שקורה פה כרגע. מדובר על אזור שלא בשליטת חמאס, והוא מאפשר ליצור את הרושם שהנה יש התקדמות, ועושים משהו בתחום בניית יכולות מגורים טובות יותר לעזתים שעברו בדיקה והם אינם קשורים לחמאס ולא מעורבים בטרור".

כוח הייצוב הבין־לאומי שעתיד להיכנס לעזה מגיע מכמה מדינות, בינתיים מדינות ידידותיות, אבל איך אנחנו יכולים להבטיח למשל שטורקיה או קטאר לא יחמקו פנימה?

"אנחנו מי שנותנים את האישורים להיכנס. למדינות לא ידידותיות הודענו שלא נאפשר לקחת חלק. טורקיה היא ללא ספק אחת מאלה. ברור לכולם שאנחנו לא נאפשר לכוחות קטאריים וטורקיים להיכנס".

לכולם היה ברור גם שאנחנו לא נתקדם שום צעד לפני שחמאס יפורק מנשקו.

"בהקשר הזה אמרנו שאם חמאס לא יתפרק מנשקו, ניתן יהיה להתקדם רק באזורים שאינם בשליטת חמאס. זה מופיע מפורשות בהסכם, וכיום חמאס ממשיך לשלוט באותם חלקים של עזה שישראל איננה פרוסה בהם וכמעט בכל האוכלוסייה. לכאורה זאת מציאות שנוחה לישראל, כי ישראל איננה רוצה לשלוט באוכלוסייה, וכל עוד ישראל מקיפה את חמאס מכל עבריו ושולטת בציר פילדלפי, במרחב רפיח ובמרחבי התפר, ומרחיבה אותם בקו הצהוב, אז חמאס מוקף ומוגבל ביכולותיו. זה שלב ביניים בלבד, ובסופו של דבר יהיה צורך להכריע מה עושים בעניין הזה. הסיכוי שחמאס יתפרק מנשקו מרצונו החופשי ויעביר את השליטה ברצועה לידי איזשהו גורם של ממשלת המעבר, בגיבוי כוח הייצוב הבין־לאומי – נראה שואף לאפס. כל המאמצים להגיע לתוצאה הזאת כשלו עד כה. אנחנו לא סוגרים את הדלת בפני המשך המאמצים האלה, אבל נכון לעכשיו אין התקדמות, ואנחנו מבינים שזו האחריות שלנו והתפקיד שלנו", מדגיש קופרווסר.

"בשלב הזה", הוא מציין, "חמאס כלוא בתוך המרחב שהוא נשאר בו. הוא כמובן עושה כמיטב יכולתו כדי להתעצם מחדש ולגייס אנשים חדשים, ואולי גם לבנות מנהרות חדשות. אני מניח שהוא פועל בכיוון הזה ומנסה להתעצם, ולכן בסופו של דבר יהיה צורך לקבל הכרעה אם נכנסים פנימה להשלמת המשימה, או שממשיכים לחכות מתוך ידיעה שזה לא יקרה, על ידי שכנוע בין־לאומי של חמאס להתפרק מנשקו".

יכול להיות שהמחשבה של ישראל היא שברגע שאנחנו מניעים אוכלוסייה לפיילוטים, כמו הפיילוט ברפיח, ואנחנו מסננים את האוכלוסייה מחמאס – זה גם צעד מתוכנן לקראת הכרעת חמאס בעתיד?

"בפירוש זו החשיבה. זה מציע אלטרנטיבה לאוכלוסייה העזתית שנמצאת בשטחים שאינם בשליטת חמאס וגם לא בשליטת ישראל, אלא בשליטת גורמים בין־לאומיים. והנה פה נוצר מודל שבו השליטה באוכלוסייה היא על ידי אנשי ממשלת הטכנוקרטים ובסיוע ופיקוח כוח הייצוב הבין־לאומי. ישראל מפקחת מסביב, אבל איננה מעורבת בשליטה ישירה באוכלוסייה. ומי שיצטרף לפרויקט הזה, תנאיו ישתפרו מאוד ביחס למי שחי תחת שליטת חמאס. לכן חמאס מתנגד לפרויקט, כי נראה שזה יגביר את הלחץ עליו מצד האוכלוסייה שרוצה לשפר את תנאיה. בכל מקרה, אנחנו חוזרים ואומרים שלא יהיה שיקום באזורים שבשליטת חמאס אלא אם חמאס יתפרק מנשקו".

לשיטתך, החלטת הקבינט חיובית? מה אתה משיב לכל אותה התנגדות גורפת מצד גורמי ביטחון, הורים שכולים ותושבי העוטף שחוששים מאוד מהצעד הזה?

"אני ער לביקורות שעלו. שמעתי את אנשי העוטף שמתנגדים, יכול להיות שהם מבינים בצורה אחרת את המציאות שתיווצר מהדבר הזה, או שבכלל הם חושבים שכל התקדמות ביישום תוכנית 20 הנקודות ללא פירוק חמאס היא כיוון מסוכן. אבל להערכתי, אם זה יבוצע על פי הכללים שסוכמו אז הסיכון הוא מזערי מאוד והיתרונות עולים על הסיכונים בצורה ברורה. ובכל מקרה, היתרון העיקרי הוא שאנחנו יכולים לבוא לאמריקנים ולומר: אנחנו עם התוכנית, אנחנו מאפשרים את תחילת יישומה בפיילוט נקודתי ודורשים את השלמת יתר התנאים, ובראשם פירוק חמאס מנשקו".